הספרית העשב Gegenes nostrodamus Mediterranean Skipper (Fabricius, 1793)

תיאור הפרפר

בצורתה הכללית היא דומה להספרית השחורה אבל היא בהירה ממנה ואצלה הרקע בכנפיה הוא חום- זהוב. גם במין זה של הספרית קיימת דו-צורתיות זוויגית בולטת: לנקבה יש נקודות לבנות בכנפיה הקדמיות ולזכר לעומתה אין נקודות בכנפיו הקדמיות וצבעו חום בהיר אחיד.מוטת כנפיו של הפרפר:כ-32-33 מ"מ.

תפוצה עולמית:צפון אפריקה,אזור הים התיכון באירופה,מערב ומרכז אסיה מטורקיה להודו.

פרפר שמעופו קופצני ומדלג אך נמוך יחסית.כמו בהספרית השחורה בעת מנוחה הפרפר סוגר את כנפיו לצורת משולש.ולעיתים אם המנוחה ממושכת הוא פותח אותן לאיטו כדי להתחמם עד שכנפיו הקדמיות פתוחות למחצה והאחוריות פתוחות לגמרי,כך הוא נשאר במשך זמן מה ואחר-כך ממריא למקום אחר.המין נודד ונראה שהוא חודר בכל שנה ליישובי הנגב מכיוון הערבה.לכן המין נחשב בנגב בדרך-כלל רק כנודד מזדמן,אך מדי פעם הוא מקים דורות לאורך תקופת פעילותו בהתאם לזמינות ושכיחות הפונדקאים ובסתיו גם בהתאם לאקלים.

בארץ הוא נפוץ בעיקר לאורך השבר הסורי-אפריקאי אבל הוא מופיע גם בנגב,באזור בקעת ים-המלח והוא מגיע עד בקעת הירדן. אבל בבקעת הירדן הוא נדיר יותר.בכלל המין נדיר בחדירותיו לאזורים הין-תיכוניים ומעדיף את המדבריות. הפרפר נראה בעיקר בשטחי יישוב ונאות מדבר. הוא מופיע גם בנגב אך לא בכמויות גדולות.הפרפר אוהב מקומות מוצלים ולחים והוא חודר לואדיות עשירים בצמחייה כגון:עין-עבדת.הוא מעדיף מקומות כאלה, לכן בדרך-כלל לא רואים אותו במקומות יבשים יותר.סוג בית גידולו העיקרי הוא בתה.בשטחי יישוב המין נצפה מוצף צוף מפרחי שיטת הנגב ולפעמים גם מלנטנה,רוזמרין רפואי ואספסת תרבותית. 

 

המין הוא מין טריטוריאלי המגרש פרפרים וחרקים אחרים הפולשים לתחומו.  הוא אינו מהסס לתקוף חרקים גדולים ותוקף אפילו צרעות והוא כבר נצפה כשהוא נוגח אותן בראשו! 

הזכרים עומדים לרוב על קצה ענף או אבן בולטת ושומרים על השטח.כשמגיע פולש זר: זבוב שפירית או פרפר אחר,הם עוזבים מיד את העצם עליו נחתו ומיירטים אותו. הם מבצעים תקיפה אווירית ואז חוזרים לנקודת המוצא אותה עזבו שהיא העצם עליו נחתו קודם.זמן שהותם בנחלה הוא מהשעות שלפני הצהריים ועד אחר-הצהריים.הנקבות לעומתם מבלות את רוב זמנן בשתיית צוף מפרחים וחיפוש זכר או מקומות ראויים להטלת הביצים. 

פלישה הגורמת לפרפר זה להתנהג בפראות בצורה קיצונית ולהשתולל  היא חדירת פרט מאותו מין לשטח המוגדר כשטח הנחלה שלו.ואז מתפתח קרב רציני בין הזכרים על הטריטוריה והם רבים על הנקבות והפרחים.

לפני ההזדווגות יש מעין טקס חיזור שהזכר רוקד ריקוד מוזר במטרה להרשים את הנקבה. מעוף הבוגרים הוא מהיר, תזזיתי וקופצני,אך לרוב לא גבוה.בנחיתתם על הקרקע החולית מוסווים הבוגרים היטב.

 

הפונדקאים הם מיני דגניים: דשא,דשא בופלו,כף-החתול,יבלית וכו'. פרפר זה מגיע כנראה בנדידה ליישובי הנגב ומקיים אוכלוסיות מקומיות שאינן מתפזרות על- פני שטחים רחבים.בנגב,המין פעיל מסוף אפריל ועד נובמבר.בקיץ נצפים מדי פעם פרטים נודדים בודדים,אבל בסתיו הוא שכיח למדי בנאות המדבר. מעניין לציין שבנגב יש שנים שהיא נצפית רק מסוף אוגוסט ואילך אז מופיעים פרטים נודדים בודדים זכרים והם חודרים ליישובי הנגב.יש שהם רק עוברים בישובי הנגב אך גם  יכול להיות שהם  בחלקם לפעמים מגיעים על מנת לתפוס שטחים טובים,מקומות עם פונדקאים לקראת רבייה בסתיו.בנוסף,מעניין לציין שהפרטים המופיעים בנגב הם כהים יותר מאלה שעפים באזורים אחרים בארץ כגון:הערבה ובקעת ים המלח וזאת כנראה בגלל הגובה השונה.

שלבי הגלגול דומים לאלה של ההספרית השחורה.           

הנקבה מטילה את ביציה  ביחידות על עלים צעירים של צמחים ממשפחת הדגניים,בעיקר צמחי בר/עשבי בר. לרוב על צידם התחתון. היא חודרת אל יישובי הנגב אחרים מכיוון הערבה. וייתכן שהיא חודרת גם אל יישובים מדבריים אחרים בהם גדלים פונדקאיה. 

הביצה
מבריקה ועגולה,קוטרה 1.4 מ"מ,גובהה כ-1-1.25 מ"מ,היא צהבהבה, צורתה כצורת תרבוש ולאחר כיממה מופיעים עליה כתמים אדומים קטנים. הביצה בוקעת לאחר ארבעה ימים. לפני בקיעתה ראשה אפור-כהה עד שחור וקליפתה נעשית שקופה-זגוגיתית.  
הזחל

בבקיעתו הוא אוכל את קליפת הביצה,נח מנוחה קצרה ואחר-כך מתחיל לטוות סדרת קורים לאורך בין שני שולי העלה עם מרווח קצר אחד מהשני הנראים כסורגים של כלוב,עד שלבסוף הוא יוצר נרתיק הסתתרות בצורת צינור.הוא שוהה ב"מחילת הצינור" רוב הזמן וממנה הוא מגיח מדי פעם לאכול,בעיקר בשעות הערב והלילה.הוא גר ב"צינור" ואוכל מהקצה של אותו העלה שמחלקו יצר את ה"צינור".כך שהוא מסתתר ב"צינור" יוצא קצת לכרסם את שולי העלה החיצוניים למחילתו וחוזר למחילה בתום הארוחה.אורכו בהיוולדו כ-4 מ"מ ורוחבו כ-0.8-1 מ"מ,הוא צהוב-אפור-ירקרק,קצה גופו לבנבן, ראשו רחב מעט מגופו וצבעו שחור-מבריק וליד ראשו יש לו קו דק שחור.לרוב הוא ניזון מעלי דשא ויבלית אך בתנאי שבי הוא יאכל גם עלים של קנה סוכר.

בשיא גודלו הוא מגיע לאורך של עד כ-35-38  מ"מ ולרוחב של כ-4-5  מ"מ,הוא מאוד דומה לזחלה של ההספרית השחורה,הוא ירוק בהיר ולאורכו פסי אורך דקים בירוק כהה.הראש הוא עם פסים אלכסוניים בגוון אדום בהיר עד חום-בורדו ולידם פסים בגוון לבן-שמנת. בנגב במהלך החורף הזחלים נכנסים לדיא פאוזה חלקית כשהם נחבאים בימים קרים בין עלים דבוקים בקורים או במחילת עלה שיצרו משתי קצוות של עלה אחד מקופל דבוק בקורים שבמבט מבחוץ נראית כצינור כמו בתקופת הגדילה הרגילה אך בחורף הם ישנים בתוכה ומאריכים את שהותם בה מעבר לזמן הרגיל.אם מדובר בזחלים צעירים הם מסתתרים מאחורי "סורגי" קורים דלילים המתוחים בין שני קצוות קצה העלה. בדומה לזחלי הסוג הקרוב לו-Pelopidas (הספרית הדוחן),גם זחליה של הספרית העשב מסתתרים ונחים ברוב ימי החורף ורק בימים חמים בודדים או ימים אחדים כשהטמפרטורות עולות קצת ולא קר מדי במהלך העונה הם מתעוררים ויוצאים ממקום מסתורם כדי לאכול. וכשהקור חוזר הם נכנסים בחזרה למחילות העלה שלהם עד הפעם הבאה שיהיה חם יותר.כך שבחורף הזחלים מקיימים דיא פאוזה עם הפסקות מדי פעם וגדלים לאט מאוד.

הגולם

מוארך,אורכו כ-26  מ"מ, רוחבו כ-4 מ"מ,הוא צר בקצה גופו ומתרחב כלפי ראשו,הוא מטיפוס גולמי החגורה ובראשו בליטה ארוכה מעט ומחודדת שצורתה כקוץ. הוא ירוק בהיר,במרכז הגב יש לו פס אורך ירוק כהה ובצדי פס זה פסי אורך לבנים. בכך הוא משתלב היטב בצבעי ההסוואה ובצורתו הדומים להפליא לעלים והגבעולים.

אם החורף לא קר מדי,דור הסתיו האחרון שימשיך את התפתחותו בחורף יחזיק מעמד, אך הגלגול יעשה איטי יותר.חלק מהזחלים ישרדו את החורף ויתגלמו. ואז ייתכן שתתקיים דיאפאוזה בשלב הגולם בחלק מהגלמים והגלמים כנראה יבקעו באביב הבא.

בנגב לא מתקיימת דיאפאוזה אבל יש האטה משמעותית בקצב הגלגול.עם בוא החורף רוב הזחלים מתים כי הם לא עומדים בקור.אבל במיעוט ששורד ובוקע מאוחר כבוגרים הפרטים שמתקבלים כאמצעי הישרדות מפתחים מלניזם.ייצור המלנין עוזר להם לשמור על טמפרטורת הגוף,מאחר ונוצר בהם הרבה מלנין,הם כהים מאוד בכנפיהם עד כדי כך שהם שונים מדור ההורים והדמיון ביניהם להספרית השחורה גדול מאוד אך עדיין החזה והבטן שלהם לבן יותר.כמו כן,לגובה והאקלים יש השפעה רבה על איך יראו הבוגרים.תקופת הגלמים בנגב בחורף היא כחודש.