נימפית הסרפד:The Red admiral, Vanessa atalanta



תיאור הפרפר

פרפר שתפוצתו בארצנו ים-תיכונית.אחד הפרפרים היפים והמרשימים  בארץ, לא במקרה הוא מכונה גם: ה"אדמירל האדום".המין בולט מאוד בצבעיו וקל לזהותו.מוטת כנפיו כ-60 מ"מ.  מין נודד שביישובי הנגב הוא עוצר לתדלוק  וחידוש כוחות כמעט בכל סתיו. אם הגשמים מאחרים לבוא הפרפר מאריך את שהותו עד שמגיע החורף הקשה. ועם בוא הקור הוא נעלם. המין  אינו נודד בלהקות כנימפית החורשף, אלא ביחידים. המין מופיע בכל הארץ אבל לא כל המקומות בהם הוא מופיע משמשים לו בתי גידול. כלומר לא בכל המקומות בהם הוא נצפה הוא גם מתרבה ובחלקם מדובר על שהות זמנית בלבד. למעשה גבול תפוצתו הדרומי בארצנו הוא בנגב המערבי. והאזור הדרומי ביותר בו הוא נצפה מתרבה הוא מושב שדה ניצן. פרטיו(הנודדים) מגיעים במעופם עד אילת.

תפוצתה של נימפית הסרפד בעולם היא הולארקטית וכוללת את: כל צפון אמריקה, בכל  אירופה הממוזגת (חוץ מצפון סקנדינביה הקיצוני), צפון אפריקה  ואסיה.כמו כן, היא מופיעה גם בצפון קנדה דרך מקסיקו,דרום גואוטמלה וגם  בהוואי ובניו זילנד. בדרום קליפורניה מעופף תת מין שלו שנקרא: Vanessa atalanta rubria .

המין מגלה התנהגות טריטוריאלית ומגרש חיות אחרות הפולשות לתחומו כגון: זבובים, פרפרים אחרים, שפיריות וכו'... בדרך כלל הוא מסתפק בסיבוב קצר סביב נחלתו,התקרבות מאיימת לכיוון הפולש וחזרה לנקודת המוצא.

אבל כשמדובר בפרפר מאותו מין הפולש לתחומו מתפתח קרב ארוך וקשה. מתחילה תחרות על הנחלה ושני הפרפרים בני אותו המין מכים וחובטים זה בזה ברגליהם ובכנפיהם ונוסקים מעלה ברפרוף מהיר כשהם צמודים זה לזה. הם גם מנהלים מרדף אחד אחרי השני במהלך הקרב כשהם עפים באוויר אחד אחרי השני ובסופו של הקרב הפרפר החזק יותר זוכה בנחלה והפרפר שמגורש לא זוכה בה. הפרפרים עפים מעל נחלתם בצורת מעגלים ושמיניות. משך זמן הקרב הוא כ-40 שניות בקרב קצר ודקות בודדות בקרב ארוך יותר. הזכרים הטריטוריאליים עפים מהר וגבוה וגולשים לקראת כל פולש זר ומיירטים אותו. הם גם מסוגלים לבצע תקיפה אווירית כשהם נוגחים את הפולש בראשם.   

קיימת סברה כי הפרטים הנודדים עוברים מצפון הארץ ומרכזה לשדה בוקר ויישובים אחרים בנגב מהסיבה שהאקלים בו חם יותר ונוח לעבור בו את החורף. פרפר זה, שנחשב לנדיר בעבר בארצנו, עם הזמן  נקלט והסתגל לבתי הגידול השונים ותפוצתו התרחבה והוא מופיע במקומות רבים ושונים כולל בערים. למשל: תל אביב,צפת וירושלים. וכיום יש לו שטחי מחייה רבים. אחת הסיבות להתרחבות תפוצתו היא כושר נדידה יוצא מן הכלל. בנוסף, למרות שהוא גדל רק על משפחת צמחים אחת ,פונדקאיו נפוצים מאוד.

תפוצתו בנגב הצפוני ובנגב המרכזי ודרומה אינה רחבה והפרטים הנצפים הם בודדים.

 לעומת זאת הוא נפוץ יחסית בנגב המערבי. הנגב המערבי הוא הנקודה הדרומית ביותר שבה מתרבה מין זה בארצנו, קרוב ליישובים ובמיוחד בין פרדסים שם גדל סרפד בשפע. 

הפונדקאים הם צמחים ממשפחת הסרפדיים:

כותלית יהודה היא הפונדקאי העיקרי באזורים הים –תיכוניים, סרפד צורב באזור המרכז ובמערב הנגב וסרפד הכדורים משמש כפונדקאי באזורי ספר-המדבר. ובעין גדי והערבה יש סיכוי שהוא מתקיים על הפורסקליאה.

הביצים מוטלות ביחידות על מיני הסרפד,על הפורסקליאה ועל מיני כותלית. על פני צדו העליון של העלה.

הביצה

אופיינית לנימפיות,צורתה כחבית, היא ירוקה,מבריקה ומצולעת ואורכה כ-0.7 מ"מ.וצלעותיה בגוון ירוק בהיר-לבן,שקופים למחצה  ובולטים כלפי חוץ.

הזחל

דומה לזחל של נימפית החורשף רק בדרך כלל כהה יותר. גם לו יש קוצים לאורך גופו, הוא חום-אפור ומנוקד בלבן,חום כהה או שחור ויש לו משני צדי גופו פס מקוטע בלבן או לבן-צהבהב. יש גם ואריאציה לא נפוצה בהירה מאוד שלו באפור בהיר-ירקרק  בשיא גודלו אורכו כ-40-45 מ"מ

הזחלים מבלים את רוב זמנן בשהייה בתוך נרתיקים מעלים סגורים בקורים וכל הם מוגנים מאויבים. 

הגולם

מטיפוס הגלמים התלויים, צבעו אפור או אפור-חום עם כתמים נוצצים בברק מתכתי ונקודות זהובות. והוא דומה בגודלו ובצורתו לגולם של נימפית החורשף. אורכו כ-26 מ"מ.