כחליל הקרקש Iolana alfierii, Wiltshire, 1948

Burning Bush Blue 


תיאור הפרפר

פרפר מדברי יפהפה הקשור לפונדקאי הבלעדי שלו: הקרקש הצהוב, הנצפה כמעט בכל אזור בו גדל הקרקש.

כחליל גדול. ראשוני הבוגרים בוקעים בדרך כלל בתחילת מרץ ולכל המוקדם בסוף פברואר. הפרפרים מעופפים עד אפריל. גבול התפוצה הדרומי בארצנו הוא: מצפה רמון והצפוני הוא אזור נחל לבן ליד ניצנה. הפרפר נחשב נדיר וריכוזי האוכלוסייה שלו מעטים,מקומיים ומוגבלים . גם תפוצתו העולמית אינה רחבה.וחוץ מישראל, עד עתה הוא ידוע רק מירדן ומסיני. ויש שתי סיבות עיקריות לתפוצה המצומצמת של כחליל זה:האחת- אוכלוסייתו סובלת מרעיית הקרקש והשנייה-התחרות עם כחליל האפון,המשתלט במהרה על הפונדקאי ניזון מאותם חלקים בהם ניזונים זחליו של כחליל הקרקש ודוחק אותו ממנו. פרפרי כחליל הקרקש משתמשים בצמח גם כפונדקאי וגם כמקור צוף והם מעדיפים שיחים מה שיותר גדולים. וככל ששיחי הקרקש גדולים יותר כך הם מושכים יותר. האוכלוסיות כנראה יכולות להתחדש בנדידה ולחזור למקומות שנעלמו מהם קודם. לכן מומלץ לשתול שיחי קרקש בגינות מדבריות הקרובות לבתי הגידול של מין זה כדי שיוכלו הפרפרים לבוא ולהתרבות. הכחליל עף מהר. לעיתים קרובות נצפים זכרים טריטוריאליים בערוצי נחל יבשים,בעיקר ליד שיחי קרקש שופעי פריחה ופירות.וכך הם גם קרובים לנקבות וגם הנקבות קרובות לפונדקאי.

המין מקים דור אחד בשנה.

בדרך כלל בשנים גשומות במיוחד נצפים פרטים גדולים מהממוצע וכמות הפרטים הגדולים היא גדולה יותר.

בין המינים קיימת דו צורתיות זוויגית ודרכה ניתן להבדיל ביניהם במראה החיצוני: הזכר-בולט מאוד בשטח בצבע התכלת של כנפיו עם הברק המתכתי.

הנקבה-בולטת פחות וגוון כנפיה חום-כהה. לעיתים יש נקבות שלהן כמות דלילה של קשקשים כחולים מפוזרים על פני רקע חום-שחור המופיעות לעיתים רחוקות.

בשני המינים הצד התחתון של הכנפיים זהה, הוא: אפור עם נקודות שחורות מוקפות בלבן. מוטת כנפיים כ-38-30 מ"מ.

ריכוזי אוכלוסייתו בנגב המרכזי מוגבלים לנחל חווארים, מצוק הצינים,עין עבדת,נחל קרקש ורכס חלוקים.

הביצים מוטלות ביחידות על ניצני הפרחים,עלי הגביע ,בבסיס הפירות ועליהם.

החלק המועדף ביותר בצמח הוא הפרי, שהוא תרמיל המכיל בתוכו זרעים.

לכן הנקבה מחפשת מקומות בהם הפרח נבול ומתחיל להתפתח הפרי או מקומות עם פרי צעיר ומטילה בבסיס הפרי,על הפרי ועל עלי הגביע . לפעמים היא מטילה על הדופן הפנימית של עלי הגביע ששם הביצים מוגנות היטב. הנקבה בוחרת בפרחים הנבולים מאחר והיא רוצה שצאצאיה יקבלו מזון כמה שיותר טרי. ואז עד שיבקע הזחל מהביצה התרמיל כבר יהיה מוכן ובשיא התפתחותו .

ולכן ליתר ביטחון היא מטילה אפילו על פרחים בשיאם.

ההעדפה של אכילה של הזרעים הרכים מאשר אכילת עלים היא לא מקרית. כי הזרעים עשירים ומזינים יותר. הזחלים ניזונים מזרעי הפירות ולעיתים גם מהפרחים.

הביצה
לבנה ובצורת כפתור .בהגדלה מבעד למיקרוסקופ ניתן לראות שיש לה מבנה קשקשי.
הזחל

אחרי שבקע, אינו אוכל את קליפת הביצה. הוא מנקב חור בתרמיל, חודר לתרמיל ו"גר" בתוכו כשהוא ניזון מזרעיו. מאחר והזחל בתוך התרמיל הוא מוגן מאויבים. את הפרשותיו הוא מוציא דרך החור בתרמיל.

כשנגמרים כל הזרעים בתרמיל הוא יוצא מתוכו ועובר לתרמיל אחר. ניתן לראות סימנים לנוכחותו ע"י החורים שהשאיר בתרמילים.

הזחל ניזון מהזרעים אך ורק כשהפרי רך והזרעים רכים. לא בפרי יבש.מה שמסביר את התקופה הקצרה של פרפר זה. כי בקיץ הפירות וזרעיהם מתייבשים ומתקשים. לעיתים הזחל אוכל גם פרחים צעירים.

הזחלים מופיעים בגוונים בהירים שונים: לבן-קרם,לבן-ורוד,לבן-ירקרק,אפור-ירקרק,חום-אדמדם,צהבהב ובז'.

הצבעים הנפוצים: לבן-אפור בהיר וחום בהיר-קרם. בשיא גודלו אורכו כ-18 מ"מ.

בגמר גדילתו הזחל יורד מהצמח וכשהוא מגיע אל הקרקע,הוא מתחפר בשכבת האדמה העליונה ומתגלם בחללים שבאדמה בעומק של כ-2 ס"מ סמוך לצמח הפונדקאי, או בין שיחים יבשים.

תקופת הזחל מתחילה מאמצע מרץ ומסתיימת בסוף אפריל ותחילת מאי.

הגולם

מונח חופשי על הקרקע כשהוא מוחבא היטב בין ענפים,גרגרי חול,זרדים,חלקי צמחים בלויים ועלים יבשים ללא מטווה קורים ליד הפונדקאי, או בתוך סבך שיחים יבשים קטנים צמודים לפונדקאי: שיח הקרקש.(רק לעיתים רחוקות הוא טווה מעליו רשת דלילה של קורים אליה מודבקים חלק מגרגרי החול וחלקי הצמחים היבשים). הגולם צבעו חום בהיר- צהבהב, צורתו עגלגלה בדומה לכחלילים אחרים, אבל מזכירה קצת צורת אגס מכיוון שחלקו התחתון של הגולם רחב יותר מחלקו העליון. בחלקו התחתון –באזור הבטן, הוא מנוקד בחום כהה. ובאזור הראש יש כתם אפור. אורכו: כ-12 מ"מ ורוחבו: כ-5-5.5 מ"מ. הגולם נכנס לדיאפאוזה עד האביב הבא ולעיתים נשאר הגולם בדיאפאוזה גם שנתיים ויותר (למשל אם באותן שנים יש בצורת). פרפר זה מוגן על-ידי החוק ולכידתו כיום אסורה!