הנוף ומראהו הכללי- חיים בר-דרומא
מבט צפונה ממרומי ג'בל קתרינה
מתוך הנגב- גיאוגרפיה מפורטת של הנגב וסיני. ירושלים תרצ"ו (עמ' 424-426).

חיים בר-דרומא מתאר בספרו המדהים מ-1936 את הנוף בנגב בלשון ציורית ובעברית מליצית. מבין השורות עולה אהבתו הגדולה לנוף המדברי ובמיוחד לנופי סיני.
ג'בל סין בישר שהוא אולי הר סיני על פי מנשה הראל
פלמר מן המובהקים בחוקרי סיני שבמאה שעברה, כתב על אודות מראה הנוף בסיני כדברים האלה, בערך: "מראהו הכללי- רזון קיצוני ושממה. שלשלת התווים הראשיים שבקלסתר פני הנוף הלא הם ההרים, הנחלים והמישורים, כלם כאחד- רק מעטים יוצאים מכלל זה –אינם אלא חורב וציון [מלשון ציה]. "
לפי מקומו אפשר היה לחשוב שבמחוז כזה המוקף ימים נמצאים בודאי המים בשפע, אולם אין הגשמים יורדים כאן אלא לעיתים רחוקות ומשום כך אין כאן יובלי מים ונהרות שוטפים באדיר ואף הצומח כאילו אינו. בעוד שהחום הרב אשר לשמש והיובש הקיצוני אשר לאוויר המייבש את הכל יבוש תכוף ומהיר-באין חקלאות לעצור בעדו – חברו יחד כדי להאריך את השיממון הכללי לעד ולנצח.
בהרים אין עפר תחוח ואין ירק אשר יהיה בהם כדי "להסתיר את חרבותיהם או לשוות יופי להריסותיהם". המישורים אינם אלא מדבריות ריקים ושוממים והנחלים רובם ככולם יבשים מבלי מים וכמעט ריקים מכל צמח.
דיונת אל הדודא -הגדולה בדיונות מזרח סיני
אולם כנגד זה יפה כוחם של האור והאוויר אשר למדבר למלא את חסרון העפר והצמחים ולשנות לטובה את מראה הנוף. אורה המבריק של החמה, השמיים הבהירים תדיר והאוויר השקוף ביותר, נוסכים סבר פנים וגם יופי על הארץ הזאת ועל כל אשר עליה. בהשפעתם המרככת והמשקיטה של אלה, אף זאת ערית הסלעים מוסיפה חמימות ויפעה למראה. ואם כי במדבריות סיני אין למצוא צירופי אגם ואחו, ים ונהר המוסיפים יפעה רבה לטבע המקום, כדרך שהם מצויים בארצות שאינן שוממות ביותר. אך תמורת זה הסלעים והכפים שבסיני זו דרכם, כשהם מוארים באורה הבהיר של החמה, להיות יוקדים תוך יקוד גווני גוונים יפים ונפלאים שמעטים כמותם בעולם.
הגוונים כה רבים ושונים. אבן החול צבעה על פי רוב חום או אדום וסלעי הגניס מראם חום חוור או ירוק כעין ההדס והם מסורגים גידים, גידים של ארגמן, שחור, אדום כהה וכדומה מן הצבעים הכהים. הגוונים העיקריים שבמחוז הגרניט הם אדום, חום, ורוד, לבן ואפור- הכל לפי כמות הקוורץ, הפלדשפט והברזל שבתוך הסלעים. על אלה יש עוד להוסיף את הצבעים החומים והחומים-בהירים, אשר לרצועות הנחלים. את הצהוב של המדבריות ואת הלבנונית המסמאת ואת האפור אשר לשכבות הגיר ודומהו הבאים לפעמים בלוית חומר אשר עינו כעין הלילך, הפיח (הכושי) והשני. ביום מעונן, או בנפול עליהם הצל, או בקרבה יתרה יראו אלה הגוונים עכורים וקודרים וכהים. אולם בתוך כלל ההרים האלה (ולא פרט ופרט בפני עצמו), כשעתרת המראות הנפלאים מתלקחת בהם עם זוהרי החמה, הם עושים רושם שאין כמוהו ליופי והמרחק מסיע לרככם ולשוות להם דקות ועדינות יתרה.
אבני חול בשלל צבעים במזרח סיני
רבות נכתב כבר ועוד הרבה ראוי להיכתב על אודות קסמו ויופיו של הנוף בסיני. תיירים וסופרים, באין יוצא מן הכלל, כמעט העתירו דברים בהתלהבות רבה על הדר השמיים והארץ, תפארת השקיעה והזריחה, עבי הרום וסערות עד ויום ואף לילה. בימים צחים וכחולים השמיים עד להפליא ובלילות יזהירו הכוכבים בזוהר אשר לא ידעוהו שוכני הצפון הלח. יתכן, כי במקום אחר יקשה למצוא מראות יפים מאלה המתגלים ביום בהיר מעל ראשי ההרים הגבוהים שבסיני. קסם מיוחד להם, כי בהם נתמזגו ייחד במזיגה מפליאה גם קשיות מדבר ושממון וגם רכות ויופי, ירק, מים, חקלאות ישוב, הרים מכוסים שלג וקרחונים- כל אלה השותפים שביצירת הנוף- אינם עניין לכאן כלל וכלל. תמורתם באו ההרים הקרחים והחשופים, הסלעים, החצץ והחלוקים והשנוניות הלבנות של הרי א-תיה עם בבואה רחוקה ומטושטשת של הים הסובב ושל ההרים שבערב ובאפריקה.
אולם שם, בתווך, בין גושי ההרים אשר נערמו יחד, ישנן צורות יפות וגוונים רכים ולבביים שאינם עלולים ליגע את העין לעולם. ובעקר, לוקח את הלב זה חקר הסבך הנפלא, סבך הרים ועמקים וגאיות, הפרוש כתבנית לרגלי המסתכל, כשכל פרט ופרט מסתמן בבהירות יתרה בתוך האוויר הצח אשר למדבר.
שקיעה בבקעת החולות דרומית לג'בל ברקה הדרומי
חובב הרוממות והתפארת ייתן בודאי את משפט הבכורה לנחלים המתפתלים בינות ההרים הגבישיים שבמרכז סיני ובדרומו, כי בתוך הנחלים האלה מתעלה יפי הנוף למרום גבהו. כאן כשהנך מתקרב אל לב הארץ, יעצם יותר ויאדר יותר רושם קלסתר פניו של הטבע עם כל מיל ומיל. בנפתולים עזים מושכים הנחלים את חוליותיהם בינות טורי הרים גבוהים ולעיתים הם חותרים בהם עד התפרצם דרך גיאיות צרות ומפותלות המקסימות ומפתיעות ביופיין. גאיות מספר זכו למראה פראי ונשגב שאין למעלה הימנה. חומות הסלעים, הלוחצות אותן מעברים, מתנשאות לגובהי מרומים והיובלים המשתפכים פה ושם פותחים שערים לתוך שדרות הרים שאין להם סוף. וגם אותם היובלים שבמרוצת הדורות נערמו בפתחיהם ערמות גדולות של סלעים וחצץ ושאר חומרי מפולת אף הם משמשים בבואה לנוף זה בין האימים והאיתנים.
על אלה יש להוסיף את השקט ודומיית המוות וחוסר כל סימן של חיים שהם פועלים להגביר את רשמם של מפלאות הטבע במידה מרובה.