בעקבות יהושע בן נון – במעלה ואדי קלט מצומת אלמוג לעין פואר
"ויבא אליהם יהושע פתאום כל הלילה עלה מן הגלגל". יהושע, י , ט
מנזר סנט ג'ורג'
עניין
במסלול זה נתחקה אחר חלק ממסעו הלילי של יהושע מהגלגל לגבעון דרך ואדי קלט וזאת על פי הצעתו של מנשה הראל שזיהה את ציר התנועה בואדי קלט ואחר בואדי צווינת. ואדי קלט או נחל פרת הוא קניון היורד מהרי ירושלים אל הירדן ובתוכו מעינות שופעי מים, צמחייה מיוחדת, מנזרים ונופים מדהימים. המסלול כולל רכיבה והליכה בשבילים קשים וגולת הכותרת שלו היא רכיבה בתוך אמת מים על פי התהום.
מטפסים ממערב לורד יריחו
מידע
אורך המסלול: 23 ק"מ זמן: 8 שעות דרגת קושי: קשה. כולל עליות תלולות והליכה ברגל דרך בולדרים וסבך של קנים. עונה מומלצת: כל השנה, למעט הקיץ. נקודת התחלה : צומת אלמוג נקודת סיום: עין פואר. לוגיסטיקה: יש לדאוג לאיסוף מעין פואר. לחלופין ניתן להשאיר רכב בישוב אלון הקרוב לעין פואר (עין מבוע). בטחון: כדאי להצטייד באקדח. בתקופה האחרונה אין בעיה לטייל באזור על אף קרבתו ליריחו ולכפרים ערביים שנמצאים בשטחי B. מפה: מפת סימון מס' 8, צפון מדבר יהודה וים המלח. בטיחות: קטע הרכיבה באמת המים מסוכן ויש קטעים שצריך לעבור ברגל ובזהירות. הרכיבה בה חיבת להיות איטית ועל הרוכב להיות מרוכז וזהיר!!! תודה: אני מודה לעזרא שהרבני שעזר לי בתכנון המסלול. דוא"ל: ezra_vet@yahoo.com תאריך: 23 לנובמבר 2007.
רשמים מטיול של גרופי בואדי קלט
בדואי משבט הג'האלין
תיאור המסלול
הרעיון היה להתחקות אחר מסעו של יהושע בו נון במלחמתו מול חמשת מלכי האמורי שעלו על גבעון. זהו הקרב המפורסם בו קרא יהושע את הקריאה המפורסמת "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון". יהושע עולה מהגלגל לכיון גבעון המזוהה עם הכפר א-ג'יב לאחר שהגבעונים קוראים לו לעזרה. יהושע משתמש בתכסיס ההפתעה ועולה בלילה מהגלגל ומפתיע את מלכי האמורי מכיוון שהם לא מצפים לו. מה היה הנתיב שיהושע בחר לעלות בו? מנשה הראל בספרו "מסעות ומערכות בימי קדם" כותב: "משערים אנו שיומם הגדול של יהושע ובני ישראל היה בחמישה עשר בחודש העברי, או באחד מימי אמצע החודש, כלומר בליל ירח מלא. מי שנתנסה במסעות במדבר יהודה יודע, שחלק ניכר של מדבר יהודה בנוי סלע גיר זרחני. ההליכה במדבר יהודה בלילות ירח מלא בקיץ נעימה וקלה, משום תנאי מזג האוויר הנוחים, וכן בגלל הזרחן המאיר את חשכת הליל. יהושע ניצל את נחל פרת (ואדי קלט) להליכה. ראשו של הנחל הוא בקו פרשת המים שממזרח לגבעון ושפכו עובר לירדן ליד יריחו. דומה שיהושע עבר מנחל פרת לנחל צווינית, יובלו הצפוני, העובר מדרום למכמש ומצפון לגבע, כי ראשו של אפיק זה יוצא מא-רם שממזרח לגבעון. להליכה בנחלי פרת וצווינית היו שני יתרונות: הדרך נוחה להליכה בלילה והיא נסתרת מעיני סיירי האויב, ששמרו ככל הנראה על הדרכים העולות מיריחו. לאורך נחל פרת יש עינות מים רבים, שמהם שתה צבא יהושע לרוויה".
קרא את המאמר של מנשה הראל על מסע הקרב של יהושע מהגלגל לעמק איילון
עין קלט
ובכן, האומנם עלה יהושע דרך ואדי קלט? יצאנו לבדוק זאת, אמנם לא ברגל, אלא עם אופנים אבל במגמת עלייה כמו יהושע כדי לחוש לפחות את ההפרש הטופוגרפי בין הבקעה לשדרת ההר. יצאנו מצומת אלמוג, צפונה בכביש לכיוון ורד יריחו, ובכיכר פנינו שמאלה והתחלנו לטפס בכביש הישן שעולה לכיוון ירושלים. לאחר כשני ק"מ, פנינו שמאלה בדרך עפר המסומנת בשחור הממשיכה צפונה לכיוון ואשי קלט. הדרך חוצה ערוצים רבים ועוברת בנוף של גבעות עגולות עם מעט שיחים של אוכם מדברי. חולפים על פני ורד יריחו, ישוב שסבל רבות בשנות האינתיפיאדה ונראה שעתה הוא התאושש. לאחר עליה תלולה מאד הדרך יורדת ומתחברת לכביש היורד ליריחו. במבט מזרחה נגלה את המצודה החשמונאית קיפרוס ששלטה על פתחו של ואדי קלט. נרד מערבה עם הכביש עד פנייה למנזר סנט ג'ורג או מר ג'ריס. המשך הכביש ליריחו חסום בסוללות עפר בשל סיבות בטחוניות. כדאי לרדת בכביש המעוקל כ-400 מטר ולפות אל המנזר המדהים בעל הכיפות הכחולות הצמוד למצוק הקניון והטובל בתוך גן של דקלים. המראה של המנזר היפה והקניון של ואדי קלט לאחר הדרך החדגונית שעברנו, הוא חידוש מרענן. הנזר נוסד על ידי יוחנן הקדוש מכוזיבא בשנת 480 לספירה. המנזר ידע תהפוכות רבות והמבנים שאנו רואים כיום נבנו בסוף המאה ה-19. למנזר שייכים בוסתנים וגינות ירק המושקים על ידי אמת המים שעוברת בצלע הדרומית של הנחל. אין ספק שהמנזר שווה ביקור נפרד.
ואדי קלט בין עין קלט לעין פואר
אנו המשכנו לטפס בכביש שעובר לאורך תוואי דרך רומית עתיקה שקישרה את ירושלים עם יריחו. לאחר טיפוס מיגע ומצפון למצפה יריחו, נגיע לדרך היורדת לעין קלט. שם פגשנו בשלושה בדואים משבט הג'האלין, ונהלנו איתם שיחה מעניינת על החיים. הם מציעים רכיבה למטיילים רכיבה קצרה על גמל מעט מחרוזות. בדואים בעיצומו של שינוי תרבותי. ירושלים המתפשטת, צמצום שטחי המרעה ויוקר המחייה, מחייבים אותם לחפש פרנסות אחרות. הם די נעלבו שאחד מאיתנו קרא להם "בדואי מזויף" מכיוון שהדליקו את המדורה מגזרי עץ שאספו בנגריה המעלה אדומים הסמוכה.
עין אל מווקר
הירידה לעין קלט נחמדה ומהירה. בסוף הדרך, המבנה של תחנת הקמח ובית המשאבות מתקופת המנדט. ליד המבנים עצי דקל יפים ובאפיק עצי שיזף. בבית המשאבות מתגוררת משפחה של בדואים שלא הצלחתי ליצור איתם קשר. מכאן מתחיל הקטע המעניין של המסלול. נמשיך לאורך השביל שעובר בסמוך לצינור המים עד לגשר העובר מעל הבריכה של עין קלט. בבריכה אפשר לשחות והמים קרירים ונעימים. המים יורדים אל הבריכה במפל קטן. מבריכה נמשיך בשביל המסומן באדום והעולה בצלע הצפונית של הנחל. אפשר לרכוב קטעים קצרים. השביל עובר מעל המצוק וממנו תצפיות יפות אל הקניון של ואדי קלט לאחר כ-ק"מ הוא יורד לאפיק וממשיך בתוך הואדי שבקטע זה הוא רחב יותר עד לבריה של עין מווקר. הואדי שוב נסגר ויצר קניון יפה ובתחתיתו שפע של קנים. נעבור את המפל בעזרת ידיות ברזל שהותקנו ע"י רשות הטבע והגנים.
זיו בעין אל מווקר
מכאן מתחיל קטע מתיש של פילוס דרך בין הבולדרים וסבך הקנים שמחייב מידי פעם עזרה הדדית כדי להתקדם. ההתקדמות איטית והסוף נראה רחוק בשלב מסוים (כשני ק"מ לפני עין פואר), ניסינו את מזלנו בחיפוש דרך בסמוך לאמת המים העוברת בצד הדרומי של הקניון. הבדואים שפגשנו לפני הירידה לעין קלט, אמרו לנו שיש שביל של חמורים לאורך האמה. אמה זו בנויה מבטון ועוברת לאורך תוואי האמה מימי בית שני שהוליכה מים מעין פואר אל קיפרוס. טיפסנו אל האמה ואכן היו גללים של חמורים לאורכה, אך מהר מאד השביל נעלם ולא הייתה ברירה אלא לרכוב בתוך האמה שבה עומק המים הוא כ-10 ס"מ. מעניין לאן נעלם אותו שביל חמורים, כי קשה להניח שהחמורים המשיכו בתוך האמה.
בדרך לעין פואר בתוך אמת המים
קשה לתאר במילים את חווית הרכיבה בתוך האמה העוברת על פי התהום. רוחבה כ- 60 ס"מ וניתן לרכוב בה למעט קטעים שהיא עוברת בסמוך לקיר המצוק ואז אין ברירה אלא לעבור בזהירות ובהליכה. קטע שזה של רכיבה בתוך האמה הוא מסוכן ומחייב זהירות מירבית. כך התקדמנו, מזיזים ביד שיחים שחסמו את הדרך, ומבריחים סרטנים גדולים שהופתעו על ידי גלגלי האופניים. למי שיש פחד גבהים מומלץ לא להביא ימינה את תחתית הקניון. האמה הסתיימה במבנה הבטון של עין פואר אליו הגענו כבר בחשכה.
אז האם יהושע בן נון אכן עבר בואדי קלט? למדנו על בשרנו שאל אף שפע המים ופעילות האדם לאורך הנחל, אין שביל נוח לכל אורכו וזה מעט מפתיע. הקטע שבין עין קלט לעין פואר הוא קטע קשה למעבר ובטח בלילה וגם בליל ירח מואר. המסקנה שלי היא שקיימות שתי אפשריות: 1. יהושע וצבאו לא עברו את המרחק מהגלגל לגבעון בלילה אחד, אלא בשני לילות או ביום ולילה. הם אמנם לא צמאו בדרך, אך בודאי הגיעו מותשים לגבעון וקשה להבין כיצד המשיכו עוד כ- 30 ק"מ ברדיפה אחר האמורים עד עזקה. 2. הבטתי שוב במפת הסימון, לחפש נתיב אחר ונוח שעולה מיריחו לכיוון גבעון. להפתעתי הרבה מצאתי דרך עפר שנקראת טריק אבו-הינדי. במדריך ישראל, כתוב שדרך זו מזוהה על ידי חוקרים את "דרך המדבר" הנזכרת בתיאור מנוסת יהושע מפני אנשי העי: " וינוסו דרך המדבר" (יהושע ח, טו) ויש המזהים בה את דרך מדבר גבעון המזכרת בתיאור הרדיפה שרדפו יואב ואבישי אחרי אבנר בו נר (שמואל ב, ב, כד). האם יתכן שטריק אבו הינדי היא הפתרון לציר התנועה של יהושע? דרך זו היא הרבה יותר נוחה ומהירה מהתקדמות בואדי קלט, ואם היא הייתה קימת בתקופת יהושע, סביר להניח שהוא אכן התקדם בה כי היא הייתה ידועה לו מהכיבוש העי.
מקורות
מדריך ישראל- מדבר יהודה ובקעת הירדן, כתר ומשרד הבטחון ההוצאה לאור, 1979 מסעות ומערכות בימי-קדם, מנשה הראל, משרד הבטחון ההוצאה לאור, 1981.
גלרית תמונות
גלרית תמונות מהטיול