הספרית החלמית (Esper, 1780)      Carcharodus alceae,Mallow Skipper 


תיאור הפרפר

פרפר יום קטן שצבעו חום-אפור,מנומר בגווני חום ושחור עם ציורי משבצות ומלבנים בהירים וכתמים לבנים קטנים.מוטת כנפיו: כ-32 מ"מ.הספרית החלמית היא אחת ממיני ההספריות הנפוצות ביותר בארצנו. גבול תפוצתה הדרומי הוא אזור מצפה רמון. הספרית זו נמצאת לרוב בקרבת פונדקאיה העיקריים: מיני חלמית.תקופת פעילותה בנגב:פברואר-נובמבר.בארץ רק בנגב ההספרית הזאת מתחילה להופיע בפברואר,בשאר המקומות היא מופיעה רק ממרץ. המין מקים דורות רצופים לאורך כל תקופת פעילותו.בנגב בעונת הקיץ הגלגול איטי מאוד ונצפים בוגרים מעטים אבל בסתיו המצב משתנה והם שוב נפוצים.

הנקבה גדולה מעט מהזכר, אבל בסך הכול אין הבדל משמעותי במראה החיצוני ביניהם. בקיץ הפרטים בהירים מאוד וקטנים יותר,אבל בסתיו לעומת זאת הבוגרים יותר גדולים וכהים יותר.

מעופו של הפרפר חלש ואינו גבוה. ניתן לראות את הבוגרים יורדים לעיתים קרובות למנוחה על פרחים 

בכנפיים פרוסות לרווחה ומוצצים צוף. או שהם נוחתים על שיחים פורסים כנפיהם ומתחממים בקרני השמש. לפעמים הבוגרים מתנהגים בצורה טריטוריאלית אלימה והזכרים מגרשים בעיקר פרפרים אחרים שפולשים לתחומם. לקראת לינה הפרפר נעמד בקצה גבעול או נצמד למשטח של עלה יבש או פרח נבול הדומים בצבעיהם לכנפיו על מנת להשתלב ולהסתוות,אז הוא פורס כנפיו לרווחה,כשהכנפיים הקדמיות מופנות לצדדים ומכסות את כנפיו האחוריות ובתנוחה הזאת הוא הולך לישון.

הפונדקאים הם בעיקר מיני חלמית,בת-חלמית,מיני חוטמית ומעוג ממשפחת החלמיתיים.

ולאחרונה נוספו גם לשישית הצבעים ולשישית הבוצין ממשפחת החלבלוביים.

בשטחי בר באזור שדה בוקר והסביבה הקרובה לו הפונדקאים המועדפים: חלמית קטנת-פרחים וחלמית זנוחה ובגינות היישובים מיני חוטמית הכוללים גם את החוטמית התרבותית.מבין הצמחים שמגדלים ביישובי הנגב כצמחי תרבות המין משתמש בחוטמית התרבותית ובעיקר בחוטמית הזיפנית שהיא הפונדקאי החביב עליו.בקיץ,לקראת סוף חודש מאי כשהפונדקאים מתמעטים הוא מטיל על לשישית הצבעים בבתות הספר האירנו-טורניות ובאזורים הים-תיכוניים ובנגב בחודשים:יולי-אוגוסט הוא עובר ללשישית הבוצין.שני המינים של הלשישית הם צמחים חד-שנתיים קיציים ובמהלך החודשים האלה הם בשיאם ומסוגלים לספק מזון בכמות שהיא גדולה יותר מהפונדקאים האחרים שבקיץ נמצאים במיעוט,הם  קטנים יותר,תפוצתם מצומצמת מאוד והם נראים בעיקר באזורי יישוב מושקים וגם בהם לא בכמויות גדולות. ולכן המין מעדיף את מיני הלשישית יותר בתקופה יבשה זו של השנה.הם פונדקאים שהם בטוחים יותר ביכולתם לספק מזון לזחלים למשך כל תקופת גידולם ולמרות רעילותם הפרפר הזה עמיד בפניהם. 

כך נוצר מצב שבקיץ באזורי הנגב,מאחר שמיני הלשישית נפוצים למדי,לפעמים הם מחליפים כמעט לגמרי את מיני החלמית.

תפוצה בעולם:המין מופיע בכל חלקי מרכז ודרום אירופה,בעיקר בארצות עם גבעות בגבהים די נמוכים ועשוי להשלים ארבעה דורות במהלך האביב והקיץ.

כמו כן המין מופיע בכל קוקז,באסיה הממוזגת(עד ערב בדרום)לדרום סיביר וצפון הודו,בשפלה ובהרים של אסיה התיכונה ובאזור האלטאי.

גבול תפוצתו הצפוני הוא דרום חוף הים הבלטי. בדרום המין מגיע לסיני,מסופוטמיה,פקיסטן וצפון הודו.

בצפון אפריקה, בדרום-מערב חצי האי האיברי ובכמה מאיי יוון מחליף אותו מין קרוב אחר: Carcharodus (tripolina) tripolinus, המעופף גם בדרום-ספרד ופורטוגל.

בישראל היא מופיעה ברוב אזורי הארץ,בעיקר באזורים הים-תיכוניים,ים-תיכוניים למחצה,הערבתיים והערבתיים למחצה.

האזורים העיקריים בהם הספרית החלמית נמצאת בנגב: קיבוץ שדה בוקר, מדרשת בן-גוריון, רכס חלוקים,חניון הרועה, נחל הרועה,רביבים. היא לא נפוצה במדבריות הקיצוניים ומעופפת בעיקר בבתות ספר המדבר.

הביצים מוטלות ישירות על פני העלה ביחידות או בקבוצות של:2- 3 לכל היותר.

הביצה

צבעה חום-בהיר, בעלת מבנה עגלגל ולפני הביצה יש מראה גבישי הנוצר מבליטות זעירות שניתן להבחין בהן בבירור בעזרת מיקרוסקופ או זכוכית מגדלת. אורכה כ-1 מ"מ.

הזחל

בבקיעתו ראשו שחור- מבריק, אורכו כ-2.5 מ"מ וגופו צהבהב ומכוסה שערות לבנות קצרות המעניקות לו מראה צמרי. הוא אינו אוכל את קרום הביצה, מתחיל באכילת עלה הפונדקאי ובונה לו נרתיק מעלה מודבק בקורים להגנה. הוא מסתתר בתוך נרתיק העלה וניזון מחלקיו ועובר את רוב זמנו כזחל כשהוא בתוך הנרתיק הזה שיש לו יתרון בכך שהוא נותן גם מזון וגם מחסה.

כשהעלה מתכלה ונשארים רק שרידים לא אכילים כגון:עורקים עבים,או כשהעלה מתייבש,הזחל עוזב אותו ועובר לעלה אחר ובונה ממנו נרתיק חדש. לפעמים הזחל נשאר באותו נרתיק ישן ולא עוזב אותו אלא מספח אליו עלה אחר קרוב אליו ומחבר אותו בקורים לנרתיק הישן ובסופו של דבר מתקבל מראה של שני כיסי עלים מחוברים. אמצעי זה יעיל מאחר והזחל בעוברו לעלה חדש להכין ממנו נרתיק עלול להיטרף בדרך לפני שהוא מספיק לבנות את הנרתיק החדש ולהסתתר.

הזחל הבוגר צבעו היסודי הוא לבן,אבל יש שהוא משתנה והוא מופיע בגווני לבן-צהבהב ולבן-ירקרק עד אפור (בעיקר בסתיו),לעורו מרקם קטיפתי וגופו מכוסה שיער קצר .ראשו שחור, גדול ורחב ביחס לגוף ומאחורי ראשו יש לו מעין צווארון שחור ועליו שלוש נקודות צהובות. אורכו בשיא גודלו כ-3 ס"מ. ורוחבו כ-5 מ"מ.במקרה של סכנת נפילה או הימלטות מאויבים, הוא משתמש בקור צניחה שהוא מפריש מבלוטת טוויה מיוחדת ליד פיו דרכה הוא יורד ונעלם מענף או עלה ועולה דרכו בחזרה.

בדרך-כלל הוא מתגלם בנרתיק עלה שיצר כמו בתקופת הגדילה.אבל יש שלפני ההתגלמות הוא יורד מהפונדקאי, טווה סביבו רשת קורים או מעין פקעת דלילה בין עלים יבשים וענפים לרוב סמוך לפונדקאי וצמוד לקרקע ומתגלם בתוכה
הגולם

הוא חום בהיר או חום-סגול-שחרחר. גוף הגולם מכוסה בשכבה אבקתית דקה בגוון אפור-כחלחל וחלקו האחורי אחוז בקרמאסטר בגבשושית קורים.משך תקופת הגולם:10 ימים. הגלמים מהדור האחרון נכנסים לדיא פאוזה חורפית עד האביב הבא. אבל יש שלחלק מהגלמים דיאפאוזה קצרה יותר והם בוקעים מוקדם במידה ויש שינויים קיצוניים באקלים.

טפילים:הזחלים מותקפים ע"י צרעה טפילית מסוג ברקוניד.