כחליל השברק Common Blue , Polyommatus icarus zelleri  (Verity, 1919)


תיאור הפרפר

כחליל נפוץ למדי,שמו העברי הקודם:"כחליל מצוי" (תרגום של שמו האנגלי) מעיד על כך. 

לרוב הוא נראה בקרבת הפונדקאי העיקרי שלו:השברק הקוצני. בניגוד לשאר חלקי הארץ בשטחי הנגב ובמדבריות אחרים הוא יחסית נדיר ופרט לשטחי ספר המדבר, תפוצתו בנגב מצומצמת ולרוב מוגבלת ליישובים.

בפרפר זה קיימת דו-פרצופיות זוויגית בולטת מאוד:הזכר-כחול,עם ברק בגוון סגול-לילך,הנקבה בדרך-כלל חומה ובשולי כנפיה שורות של נקודות ו/או משולשים קטנים מעוגלי פינות בכתום,אבל לעיתים רחוקות יש לנקבה צורות כחולות וכחלחלות בהן יש לה בנוסף לצבעיה האחרים גם כתמים כחולים או שיש לה קצת פיזור של קשקשים כחולים במקום כתמים. ישנן גם נקבות שהן כחולות כמעט לגמרי אבל הן נדירות ביותר.הצד התחתון אפור עם נקודות שחורות בתפזורת מוקפות בלבן ובשולי הכנפיים יש שורת כתמים כתומים אדמדמים. בנקבה גוון הרקע האפור של הכנפיים נוטה יותר לחום בהיר-מוקה.   

מוטת כנפיו של הזכר כ-32  מ"מ ושל הנקבה כ-28.5  מ"מ.

הוא מופיע בבתות,גריגות,מדשאות, כרי מרעה,דיונות חוף,קרחות יער,שדות חקלאיים,צדי דרכים ובסמוך למגורי אדם ושטחים אלה משמשים אותו כבתי גידול.

תפוצתו של המין בעולם: אירופה,צפון אפריקה ואסיה הממוזגת.

תת המין שבארצנו מופיע בעיקר לאורך החבל הים תיכוני,אבל הוא מגיע גם לשפלת החוף ונצפה כמעט בכל הארץ למעט דרום הנגב הקיצוני והערבה.  בנגב הוא נצפה ברמת הנגב ועד מצפה רמון. האוכלוסיות שהוא מקים בנגב הן קטנות וזמניות. אבל באזורי המרכז והצפון הוא נפוץ מאוד,הפונדקאים שלו רבים יותר והוא נצפה שם עד החורף.

רוב הסיכויים שהנדידה היא הסיבה העיקרית להופעת הפרפר בנגב כי נצפו פרטים רבים שחדרו ליישובי הנגב והם קרועי כנפיים ומשופשפים,רובם לא "הזדקנו" במקומות אלה וכמות הבוגרים קרועי הכנפיים שנצפו הייתה גדולה מזו של הפרטים שכנפיהם שלמות.

סיבה נוספת היא שהפרפר הגיע עם האדם. בכל אופן בנגב הוא בדרך-כלל לא נפוץ,נצפה רק מדי פעם בבודדים (בעיקר זכרים), אין לפרפר זה בנגב בתי-גידול קבועים והוא לא מופיע בנגב מדי שנה. אומנם יש שנים שהוא נפוץ יחסית בתוך יישובי הנגב אבל הוא נפוץ רק באופן מקומי באזורים מושקים בשטחים בהם גדלים פרפרניים בשפע שם הפרפר מקים דורות רצופים לאורך כל תקופת פעילותו. כך שתפוצתו בנגב מוגבלת לאזורים בהם יש ריכוזים גדולים של הפונדקאים והוא כמעט שלא נראה מחוץ להם.

הופעתו בנגב תלויה לרוב בכמות הפונדקאים וסוגם.למרות שפונדקאיו רבים הוא פרפר בררן והוא מעדיף למשל:מיני אספסת ושברק. ואם אין מספיק מהם הוא בדרך-כלל לא יתפשר על אחרים.

התנהגות:הזכרים הם טריטוריאליים,מגנים על שטחם ומגרשים פרפרים אחרים החודרים לתוכם. השטחים עליהם מגנים הזכרים הם בדרך-כלל השטחים של ריכוזי הפונדקאים שמשמשים אותם גם כמקורות הצוף העיקריים שלהם ובהם גם נמצאות הנקבות. לעיתים נראים הבוגרים מוצצים צוף מפרחי הארכובית השבטבטית. הזכרים הטריטוריאליים נוהגים לעמוד ליד השטח בקצה ענף בולט של שיח ומשם הם מבצעים גיחות לעבר הפולשים.לפעמים לעת ערב מתאספים מספר פרטים בקבוצה ללינה משותפת.

בנגב הפרפר מופיע מסביבות סוף אפריל-מאי עד אוקטובר אבל פעילותו העיקרית היא בקיץ בחודשים יוני-אוגוסט.  

הפונדקאים הם מיני פרפרניים  שונים: אספסת, שברק,דבשה, תלתן,לוטוס ואחרים.

בנגב הוא מתרבה על אספסת מפוצלת ואספסת מצויה וביישובי הנגב על

אספסת תרבותית (אספסת "אלפאלפא") ועל לוטוס הביצות.

הביצים מוטלות ביחידות בין ניצני העלים, על צדם התחתון של העלים ובין ניצני הפרחים.

הביצה
לבנה-ירקרקה, דומה בצורתה לכפתור וקוטרה כ-0.5 מ"מ.
הזחל

 בבקיעתו הוא לבן-חום-ירקרק,הוא שעיר,ראשו שחור ואורכו כ-0.8 מ"מ.

בשיא גודלו אורכו כ-13  מ"מ ורוחבו כ-4 מ"מ,הוא ירוק לאורך גבו פס ירוק כהה משני צידי הפס ומשני צדי גופו יש לו פסים לבנים עד צהבהבים ויש לו שני טורים של בליטות בצורת גבעות מעוגלות שבראשן ובצידי הגוף יש שיערות קצרות. בקצה גופו יש לו בלוטות כפתוריות לבנות וייתכן שהוא מפריש מהן טל-דבש אבל לא ידוע אם הוא מקיים קשר עם נמלים.


הגולם
הוא מטיפוס גולמי החגורה, אורכו כ-11 מ"מ,רוחבו כ-3.75 מ"מ וצבעו ירוק-אפור,עם התקדמות התפתחותו צבעו משתנה בהדרגה לחום ולקראת בקיעת הבוגר הוא כחול כהה עד שחור. משך תקופת הגולם:כ-8 ימים. תקופת התפתחותו של דור שלם: 24 יום (בקיץ).ייתכן שהגלמים מהדור האחרון נכנסים לדיא פאוזה חורפית עד האביב.