נימפית ירושלים Jerusalem's Knapweed fritillary,Melitaea telona


תיאור הפרפר

עד לאחרונה נחשב פרפר זה בארצנו לתת מין אחד של המין האירופי: Melitaea phoebe. אבל כיום לאחר בדיקות יסודיות בבוגרים ובעיקר בשלבי גלגוליו של הפרפר נמצאו הבדלים משמעותיים ולכן נקבע שהוא כבר לא צורה מקומית אלא מתחלק לשני מינים שונים עצמאיים:נימפית הדרדר ( (Melitaea phoebe ונימפית ירו Melitaea telona) שלים).כל פרפר הוא כעת מין בפני עצמו.במראה הכללי הבוגרים דומים למדי אך ניתן למצוא את שני ההבדלים הבאים:

א.נימפית הדרדר הירושלמית היא נפוצה יותר.

ב.בזחל של נימפית הדרדר הראש שחור. ואילו בזחל של נימפית הדרדר הירושלמית הראש כתום-אדום.           

הפרטים הראשונים של נימפית הדרדר הירושלמית בארצנו התגלו ונלכדו בירושלים ומכאן שמה.

נימפית הדרדר היא נדירה יותר ולא מגיעה לנגב.   

נימפית הדרדר הירושלמית מופיעה מסוף מרץ עד אפריל. רק לעיתים רחוקות היא נשארת עד תחילת מאי. זהו מין עונתי אביבי נפוץ והוא מהפרפרים הראשונים שנצפים בנגב בזמן זה של השנה. מוצאו העיקרי בארצנו ים תיכוני ולכן הוא מייצג את החדירה הים-תיכונית לנגב ושם בית גידולו הוא בבתות ובחגורות ספר-המדבר. מוטת כנפיו של הפרפר כ-40-50 מ"מ. תפוצה:הוא מופיע כמעט בכל חלקי הארץ,  אבל הוא לא מופיע בדרום הנגב, הערבה ואילת.

גבול תפוצתו הדרומי הוא הר הנגב.  

בנגב הצפוני ובנגב המרכזי ניתן לראות את המין מעופף נמוך באזורים האירנו-טורניים, בשדות טרשיים וקרוב לשדות חקלאיים. בנגב הוא מופיע באזורי: נחל עץ, נחל נוקד,רכס חלוקים, שדה בוקר,נחל חווארים,נחל קרקש נחל ניצנה ומצפה רמון.

הזכרים הם טריטוריאליים לאורך ערוצים, יוצאים לסריקות שטח קצרות וחוזרים לנקודת מוצאם. כשנכנס זכר אחד לטריטוריה של זכר אחר בעל הנחלה יוצא בתעופה לקראת הפולש ותוקף אותו.ואז מתפתח קרב על הטריטוריה כשהפרפרים נאבקים זה בזה באוויר.ומי שזוכה בטריטוריה הוא הפרפר החזק יותר. הנקבות בנגב עפות קרוב לראשי ההרים ולעיתים לאורך מורדות הרים סלעיים, שם גדל הפונדקאי העיקרי של המין: דרדר החרחבינה. צמח הדרדר עולה בסוף החורף בצורה הנקראת: שושנת-עלים. כשהוא בצורה הזאת ובשלב זה מופיעים עלים גדולים ורחבים שבאביב מופיעים לפני הפרחים.הצמח אינו חד שנתי ובקיץ, הוא מצמיח קוצים ופורחים פרחיו אך העלים קטנים יותר ומעטים יותר. והזחלים ניזונים רק מעלי הצמח.לאור עובדה זו נוצר מצב שאין מספיק מזון להקים דור נוסף ולרוב לא יקום דור שני.  ולכן גם פעילותו של פרפר זה שהיא קצרה ועונתית מותאמת ומוגבלת לזמן הופעת העלים.

הזחלים שעוד לא גמרו לגדול, על מנת לשרוד נכנסים לדיאפאוזה במצב של זחל עד האביב הבא,לרוב בדרגה השלישית אבל לעיתים גם בדרגה הרביעית ומשלימים את הגלגול לקראת האביב כשצומח הפונדקאי מחדש.   

הזחלים יוצאים להשלמת הגלגול  מדיאפאוזה קיצית-חורפית ארוכה בתזמון מושלם ללבלוב הדרדר לקראת סוף פברואר. ובתחילת מרץ הם מתגלמים. הבוגרים מגיחים מהגלמים לקראת סוף מרץ ובתחילת אפריל.  

הפונדקאים הם צמחים ממשפחת המורכבים,בעיקר סוגים שונים של דרדר ואחרים כגון גדילן מצוי  וייתכן שהיא מטילה גם על עכובית הגלגל. באמצע אפריל הנקבה מטילה את הביצים בקבוצות של עשרות על צידו התחתון של העלה. הן בצורת חרוט שראשו מעוגל וצהבהבות.  

הביצה
אורכה כ-0.7 מ"מ ורוחבה כ-0.5 מ"מ.
הזחל

בשיא גודלו אורכו כ-28 מ"מ ורוחבו כ-5 מ"מ.צבעו שחור-חום והוא שעיר, עם בליטות זיפניות קוצניות בגוון חום בהיר-צהבהב וראשו כתום-אדמדם.הוא דומה לזחל של נימפית הבוצין.

הזחלים המגיעים לבגרות הם מעטים. רובם מותקפים על ידי מחלות וצרעות טפיליות.

בגמר גדילתו,הזחל מתגלם על ענפי שיחים יבשים או על קירות סלע. לקראת ההתגלמות הוא נאחז בקצה גופו בגבשושית קורים כשגופו מופנה כלפי מטה  וראשו מכופף לכיוון החזה. במצב זה הוא נשאר יומיים בלי לזוז עד ההתגלמות.

הגולם

מטיפוס הגלמים התלויים. צבעו אפור בהיר עם כתמים שחורים בולטים, בחלקו העליון-אזור הבטן הוא מעט קוצני ומנוקד בשחור וכתום. אורכו כ-15-15.5 מ"מ.

בשנים עשירות במשקעים מתקיים דור שני, אבל בדרך כלל נימפית הדרדר מקימה בנגב רק  דור  אחד בשנה. לעיתים רחוקות נימפית זו נשארת עד תחילת מאי ובדרך כלל בתום חודש אפריל היא נעלמת. ומופיעה שוב רק באביב הבא.
גולם של נימפית ירושלים