רוכבים בשביל באר שבע- "עיר הצומחת מן הנחל"
"וירא ויקם וילך אל נפשו ויבא באר שבע אשר ליהודה וינח את נערו שם. והוא הלך במדבר דרך יום ןיבא וישב תחת רותם אחד וישאל את נפשו למות ויאמר רב עתה ה' קח את נפשי כי לא טוב אנכי מאבותי."
(מל"א יט, ג-ד)

יוזמה ותכנון המסלול: סיימון הר
תודה לטל רוגובסקי על הליווי.

באר שבע ממוקמת בשקע טופוגרפי נוח, בסמוך לנחל באר שבע ומהווה מאז ימי קדם צומת דרכים חשובה. באר שבע טומנת בחובה פרקים חשובים בהיסטוריה האנושית מהתקופה הכלכוליתית ועד ימינו אנו. האופניים הם כלי נפלא להכיר את האתרים המעניינים הפזורים ברחבי העיר שבדרך כלל נסתרים ממבט דרך חלון המכונית. העיר התפתחה באופן מהיר מאד בשנים האחרונות ופיתוח מואץ זה עלול לפגוע בשימור אתרים בעלי ערך היסטורי עצום ובייחוד באזור העיר העתיקה. המסלול המתואר כאן עובר בתוך העיר ואחר בחלקים הפתוחים באזור נחל באר שבע ומאפשר להתוודע לעבר הווה ולחלום על העתיד. תוכניות מבטיחות לשיקום נחל באר שבע ובניית שביל אופניים לאורכו ממתניות לביצוע. אנו מקווים שמסלול צנוע זה יתרום להגברת המודעות בציבור למען שימור העבר ולמען עתיד טוב יותר.
מידע
נקודת יציאה וסיום: באר אברהם
אורך המסלול: כ-20 ק"מ
זמן: 4 שעות
עונה מומלצת: כל השנה, בקיץ מומלץ לרכב בשעות הבוקר או אחר הצהריים ויש להצטייד בשלושה ליטר מים.
נקודות עניין: העיר העתיקה, מגדל המים, תחנת הרכבת התורכית, המחצבה, אנדרטת הנגב, ערוץ בית החולים הוטרינרי, בית אשל, הגשר התורכי.
תיאור המסלול מופיע במפה המצורפת.

דגשים: מאנדרטת הנגב רוכבים לכיוון צומת תל שבע. ממשיכים 200 מטר אחרי הצומת ופונים ימינה לכיוון בית החולים הוטרינרי ונכנסים לערוץ קטן, ממול עמוד קו מתח מקושט. רכיבה נהדרת של ק"מ בערוץ בית החולים הוטרינרי ואחר חציית מסילת הברזל לכיוון נחל חברון המתחבר לנחל באר שבע. לאורך נחל באר שבע יש לרכב בדרך העפר שמדרום ולא בערוץ. לבית אשל יש להגיע דרך בדרך העפר שעוברת בסמוך לבריכת החמצון דרך חורשת אשלים. בביקור באנדרטת הנגב יש להשאיר את האופניים למטה ולהשמע להוראות שומר האתר.

אינפורמציה נוספת על באר שבע ניתן לקבל במרכז המבקרים "באר אברהם" וכן ניתן לצפות שם במופע אורקולי.
כתובת: דרך חברון , פינת רחוב קק"ל.
טלפון: 08-6234613, 08-6282073, 08-628075
שעות פתיחה: ימים א-ה בין השעות 8-16 בימי ו' וערבי חג בין השעות 8-12.

ספרות:
באר שבע ואתריה בעריכת גדעון ביגר ואלי שילר בהוצאת אריאל. 1991.
באר שבע, חוברת מסלולים, זאב זיוון, פיקוד דרום-חינוך תשס"ב.
מאה שנים לבאר שבע החדשה-מאגר מידע בנושאים שונים
באר שבע בתקופת המקרא
באר שבע היתה במשך כל תולדותיה הגבול הדרומי של הארץ הנושבת וידוע הביטוי התנכ"י "מדן ועד באר שבע". מלבד הסיפור עם אברהם היא נזכרת עוד מספר פעמים בתנ"ך. בתיאור גבול הארץ נאמר "וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ותאנתו מדן ועד באר שבע כל ימי שלמה" (מל"א ה ה). אברהם נוטע אשל באזור זה "ויטע אשל בבאר שבע ויקרא בשם ה' אל עולם" (בראשית כא יג). באר שבע מופיעה גם בתיאור קורותיהם של בני שמואל הנביא "ויהי כאשר זקן שמואל וישם את בניו שופטים לישראל. ויהי שם בנו הבכור יואל ושם משנהו אביה שופטים בבאר שבע. ולא הלכו בניו בדרכיו ויטו אחרי הבצע ויקחו שוחד ויטו משפט" (שמ"א ט א-ג). ונשאלת השאלה האם הם היו מושחתים לפני זה ולכן מינה אותם שמואל לשופטים רחוק ממקום מושבו ברמה או שהריחוק גרם להם לסטות מדרך הישר. אליהו הנביא לאחר הורגו את נביאי הבעל נמלט מאיזבל ובורח המדברה "וירא ויקם וילך אל נפשו ויבא באר שבע אשר ליהודה וינח את נערו שם. והוא הלך במדבר דרך יום ויבא וישב תחת רותם אחד וישאל את נפשו למות ויאמר רב עתה ה' קח את נפשי כי לא טוב אנכי מאבותי" (מל"א יט, ג-ד). מדרום לבאר שבע משתרע המדבר הנורא שממנו קשה לחזור. מרחק יום הליכה מבאר שבע ועתה בלב המדבר החם ללא מקורות מים ובשמש היוקדת, אליהו שואל את נפשו למות. גם הגר שפחת אברהם בבורחה משרה תועה במדבר "ותלך ותתע במדבר שבע" (בראשית כא יד). והמדבר מכונה מדבר באר שבע. באר שבע מסמלת את קצה הארץ הנושבת ומעבר לה המדבר-ניתן להגיד שהמצב כיום השתנה במעט אך עדיין הרבה אנשים חושבים שבין באר שבע לאילת יש רק מרחב ריק שאפשר לפסוח עליו בדרך לאילת.

פירוט על מספר אתרים לאורך המסלול:
באר אברהם
באתר שתי בארות ועל אחת מהן אנטיליה. באר זו זוהתה כבאר אברהם המקראית עליה רבו רועי אברהם עם רועי אבילמך מלך גרר. הברית שנכרתה בעקבות הסכסוך על המים היא שהעניקה לבאר שבע את שמה "על כן קרא למקום באר שבע כי שם נשבעו שניהם" (בראשית כא, לח). זיהוייה כבאר המקראית מוטל בספק אך היא כנראה עתיקת ימין. עומקה כ-13.5 מטרים ומימיה היו בעבר טובים מאד וידוע פתגם בדואי שקבע שמי ששותה ממימי באר שבע שב אליה. פתגם זה לא תקף כיום לאחר שמי הבאר זוהמו בשפכים תעשייתיים- כמה חבל! הבאר שימשה בעבר כמרכז מסחר ומפגש לבדואים באזור וכיום היא משמשת משכן למרכז המבקרים.
תחנת הרכבת התורכית
התורכים סללו את המסילה במלחמת העולם הראשונה כדי שזו תסייע להם במאמץ המלחמתי מול הבריטים בחזית הדרומית. המסילה הגיעה עד לקוציימה שמה הרשמי היה "סעיף מצריים של מסילת חג'אז" . היא הגיעה לבאר שבע באוקטובר 1915 כאשר המתכנן הראשי שלה היה המהנדס הגרמני היינריך מייסנר. המסילה נסללה בקצב של חצי ק"מ ביום ובעבודת פרך של עובדי כפייה. המסילה לבאר שבע נחנכה בטקס מיוחד ב-30.10.1915 בנוכחותו של ג'מאל פחה ופמלייתו. הטקס תואר בעיתונות העברית:
" ...בתוך רעם של מחיאות כפיים, לוקח כבוד כבוד ג'מאל פחה את מפתח הכסף המושט לו מאת מייסנר פחה וסוגר את הבריח האחרון-וככה מתחברים שני הפסים יחדיו, ומכונת הקיטור זזה חופשייה עד בואה אל תחנת באר שבע...".
הרכבת שמשה את התורכים במשך שנתיים ולאחר כיבוש באר שבע וארץ ישראל על ידי גנרל אלבני חברו הבריטים את המסילה לרפיח. קוריוז מעניין הוא שרוחב המסילה מרפיח היה 143.5 ס"מ ואילו רוחב המסילה התורכית היה רק 105 ס"מ דבר שחייב את הבריטים להכניס פס נוסף כדי שאפשר יהיה להשתמש גם בקרונות התורכיים. וכך רכבת אחת הייתה לעיתים מורכבת מקרונות שונים שכל אחד מהם נע ברוחב פס שונה. ב- 1919 נעקרו הפסים התורכיים. הקו לרפיח היה פעיל עד ל-1927 ואחר פורק.
כך מספר חירם דנין בזכרונות מימים ראשונים בבאר שבע:
"פעם בחודש הייתי נוסע לתל אביב, על פי רוב ברכבת שהייתה נוסעת פעם בשבוע מבאר שבע לעמארה ולרפיח, ומשם לעזה, אשקלון, לוד ותל אביב. הנסיעה הייתה נמשכת משעה 10 בבוקר עד שעה ארבע אחר הצהריים. כאשר הרכבת הגיעה לתחנת באר שבע פעם בשבוע בשעות אחר הצהריים, היו רבים מתושבי העיר יוצאים אל התחנה לראות מי הבאים ומה החדשות שמביאים."
בית הנתיבות שמש במשך השנים כמעון לפקידים בריטים ואחר מפקדה של הצבא המצרי ומפקדה של צה"ל במשך כמעט כ-30 שנה, ואחר כבית ספר שדה של החברה להגנת הטבע וכיום הוא ממתין לשימור.

אגדות הרכבת התורכית:
האגדה מספרת על "מהירות הרכבת". בנסיעה שגרתית הרכבת נעצרה לפתע . הנוסעים ירדו ושאלו לפשר העצירה. הנהג הסביר כי גמל עומד על המסילה ומלחך עשב. לאחר נסיעה של חצי שעה נוספת . שוב נעצרה הרכבת ושוב כל הנוסעים ירדו לראות מה קרה. ולהפתעתם , גילו ששוב גמל עומד ומלחך עשב. כאשר התקרבו למקום ההתרחשות גילו לתדהמתם כי זה אותו גמל…
סיפורו של ברוך קטינקא-מחנה המכשפים של פון גריבה
תחנת הרכבת התורכית-מידע נוסף
תמונתו של ברוך קטינקא מתוך הספר (נסרק ע"י ראובן פליישר)
מגדל המים
מגדל מים ששמש את קטרי הקיטור של הרכבת התורכית ניצב מול הבניין ברחוב רמב"ם 34. מגדל מים דומה לזה נצב בתחנת הרכבת בנצנה. בתחנה עבדו עובדי כפייה עבריים שעסקו בטעינת פחם ובשאיבת מים שנדחפו לדודים שנצבו על גג הבניין. מהנדס האחזקה הראשי של הקו היה יהודי בשם ברוך קטינקא שהקל על העובדים על ידי כך שחבר להב של מסור למנוע קטן של קטר וכך יצר מעיו מנסרה. סיפור מעניין הוא על מומחה לגילוי מים שהובא על ידי מייסר פחה כדי לגלות בארות. הוא השתמש בענף בעל זווית אמור היה להורות על הכיוון בו נמצאים המים. מומחה זה טען שגילה באר בעומק של 36 מטר בסמוך לתחנה ואף כינה אותה בשם "מקורות באר שבע, עומק 36 מטר". הפועלים המסכנים עמלו וחפרו באר בקוטר של שלושה מטר ובעומק של 72 מטר אך העלו חרס בידם.
במלחמת העולם הראשונה ניסו הבריטים להפציץ את המבנה מהאוויר אך לא גרמו לו נזק ממשי ולאחר הכיבוש הוא שמש גם את הקטרים הבריטים. לאחר כיבוש באר שבע במלחמת העצמאות הוא שמש כמגדל מים לבאר שבע העברית עד 1950.
הגשר התורכי ("העברי")
זהו ללא ספק אחד הסמלים של באר שבע ומה שמפתיע שהגשר היפהפה הזה נבנה על ידי יהודים במשך חצי שנה בתנאים קשים מאד. על הגשר עברה המסילה דרומה לקוציימה אשר בסיני. הגשר תוכנן כך שיחצה את הנחל בנקודה הרחבה ביותר- 190 מטר רוחבה. הוא תוכנן על ידי מייסר פחה ואת הגשר בנתה קבוצת פועלים מיפו וירושלים בראשותו של הקבלן ארליך וינובסקי- עבודה עברית במיטבה! העבודה הייתה כרוכה בקשיים רבים ובאמצעים פרימיטיביים ונבנה מאבן ובתוכה יציקות בטון. הגשר היה מיועד להריסה ב-1941 אך ניצל מכך ואחר עמד כמעט ללא שימוש. כיום נבנה בסמוך לו גשר מודרני למסילת הברזל לרמת חובב. גשר חדש זה מבליט עוד יותר את קו המתאר החינני של הגשר התורכי.
מלחמת העולם הראשונה בנגב-עזרא פימנטל
מפת רשת מסילות הברזל התורכית ב-1916
אנדרטת הנגב:
"עובר אורח, הינך בא בשערי מקדש מעט של אהבתינו לארץ הנגב."
אנדרטת חטיבת הנגב בעיצובו של האמן דני קרוון מתנשאת על גבעה מצפון לבאר שבע (369 מטר מעל פני הים) שממנה תצפית יפה לעבר העיר ובקעת באר שבע ואף הלאה עד אופקים. האנדרטה מרשימה ביותר ומנציחה את זכר הלוחמים של חטיבת הנגב של הפלמ"ח שנפלו במהלך הקרות לשחרור הנגב במלחמת העצמאות וכדאי להקדיש זמן כדי להתרשם מהאלמנטים השונים ומהכתובות שחקוקות על קירות הביטון. האנדרטה משתרעת על שטח של 100 מ"ר כוללת 18 אלמנטים שונים, שלכל אחד משמעות סמלית. המיר העקרי מצפון לדרום מסמל את קו המים לנגב ומסתיים בכפת זכרון לנופלי החטיבה שקרני השמש חודרות אליה מבעד לפתחים בתקרה.
אנדרטת הנגב
תצפית מהאנדרטה אל בקעת באר שבע
המחצבה התורכית
אתר מעניין בין שכונה ב' לשכונה ד' – בור בעומק של 25 מטר וברוחב של 200 מטר. המקום שמש כמחצבה בה כרו בתורכים את האבן לבניית העיר העתיקה. במקום נכרו שלושה סוגי אבנים. אבן מתצורת פלשת- רכה ופריכה, אבן מתצורת שבע החווארית, והאבן המשובחת ביותר מתצורת צקלג העשירה באלמוגים. המצבה אז הייתה רחוק מהעיר וכיום היא נמצאת בליבה ושמשה כמטווח ירי ואף כמקום לקונצרטים. התברר שלאתר חשיבות גיאולוגית והיא מהווה כעין חלון המאפשר הצצה לתקופה של לפני 16 מיליון שנים בה היה במקום קניון עמוק הידוע בשם "קניון באר שבע-עזה" (לא הקניון המוכר כיום...). קירות הקניון הגיעו לגובה של 1.5 ק"מ במוצאו בין בארי לסעד במרחק של 100 ק"מ מנקודת התחלתו באזור דימונה של היום. באר שבע יושבת כ-275 מטר מעל אפיקו הקבור של הקניון שניקז בעבר את אזור מזרח הנגב הרבה לפני הווצרות השקע סורי אפריקאי. המחצבה נמצאת בכתפו הצפונית של הקניון שרוחבו היה באזור באר שבע כשלושה קילומטר – אכן נהר עצום! קיימת הצעה שעדיין לא מומשה להפוך את המחצבה לגן גיאולוגי על שטח של 800 מ"ר שימחיש את האירועים הגיאולוגיים מעברה הסוער של באר שבע.
בית אשל
אחד משלושת המצפים הראשונים שהוקמו בנגב ב-1943 יחד עם רביבים וגבולות כדי ליהד את הנגב. במקום התגוררו מספר משפחות ונוטר ויחסיהם עם ערביי הסביבה היו טובים עד סתיו 1947 בו הכריז האו"ם על תוכנית החלוקה. בית אשל הייתה מנותקת משום שדרך הגישה היחידה אליה עברה בבאר שבע הערבית. המגינים סבלו התקפות קשות מהצבא המצרי. בזמן הפגזות אלו מנה המקום 45 חברים ו-16 לוחמי פלמ"ח. עם כיבוש באר שבע במבצע יואב כתבו החברים ביומן המושב: " אנחנו לא היינו כאן מעולם יותר מחמישים בחורים, ובכל זאת לא העלינו בדעתנו אף לרגע אפשרות של בריחה. והללו נסים... (הכוונה לערביי באר שבע)" המקום די נהרס בהפגזות הממושכות ומגיניו נטשו אותו והקימו את מושב היוגב בעמק יזרעאל ומאז המקום עומד בשממונו ודי עצוב לראות את זה ולהזכר בנחישותם בזמן הקרבות. קיימות תוכניות של המועצה לשיקום אתרים לשפץ את המקום אך בינתיים הוא מוזנח ונתון לשיני הזמן.
כדאי לקרוא את ספרו של דן בראון "מורדים בישימון" מוכתר בית אשל בימים ההם.
תוכנית פארק באר שבע
מתוך עלון התוכנית: " החל משחר ההיסטריה מהווה באר שבע מוקד התיישבות מרכזי במרחב הנגב. בסיס קיומה של באר שבע הם מקורות המים הטבעיים והיציבים שבנחל, אותם השכיל האדם להכיר ולנצל כבר מימי קדם. שורשיה של באר שבע נטועים עמוק ובעיר זו שצמחה מן הנחל מתקיים רצף היסטורי ותרבותי בן למעלה מ- 6000 שנים! כאן השאירו את חותמן תרבויות מפוארות היל מהתקופה הכלכוליתית, עבור בתקופת האבות והמקרא ובהמשך ימי רומי וביזאנט והתקופה העותומאנית. המכנה המשותף לכל אלו הוא הנחל שימש כעמוד שדרה וכמקור חיים. "
התוכנית היא אם כן להחזיק עטרה ליושנה ולהשיב את כבודו האבוד של נחל באר שבע. מעט נתונים מספריים על התוכנית:
שטח הפארק- 3500 דונם
אורך הפארק-8 ק"מ
שטח נטוע -1000 דונם
מספר עצים- 40000
מספר בארות מים – 39
שטח אגם מתוכנן-עד שמונים דונם
זרימת הנחל בעת שיא ארוע גשם-1700 מ"ק בשנייה
בית טוביהו
דן טוביהו על רקע בית אביו דוד טוביהו ראש העיר הראשון של באר שבע. דן שהוא אחד הרוכבים הוותיקים של "באופן אחר" סיפר שהבית היה פתוח לאנשים ואביו נהג לשבת בגינה הציבורית הסמוכה לבית. הכית נמכר ליזם שעומד להקים במקום תחנת דלק.
סטודיו יהודית מאיר
בית בית בנוי אבן מסותתת. עם חצר פנימית ששימשה לבישול, כביסה למשחקים ומנוחה. מאז 1961 משמש הבית כבית מלאכה לאמנות וקרמיקה.
רחוב טרומפלדור 11, 08-6286906
גן אלנבי
רחוב העצמאות מול בית המושל
זהו אחד הגנים הציבוריים הראשונים בארץ, שהוקם על ידי התורכים בשנת 1906, כחלק ממאמץ לקידום התרבות לאזור המדברי. בשנת 1915 החליט ג'מאל פחה לשקמו בסגנון מוסלמי, במרכזו הוצב עמוד ובזמן מלחמת העולם הראשונה נחקק עליו סמל האימפריה העותומאנית וכתובתהנצחה לניצחונות התורכים בקרבות עזה.
עם הכיבוש הבריטי הוצבה על העמוד מצבת דמות של הגנרל אלנבי שנהרסה ב-1938. בכניסה לגן מוצב לוח זכרון (ראה תמונה משמאל)המתאר את מהלך הקרב על העיר באר שבע במלחמת העולם הראשונה.
בית המיסיון
רחוב האבות 15, ניתן לבקר בימים ב'-ה' בין השעות 17:00-19:00
הבניין נבנה בשנת 1903 ועוצב בסגנון תורכי, בשנת 1911 נרכש הבניין ע"ע אררגון מיסיונרי אמריקאי, שהקים בו כנסייה ומגדל פעמונים. הבניין שימש את הארגון לפעילות מסיונרית עד תום תקופת המנדט. כיום משמש המבנה לכינוסי הקהילה המשיחית של באר שבע.
מפת מסלול בעיר העתיקה
מתוך באר שבע
מפת תיירות
המחלקה לתיירות והסברה עיריית באר שבע
1999, עדכון יולי 2002
מפת המסלול
מתוך באר שבע
מפת תיירות
המחלקה לתיירות והסברה עיריית באר שבע
1999, עדכון יולי 2002

הקטע מבית החולים הוטירנרי
עד לנחל באר שבע, לא מופיע במפה.