פרפרי הנגב- אביתר פיינגולד
אוסף פרפרי הנגב של אביתר פיינגולד
מבוא
הפרפרים, כמו בעלי חיים אחרים, פיתחו במהלך האבולוציה דרכים להישרדות. המדבר כידוע, אזור דל מים וצמחייה ולא רבים הם סוגי הפרפרים החיים בתנאי מדבר. עם זאת ישנם מינים שיכולים להתקיים רק במדבר ותנאים אחרים לא יתאימו להם בכלל. אחת הסיבות היא שצמחי מזונם של הזחלים שלהם גדלים רק במדבריות. ולכן הם נקשרים דווקא למדבר ולא למקומות אחרים. כמו שאר חרקים, הם בעלי גוף לא גדול ולכן אינם זקוקים לכמויות מים גדולות מה שמסביר מדוע חרקים בכלל ופרפרים בפרט מהווים את אחוז מגוון בעלי החיים הגבוה ביותר במדבר. הפרפרים האופייניים לתנאי מדבר נמצאים כמעט בכל מקום שיש בו צמחייה. כמעט כל סוגי הפרפרים בנגב הם עונתיים, ופעילים רק בתקופה מסוימת בשנה. כמעט כולם פעילים באביב. אך יש מינים הפעילים בסתיו. ואחרים בקיץ. וגם כאן באה ליידי ביטוי התלות בצמחים הפונדקאיים. מאחר ויש גם מיני צמחים המתחילים עונתם בקיץ וכו'... המשמשים פרפרים שונים כפונדקאים. מה שאומר שהפרפר פעיל בהתאמה מושלמת לתקופת הלבלוב של הצמח.
תעודת זהות: הפרפר כבעל חיים
כל מה שרצית לדעת על פרפרים ולא העזת לשאול
מדריך לפרפרי הנגב (בבנייה)
לכניסה למדריך הקש כאן
מדריך לרפרפי הנגב
למדריך לרפרפי הנגב - הקש כאן
כחליל האספסת
הנגב גם מהווה מקום מפלט למינים נודדים מסוימים. ומאחר והוא דרומי וחם יותר וכך קורה שלעיתים נתקלים בפרפרים גם בימים חמים בהירים בודדים באמצע החורף. פרפרי הנגב מחולקים למינים בעלי שני טיפוסי תפוצה שונים עיקריים: סהרו-ערבי ואירנו-טורני. באזורים מיושבים בנגב כדוגמת מדרשת בן-גוריון,מיני פרפרים שונים רואים בה נאת מדבר העשירה בצמחייה לאורך זמן. וזו גם הסיבה שתקופת פעילותם לעיתים מתארכת לעומת אם היו בסביבתם הטבעית. המינים הנודדים, מוצאים בה תחנת ביניים קצרה בטרם ימשיכו במסעם. במדרשת בן גוריון קיים מיזוג של מספר טיפוסי תפוצה.עובדה שמסבירה את מגוון המינים.סה"כ כ-42 מיני פרפרים מעופפים באזור. והם מחולקים לשלושה קבוצות: יציבים,עונתיים ונודדים.
נימפית החורשף
מינים יציבים
מינים הנצפים לאורך כמעט כל השנה.והצמחים השונים הגדלים באזור משמשים להם כפונדקאים והם מתרבים עליהם. דוגמאות: לבנין הצנון,לבנין הרכפה, לבנין התלתן, נימפית החורשף, הספרית החלמית. מינים אלה מוגדרים כשני טיפוסים: אוליגופגים: מינים שזחליהם ניזונים ממיני צמחים בודדים המשתייכים בדרך כלל למשפחת צמחים אחת. ופוליפגים שזחליהם ניזונים ממיני צמחים ממשפחות קרובות. וזו אחת הסיבות לכך שהם לא רק הנפוצים שבמיני הפרפרים באזור, אלא גם השולטים והשורדים שבהם.
לבנין הרכפה
הם אינם בררנים ויאכלו צמחים רבים ושונים. כך למשל לבנין הרכפה, שזחליו ניזונים ממיני מצליבים ורכפה באזורים הים-תיכוניים,בנגב זחליו ניזונים ממיני מצליבים חד-שנתיים שונים בחורף ובאביב:בן-שלח מנוצה,שלח ערבות,תודרה,טוריים זיפניים ועוד...ובקיץ הוא עובר למוריקנדיה שהיא צמח רב-שנתי שעדיין קיימת לאורך זמן גם בתנאים קיצוניים של יובש הודות למבנה הבשרני של העלים. מה שמקנה ערך מוסף לצמח זה בכך שהוא מספק חומרים חיוניים לזחל בריכוז גבוה. מין זה אינו בררן גדול וזחליו יתפתחו על כל פונדקאי שיש לו קשר למשפחת המצליבים או הרכפתיים הכוללים אפילו צמחים תרבותיים כגון:סלסלי כסף, צנון, חרדל ואחרים...
תמונות נוספות של לבנין הרכפה (מחזור החיים)
לבנין המוריקנדיה (צילם: יצחק איזנשטיין)
מינים עונתיים
מינים אלה מוגדרים גם כחד-שנתיים. מינים המופיעים לתקופה קצרה רק בעונה מסוימת של השנה. מינים אלה תלויים באקלים ובמשקעים. וכמותם,פעילותם ואורכה של פעילותם תלויים בכמות הפונדקאים. והם מתעוררים לפעילותם באותה תקופה בתזמון ללבלוב הפונדקאים- לרוב צמחים חד שנתיים. לכן פעילותם לאותה שנה יכולה להתקצר או להתארך להתחיל מוקדם או מאוחר מהרגיל. אחת מדרכי הישרדותם היא כניסה לדיאפאוזה-תרדמה המתרחשת בחורף או בקיץ בזחלים וגלמים. והם משתמשים בה בשנים של בצורת. ובדור האחרון של מינים אלה באופן קבוע,כשהקיץ מגיע ומתייבשים הפונדקאים,אז הגלמים נכנסים לתרדמת כי הבוגרים שיבקעו לא יוכלו להמשיך ולהתקיים במשך אותה שנה ולהקים דור חדש. יש והם נשארים בגולם עד לשנה הבאה ויש שהם ממתינים בגולם שנים מספר עד אשר התנאים יתאימו להם.
גלמים של לבנין המוריקנדיה (צילם: אביתר פיינגולד)
מניסוי שביצעתי, גולם שנמצא בנחל חווה של לבנין מוריקנדיה ב-99',לא בקע שנה אחרי. ורק ב -2001 יצא החוצה. ככל שהשנים פוריות יותר מספר הדורות רב יותר וכמות האוכלוסייה גדולה יותר. אך בשנים שחונות הם כמעט אינם נראים. ונצפים פרטים בודדים. הפרפרים "יודעים" אם זמנם לצאת או לא, על-פי האינסטינקטים וחושיהם המפותחים בהם הם יכולים לחוש בשינויים בטמפרטורת הסביבה, לחות וכו'... כל אלה מהווים סימנים עבורם. דוגמאות:שלושה מיני ה-Euchloe: לבנין המוריקנדיה, לבנין ירוק- פסים,לבנין מצרי.ואחרים: לבנין מדברי,לבנין צהבהב,כחליל נבטי .
מינים נודדים
מינים המגיעים מאזורים שונים בעולם ועוצרים במדרשת בן- גוריון כתחנת ביניים. לפני שימשיכו במסעם. מינים אלה מופיעים בעיקר באביב ובסתיו. כמותם אינה גדולה יש שנצפה מספר מצומצם יש שנצפים פרטים בודדים ויש שרק פרפר אחד. מינים אלה בדרך כלל נצפים כבודדים. אך ישנם פרפרים כנימפית החורשף העוברים בנדידה דרך כל העולם ומין זה מצוי בכל אזורי הארץ. יש שנים בהן פרטיו מגיעים לכדי התפוצצות אוכלוסין מה שמאלץ את פרטיו לנדוד למקומות אחרים רחוקים עם צמחייה חדשה. ובנדודיהם הם נצפים בחודשי אפריל כלהקה בת עשרות פרטים. בארצנו נודד מין זה מדרום לצפון. המין נודד גם ביחידים.
פרפרים בסכנה
לא מעט פרפרים בישראל מצויים היום בסכנת הכחדה. לסכנה המרחפת עליהם תורמים לא מעט גורמים ביניהם: שטחי בית הגידול שלהם שנהרסים בעקבות הפיכתם לשטחי חקלאות,או שטחי בנייה וסלילת כבישים. גם זיהום אוויר המגיע בעיקר מפליטת מפעלים תעשייתיים יכול להשפיע לרעה. כל אלה מובילים להקטנה משמעותית באוכלוסייתם. גם אספני פרפרים פרועים גורמים למינים שונים להגיע לסכנת הכחדה. למרבה הצער טרם נחקקו חוקים בישראל להגנת פרפרים ולא מעט מינים כיום נמצאים בסכנת הכחדה והם זקוקים להגנה מיידית קפדנית. למשל: כחליל הקדד, זנב-סנונית הוורדיים, כחליל הגליל, נימפית הקוציץ, נימפית הברוניקה ורבים אחרים. בנגב כחליל הקרקש הוא מין בסכנת הכחדה. מדובר במין נדיר ויפה שאוכלוסיות מבודדות שלו נמצאות בנחל לבן, מצפה רמון, הרצועה המרכזית של רכס חלוקים וכנראה שגם בעובדת. יש לתחום בגדר את האזורים בהם הקרקש גדל כדי למנוע אפשרות שיפגע ע"י יעלים למשל. שהרי כחליל הקרקש מתרבה בלעדית על הקרקש. כחליל נבטי – פרפר נדיר מאוד ואף יותר מכחליל הקרקש, הגדל בלעדית על צמח הכשות שהוא טפיל של צמחים שונים. זהו מין שבישראל הוא אנדמי לנגב והאוכלוסייה היחידה שלו בארץ קיימת סמוך לחוות נחל בוקר. המין ראוי לגידור החלקה והפיכתה כשמורה לפרפר. הכחליל הנבטי ראוי להכרזה כמין מוגן. שימו לב: חובבי הטבע, אספני פרפרים באשר הם, חובבי פרפרים, חברי אגודה: בבקשה לא לתפוס את הכחליל הנבטי!
אגודת חובבי הפרפרים
גוף ארצי המוקדש כולו לעולם הפרפרים ולחקירתם השם דגש מדעי על הפרפרים ומתמקד ספציפית בבעלי-חיים אלה. את הגוף הזה מנהל: דובי בנימיני, שהוא חוקר פרפרים וגם כתב את הספר: מדריך הפרפרים בישראל. שיצא בשני מהדורות: המהדורה הראשונה כללה בתוכה את פרפרי החרמון וסיני ובמהדורה השנייה נוספו גם פרפרי ירדן והוכנסו בנוסף מינים חדשים לישראל שהתגלו בשנים האחרונות מאז יצאה המהדורה הקודמת. הגוף הוקם ב-1983 על ידי קבוצת אנשים מצומצמת יחסית כשדובי בראשה שכללה את: אליאב שני דור, אורי כספי,יצחק מובשוביץ דן חדשי ועוד כמה נוספים.
למידע נוסף - הקש כאן
מיני נודדים אחרים הם: לבנין משויש ולבנין הכאסייה. מינים אלה הם בעלי מוצא אפריקני. הלבנין המשויש הוא הנפוץ יותר. בנדודיו הוא עובר דרך כל הארץ בדרך כלל בסתיו. הפונדקאי המועדף עליו בדרום הארץ הוא הצלף המצרי. ועליו לקראת החורף הוא מקים כשלושה דורות רצופים ובמקרים קיצוניים הוא מגיע להתפוצצות אוכלוסין של ממש. ואז הוא יוצא בלהקה בנדידה לאפריקה. באזורי רכס חלוקים,ולאורך הערבה הוא מתרבה על צלף מצרי. באזורים הים-תיכוניים על צלף קוצני ובהרי אילת הוא מטיל כנראה על הצלף הסחוסי. הזחלים גדלים במהירות מדהימה. שיחי הצלף מתערטלים מעליהם ולא נותר מהם אלא ענפים קוצניים. ואת מקומם תופסים במקום העלים, גלמים שצבעם לבן קרם, עם כתמים ונקודות בשחור וצהוב.
הנשענים על קור עבה בגבם בצמוד לענף ובגוש קורים בקצה גופם. הבוגרים מגיחים כעבור שבוע. במדרשה ניתן לראות בדרך כלל בתקופת הסתיו בוגרים בודדים בנדידה שעוצרים למנוחה קצרה על פרחים ושיחים. לבנין הכאסייה גם הוא נודד סתיו, אך הוא נדיר יותר. ותפוצתו הכללית בארצנו אינה רחבה. ונצפה ביחידים בחודש אוקטובר. מעופו חד,גבוה מאוד ומהיר. הוא נודד בסתיו אך מופיע גם בימים בודדים חמים באמצע החורף. נצפים פרטים בודדים אחת לחמש עד שש שנים. מינים אלה נאלצים לנדוד כנראה לאור העובדה שאינם נכנסים לדיאפאוזה חורפית או קיצית.
נודד אחר בעל טיפוס תפוצה פליאוטרופי. הפוקד את ארצנו בתקופת האביב ונצפים פרטים בודדים שלו באפריל בקבוצות של שניים שלושה לכל היותר,פרפר זה הוא דנאית תפוח-סדום. המכונה באנגלית:African Monarch .אחד היפים והמיוחדים שבפרפרי ארצנו. פרפר זה עובר במדרשת בן- גוריון אך ורק בתקופת הנדידה שלו. ואינו נמצא לאורך זמן או מתרבה. נדידתו היא בגובה של כמטר אחד מעל פני הקרקע בכיוון ובעוצמה קבועים. בסתיו ניתן לראותו נודד דרומה בכמות של פרט אחד. בנדידה הזו הוא נודד לאתרי החורף שלו. מיני פרפרים רבים ושונים נודדים ועוברים במדרשת בן-גוריון לכן לכאורה אם כוללים אותם, האזור הזה נחשב לעשיר ומגוון.
יש לציין שמינים רבים ושונים התפתחו באזורים מיושבים ע"י אדם באזורים שאינם סביבתם הטבעית מאחר וצמחי הפונדקאים שלהם כוללים צמחים תרבותיים או צמחים שתרבתו שצורת הבר שלהם משמשת להם כפונדקאי בסביבה הטבעית וצמחים אלה מצויים באזורים מיושבים אלה. וכך הביאו לשינוי בתפוצה שלהם. הפרפרים הגיעו בתעופה וברגע שעלו על איזור חדש וגילו בו פונדקאים התמקמו בו. ייתכן גם שביצים של פרפרים מסוימים היו מוטלות על צמחים מסוימים שנלקחו לשתילה ממקום אחד לאחר.
כך למשל הגיע פרפר לימונית האשחר- מין ים-תיכוני לאזור באר-שבע. מין שסביבתו הטבעית היא סבך הגריגה של החורש. ועד לאחרונה גבול תפוצתו הדרומי היה מרכז בארץ. ואילו כיום ניתן למוצאו גם בבאר-שבע, משום שנשתלו בעיר שיחי אשחר רחב-עלים שהוא הפונדקאי העיקרי של המין. גם לצמח עצמו זו לא הסביבה הטבעית. אך מאחר ונהפך בבאר-שבע לבן תרבות ונשתלו הרבה ממנו נעשה פרפר זה לנפוץ יותר. וניתן לראותו בבאר-שבע באזורים שונים. גם האשחר המנוקד, משמש אותו כפונדקאי ואף הוא נשתל שם. אבל חשוב לזכור שמחוץ לגבולות באר-שבע הוא לא נמצא כלל בגלל תלותו בפונדקאים ספציפיים ולא יתפתח על צמחים אחרים. בבאר-שבע הוא נמצא הודות לשתילת פונדקאיו. ושני האשחרים שצוינו כאן הם הפונדקאים הבלעדיים שלו.
שרידותו לאורך השנים לא הייתה תלויה רק בפונדקאים אלא גם בהצלחה בהסתגלותו לתנאי אקלים של מקום אחר. והיא הגורם העיקרי לכך שהוא החזיק מעמד לאורך זמן ושרד במקום אחר. אם למין הפרפר במקרה הזה לא היו מתאימים תנאי האקלים, לא הייתה משנה העובדה שפונדקאיו גדלים במקום מסוים. למשל, במדרשת בן-גוריון גדלה בצורה תרבותית היערה האיטלקית. אבל נימפית היערה, שמתפתחת על היערה הזאת, לא נמצאת באזור זה. כי תנאי הסביבה והאקלים אינם מתאימים לה.
צייר: אביתר פיינגולד
סיכום
הפרפרים בשל גודלם אינם זקוקים להרבה מזון ומים. ואת הבוגרים תרווה אפילו אדמה לחה. יחד עם שאר החרקים, הודות לתכונה זו הביאו למצב שהרוב המכריע של כמות בע"ח במדבריות בפרט ובעולם בכלל שייכת לקבוצת החרקים. ואחריהם פרוקי הרגליים הקרובים להם.
מינים סהרו-ערביים: זנב הסנונית המדברי, המעופף בהר הנגב דרום הנגב ובסיני. תפוצתו במרכז הנגב מוגבלת והוא מופיע באזורי: שדה צין, רכס חלוקים ונחל צין. מינים אירנו-טורנים ערבתיים : כחליל נבטי. מין שבארצנו הוא אנדמי לנגב. תפוצתו היא מוגבלת לרכס חלוקים,מצפה רמון ונחל בוקר. ניתן לראות אותו בעונת האביב גם בקיבוץ משאבי שדה, קיבוץ שדה בוקר ומדרשת בן-גוריון, רק שבאזורים אלה הוא נדיר ביותר. קיימת אוכלוסייה של הכחליל, היחידה מסוגה בארץ במפנה הצפוני של רכס חלוקים. הפרפר לא נפוץ והפרטים שנצפים במקומות אחרים הם בודדים.
אגודת חובבי הפרפרים בישראל, עושה מאמצים על מנת לשמור ולהגן על מינים יפים ונדירים בארצנו. כחליל הקדד למשל, זכה להקמת שמורה מיוחדת בשבילו. שמורת הפרפרים הראשונה בישראל. מאחר והפרפר: כחליל הקדד מתרבה בלעדית על הצמח: קדד גדול-פרי, גידרו חברי האגודה חלקה ובה שיחי קדד באזור בית גידול שלו. בתי גידולו: אדמות בזלת בגולן ואזור רמות מנשה. באזורים אלה יש ריכוז גדול יחסית של קדד גדול פרי ופרפרי כחליל הקדד מעופפים שם. הסכנה העיקרית היא שמושמדים רבים משיחי הקדד ונהרסים בתי גידול בגלל הפיכתם לשטחי חקלאות. כחליל הקדד הוא עדיין בסכנת הכחדה. והפרטים הנצפים הם בודדים. לכן אסור לתפוס את כחליל הקדד. אפילו לא פרט אחד. על מנת להגן על פרפרים נערכו אפילו הפגנות מחאה אותן יזמו וביצעו אגודת חובבי הפרפרים. כך למשל נערכו הפגנות להגנתם של כחליל הגליל בחדרה ונימפית הקוציץ בטרשי צפת. שאוכלוסיות מבודדות של פרפרים אלה כולל בית גידולם זקוקים להגנה. בשני המינים האלה הסיבה היא סכנת בנייה. מדובר באיום ממשי שעלול להשמיד ריכוזי אוכלוסיות אלה. ההפגנה למען כחליל הגליל בחדרה למשל, זכתה לתמיכתו של ראש עיריית חדרה. וח"כ אהוד יתום. גם ההפגנה למען נימפית הקוציץ הייתה רבת משתתפים. ברובם חברי האגודה. ויש לזכור מי שבאמת אוהב פרפרים לא יתפוס אותם סתם למען מטרות פוגעות ולא מעשיות כגון: אסטטיקה. או לכידה מכוונת הקשורה בציד למען מסחר שבסופו של דבר משמשים בו הפרפרים אמצעי להכנת תכשיטים, תמונות וכו'...
למידע נוסף ניתן ליצור קשר עם אביתר פיינגולד - 08-6532982 ניתן להזמין הרצאות והדרכות בנושא פרפרים בפרט וחרקים בכלל.
הבעת תודה
תודתי נתונה למנהל אגודת חובבי הפרפרים בישראל, חוקר גדול וידיד טוב : דובי בנימיני על עזרתו הרבה והערותיו המועילות, לאנטמולוג ד"ר יורם אייל על שעזר לי בתחילת הדרך. ודרכו יכולתי להתפתח בנושא הפרפרים מבחינה מדעית. תודה גדולה לידידיי מאגודת חובבי הפרפרים:ד"ר אלי גרונר ואופיר תומר. שלמדתי מהם המון בעבודה עם פרפרים.ועל עזרתם ונדיבותם. וכמובן תודה מיוחדת לד"ר חזי יצחק על היוזמה להקמת האתר,הוצאת רעיון זה לפועל והסיוע בעריכה.