כחליל השיזף   Tarucus rosaceus (Austaut, 1885), The Mediterranean Tiger Blue

כחליל אפרוטרופי  אוהב חום המגיע לאזורי הנגב בנדידה בעונת הסתיו.בחודשים ספטמבר- נובמבר המין נודד בצורה בלתי סדירה ואינו נודד בלהקות.מעופף ביישובי הנגב במקומות בהם גדלים עצי השיזף ומקים דורות רצופים.ועם בוא החורף הוא נעלם.   חדירת הפרפר לישובי הנגב היא מכיוון השבר הסורי אפריקאי

התצפיות בנדידתו הן מעטות. והפרטים הנצפים הם בודדים.בהתחלה הופעתו לא הייתה קבועה והוא לא נצפה בנגב מדי שנה.אך לאחרונה נראה שהשתקע זמנית בנגב המרכזי  בעקבות שתילה של עצי שיזף.בתצפיות הראשונות בנגב שהושגו עליו המין ידוע כנודד. והקמת האוכלוסיות שלו באזור הנגב המרכזי היא אינה טבעית והחלה למעשה רק לאחרונה במקרה בעקבות התערבות האדם ששתל את עצי השיזף כצמחי תרבות ביישובים.והלא השיזף גם הוא אינו צמח מקומי הגדל בנגב באופן טבעי  ולולא התערבות האדם לא היה המין מקיים אוכלוסיות בנגב המרכזי והיה עושה זאת במקום אחר בו יש פונדקאים.

מעניין לציין שהמין בררן לגבי איכות הפונדקאים ועד עתה נצפו אוכלוסיות מקומיות ונמצאו זחלים רק על עצים צעירים.ולעומתם עצים גדולים יותר,מבוגרים יותר ושופעי פריחה יותר בקושי משכו פרפרים אחדים למציצת צוף.עובדה נוספת היא שהאוכלוסיות בנגב הן זמניות בלבד והמין ממשיך להקים דורות רק כשהטמפרטורות גבוהות לו מספיק וכשמשתנות הטמפרטורות בסוף הסתיו המין נעלם והאוכלוסייה בנגב המרכזי מתחדשת מנודדים הבאים בשנים הבאות.  המין מייצג את החדירה הסודנית ועל כן הוא נפוץ יותר בערבה במקומות בהם גדל השיזף. הוא נפוץ מאוד  

בעמק ים המלח ובעיקר בעין גדי ששם הוא נצפה כמעט כל השנה.אחד המקומות הטבעיים הקרובים ביותר לנגב בהם אפשר לראות ריכוז אוכלוסייה שלו הוא:באזור בין מעלה עקרבים ונחל עקרבים לנחל גוב. שם נמצא בית גידול שלו ליד עצי שיזף.

תפוצה בארץ:הערבה,צפון מזרח מדבר יהודה, דרום ים המלח, עמק ים המלח(כולל עין גדי),שפלת החוף (כולל רצועת עזה) ובבקעת הירדן.

תפוצה בעולם: צפון אפריקה, מצרים,ישראל,ירדן,לבנון,ערב הסעודית,עיראק,דרום אירן וצפון מערב הודו.

ההבדלים חיצוניים בין הזכר לנקבה:       

הזכר צבעו סגול-לילך עד תכלת-ורוד- מבריק.ולרוב מופיע קו קצר קטן ואפור על כנפיו הקדמיות  שולי הכנף שחורים.הנקבה חומה ומשובצת בלבן עם מעט כחול-מבריק בעיקר בבסיס הכנפיים הקדמיות,מנומרת ומקווקוות בחום כהה. מסגרת כנפי הבוגרים לבנה. מוטת כנפיים כ-17-20 מ"מ.

גם לזכר וגם לנקבה יש תוספת דמוית זנב בצבע שחור  עם קצה לבן בכל אחת מהכנפיים האחוריות.

הצד התחתון בזכר ובנקבה זהה: לבן-אפור בהיר עם תפזורת של קווים קטנים ונקודות בשחור. בכנפיים האחוריות בשוליים וליד ה"זנב" יש נקודות בודדות בגוון מתכתי כסוף-ירקרק. בפרטים שהתפתחו נגב הפרטים המתפתחים ביישובי הנגב, הם גדולים יותר וכהים יותר מהפרטים המופיעים בבקעת ים המלח. ובצידם התחתון של הכנפיים נמצא שבמקום הגוון הלבן בכנפיים, הרקע  שעליו מצוירים הסימנים השחורים בכנפיים הוא צהבהב. מוטת כנפיהם כ21-26 מ"מ.  הגוונים הכהים מהרגיל שנתקבלו וכן גודלם של הבוגרים, הם כנראה בגלל האקלים השונה והגובה השונה מבתי גידולם הטבעיים האחרים. והם סימנים המעידים כנראה על יכולת השפעת תנאי האזור בקביעת המראה.  

חוץ מכחליל השיזף קיים בארץ עוד מין מאותו סוג שדומה לו מאוד, שהוא נפוץ יותר ונמצא גם במרכז ובצפון וגם הוא מתפתח על שיזף שנקרא: כחליל הבלקן (ראו כחליל הבלקן)  . אבל הוא נבדל מכחליל השיזף בכך שלזכר יש במרכז כנפיו הקדמיות כתמים שחורים קטנים אך בולטים שאותם אין לזכר כחליל השיזף. והנקבה של כחליל הבלקן היא כהה יותר מנקבת כחליל השיזף. כמות הנקודות המתכתיות בצד התחתון של הכנפיים האחוריות בכחליל הבלקן היא גדולה יותר. וכחליל השיזף לעומת קרובו לא נמצא בצפון.

בנגב המרכזי  ביישוב מדרשת בן גוריון(שדה בוקר) כחליל השיזף מעופף לצידו של כחליל הבלקן ומתחרה איתו על הפונדקאים-עצי שיזף צעירים.

הזכרים הם טריטוריאליים סמוך לבתי גידולם ומגרשים זכרים בני אותו מין ופרפרים אחרים. 

כשהוא נודד ומגיע לאזורי יישובים בנגב בהם לא גדל הפונדקאי הוא עוצר לכל היותר ל"תדלוק": נח ומוצץ צוף מפרחים וממשיך במסעו

הצמחים הפונדקאים הם:שיזף מצוי(עץ) ושיזף השיח.   

הביצים מוטלות בבודדות,בעיקר על ניצני הפרחים ועלים צעירים. ולעיתים על פירות בוסר.

הביצה

בהטלה צבעה תכלת. צבעה משתנה לאחר כיממה לירוק בהיר ולבסוף ללבן. לקראת הבקיעה היא אפורה.

הזחל

הזחל הצעיר:הוא בצבע צהוב בהיר-ירקרק,אורכו כ-1.5 מ"מ,גופו ובעיקר גבו מכוסים בשערות ארוכות היוצרות לו מראה פלומתי-צמרי. בהגדלה ניתן לראות שהן נראות כמו קצה מכחול או מברשות. הוא לא אוכל את קליפת הביצה.לאחר שבקע, הוא מותיר אותה מאחור ועובר ישר לחלקי הצמח.הזחל הבוגר:  בשיא גודלו אורכו כ-10 מ"מ,רוחבו כ-4 מ"מ, צבעו ירוק ולאורכו פס בהיר המופיע בגווני: לבן, ירוק בהיר או צהוב בהיר-קרם,הפס הוא דק ומתעבה לכיוון הראש  . ובדרך כלל בחלקו העבה של הפס ליד הראש יש כתם מאורך בצבע אדום בהיר-ורוד.צורת גופו אופיינית לכחליליים והוא עגלגל- אליפטי,שטוח למחצה,פחוס בקצותיו וצידי גופו רחבים ומכסים את רגליו והוא נראה רובץ.סביב גופו יש שערות בהירות קצרות. הזחל  נוהג להיצמד רוב הזמן לעלי העץ והוא מוסווה עליהם היטב כך שקשה להבחין בו: גופו הירוק,מרקמו וצורתו משתלבים יפה ברקע העלה והפס הבהיר לאורך גבו דומה לאחד מהעורקים של העלה.והוא גם בקושי זז ממקומו כי שעות האכילה שלו הן בעיקר בלילה. אבל ניתן לראות בעלי העץ את הסימנים לנוכחותו על-ידי ה"חלונות שהוא משאיר בהם. וכך אפשר לעיתים לאתר אותו. כשהוא אוכל את העלים הוא חודר את שכבת האפידרמיס ומגיע תוך כדי כרסום לחלקו הבשרני הפנימי הירוק של העלה הנקרא:פרנכימה. וניזון בעלה רק מהחלק הזה. כשהזחל אוכל את החלק הבשרני- הירוק (הפרנכימה), הוא משאיר בעוברו רק את החלק של קרום האפידרמיס השקוף בצידו השני של העלה וכך נוצרים סימני ה"חלונות". זחלים צעירים משאירים "חלונות" או "שבילים שקופים". זחלים בוגרים יותר כבר משאירים עלים שקופים כמעט לגמרי כשבהם בולטים רק אפידרמיס ועורקים. אם מסיבה כלשהי מחליק הזחל ונופל מהעלה או הענף עליו הוא נמצא הוא מיד מפריש קור בו הוא "צונח" שיאט את מהירות הנפילה וימנע חבטה עזה בקרקע. לעיתים המין מקיים חיי שיתוף עם נמלים בו הן מגינות עליו מפני טורפים ובאות "לחלוב" טל דבש שהוא מפריש מהבלוטות המיוחדות הנמצאות בקצה גופו.

הזחלים ניזונים בכל חלקי הצמח: עלים, פירות צעירים בהתהוות וניצני פרחים. הזחלים הצעירים ניזונים מכל חלקי הפונדקאי והזחלים הבוגרים ניזונים בעיקר מעלים. לפעמים לפני ההתגלמות משתנה צבע הזחל לסגול-חום.       

כחליל השיזף-זחל
הגולם

הוא מטיפוס גולמי החגורה,בהתחלה הוא לבן ירקרק, אבל בהמשך מקבל את צבעו הסופי: צבעו אפור בהיר,לאורכו פס  דק בצבע חום ובאזור הבטן הוא לבן-קרם עד צהוב בהיר. במרכזו של הגולם משני צידי הגוף, מצוירים בשחור שני כתמים בצורת פסיק. אורכו של הגולם כ-8-9 מ"מ.

דיאפאוזה:

הגלמים מהדור האחרון נכנסים לדיאפאוזה חורפית עד האביב הבא.

אוייבים:

את הזחלים תוקפת צרעה טפילית.

כחליל השיזף - גולם