לבנין מדברי, Eastern Sooty orange tip, Zegris eupheme uarda, Hemming 1929
תיאור הפרפר
פרפר שטיפוס תפוצתו הוא ערבתי. אינו נפוץ באזורי הנגב המרכזי והדרומי והפרטים הנצפים הם בודדים. והוא גם אינו מופיע מדי שנה. ובמידה והוא מופיע הוא נצפה בכמויות מצומצמות ביותר המכילות פרטים בודדים. לעומת זאת הוא נפוץ יותר באזורי הנגב המזרחי בחגורות ספר המדבר .בנגב המרכזי,רק אם באותה שנה ירדו כמויות גשם גדולות במיוחד הפרפר נצפה בכמויות גדולות יותר כי שם הוא בדרך כלל נדיר. פרפר זה,הוא מין אביבי חד שנתי. תקופת מעופו היא מרץ-אפריל . לעיתים הוא מקדים ומופיע כבר בסוף פברואר אך לא תמיד. פרפר זה עף מהר מאוד. ומהר במיוחד כשעולות הטמפרטורות וקשה לזהות אותו למרות שיש לו את הכתם הכתום בפינות הכנפיים הקדמיות כי הוא יחסית קטן ותנועת הכנפיים היא מהירה כל כך שהיא אינה מאפשרת הסתכלות בבירור בגווניו. אבל ניתן לזהותו בהבדלים האלה:1. הוא הלבנין הגדול ביותר מבין הלבנינים העונתיים המופיעים באביב.2. בזמן שהפרפר עף ניתן להבחין שבשונה משאר הלבנינים הגוון שרואים הוא לבן-צהבהב כצבע החמאה ולא לבן מוחלט. 3. הוא עף גבוה ורק לעיתים רחוקות הוא יורד למנוחה על פרחים. קיימים שני מינים נוספים קרובים לו גם הם מהסוג: Zegris, המעופפים בירדן והם: לבנין החידקל והלבנין המדברי הסעודי . הלבנין המדברי מקים בדרך כלל רק דור אחד בשנה. רק לעיתים נדירות ברמת משקעים גבוהה במיוחד הוא מקים שניים. ההבדלים החיצוניים בין הזכר לנקבה: הכתם הכתום בפינת הכנף הקדמית אצל הנקבה קטן ומצומצם יותר ולפעמים הוא כמעט איננו.לעומת הזכר שאצלו הכתם הכתום גדול יותר,עז יותר ובולט יותר. מוטת כנפיו כ-45 מ"מ. הפונדקאים הם מיני מצליבים שונים:בן שלח מנוצה, שלח הערבות, טוריים זיפניים ואחרים. הביצים מוטלות ביחידות על ניצני הפרחים וביניהם. הלבנין המדברי הוא אחד מהידועים שבלבניני העולם הישן. תפוצתו העולמית של המין: בדרום אירופה (דרום רוסיה,מרכז,דרום ומזרח ספרד),צפון אפריקה (הרי מרוקו),אירן והמזרח התיכון.הוא נפוץ באורח מקומי. תת המין שלנו מעופף בישראל וירדן בלבד. לפעמים חודרים פרטים בודדים לאזור סיני מכיוון קו הגבול עם מצרים. בישראל הוא מופיע מהר הנגב,רמת הנגב,הנגב התיכון והנגב המזרחי דרך מדבר יהודה,עין גדי ולעיתים חודר גם להרי יהודה ולירושלים עד עמק הירדן-הוא גבול תפוצתו הצפוני. אחד הלבנינים היפים בישראל. צידן העליון של הכנפיים הוא ברובו לבן פרט לקצה תא הכנף הקדמית בו מופיע כתם שחור ופינת הכנף הקדמית בה מופיע כתם כתום עם מסגרת אפורה מטושטשת מעט. בצד התחתון של הכנפיים מופיעים ציורי טלאים ורצועות זהובים עד חומים-ירקרקים.ההבדל החיצוני העיקרי בין סוגי ה-Zegris השונים הוא בכמות הכתמים הצהובים בצידן התחתון של הכנפיים; לרוב בני סוגו של הלבנין המדברי יש כתמים צהובים בולטים סביב הציורים שבצידן התחתון של הכנפיים(בהבדל זה ניתן להבחין בעיקר בכנפיים האחוריות).המינים הקרובים האחרים כהים יותר ועשירים יותר בכתמים הצהובים האלה.לעיתים הצבע הצהוב תופס את כל שטח הכנף והציורים מופיעים על רקע צהוב לגמרי. בכנפיים האחוריות של המין עצמו (Zegris eupheme) כמות הכתמים הצהובים בצידן התחתון של הכנפיים גדולה כל כך שבקושי נשארו מהרקע כתמים לבנים בודדים. אבל לעומת המין עצמו ושאר בני סוגו הקרובים לו, תת המין שבישראל(Zegris eupheme uarda) שונה מהמין עצמו בהעדר הכתמים הצהובים,או בדלילותם. כי בניגוד למין עצמו שיש לו הרבה כתמים צהובים סביב ציורי הטלאים התופסים חלק רב בכנף,אצל תת-מין זה ציורי הטלאים מופיעים על רקע לבן בלבד בדרך כלל. ואם בכל זאת יש כתמים צהובים סביב ציורי הטלאים הם בכמות קטנה ביותר. לשני המינים הקרובים לישראל (לבנין מדברי סעודי ולבנין החידקל) שעפים באזור ירדן,יש כתמים צהובים בצד התחתון של כנפיהם. הקרבה הגיאוגרפית מצביעה על האפשרות שהופעת הכתמים הצהובים וכן כמותם היא תלויה בגנטיקה ומושפעת מהאקלים ואולי היא מעידה גם על שינויים נוספים בבתי הגידול השונים (שכנראה הם בין היתר גורמים להיווצרותן של צורות שונות), כך שאולי הפרפרים בעקבות השינויים הסביבתיים מושפעים מן התנאים ומתאימים עצמם לבתי גידולם וזה אחד האמצעים שלהם להשתלבות הזאת.ולכן אולי מדובר בעצם במין אחד עם כמה ואריאציות.וייתכן שהפרפרים שהוגדרו כמינים שונים,בשל קרבתם והדמיון הרב ביניהם,שההבדלים ביניהם לא מאוד גדולים ושייכותם לאותו הסוג, הם בעצם רק ואריאציות ששייכות כולן לאותו מין.מכיוון שהשוני הקל בין הבוגרים שעיקרו בכתמים הצהובים הוא לא משמעותי ביותר. אבל עדיין אי אפשר לאשר זאת.יש לבחון את הנושא יותר לעומק ולערוך השוואות גם בשלבי הגלגול (הזחל,הגולם וכו'...)וכן לעשות בדיקת גניטליה (בדיקת אברי המין של הפרפר)בבוגרים.
הביצה
בצורת קונוס היא ירקרקה בהירה ואורכה כ-1 מ"מ. בהמשך צבעה משתנה לכתום בהיר.
הזחל
בבקיעתו לא אוכל את קליפת הביצה. הוא אפור-חום ושעיר, ראשו חום מבריק ואורכו 2.5 מ"מ . שיא אורכו של הזחל הבוגר כ- 28-38 מ"מ . צבעו צהוב בהיר ולארכו שערות קצרות, צידי גופו לבנים והוא מנומר בשחור וראשו כתום. לפני ההתגלמות צבעיו הולכים ודוהים והראש מקבל גוון ורוד. צבעו נעשה חום בהיר-כתום,צדי גופו לבנים-אפורים וגוון הנקודות שעל גופו הופך משחור לאפור כהה ואז הוא יורד מהצמח. לאחר שעזב את הצמח והגיע אל הקרקע, הוא מתחיל בטוויית קורים עד שהוא יוצר ערסל מרשת דלילה של קורים בחלקים תחתונים של שיחים נמוכים או ענפים יבשים שעל פני האדמה, או צמוד מתחת לאבנים ונשען עליה כשראשו מכופף לכיוון החזה. ולאחר כ-48 שעות הוא מתגלם.
זחלים של לבנין מדברי
הגולם
מונח בערסל עשוי מרשת של קורים ומחובר בקרמאסטר אחורי.במקום ה"חגורה" תומכים בגולם עצמו כמה קורים בודדים. ערסל הקורים עליו נשען הגולם מוצמד לדופן של אבן או בסבך ענפי שיחים יבשים וזרדים קרוב לקרקע. צבעו של הגולם לבן-אפור,באזור הכנפיים יש לו קווים שחורים והוא מנוקד בחום ובשחור.צורתו כצורת משושה מוארך מלפנים,(מצד הבטן). ומהצד צורתו מזכירה מעט צורת קבקב או נעל של ליצן. אורכו כ-15-16 מ"מ ורוחבו כ-5.5-6 מ"מ. הגולם נכנס לדיאפאוזה של 9-10 חודשים עד האביב הבא,אך לעיתים נשאר בתרדמה גם כמה שנים.
הגולם היפה והמיוחד של לבנין מדברי