בעקבות המרדף של שאול אחר דוד – מסוסיא למצדה

"ויבואו הזיפים אל שאול הגבעתה לאמר הלוא דוד מסתתר בגבעת החכילה על פני הישימון. ויקם שאול וירד אל מדבר זיף ואתו שלושת אלפים איש מבחורי ישראל לבקש דוד במדבר זיף. ויחם דוד בגבעת החכילה אשר על פני הישימון על הדרך ודוד ישב במדבר וירא כי בא שאול אחריו המדברה. וישלח דוד מרגלים וידע כי בא שאול אל נכון."

שמואל א, כו, א- ה

עניין

מסלול נהדר מאזור ספר המדבר העובר בכפרי פלחים הגרים עדיין במערות. ההמשך בלבו של מדבר יהודה בשבילים טכניים  ורחצה בגב המים בבריכת צפירה. הסיום כולל ירידה ממצוק ההעתקים למצדה במעלה צאלים. כל זאת בעקבות הסיפור המקראי  של מרדף שאול אחר דוד שהתקיים ממש באזורים אלו לפני כשלושת אלפים שנה ועדיין ניתן לקרוא את התנ"ך ולדמיין  את ההתרחשויות.

 

צפירה מבריכת צפירה
מידע

אורך המסלול:

יום ראשון: סוסיא –חניון לילה ברכת צפירה – 35 ק"מ

יום שני: חניון לילה בריכת צפירה – מצדה תחתית 27 ק"מ

זמן:

יום ראשון: 7 שעות

יום שני: 8 שעות

דרגת קושי: קשה. המסלול כולל רכיבה בשבילי הליכה והליכה ברגל עם האופניים בעליות וירידות תלולות.

 

עונה מומלצת: אביב ולאחר שיטפונות. אין לצאת למסלול בקיץ.

לינה: בשטח בחניון לילה שמעל בריכת צפירה. לחלופין ניתן לתאם לינה בכפר הנוקדים.

לוגיסטיקה: יש לתאם הקפצת ציוד לינה ומזון לחניון הלילה והסעה ממצדה בסיום המסלול.

תיאור המסלול (4-5.4.08):
המסלול  מתחיל בעיר היהודית העתיקה סוסיא השוכנת בדרום מזרח הר חברון לנוכח הכפר הערבי הגדול יטא. במקום ניתן לחזות גם בחזיון אור קולי (תמורת 15 ₪). כדאי מאד לסייר בעתיקות ובמיוחד בבית הכנסת העתיק שחלקים מרצפת הפסיפס שלו נשמרו. סוסיא הייתה עיר יהודית בתקופת המשנה והתלמוד. יהודים חיו ופעלו כאן, ניתן לראות באתר מערות מגורים, בית בד וכן מערות מסתור. מסוסיא נצא לכביש הממשיך לכיוון כרמל ומעון ומשיך צפונה עוד כ-1.5 ק"מ ונפנה במעין דרך עפר העולה בואדי לכיוון קו הרכס. הדרך הופכת לשביל ועוברת בין חלקות שעור מעובדות וכפרים של פלחים שעדיין מתגוררים במערות חצובות בסלע. זוהי תופעה מדהימה שנמשכת כבר אלפי שנים ותועדה בספרו של יעקב חבקוק "חיים במערות הר חברון".
פלאחית המתגוררת במערה ממזרח לסוסיא
דרך אגב, יעקב חבקוק מזכיר בספרו שבדואים אינם מתגוררים במערות משום שהיא אינה מתאימה לאורח חייהם וכן משום שהם מאמינים שהמערות משמשות כמשכן לשדים ולשאר מזיקים.  השביל מגיע לאוכף שצופה אל המדבר. אנו נמצאים בתוך ספר המדבר שהוא רצועה אורכית המפרידה בין המדבר לבין הארץ הנושבת. זהו אזור מעבר מעניין שבו באים במגע הפלחים עם הדואים, אזור המפגש בין המזרע לישימון. הפלחים מתגוררים במשך חודשי החורף והאביב כיש מרעה לצאן בתוך מערות ובקיץ חוזרים לכפרים, בעיקר ליטא. בירידה מהאוכף, פגשנו באשה שעמדה בפתח אחת המערות הללו, והיא אפשרה לנו להיכנס לתוך המערה ולראות את בור המים שמעליה. המערות חצובות בסלעי קרטון ושהם סלעים רכים יחסית.
הר חצרון - גבעת החכילה?

השביל,ממשיך וחורד על גב שלוחה סלעית עד למפגש עם הדרך המסומנת באדום. בדרך פגשנו רועי צאן עם עדריהם שהתכנסו מסביב לבאר מים.  בכלל,נראה כאילו הזמן עצר מלכת כאן, וימי התנ"ך קמים ועולים לנגד עיניך. עדרי הצאן שדוד ואנשיו כנראה התפרנסו מדמי חסות עליהם, והנה צאן נבל הכרמלי יורד מההרים. ככל שמתקדמים מזרחה, הנוף הופל ונעשה מדברי וצחיח. הדרך המסומנת באדום עוברת בתוך שטחי חקלאות בעל ונמשכת בתוך נוף של גבעות מעוגלות. כחצי ק"מ לאחר המפגש עם דרך העפר היורדת ממעון (מסומנת בכחול), נטפס ימינה לשביל שיוביל אותנו דרומה לכיוון דרך העפר המטפסת להר חצרון. השביל עובר בינות מאהלים ומערות של פלחים שירדו לכאן עם צאנם. זהו קטע רכיבה מעט טכני, אבל מעניין.  בדרך פגשנו שוב במכלאת צאן עגולה מסביב למערה.

רועה ועדר ליד בור מים

הדרך לכתף חצרון מתחילה בעליה תלולה, ואחר היא ממשיכה לאורך שלוחה שממנה תצפיות יפות מזרחה אל מדבר יהודה ומערבה אל ספר המדבר ואל קו הרכס של דרום מערב הר חברון. הכתף בולטת בשטח במתלולי הצור הכהים שבראשה ובמדרונות התלולים שיורדים לכל עבר. הדרך יורדת לכיוון הר חצרון שבו שרידים של מצודה ישראלית שנחפרה ע"י יוחנן אהרוני- גלי אבנים בצורת מעגל בקוטר של כ-19 מטרים. מנשה הראל זיהה את הר חצרון עם גבעת החכילה שעל פני הישימון. זיהוי זה מסתמך על כך שמקור המילה חכילה הוא חכלילי כלומר אדמדם וזה בשל סלעי הצור. כמו כן הוא מפרש את שמו הערבי של ההר- רג'ם אל בקרה כסלע המחלוקת המוזכר גם הוא במרדף של שאול אחר דוד. יהא הפירוש אשר יהיה, לדעתי כתף חצרון הגבוהה היא זירה מתאימה לסיפור המופיע בשמואל פרק כ"ג, כ"ו: "וילך שאול ואנשיו וירדף אחרי דוד מדבר מעון. ויך שאול מצד ההר מזה ודוד ואנשיו מצד ההר מזה ויהי דוד נחפז ללכת מפני שאול ושאול ואנשיו עטרים אל דוד ואל אנשיו לתפשם. ומלאך בא אל שאול לאמר מהרה ולכה כי פשטו פלשתים על הארץ. וישב שאול מרדף אחרי דוד וילך לקראת פלשתים על כן קראו למקום ההוא סלע המחלקות."

אופנים וגמל

מהר חצרון חזרנו ק"מ מערבה וירדנו בנק'ב צר היורד לנחל חצרון. זהו קטע רכיבה טכני לא קל עד שמגיעים לערוץ. משם ממשיכים בשביל העובר בתוך נחל חצרון, עד  שזו חוצה דרך עפר המסומנת אדום. דרך זו מטפסת בתלילות וחוזרת לדרך העפר המסומנת בשחור וממשיכה לכיוון נחל צאלים (רוכבים טובים יכולים להמשיך עם הנק'ב דרומה, לחצות את נחל צאלים ולהגיע לכפר נוקדים). דרך העפר היורדת לכיוון נחל צאלים, עולה ויורדת ולבסוף מגיעה לנקודת תצפית יפה מאד אל מצוקי נחל צאלים. ירידה תלולה ואחר עלייה לקינוח, יביאו אותנו לחניון הלילה שמדרום לבריכת צפירה.

 

בריכת צפירה
יום שני: בריכת צפירה- מצדה חניון תחתון

מחניון הלילה ניתן לרדת למפגש של נחל צאלים בדרך העפר המסומנת בשחור או לחלופין בשביל תלול היורד ממזרח לחניון ומתחבר לדרך. ממפגש הנחל עם הדרך ניתן להמשיך ברגל בשביל הכחול המטפס ואחר יורד בסולמות ברזל אל בריכת צפירה (הוא עוקף מפל שנמצא באפיק)  או להמשיך בדרך  למעלה בדרך העפר עד לחיבור עם דרך העפר הנמשכת צפונה (מסומנת בכחול) ואז לרדת דרומה עד למפגש עם השביל הכחול המגיע מבריכת צפירה.

צפירה מבריכת צפירה
מהו מקור השם צפירה ובכן ע"פ מילון ספיר למילה צפירה מספר פירושים: קול צפירה לאזעקה, עליית השחר, עטרה, כריכה מקלעת ואחרון חביב תור השעה היעודה. איזה מבין פירושים הוא הנכון, איני יודע אבל אני אוהב את  עליית השחר. בריכת צפירה היא גב מים נפלא מעל המפל הגדול של נחל צאלים. הגב מתמלא משיטפונות שעוברים בקטע הקניוני שמתחיל מדרך העפר. באפריל 2008, הגב היה מלא מים קרירים ואין כמו להתחיל את יום הרכיבה ברחצה גב מים במדבר.
בריכת צפירה. צילם: ישראל קיסר
ההמשך מבריכת צפירה מוביל אותנו לכיוון הר נמר ולאזור המצדות של מדבר יהודה שהם אותם הרי משאר חרוטיים  (כמו הר איתי והר ריבי) הבולטים בנוף ושיכולים לשמש כנקודות תצפית לרועים או מורדים. מצדות אלו נזכרות בספר שמואל "ויעל דוד משם וישב במצדות עין גדי. הרים אלו שוברים את החדגוניות של נוף רמת המדבר שהוא בעל קווי  מתאר רכים ומהווים נקודות ציון בולטות.  לאחר העלייה מבריכת מפירה נמשיך צפונה כק"מ במעלה נחל ארנב עד לתחילת השביל שמטפס לכיוון הר נמר. זהו קטע טיפוס תלול בו צריך לסחוב את האופניים על הגב. בסוף העלייה נגיע למעין רמה שטוחה שמעליה הר חרוטי נישא. המשכנו בשביל עד למרגלותיו ואחר טיפסנו ברגל לתצפית. מלמעלה ניתן לראות את מרחבי  דרום מדבר יהודה.   הר נמר התנשא מולנו בכיוון צפון מזרח. על פסגתו ניתן היה לראות שני בדואים שישבו בתצפית על עדרי הגמלים שלהם ששוטטו למרגלות ההר – בדיוק כמו בימי המקרא.
רמת המדבר מצפון לנחל צאלים

רוכבים טובים יכולים לטפס על הר נמר ולרדת בשביל המסומן בשחור. השביל הכחול מתחבר לדרך עפר המסומנת באדום שאיתה נמשיך צפונה עד לדרך העפר שהולכת מזרחה לכיוון הר איתי. במפגש דרכי העפר, בית קברות בדואי עתיק. מעט לפני הר איתי הבולט בשטח, נפנה ימינה בדרך עפר שהופכת להיות שביל גמלים נוח לרכיבה שעובר באפיק העליון של נחל צפצפה ואחר פונה מזרחה עד למפגש עם דרך העפר היורדת לכיוון מעלה צאלים. זהו קטע רכיבה יפה. הרפתקנים יכולים להמשיך דרומה ולחבור לשביל המסומן בירוק והעובר מעל הקניון של נחל צפצפה. לפני תחילה הירידה במעלה צאלים- נקודת תצפית יפה אל ים המלח והלשון והרי מואב. ניתן לראות את מצדה מדרום. זוהי כנראה המצודה שנזכרת בסיפורי דוד "וילך שאול אל ביתו ודוד ואנשיו עלו על המצודה."

משנה הראל מזהה את המצודה עם מצדה שנמצאת במקום נידח ונישא שהגישה אליו קשה ולכן שימשה כבסיס הקבוע של דוד ואנשיו.

ים המלח מראש מעלה צאלים

מעלה צאלים הוא שנקרא גם "מעלה הפרדות" הוא מעלה קדום שהוכשר ע"י המשלחת של יוחנן אהרוני שחפר בנחל משמר בתחילת שנות החמישים. המעלה יורד בדרדרת ובחלקו העליון בתוך נקיק. רובו לא רכיב בשל האבנים הרבות ויש לרדת עם האופניים בהליכה. זהו מעלה חשוב שקישר בין חופו של ים המלח לרמת המדבר ועקף את הקניון של נחל צאלים. המעלה מתחבר לשביל ירוק שחוצה את אפיק נחל צאלים ומטפס שוב במתלול חוואר הלשון ומתחבר לשביל האדום המוביל למצדה. הרכיבה בשביל זה בסופו של היום המפרך היא די מתישה. השביל חוצה ערוצים צרים זרועי אבנים ובחלקו האחרון עובר בסמוך למחנה לגיון הרומאי שצר על מצדה. ולקינוח יש לטפס אל אתר מצדה ולקוות שעדיין המסעדה באתר פתוחה ואז אפשר לסיים בכוס מיץ תפוזים סחוט עם קרח.

בסוסיא
מקורות

חיים במערות הר חברון, יעקב חבקוק. משרד הביטחון, תל-אביב, 1985.