בעקבות מסע המלחמה של גדעון במדיינים- מעין חרוד לרמות יששכר
מבחן השותים של גדעון
" וישכם ירבעל הוא גדעון, וכל-העם אשר אתו, ויחנו, על-עין חרד; ומחנה מדין היה-לו מצפון, מגבעת המורה בעמק. ויאמר יהוה, אל-גדעון, רב העם אשר אתך, מתתי את-מדין בידם: פן-יתפאר עלי ישראל לאמר, ידי הושיעה לי. ועתה, קרא נא באזני העם לאמר, מי-ירא וחרד, ישב ויצפר מהר הגלעד; וישב מן-העם, עשרים ושנים אלף, ועשרת אלפים, נשארו. ויאמר יהוה אל-גדעון, עוד העם רב, הורד אותם אל-המים, ואצרפנו לך שם; והיה אשר אמר אליך זה ילך אתך, הוא ילך אתך, וכל אשר-אמר אליך זה לא-ילך עמך, הוא לא ילך. ויורד את-העם, אל-המים; ויאמר יהוה אל-גדעון, כל אשר-ילק בלשונו מן-המים כאשר ילק הכלב תציג אותו לבד, וכל אשר-יכרע על-ברכיו, לשתות. ויהי, מספר המלקקים בידם אל-פיהם--שלש מאות, איש; וכל יתר העם, כרעו על-ברכיהם לשתות מים. " שופטים, ז', א- ו
מערת גדעון
עניין
גולת הכותרת של המסלול הזה היא לעקוב אחר מסע המלחמה של גדעון במדיינים על פי המתואר בשופטים פרק ז' ולראות את המקומות והנופים בעיניים. עין חרוד, גבעת המורה, בית השיטה והגלעד, מעל לשלושת אלפים שנים חלפו, אך נופי התנ"ך וסיפוריו קמים לתחייה מול עיניך וזה היופי של חבל ארץ זה. איפא עוד ניתן למצוא מדריך טיולים מעודכן שנכתב לפני כ-3000 שנים? המרדף של גדעון אחר המדיינים ממשיך לאורך כ-270 ק"מ עד לאזור קרקר המזוהה עם ואדי סירחאן כשהוא עובר בתוך המדבר המזרחי השומם בירדן. אני מקווה שנוכל בעתיד לעקוב אחר המסלול של גדעון גם בחלק העובר בירדן.
גבעת המורה במבט מדרום
מידע
אורך המסלול: 43 ק"מ דרגת קושי: בינוני. המסלול עובר בדרכי עפר. זמן: 7 שעות עלייה מצטברת: 380 מטר. נקודת יציאה וסיום: המושבה גדעונה, בסמוך למעין חרוד. הערה: הכניסה לגן לאומי מעין חרוד היא בתשלום. ציוד חובה: ספר תנ"ך.
קרב בעמק - אורי קציר
רשמים ממרוץ הגמלים בא-דיסי, ירדן
בשדה כוסברה ליד רמת צבי
תיאור הטיול (9.2.08):
את הטיול נתחיל בגן לאומי עין חרוד. אנו בקשנו מהשומר בשער להיכנס רק כדי להצטלם ליד המעיין, והוא אפשר לנו להיכנס ללא תשלו, אולי בשל השעה המוקדמת יחסית. בקצה הדרומי של הגן מתחת לצוק של הרי הגלבוע, נובע מעין חרוד מתוך מערה שנקראת מערת גדעון. זהו המקום לקרוא את הקטע המתאר את בחירת הלוחמים של גדעון. בימים הרחוקים ההם פלשו נוודים רכובים על גמלים, כנראה מאזור ואדי סירחאן שבמדבר המזרחי בירדן אל השדות הפוריים של עמק יזרעאל, כנראה בעקבות שנות בצורת, פרק נוסף מתוך המלחמה המתמשכת בין המזרע לישימון. המקרא מתאר את המצב הקשה של בני ישראל באופן הבא: והיה, אם-זרע ישראל--ועלה מדיין ועמלק ובני-קדם, ועלו עליו. ויחנו עליהם, וישחיתו את-יבול הארץ, עד-בואך, עזה; ולא-ישאירו מחיה בישראל, ושה ושור וחמור. כי הם ומקניהם יעלו ואוהליהם, ובאו כדי-ארבה לרוב, ולהם ולגמליהם, אין מספר; ויבואו בארץ, לשחתה. ויידל ישראל מאוד, מפני מדיין; ויזעקו בני-ישראל, אל-יהוה ''.
נחל יששכר
דרך אגב, אברהם מלמט מזכיר פשיטה דומה של השבט הבדואי בני סחר בימי הבצורת של קיץ 1947. בני השבט חצו את את הירדן לכיוון עמק בית שאן והתרכזו בשני מחנות, אחד ליד בית השטה והשני ליד בקעת כסולות. גדעון אוסף כ-32000 לוחמים ומתוכם הוא שולח הביתה 22,000 מהססים ונשאר עם 10,000. לאחר מבחן השתייה המפורסם הוא בוחר רק את אלו שהתכופפו ושתו מים בידם שהם 300 במספר, כלומר הוא מקים לעצמו מעין סיירת מובחרת של לוחמים נועזים שאיתם הוא הולך לתקוף את מחנה מדיין שכנראה חנה באזור של עין דור מצפון לגבעת המורה. חז"ל מפרשים את מבחן השתיה בכך שאלו שכרעו על ברכיהם היו אלו שגם כרעו והשתחוו לבעל כלומר היו נגועים בעבודת אלילים בעוד אלו שהושיטו את ידם למים היו נקיים מעבודת אלילים. גדעון מנצל עד תום את עקרונות מלחמת ההפתעה והלוחמה הפסיכולוגית, פעולת לילה נועזת המפתיעה את האויב בעת חילוף המשמרות. מהסתכלות במפה נוכל לשער את ציר ההליכה הלילי של גדעון שעבר כנראה בנחל שיזפים ונחל גבע והמשיך צפונה לכיוון השיפולים הצפוניים של גבעת המורה, לעבר הכפרים נעורה ותמרה של היום.
איברהים מנעורה
אנו רכבנו בכביש לכיוון גבע ועקפנו את הקיבוץ ממזרח דרך שדה חקלאי וירדנו לתוך נחל גבע העובר בתוך מטעי תפוזינות. לאורך הדרך עצי דומים. נמשיך בדרך העפר עד לפנייה ימינה, לדרך עפר שמטפסת בתלילות אל גבעת בולק. נשאיר את האופניים בסמוך לדרך ונטפס רגלית אל ראש הגבעה שבה חצובים מספר בורות מים. במקום היה ישוב יהודי מתקופת הברזל וכן בתקופה הביזנטית, ואולי המערות החצובות באתר הן המערות ששמשו את בני ישראל להחביא את התבואה מפני המדיינים החומסים. מלמעלה תצפית יפה אל גבעת המורה והכפרים נעורה ותמרה, ומזרחה אל רמות יששכר והישובים רמת צבי ומולדת, ובימים של ראות טובה (שאנו לא זכינו לה) ניתן לראות את הרי הגלעד. מגבעת בולק הדרך יורדת ומתחברת אל הכביש המוליך לעין חרוד.
ארץ הצבי
לאחר כק"מ נפנה שמאלה אל הכביש המוביל לרמת צבי ומולדת. לפני שער הכניסה למולדת נפנה ימינה ונמשיך בדרך העפר היורדת לכיון נחל צבאים. רמות יששכר או ארץ הצבי היא אזור נרחב של שדות חקלאיים והשטח הוא מתון ומשרה תחושה של מרחבים. נתחבר לדרך המסומנת בשחור ואחר נמשיך שמאלה לכיוון המפגש של נחל צבאים עם נחל ישככר והחיבור עם הדרך המסומנת בכחול היורדת בנחל יששכר. ירידה נחמדה תוביל אותנו לחציית אפיק נחל יששכר ולאחריו המפגש עם הדרך המסומנת באדום היורדת מכוכב הירדן. ניתן לחסוך את העלייה של דרך העפר ולהמשיך מטה בתוך ואדי קטן ולזחול מתחת לגדר בקר. לאחר כ-ק"מ של רכיבה בינות פרות מדושנות עונג, נטפס ימינה בעלייה תלולה שתעלה אותנו בחזרה אל שלוחת צבאים.
למסלול נוסף שעובר בנחל יששכר
מצפה יוס ודוד
בראש העליה, פגשנו את איברהים מנעורה ומשפחתו שיצאו לחיק הטבע והוא כבדנו בקפה שחור שהשיב במעט את רוחנו ואף הזמין אותנו לחזות בפריחת התורמוסים בסמוך לכפר. לאורך שלוחת צבאים נפרצה ע"י קק"ל דרך נופית לאורך כ- 35 ק"מ המחברת את גבעת המורה עם רמות יששכר. לאורך הדרת מספר מצפורים הצופים אל הנוף המדהים של פסיפס השדות הירוקים. הדרך נוחה מאד לרכיבה ואנו רכבנו לאורכה עד מצפור "יוס ודוד" השוכן מעל קיבוץ בית השיטה. זהו המקום לקרוא את פרק ההמשך של קרבות גדעון שכן בית השיטה נזכרת בסיפור מנוסת המדיינים. גדעון מפתיע את המדייניים ולוחמיו תוקעים בשופרות ומנפצים את הכדים שבתוכם לפידים. יגאל ידין הציע שהלפידים שמשו להצתת האוהלים של הנוודים. בכל מקרה גדעון נותן דוגמה אישית ללוחמיו ולמעשה משתמש בסיסמא "אחרי". ההפתעה הייתה מושלמת:
מבחן השתייה של גדעון
ויחץ את-שלוש-מאות האיש, שלושה ראשים; וייתן שופרות ביד-כולם וכדים ריקים, ולפידים בתוך הכדים. ויאמר אליהם, ממני תראו וכן תעשו; והנה אנוכי בא בקצה המחנה, והיה כאשר-אעשה כן תעשון. ותקעתי, בשופר--אנוכי, וכל-אשר איתי; ותקעתם בשופרות גם-אתם, סביבות כל-המחנה, ואמרתם, ליהוה ולגדעון. ויבוא גדעון ומאה-איש אשר-איתו בקצה המחנה, ראש האשמורת התיכונה--אך הקם הקימו, את-השומרים; ויתקעו, בשופרות, ונפוץ הכדים, אשר בידם. ויתקעו שלושת הראשים בשופרות, וישברו הכדים, ויחזיקו ביד-שמאלם בלפידים, וביד-ימינם השופרות לתקוע; ויקראו, חרב ליהוה ולגדעון. ויעמדו איש תחתיו, סביב למחנה; וירץ כל-המחנה ויריעו, וינוסו. ויתקעו, שלוש-מאות השופרות, וישם יהוה את חרב איש בריעהו, ובכל-המחנה; וינס המחנה עד-בית השיטה, צררתה--עד שפת-אביל מחולה, על-טבת."
המדיינים נפוצים ובורחים לכיוון בית השיטה ואחר דרומה לכיוון מעברות הירדן. כאן מתחיל הקטע המדהים של המרדף. גדעון אינו מוותר ומבקש משבטי אפריים לתפוס את מעברות הירדן, והללו מצליחים להמית את מלכי מדיין צור ועורב, אך כנראה שחלק מהמדייינים הצליחו בכל זאת לעבור את הירדן, או שגדעון מחליט לתקוף את הבסיס שלהם שנמצא הרחק מעבר להרים ולמדבר. הוא ממשיך לכיוון נחל יבוק, מטפס כ- 1000 מטר וחוצה את המדבר המזרחי השומם לכיוון ואדי סירחאן ושם הוא מפתיע את המדיינים ולוקח שלל עצום של זהב וגם שובה את מלכיהם זבח וצלמנע. האם יתכן מרדף רגלי שכזה למרחק עצום כל כך, תוך התגברות על אזור צחיח וריק מאדם? הזיהוי של קרקר עם ואדי סירחאן מקובל על רב החוקרים ( אל קרקר ע"פ מנשה הראל) ואין לנו אלא להניח שאכן גדעון הצליח במרדף מורכב זה להפתיע שוב את המדיינים, כאשר הוא נע עם כוחותיו רגלית. גדעון שב מן המרדף כמנצח וסוגר חשבון עם אנשי פנואל וסוכות שסירבו לעזור לו. הוא גם הורג את זבח וצלמנע שכנראה הרגו את אחיו. ניתן להניח שהרצון לנקום את מות אחיו הוא שדרבן את גדעון למרדף הארוך אחר המדיינים. הלקח העיקרי ממלחמת גדעון הוא שצבא קטן אך נחוש הפועל בתושייה יכול להביס צבא גדול ומסורבל, ואין תחליף ליוזמה ולתעוזה או כפי שכותב יגאל ידין:
" מכל תיאורי המלחמות בספר שופטים מתבלט גדעון כמפקד נועז ומקורי, המנצל את גורמי האפתעה ואת רוח הלחימה עד לקצה גבול היכולת, ובכך הוא מוכיח- מה שכבר הוכח לפניו ואחריו- כי לא עומת הכח היא הקובעת את הצלחת הקרב, אלא רוח הלחימה והיכולת למצות את עקרון האפתעה במקום, בזמן, בשיטה ובנשק- עד תומו. " גדעון הופך למעין מלך ומחטיא את העם בעבודת אלילים שבה נלחם. ניצחון גדעון על המדיינים נשתמר "כיום מדיין" ונחרת בזיכרונו של העם.
ממצפור "יוס ודוד" נפנה ימינה ונרד דרך קיבוץ בית השיטה עד לכביש המוליך לבית שאן. נפנה שמאלה ומיד ימינה בכביש לכיוון בית אלפא ולאר כ- 2 ק"מ, נפנה ימינה לדרך הנופית שהולכת במקביל לנחל חרוד. דרך זו עוברת בסמוך לבריכות הדגים ותחזיר אותנו לאחר כ- 7 ק"מ לנקודת ההתחלה של המסלול לגדעונה.
מקורות
1. היסטוריה צבאית של ארץ ישראל בימי המקרא- בעריכת יעקב ליוור, הוצאת מערכות 1964. מלחמת גדעון במדין, אברהם מלמט, עמ" 110-124 . 2. מסעות ומערכות בימי-קדם, מנשה הראל, משרד הביטחון- ההוצאה לאור, 1981, עמ" 49- 60. 3. ספר שופטים, עולם התנ"ך, הוצאת דברי הימים, תל- אביב, 2002. 4. תורת המלחמה בארצות המקרא, יגאל ידין. החברה הבינלאומית להוצאה לאור, תשכ"ג, עמ' 231-232.
גלרית תמונות מהטיול
צילם: חזי יצחק
גלרית תמונות מהטיול