בעקבות "מבצע עובדה" –מהר חזקיהו לאילת דרך מישר סעיפים ובמורד שבילים קדומים וחדשים.
מסדר סיום מבצע עובדה באום רשרש- מתוך אתר הפלמ"ח
"אחר הצהריים הגענו למטה לגבעות הקטנות ומשם ראינו את אום רשרש שוממה. בסך הכל חצר עם כמה בקתות... היה שקט. הרגשנו לא טוב. אני הייתי קטן, מ"פ בסך הכל, אבל היו הקמב"ץ ומפקד החטיבה וגם הם דאגו. החלטנו לערוך בדיקה סופית של המקום. נערכנו כאילו לכבוש את אום רשרש. הג'יפים חיכו במרחק של כ-80 מ' מהבקתות ברתק. התקרבנו רגלית לגדר האבן שהייתה לפני הבקתות. אני עם עוד שניים נגשנו לטהור ועברנו בקתה בקתה מכיוון החושה הצפונית ונוכחנו שהמשטרה ריקה. סימנתי לח'ברה והם הגיעו עם שלושת הג'יפים מכיוון הים ועליהם כ-12 איש (אורי בנר, מיכה פרלסון, ביבי, נחום שריג, עוזי נרקיס, מיכה פרי וסשק'ה הקטן). הם נעצרו בתוך הח' בחצר, בחצר שבין הבקתות. עברו 2-3 דקות של שקט ואז משהו שלף את הדגל. אני חושב שהדגל היה אצלי, כי נחום נתן לי אותו עוד בבקעת סיירים כשהלכתי ברגל עם הפלוגה ואמר לי: "דיר באלק, אם אתה מגיע ראשון ותולה את הדגל". זה היה דגל הדיו. הוצאתי אותו. היה שם תורן דק ורעוע. לא היו חבלים. נגשתי לטפס והחבר'ה תמכו אותי. טפסתי בשארית כוחותי ותליתי את הדגל. בטח משהו אמר שזה רגע היסטורי. ואז, באותו הזמן סשק'ה הקטן רץ עם כובע מצחייה וערום לחלוטין, קפץ למים ואמר: "אני היהודי הראשון שאחרי 2000 שנה שוחה בים סוף!!!". אברהם אדן "ברן" מתאר את הנפת דגל הדיו. מתוך העובדות על "מבצע עובדה" מאת שמוליק תגר. אילת, אדם ים ומדבר- אריאל 94-93, יוני ירושלים 1993, עמודים 220-226.
עניין
מידע
פירוט המסלול
מקורות
מפות
בסוף הטיול באנדרטת דגל הדיו. צילם: דניאל שוט
עניין
זהו אחד המסלולים המרהיבים ביותר לרכיבה בארץ, בנוף צבעוני של הרי גיר וגרניט, מעל תהומות ומצוקים ובמורד נק'בים לא מסומנים ושבילם מסומנים הדורשים מיומנות טכנים לרכיבה. המסלול עובר בתחילתו במישר צעיפים ודרך הפטרולים הישנה שמחברים אותנו למבצע עובדה המפורסם בו חטיבת גולני וחטיבת פלמ"ח הנגב התחרו ביניהן מי תגיע ראשונה לאום רשרש היא אילת מרץ 1949. מבצע שחשיבותו לכך שהנגב נשאר בתחום מדינת ישראל היא מכרעת. מבצע עובדה היה האחרון במלחמת העצמאות, אך כפי שאנו יודעים היום, המאבק על הארץ עדיין לא תם.
מבט אל בקעת הירח מהר חזקיהו
מידע
אורך המסלול: 34.6 ק"מ דרגת קושי: קשה. המסלול כולל קטעי רכיבה טכניים בשבילים רגליים וכן קטעי הליכה קצרים. נקודת יציאה. תצפית הר חזקיהו לפני תחילתו של מעלה אילת. במקום ניתן להשאיר את המכוניות. נקודת סיום: אנדרטת דגל הדיו, מדרום לקניון מול הים באילת. מפה: מפת סימון שבילים אזור אילת. עונה מומלצת: חורף לוגיסטיקה: יש לדאוג להקפצה חזרה מאילת לנקודת תחילת הטיול בהר חזקיהו.
לאתר הפלמ"ח
למפות מבצע עובדה
שיחזור מבצע עובדה - שמעון תמיר
הערבה והרי אדום ממעלה עמרם
פירוט המסלול
הטיול מתחיל בתצפית היפה של הר חזקיהו נ.ג 838 – אבן גבול מספר 82. זוהי נקודת הגבול המפורסמת 833 שאליה הגיעו סיירי הפלמ"ח בסיור המקדים שערכו בנגב והבינו שמכאן יהיה קשה מאד למצוא נתיב לרכב שיתגבר על המצוקים ויגיע למפרץ אילת. במקום רחבת חנייה ושלטי תצפית מסודרים. מבט מערבה מגלה לנו את הנופים היפים של בקעת הירח, שזכתה לשמה ע"י סיירי הפלמ"ח במבצע "עובדה".כך תאר את הבקעה משה ל. מלוחמי הפלמ"ח במבצע עובדה (ספר הפלמ"ח, כרך שני, עמוד 698): "מגבעה סמוכה לאותו ואדי הייתה מתגלה לעין הצופה בקעה עטורה הרי גרניט; הוד מיוחד היה שפוך על אותה בקעה הנוגהת בשלל צבעיה, כאילו רוח אלוהית מרחפת עליה. בקעת הירח קראנו לה- מתוך רצון לבטא, ולו בביטוי שגרתי את קסמה. נפעם עמד כל אדם מול בקעה זו והרגיש מעין שגב קדוש. איש לא תאר לו שאפשר למצוא במדבר השומם יופי מופלא שכזה. וביום המחרת יצאו חוליות סיור לסביבה לתור אחר דרך לג'יפים ולכלי הרכב הקלים שלנו. שבעה אנשים היינו בסיור אחד כזה, מבני הארץ ומבני גח"ל כאחד. שוטטנו במרחב הפרוע ולא רווינו מראות. יופי ללא תכלית, ללא מידה וללא תחומים היה שפוך כאן. איזו אנרכיה בטבע. יופי, שחוק אין לו, שחרג מכל מסגרת של חוק וצורה. צורה ללא צורה. יפעת הרים מדהימים בצירופי צבעיהם, המפרפרים ומתרסקים. ניטלטלנו ללא דרך וללא שביל, בצלעות הרים תלולים לגמרי, וזכר לא היה לעקבות אדם או בעל חיים. אדמת בראשית."
מישר סעיפים
בקעת הירח בנויה מסלע גרניט פורפיר שגוונו אדמדם. רב שטחה של הבקעה מנוקז ע"י נחל פארן ובדרומה נמצא קע א- נק'ב המתמלא במים בשנים גשומות. בחלקה הצפוני בולט ג'בל קוריין עתוד שגובהו 911 מטר מעל פני הים. בתחום הבקעה עוברת ד'רב אל חאג' היא דרך עולה הרגל למכה. אני עוד זכיתי ללכת בנוף המדהים של הבקעה הזו ב-1981, אך כיום אנו יכולים רק להביט אליה כמשה מהר נבו. מהר חזקיהו גולשים יובליו של נחל שחורת ומצפון מזרח יורד נחל רחם. מבט מערבה יגלה את ראש מפרץ אילת וערב רב של הרים הצונחים מטה. ממול הרי אדום הנשאים ובראשם ג'בל בקר.
תצפית אך נחל שני מראש הנ'קב
נרכב על הכביש צפונה ונפנה בדרך העפר המובילה לקניון האדום, נחלוף על פני הפנייה למגרש החנייה ונטפס בדרך הפטרולים הישנה העולה לאוכף הצופה אל מישר סעיפים שנקרא פעם "בקעת האצבעות" בשל צורתה המיוחדת שהיא דמוית כף מחומשת אצבעות (לסיירי הפלמ"ח היה דמיון). הבקעה היא אגן ניקוז קדום של אחד מיובליו של נחל שני. גובהה הטופוגרפי של הבקעה הוא 740 מטר ומפוזרים בה צמחי זוגן השיח שאחדים מהם מגיעים לגיל המופלג של 100 שנים. לפני שיורדים בדרך העפר לבקעה כדאי לעצור ולספר על "מבצע עובדה".
"מבצע עובדה", היה האחרון במבצעי צה"ל במלחמת השחרור ולמעשה חתם את המלחמה. זה המבצע שבה לקבוע עובדה בטח, להחזיר את הנגב למדינה היהודית כפי שנקבע בתוכנית החלוקה. במרץ 1949 התנהלו שיחות על הסכמי שביתת הנשק בין ישראל וירדן, והתברר שהירדנים תובעים את הנגב הדרומי לממלכת ירדן וזאת משום שלא היה צבא ישראלי בכל מרחב הנגב מדרום לנצנה. חשיבותה של אילת והקשר הימי דרך ים סוף והרצון לנצל את ההצלחות הצבאיות האחרונות, הביאו את בן גוריון להחלטה לצאת למבצע צבאי לכיבושה של אילת. לאחר סיור מקדים ארוך של סיירי חטיבת הנגב שהגיעו עד לעין נטפים ושם נתגלו ע"י בדואים, נקבעה התוכנית של תנועה במקביל בשני צירים. חטיבת גולני נעה לאורך הערבה, על גבי כלים משוריינים ואילו חטיבת הנגב נעה דרך מרכז הנגב, והכשירה שדה תעופה מעל בקעת עובדה- הוא שדה אברהם. לשדה אברהם הוטסה אספקה וכן פלוגתו של ברן. חטיבת גולני, לא נתקלה בהתנגדות עיקשת מידי של הירדנים, ולמעשה בל מגע שנוצר, הירדנים נסוגו מבלי להלחם ממש. חטיבת הנגב, הייתה צריכה להתגבר על המכשול הטופוגרפי של הירידה מהר חזקיהו, והתוכנית שלהם הייתה שפלוגתו של ברן תתקדם רגלית לכיבוש אום רשרש. משהתברר שהתקדמות רגלית זו, תארך זמן רב, נחום שריג – מפקד חטיבת הנגב, נטל יוזמה ועבר את הגבול הבינלאומי לתוך סיני ודרך משטרת ראס א-נקב חבר לכביש היורד לאום רשרש כשבדרך הוא מעמיס את חייליו המותשים של ברן, וההמשך מפורסם. סגנו של ברן היה חיים גורי שכתב תוך כדי המסע:
הרכיבה בנק'ב היורד ממישר סעיפים
"מצוקי הגרניט המתרסקים הימה ראינוך אילת, אילת; מהר חרמון עד חוף אילת- כלך שלי, שלי..." חטיבת הנגב נטלה את כל התהילה, וחיילי חטיבת גולני הגיעו לאום רשרש באיחור של שעתיים בלבד, אך מבחינה צבאית תרומתם לכך שהירדנים נסוגו מכל המשלטים שלהם בערב, וגם מעל אילת- הייתה מכרעת. במבט לאחור, קשה להבין מדוע הירדנים לא גילו התנגדות ממשית לכיבוש אום רשרש והערבה- יתכן שהם הבינו שאין לתביעתם על אזורים אלו הכרה בינלאומית משום שזה היה בניגוד לתוכנית החלוקה. יתכן ואימתו של הצבא הישראלי נפלה עליהם, לאחר ההצלחות הצבאיות המרשימות במבצע "חורב" מול הצבא המצרי. כדאי לציין שמסגרת מבצע "עובדה" כבשו כוחות מחטיבת אלכסנדרוני את עין גדי שאליה הגיעו בסירות מסדום. בין הראשונים שהגיעו לעין- גדי היה גם הארכיאולוג שמריה גוטמן.
גיא כנען יורד במעלה עמרם
נרד לבקעה ונמשיך דרום מזרחה בין נ.ג 832 לנ.ג. 821 על שביל גמלים ברור המטפס לאוכף המסומן ע"י מספר רוג'ומים. אנו נמצאים על תוואי של נ'קב קדום שקשר את הערבה ואולי את גבי רחם עם מישר סעיפים ואולי עם ד'רב אל עזה. תואיי הנק'ב בשטח הוא די ברור ולא קשה לעקוב אחריו. מעט מזרחה מהאוכף מספר שרידים של מעגלי אבנים כנראה אתרי חנייה קדומים. מכאן מתחיל קטע רכיבה מדהים ביופיו. הנק'ב מתקרב לשפת המצוק שממנו תצפית יפה אל הערב והרי אדום ולמטה אל נחל שני ונחל רחם. ההרים צונחים בפראות, מתערבבים זה בזה ויוצרים אי סדר שהעין מנסה למצוא בו הגיון. השביל יורד על צלע מדרון ואחר מתגבר על מדרגה גבוהה (קטע הליכה רגלי) ואחר ממשיך ויורד מטה ומתחבר שביל מסומן באדום שיוביל אותנו לבסוף אל האפיק של נחל שני. כדאי לסייר רגלית במעלה הנחל שנסגר מעט ובו עצי שטה ועליהם נכרך הצמח הטפיל למחצה הרנוג השיטים שפרחיו אדומים. בגה צומחים שיחי צלף סחוסי שהירוק הרענן שלהם מהווה ניגוד מושלם לנוף הצחיח. השביל האדום ממשיך בשטח (לא מסומן במפה ועובר מעל נחל רחם ויורד קרבת דקלי רחם. זהו שוב קטע רכיבה נהדר.
נחל שני
השביל עובר גם מעל גבי רחם, מספר בולדרים ענקיים ואחר מתחבר לשביל ישראל ליד דקלי רחם- מספר דקלים נמוכים. במקום מי תהום גבוהים. הנוף מזכיר את נאות המדבר של מזרח סיני, אך שם הדקלים תמירים ואילו כאן נראה שהם סובלים מחוסר מים. מעט לאחר הדקלים שביל ישראל מטפס מעלה אל תחילת מעלה עמרם. זהו טיפוס רגלי, לא ארוך עד אוכף שממנו השביל ממשיך שמאלה ויוד לעמק הנעלם. הפעם לא חזרנו על הטעות הנוראה של הירידה לעמק הנעלם אלא המשכנו במעלה עמרם. מהאוכף תצפית נהדרת אל בקעת עמרם שבה נמצאים עמודי עמרם המפורסמים ואל גבעת יוכבד. נוף אבני החול הנוביות האדומות הוא מרהיב. אילת ועקבה מציצות בדרום. מעלה עמרם רכיב בקטעים רבים. ירידה תלולה על מדרון חלקלק, מביאה אותנו לפנייה לשביל מדהים שעובר על שלוחת סכין ויורד לבקעת עמרם (הבטחנו לנסות ולרכב אותו בעתיד). אחר השביל יורד בואדי צר שבתחתיתו עמודים גבוהים שהמים עצבו באבן החול. הואדי מתרחב ומכאן מתחילה דהרה גדולה במורד. האופניים טסות ומקפצות על פני האבנים וכהרף עין נתחבר לדרך העפר המסומנת בירוק שתחבר אותנו עם כביש הערבה.
מהר עוזיהו ל"עמק הנעלם" דרך דקלי רחם ומצפה עמרם
גבי רחם - מבט מהשביל העליון
דרך עפר זו זרועה במהמורות road corrugation או "הדורים" בעברית. הדורים הם עיקולים או מעלות ומורדות ע"פ ישעיהו מ"ב, 2, "אני לפניך אלך והדורים אישר", ומכאן גם מקור הביטוי ליישר את ההדורים. הדורים אלו נוצרים כתוצאה מפעולת גלגלי המכוניות על החול והן נובעות מכך שדרך העפר אינה יציבה להפרעות קטנות. הגלגל בפוגעו בקרקע מתיז מעט חול קדימה ויוצר גבשושית קטנה ההולכת ומתפתחת ממעבר מכוניות נוספות המגביהות את הגבשושית. זוהי תופעה כלל עולמית המאפיינת דרכי עפר וקשה מאד עד בלתי אפשרי למנוע אותה.
דקלי רחם
חצינו את כביש הערבה והמשכנו לאילת על כביש הערבה הישן. כדאי לסיים את הטיול באנדרטת דגל הדיו שממוקמת ברחבה מדרום לקניון הסואן של אילת. הערב ירד ואורות הניאון של אילת על מרכזי הבילוי שלה הבהיקו בשלל צבעים, ואנו הגענו עייפים לאנדרטה שמספר נורות שפכו עליה אור לבן וחיוור , אך הרחבה כולה הייתה ריקה מאדם. היינו היחידים שהקדשנו מעט זמן לסיפורו של מבצע עובדה והתרפקנו על הפסל המתאר את התמונה המפורסמת. אותם ראשונים אפילו לא חלמו כיצד תראה אותה אום רשרש העזובה בעוד 57 שנים. ואולי הם דווקא די מרוצים מההמולה ואורות הכרך ורק מבקשים שמידי פעם יזכרו בהם וסיפורם לא יוותר דומם ומיותם בדפי הספרים אלא גם זיכרון חי בליבות האנשים.
תחתית מעלה עמרם
מקורות
1. מאמר מצוין על מבצע עובדה נכתב ע"י ידין רומן. "מעבר להררי החושך"- ארץ וטבע, 13, אביב 1990, עמ' 12-41. 2. מבצע עובדה- בעריכת אלחנן אורן ומאיר אביזוהר. המכון למורשת בן גוריון, מדרשת שדה בוקר, 2002.