מנופי פרת לעין פרה ובחזרה- בעקבות יהושע בן נון חלק ב
עין פרה. מעליו הישוב עלמון.
עניין
זהו חלק ב' של המסלול בעקבות מסע המלחמה של יהושע בן נון כנגד חמשת מלכי האמורי. המסלול כולל קטעי רכיבה טכניים בנוף מרהיב של החלק העליון של ואדי קלט הוא נחל פרת בקטע שבין עין פואר לעין פארה. מעיינות, בריכות מצוקים, בדואים ומנזרים.
מעגל של אוג קוצני במפנה הדרומי של ואדי קלט
מידע
אורך המסלול: 17 ק"מ זמן: 5 שעות דרגת קושי: קשה. המסלול כולל קטעי רכיבה טכניים בשביל הליכה וכן קטעי סחיבה של האופניים. נקודת יציאה וסיום: חניית התצפית ביישוב נופי פרט, מערבית לכפר אדומים. עונה מומלצת: כל השנה. בקיץ שי להימנע מרכיבה בשעות הצהריים. בטחון: על אף שלואדי קלט יצא שם לא טוב כאזור לא בטוח בשל ארועים התרחשו כאן בעבר, כיום (דצמבר 2007), המצב הוא די בטוח ולא נתקלנו בשום בעיות במהלך הטיול. למודאגים שבינינו, כדאי להצטייד באקדח. בכל מקרה לא מומלץ להסתובב באזור לבד. מפה: מפת סימון שבילים מס' 8, צפון מדבר יהודה וים המלח. הערה: הכניסה לשמורת הטבע עין פרה או עין פרת כרוכה בתשלום. מאיתנו שהגענו ממזרח עם האופניים לא דרשו תשלום. בימי ששי השמורה נסגרת בשעה 15.
לחלק א של המסלול בואדי קלט
גלרית תמונות של אוג קוצני (ואדי קלט)
על תופעת מעגלי צמחים במדבר
מפת תפוצת אוג קוצני במדבר יהודה ובנגב
שביל הצינור
תיאור המסלול
הוביל את המסלול עזרא שהרבני בתאריך 21.12.07 המסלול מתחיל ברחבת התצפית שמרכז היישוב נופי פרת. נופי פרת נמצא מערבית לישוב הגדול יותר הוא כפר אדומים ושניהם ממוקמים על הגדה הדרומית הצופה אל הנופים המרהיבים של ואדי קלט. מרחבת התצפית נשקף נוף יפה של הואדי שמתפתל וחוצה את דרך אלון- הכביש העקלתוני העובר על ספר המדבר. במדרון הצפוני של הנחל ניתן לראות את צינור המים שלאורכו נרכב והלאה במערב את היישוב עלמון ואת השכונות המזרחיות של ירושלים. קטע זה של הנחל הוא עובר באזור ספר המדבר כלומר באזור המעבר בין הרי ירושלים לבין מדבר יהודה. מזרחה מכאן כמות המשקעים פוחתת והטמפרטורה הממוצעת עולה. אזור ספר זה מאופיין ע"י צמחייה הכולל מינים מדבריים לצד מינים ים תיכוניים כמו סירה קוצנית.
קרא את תיאור המסלול ע"י עזרא שהרבני בפורום תפוז
מעיין פועם. תודה לעזרא שהרבני ששלח את האיור.
מהתצפית נמשיך בכביש מזרחה דרך כפר אדומים ונרד לדרך עפר שעוברת על שלוחה צרה שתוביל אותנו לנקודה ממנה יש תצפית יפה אל דרך אלון היורדת בפיתולים למטה. ההמשך הוא בכביש או בשביל התלול היורד למטה ומתחבר אל הכביש בסמוך לפנייה לעין פואר. הירידה בשביל כוללת קטעי הליכה אך שווה את המאמץ. עין פואר או עין מבוע הוא מעיין פועם שממלא בריכת בטון עגולה. מעיין זה נובע בפעימות, תופעה המאפיינת מעיינות קארסטיים. המים ממלאים חלל פנימי שיש לו יציאה החוצה. ברגע שהם מגיעים ליציאה זו, המעיין מתרוקן בבת אחת בשל אפקט הסיפון (המים מתחילים לזרום ובתוך החלל נוצר ואקום ולכן המים ממשיכים לזרום עד להתרוקנות החלל). בארץ יש עוד מספר מעיינות פועמים כמו עין גיחון, אך עין פואר הוא המפורסם שבהם. בעבר מי המעיין הובלו בצינורות לירושלים ושימשו כמי השתייה של השכונות הצפון מזרחיות.
הסבר פיזיקלי לתופעת הסיפון (ויקיפדיה באנגלית)
עין פואר או עין מבוע
אנו חזינו במילוי והוא די מהיר כ-3 עד 4 דקות. המים מתרוקנים לנחל וחלקם לאמת המים הממשיכה במורד ואדי קלט לכיוון יריחו. בבריכה יש דגים שחלקם נלכד בתוך שקעים כאשר המים מתרוקנים. אנו חזינו בסרטן שניסה ללכוד דג כזה. מעין פואר נטפס חזרה לכביש אלון ונרכב עד לנקודה בה הוא חוצה את הנחל ונתחבר לשביל המסומן באדום הממשיך במעלה הנחל. בנחל צמחייה עשירה של קנים ופלג מים זורם. ההתקדמות היא חלקה ברכיבה וחלקה בהליכה בין אבנים ועל משטחי סלע עד להתפצלות עם נחל מכמש הוא ואדי צווינית שבו עולה שביל המסומן בשחור. על פי מנשה הראל, לוחמיו של יהושע המשיכו במעלה ואדי מכמש במסעם לילי. שוב ניתן להיווכח שהתנועה בשבילים אלו היא מאד לא נוחה ובייחוד במסע לילי. במעלה נחל מכמש נמצא עין צווינת וכמו כן נמצאים בו צנירי סלע גדולים המאכלסים משפחות של בדואים שמצאו בהם מחסה.
אנו נמשיך עם השביל האדום שמטפס מעלה ועובר בשליש המדרון לאורך צנור המים. מכאן מתחיל קטע רכיבה טכני יפה עד לעין פרה. בקטעים קצרים יש ללכת ברגל אך את מרביתו של השביל ניתן לרכוב. משהשביל יש תצפיות יפות אל הואדי המתחתר בין סלעי דולומיט קשים. מתחת לנופי פרת ניתן לזהות נביעה נוספת היא עין פוג'יראת. ניתן גם להבחין יפה בהבדלי הצמחייה בין המפנה הדרומי הצחיח יותר (בו אנו רוכבים) לבין המפנה הצפוני. הבדלים אלו נובעים מכך שהמפנה הדרומי חשוף זמן ארוך יותר לקרינת השמש מאשר המפנה הצפוני.
איקליפטוסים בעין פארה
השביל יורד לקרקעית הואדי ומשם הדרך קצרה אל נווה המידבר של עין פרה. נחלוף על פני בוסתנים של עצי פרי ונגיע אל עצי האקליפטוסים הגדולים. מעל האליפטוסים נמצאת בריכת התמר והלאה מזרחה בריכות נוספות. המצוק הצפוני של הנחל משמש כקיר אימון למטפסים. בחורף, בסלעים הסמוכים לשביל ניתן למצוא שפע של רקפות הפורחות מתוך סדקים.
רקפת בעין פרה
במדרון הדרומי נמצא מנזר חריטון או מנזר פארן. המדרון עשיר במערות גדולות ששמשו בעבר למגורי נזירים. המנזר חרב בשנת 614 לספירה בידי הפרסים ושוקם בכספי ממשלת רוסיה הצארית בסוף המאה ה-19. מעין פארה נתחיל לטפס בכביש התלול עד לשער הכניסה לשמורה. משם נפנה דרומה בדרך עפר שמסומנת בירוק שמטפסת ואחר יורדת אל ואדי אל קעה ועולה שוב עד לקו פרשת מים מקומית. בכאן פגשנו בבדואים בני שבט הג'האלין ששבו עם עדריהם מהמרעה. צלצולי הפעמונים המחוברים לצווארי העיזים החזירו אותנו בבת אחת אלפי שנים לאחור אל מראות וקולות של ימי המקרא . לאחר חילופי דברים בערבית הם הזמינו אותנו לתה וקפה בבתיהם, אך סירבנו בנימוס בשל חוסר בזמן. נפנה שמאלה בדרך עפר כבושה הנמשכת לאורך השלוחה ועוברת ליד ערק איברהים ומזמנת תצפיות נהדרות אל ואדי קלט ולאחר כשני ק"מ נגיע לנקודת ההתחלה בתוך היישוב נופי פרת.
ילד בדואי בן שבט הג'יהאלין
מקורות
מדריך ישראל החדש- מדבר יהודה ובקעת ים המלח. עורך ספי בן יוסף. כתר הוצאה לאור, 2001. אני מודה לפרופסור אבי שמידע על זיהוי האוג הקוצני. אין ספק שמעגלים אלו, ראויים למחקר מקיף יותר.