דנאית תפוח-סדום(דנאית הדורה) Plain Tiger\African monarch,

 1758 Linnaeus, Danaus chrysippus
תיאור הפרפר

הדנאית היא פרפר מרשים וגדול מאוד בדרך כלל, בגווני: כתום-חום-אדמדם,צהוב,שחור ולבן. מוטת כנפייה מגיעה עד כ-78-80 מ"מ ולעיתים כ-55 מ"מ.

מין זה, הוא מין נודד הפוקד את הארץ באביב. בארץ תפוצתו באילת,בקעת ים-המלח ועין גדי וחודר גם להרים ולשפלה. בנדידותיו החלות בעיקר בחודש אפריל מדרום לצפון, עולים פרטים מהדרום דרך השבר הסורי  אפריקאי ומגיעים למקומות שונים בארץ בהם הנגב ועוצרים לתדלוק בנחיתתם על פרחים למצוץ צוף לפני שהם ממשיכים במסעם. אבל הם לא מופיעים מדי שנה. מעופו של המין בדרך- כלל אינו מהיר ואינו גבוה והוא  נראה דואה ומרפרף לסירוגין באיטיות.גם בנדידותיו הוא עף חלש ובדרך כלל נמוך יחסית,אבל לא קרוב מאוד לפני הקרקע. אך יש פעמים שהוא עף לגובה של כשני  מטרים ויותר.

באביב הבוגרים פוקדים את הארץ במעופם דרכה ומקימים מספר דורות עד הסתיו.בעונת סתיו פעילותם מוגברת יותר והם מקימים עוד מחזורים נוספים על פונדקאים מקומיים לאורך חודשי ספטמבר-אוקטובר בעיקר בעמק החולה,עין אפק,בעין גדי בקישון ובמעגן מיכאל.בתקופה זו המין נמצא כמעט בכל מקום שבו גדלים צמחי משפחת האסקלפיים.המין נוהג להתמקם באזורים בהם יש ריכוזים גדולים של מיני אסקלפיים כדי שיוכל להקים מושבות.באזורים אלה הוא מקים להקות. למין טרופי זה, קשה לעבור את החורף באזורנו ולכן הפרטים מהדור האחרון שלפני החורף עוזבים את הארץ בנדידה והמין ישוב רק באביב  הבא.

תפוצה בעולם:מין זה מצוי בחלק גדול של העולם ותפוצתו משתרעת מדרום אירופה, מאזור הים תיכון(יוון), לאפריקה הטרופית,דרום אפריקה, דרך דרום אסיה לאוסטרליה.

בנגב  המרכזי,רמת הנגב ובאזור מזרח הרמון  נצפו גם בוגרים בודדים בנדידת סתיו דרומה בחודש ספטמבר אבל גם זה לא קורה מדי שנה  בשנה. אלא אם כן באותה שנה הייתה נדידת אביב מדרום לצפון.

ועל כן הנדידה דרומה בסתיו היא ככל הנראה חזרה לארצות המוצא.

בארץ יש לדנאית מסלול נדידה קבוע: מכיוון דרום לצפון באביב ומצפון לדרום בסתיו.

נצפו כבר פרטים בודדים וקבוצות קטנות באביב ובתחילת הקיץ והיו פרטים בודדים שנצפו עוברים ברמת הנגב במהלך עונת הקיץ וכנראה אלה פרטים שחיפשו אתרים חדשים עם צמחייה חדשה להתרבות בהם לאחר שהידלדלה כמות הצמחייה במקום ממנו באו.

לפרפר הדנאית יש גם צורות נוספות בהן הגוונים כהים יותר כמו למשל בצורה: form egyptius ,הצורה המצרית בה הכנפיים בצבע כתום כהה עד חום. והצורות האפריקאיות: form dorippus,שבה כל שטח הכנפיים בצבע כתום-אדמדם ואין לה בכלל את הפינות השחורות עם הכתמים הלבנים בכנפיים הקדמיות. והצורה: form alcippus,שבה הרקע בכנפיים האחוריות לבן או לבן למחצה במקום כתום. הצורה הראשונה נפוצה יחסית בארצנו לעומת שתי האחרות שהן נדירות ומופיעות בדרך-כלל בעונת הסתיו. קיימים גם שילובים של צורות אלה כגון במופע שנקרא:form albinnus, אבל הם נדירים ביותר והם אינם מופיעים בארצנו אלא נמצאים במזרח אפריקה.  ישנה גם צורה לבקנית בה נעלם הפיגמנט הכתום-אדום בכנף ובמקומו מופיע גוון בהיר לבן-בז'-אפרפר. הופעת הצורה הלבקנית נדירה אף היא וגם היא נראית בסתיו. זהו אחד הפרפרים הידועים ביותר בחלקו הטרופי של העולם הישן.

למרות הדמיון הרב בבוגרים,בכל זאת קיימת בפרפר דו צורתיות זוויגית: לזכר צבעים עזים יותר ויש בכל אחת מכנפיו האחוריות ארבעה כתמים שחורים, שלושה קטנים ואחד גדול יותר מהשאר. הכתם הגדול הזה, שמופיע קרוב לשפה התחתונה של הכנף האחורית הוא כיס המכיל קשקשי ריח המפרישים פרומון. יש לו גם בקצה גופו בלוטה מפוצלת דמוית שני ראשים של מכחולים אותה הוא מוציא בעת החיזור. הנקבה נבדלת ממנו בכך שיש לה בכל אחת מכנפיה האחוריות רק שלושה כתמים קטנים.

המין הזה דומה מאוד למין קרוב לו: דנאית אמריקאית, המכונה בשמו העממי: המונארך שפירושו -מלך.

שני המינים שייכים לסוג:Danaus. ובאנגלית הם מכונים: African monarch,(שזו הכוונה לדנאית שלנו) ו-American monarch: הדנאית האמריקאית.

לדנאית תפוח-סדום יש גם שם אנגלי נוסף והוא:"Plain tiger". היא פרפר יפה באופן מיוחד ולכן זכתה לשמות וכינויים רבים. כך למשל באוסטרליה מכנים אותה בשם: Golden Danaid (דנאית זהובה),על שום הברק הזהוב של הרקע הכתום בכנפיה. ובארצנו מכנים אותה:דנאית הדורה. 

אופי הנדידה בשתי הדנאיות האלה הוא שונה: הדנאית האמריקאית נודדת בלהקה לעומת דנאית תפוח-סדום שנודדת לרוב ביחידים, או לכל היותר בקבוצות מצומצמות ביותר של שלושה עד ארבעה פרטים.

למין זה באופן כללי תפוצה מצומצמת בישראל. לעיתים הוא מקים אוכלוסיות לא קבועות בהרים, בעין גדי ובאזור מעגן מיכאל קרוב לשפלה.  גבול תפוצתו הצפוני הוא כנראה באזור החולה מאחר ששם גדלים ריכוזים גדולים של חנק מחודד. למרות שהמין אינו מופיע כל שנה, יש לו מסלול נדידה קבוע: מדרום צפונה באביב ומצפון דרומה בסתיו. ובשתי עונות אלה הפרטים הנצפים רבים יותר,פעילותם מתחדשת והם מתחילים להקים דורות רצופים באביב עד בוא הקיץ ובסתיו עד בוא  החורף.

הפונדקאים הם צמחים ממשפחת האסקלפיים: פתילת המדבר הגדולה( תפוח- סדום), מסמור סיני, חנק מחודד ועוד... בנגב ובערבה הפונדקאי האפשרי הוא: דמיה לבידה. בתנאי שבי ניתן לגדלו על האסקלאפיאס התרבותי (אסקלאפיאס אדום), כפי שעושים בחוות גידול לפרפרים וגם על אצבוע ואפילו על בת-שבע מטפסת שגם הם ממשפחת האסקלפיים.

דווח כי בתנאי מעבדה הזחלים אוכלים גם צמחים ממשפחות אחרות.

מיני האסקלפיים הם צמחים רעילים ביותר המכילים אלקאלואידים.

לכן הודות לכך שהוא מתפתח על אסקלפיים הוא פרפר רעיל. כי הזחלים שאוכלים צמחים רעילים אלה קולטים את הרעלים החזקים בגופם והרעלים עוברים גם לפרפרים הבוגרים. הזחלים וגם הפרפרים הבוגרים משתמשים ברעל כאמצעי הגנה יעיל נגד טורפים. הם גם מעידים על רעילותם בצבעי האזהרה שלהם.

בשל רעילותם הרבה כמעט ואין להם אויבים בכלל והסיבות העיקריות להצטמצמות האוכלוסייה הן תנאים אקלימיים קשים ומחלות הפוגעות בזחלים. בספרות אפילו נמצא שקיימת צרעה טפילית של מין זה הפוגעת בזחלים, אבל טרם נצפה מקרה כזה בישראל . 

מה שכן אפשרי הוא עכבישים האורבים לזחלים הצעירים ופורסים על השיחים הפונדקאים את רשתותיהם.הם לוכדים וטורפים אותם ובכך הם גורמים לצמצום דראסטי בכמותם.

ציפורים נמנעות מאכילת פרפר זה שטעמו וריחו דוחים והוא משמש מודל חיקוי

למינים אחרים של פרפרים שאינם רעילים כמוהו, למשל: נימפית הרגלה, שצורת הנקבה של מין זה דומה לו מאוד. גווני  השחור והאדום מתפרשים בטבע כצבעי אזהרה המזוהים עם בעל-חיים ארסי ומרמזים על הרעל שבו. וכך מינים אכילים ניצלים בזכות התחפשות למינים הרעילים. ובזכות הצבעים האלה חושבים אותם ללא טעימים ומסוכנים.

תופעת החקיינות הזאת ידועה זה מכבר בעולם החי והיא נקראת:מימיקריה.   

בשל יופייה של הדנאית,גודלה המרשים וגידולה שהוא קל יחסית,היא נעשתה לחביבה ומבוקשת בקרב מגדלי פרפרים בחוות שונות וחובבי טבע המנחים סדנאות בפרפרים לילדים ונוער. ופרטיה משמשים כיום גם להפרחה בחתונות. הפרטים שמשמשים לאירועים שונים כגון:חתונות מגודלים במיוחד לצורך זה. והם משוחררים מתוך קופסה מיוחדת כשהם מתעופפים בהמוניהם ומוסיפים לאירוע שמחה וצבע. ומעוררים בקרב האורחים הרבים התפעלות. והם נעמדים מופתעים,נרגשים ומשתאים למראה נחיל הפרפרים היפים שממלאים את החלל.

הביצים מוטלות ביחידות על צידו העליון של עלי הפונדקאי.

דנאיות בהזדווגות בשמורת מעגן מיכאל.
הביצה

בצבע צהבהב-קרם,לאורכה יש חריצים והיא בצורת חבית עם בליטה פחוסה בראשה (מעין "שפיץ" קטן וקצר).אורכה כ-1.2 מ"מ. לפני בקיעתה ראשה אפור.

הזחל

 הזחל הצעיר אורכו כ-3 מ"מ, צהוב-אפור ושעיר מעט וראשו שחור מבריק. הוא אוכל תחילה  את קרום הביצה ואחר כך עובר לעלי הפונדקאי. לאחר ההתנשלות אוכל הזחל את נשלו.

הזחל הבוגר אורכו כ-40 מ"מ והוא בעל צבעי אזהרה בולטים: הוא לבן-אפור בהיר ולרוחבו פסים דקים בשחור ופסים רחבים יותר שעליהם זוגות של נקודות צהובות בולטות. לאורך גופו שלושה זוגות של בליטות זיפניות בשרניות שחורות ארוכות שבסיסן אדמדם בצורה המזכירה "קרניים",או "מחושים" רפויים המשוות לו מראה מאיים. תנועתו על הצמח לרוב מהירה יחסית.מלבד היותו מכיל רעל,אם הוא מוטרד, להגנתו הוא מתקפד לצורת עיגול. ומבליט את "קרניו".

זחל של דנאית סדום.
הגולם

הוא מטיפוס הגלמים התלויים,אורכו כ-23 מ"מ,הוא חלק,מעוגל ובצבעי: ירוק, לבן-קרם או ורוד בהיר. בצדו האחורי של חלקו העליון יש סימן בצורת חצי טבעת בשחור שבתחתיתה ו/או מעליה יש שורה דלילה של נקודות זוהרות בגוון מתכתי כסוף או זהוב. לעיתים הן מתחברות ויוצרות קו רצוף. ובחלקו התחתון של הגולם יש עשר נקודות (חמש בכל צד), בגוון מתכתי של כסף או זהב.הזחל מתגלם לרוב על הפונדקאי. ולכן הגולם, בצבעיו השונים מחקה את חלקי הצמח הפונדקאי כך שההסוואה עליו היא מלאה והוא יכול להתאים ולהשתלב בכל המופעים:הצבע הירוק מחקה את העלים והצבעים לבן וורוד מחקים את צבעי הפרחים. והנקודות שעליו דומות לטיפות טל שנפלו על חלקי הצמח השונים ונוצצות בקרני האור של השמש. לעיתים מופיעים על הגולם גם כתמים ופסים צהובים או לבנבנים ולפעמים יש בחלקו התחתון של הגולם (בצדו האחורי של החזה) שתי נקודות שחורות.בארצנו המופע הלבן בגלמים אפייני יותר לסתיו

ואילו הירוק והורוד יותר דומיננטיים בקיץ.

קרוב לבקיעה צבעיו משתנים והוא מתכהה. אברי הפרפר מתבלטים בצבעיהם מעבר לכיסוי הגולם שהפך

לשקוף לאחר שכל אברי הפרפר הבוגר סיימו להתפתח.

בדומה ללבנין הכסיה,הזחלים בקיץ גדלים מהר מאוד ומספיקים להתגלם בתוך ימים אחדים בזה אחר זה. כך שמין טרופי זה מסוגל להקים דורות רצופים על פונדקאים מקומיים. בזה אחר זה גם בוקעים הבוגרים

כך שרוב הבוגרים בוקעים אותו זמן  ונוצרות להקות.ולהקות אלה פורצות אחר כך בנדידה. כך למשל

זחלים שגודלו מדרגה שלישית,התגלמו כעבור ארבעה ימים! והבוגרים בקעו לאחר תשעה ימים מיום ההתגלמות.

גלמים של דנאית תפוח סדום בצבעים שונים.
מקורות
אביתר פיינגולד, דובי בנימיני,אופיר תומר ורחלי שוורץ-צחור.

צילם: אביתר פיינגולד