כחליל צפרירי Grave's Zephyr Blue  Plebejus pylaon philby


תיאור הפרפר

מין זה הוא הנדיר שבפרפרי הנגב; הוא אינו נצפה מדי שנה ונראה בבודדים.מעוף הבוגרים הוא מהיר.ואפשר לראות את הפרפרים לאורך תחומי מעופם:בעיקר לאורך ערוצי נחלים יבשים קטנים בהם גדלים שיחים של הפונדקאי העיקרי:קדד משולחף ולעיתים קרובות הזכרים הם מתנהגים בטריטוריאליות,עפים לאורך מסלולם,מבצעים סריקות אוויריות ובהיתקלם בפולש הם תוקפים אותו.לרוב מדובר בפרפרים בני מינם או בפרפרים אחרים.נקודת המוצא לסריקות היא ענף בולט או שיחי קדד שגדלים בצדי הנחלים.הגוון הכחול של הזכר מזכיר את מראה השמיים בעת הדמדומים שלפנות בוקר ומכאן שמו. הוא דומה לכחליל השברק אך לרוב הוא גדול יותר מכחליל השברק,כהה יותר ושונה ממנו בצורת כנפיו המעוגלת יותר ובסידור הנקודות והכתמים בצד התחתון של הכנפיים.הוא מאוד דומה גם לכחליל קליאופטרה,אבל כחליל קליאופטרה הוא בדרך-כלל גדול יותר. הפרפר מעופף באביב בעיקר בשנים שבהן כמות המשקעים גבוהה. לכן פעילותו היא בהתאם לכמות הגשמים ומצבם של הפונדקאים וכמותם והיא מאוד מושפעת ממנה,עד כדי כך שבשנים שאינן מספיק גשומות או שנות בצורת קשות מאוד הוא אינו מופיע כלל. הכחליל הצפרירי  הוא תת מין מדברי השייך לסוג:Plebejus pylaon. והוא אחד מתוך שלושה תתי המין מסוג זה המופיעים בארצנו והדרומי ביותר מביניהם. בארץ הפרפר מופיע בעיקר בנגב המרכזי, בהר הנגב ובדרום הנגב.אבל הוא נעדר מהמדבר הדרומי הקיצוני ומהערבה.

בין הבוגרים בולטת דו-צורתיות זוויגית:הזכר כאמור הוא כחול כהה-מבריק והנקבה,חומה או כחולה חלקית,בעיקר באזור שורשי הכנף (קרוב לגופה) ובשולי כנפיה שורות של כתמים כתומים-אדומים שצורתם כראשי חיצים מעוגלים.יש שהמרווחים ביניהם קטנים מאוד והם כמעט יוצרים פס אחד רצוף.הצד התחתון זהה בשני המינים:אפרפר עם נקודות שחורות מוקפות טבעות לבנות ובשולי הכנפיים כתמים כתומים-אדמדמים, שלידם קרוב לשפה החיצונית של הכנפיים,יש נקודות שחורות. מוטת כנפיו כ-27-30 מ"מ.בהר הנגב הזכרים רבים על שטחי מחייה עם כחלילי מדבר ולעיתים מעופפים לצידו ומתחרים עימו על הפונדקאי:קדד משולחף.

תפוצת המין:בולגריה,הונגריה,יוון,רומניה,חלקה האירופאי של ברית המועצות (מזרח אירופה),טורקיה (החלק האירופאי) ויגוסלביה.סוג טיפוס התפוצה של המין הוא:פליארקטי וסוג תפוצתו של תת המין המדברי הזה,היא:סהרו-ערבית ואירנו-טורנית. ותפוצתו העולמית של התת-מין המדברי הזה היא: מרכז ערב הסעודית,הנגב וסיני.בחרמון עף תת-מין אחר ושמו:כחליל ניקול.

הכחליל הצפרירי מופיע באופן מקומי  בירדן (פטרה), בזרקא-צפון עומן ובישראל-בצפון-מערב באר-שבע. המחבר ראה גם תפוצה מקומית של המין בשדה בוקר ובאזור עין עבדת ליד נחל חווארים.יש תצפית אחת מבקעת ערד שבאזור הנגב המזרחי בחגורת ספר המדבר.בנגב המזרחי תפוצתו חופפת עם תפוצת כחליל קליאופטרה שהוא תת-מין קרב לו ושם הוא נראה מעופף ביחד עם כחליל קליאופטרה לעיתים קרובות כך שקשה להבדיל בין הזכרים (במיוחד בעת מעופם באוויר). אבל הזכר של כחליל צפרירי כהה יותר ופחות מבריק ובזכר של כחליל קליאופטרה יש בדרך כלל שתי נקודות ורודות בשולי כל אחת מכנפיו האחוריות שאותן אין לכחליל צפרירי. ההבדל בנקבות בולט יותר: נקבת כחליל קליאופטרה היא גדולה יותר והכתמים הכתומים בשולי כנפיה בולטים וגדולים יותר ובכנפיים הקדמיות הכתמים הכתומים צמודים וצפופים ויוצרים פס רצוף. לעומתה נקבת הכחליל הצפרירי היא קטנה יותר, הכתמים בכנפיים הקדמיות אינם צמודים ומכיוון שורשי הכנפיים קרוב לגוף עד לכשליש מהם יש קשקשים כחולים בתפזורת שאותם אין לנקבה של כחליל קליאופטרה.אומנם הזכר של הכחליל הצפרירי דומה מאוד לזכר של כחליל השברק,אבל הוא אינו נפוץ והוא אינו מופיע באזורים רבים ולעומתו כחליל השברק מצוי כמעט בכל הארץ,פונדקאיו רבים והוא מסוגל גם לפעמים לנדוד. הכחליל הצפרירי מקים  רק דור  אחד  בשנה  ובוגרי כחליל זה מופיעים בנגב בחודש אפריל בלבד.רק לעיתים רחוקות יש שראשוני הבוגרים נצפים כבר בסוף מרץ.הזכרים מקדימים את הנקבות בבקיעה ונצפים ראשונים. הנקבות מופיעות מאוחר יותר. מעוף הבוגרים נמוך וקרוב לקרקע ולמרות זאת הוא מהיר וקשה לעקיבה.

הפונדקאי העיקרי הוא קדד משולחף ממשפחת הפרפרניים ועליו הנקבה מטילה את הביצים בסוף אפריל.לעיתים רחוקות משמשים את הפרפר גם מיני קדד אחרים.

הביצים מוטלות ביחידות, לרוב על צידם העליון של העלים הצעירים הפנימיים ועל ענפי השיח הצעירים. ברוב התצפיות נראו פרטים במקומות בהם גדלו ריכוזים גדולים של קדד משולחף והשיחים היו גדולים ומלאים  בעלים  טריים  וירוקים ובנוסף הצמחייה באופן כללי עשירה בכמותה ובמגוון מיניה. כך שלא  מפתיע  שגם פרפרים רבים אחרים  מגיעים למקומות האלה. אבל שם ספציפית כמותם של הכחלילים הצפריריים גדולה  יותר. 


כחליל צפרירי בתנוחת נחיתה. צילם: אופיר תומר
הביצה
ביצת  הכחליל צפרירי דומה לביצת כחליל השברק, אך היא קצת יותר כהה ממנה. היא בצורת כפתור,קוטרה כ-0.5 מ"מ,מרכזה מעט שקוע והשוליים מעובים כמו בצמיג ופניה זרועות במעין "גומות" ו"שקעים" קטנים צבעה תכלת-טורקיז ומאוחר יותר משתנה ללבן ולקראת הבקיעה היא בצבע אפור בהיר. בתוך עשרה ימים מיום ההטלה בוקע ממנה הזחל. 
הזחל
בוקע מהביצה  על-ידי כרסום מרכז הביצה  כשהוא  מנקב את המיקרופילה ,אחרי שהוא מוריד את כל שכבת המיקרופילה לחלוטין והחור שיצר גדול דיו, הוא מגיח מתוך הביצה החוצה, לא אוכל את קליפתה ועובר ישר לעלי הפונדקאי כשהוא מותיר מאחוריו את קליפת הביצה  הריקה  שנותרה.  הוא ירקרק ,לאורכו זיפים לבנים קצרים דקים וראשו חום.הזחל מחורר את דופן אפידרמיס העלה השעיר וניזון מתוכנו הפנימי- החלק הירוק כשהוא יוצר "חלונות" בעלים על-ידי  שכבת האפידרמיס בצדו השני של העלה כמו בכחליל השיזף ואלה הסימנים המעידים על נוכחות הזחלים. סימן נוסף לנוכחות זחלים על השיח הוא קליפות הביצים הריקות שנמצאות על העלים. כשהזחל גדל קצת הוא ירוק ,שעיר וראשו שחור. הוא מוסווה היטב בצבעיו ובמרקם עורו על הצמח ועל כן קשה מאוד למצוא אותו. בצורתו הוא אופייני לזחלי הכחליליים, גבו קמור גופו שטוח למחצה ורחב ולאורך גבו תבליטים גליים ופרקי גופו מובלטים. כשהזחל מגיע לדרגה שלישית- הנשל השלישי ואורכו כ- 3.5-4 מ"מ, הוא מפסיק לאכול, מחפש פינת מסתור, טווה סביבו פקעת קורים דלילה-רשתית משולבת בעלים דבוקים וחלקי צמחים יבשים ונכנס לדיאפאוזה עד האביב הבא בדומה לזחל של קרובו מהחרמון,בן סוגו:כחליל ניקול שהוא  הנציג הצפוני.וכנראה בסביבות סוף פברואר-תחילת מרץ הוא יוצא מהדיא פאוזה ומשלים את הגלגול:מגיע לשיא גודלו,מתגלם ובאפריל בוקעים הבוגרים. מאחר והמין נדיר ביותר,נראה בכמויות קטנות ולעיתים רחוקות כל-כך,יש סיכוי גדול מאוד שכאמצעי הישרדות הוא נכנס לדיא פאוזה גם בשלב הגולם. כפי שנוהגים רוב המינים המדבריים של הפרפרים.
זחל צעיר של כחליל צפרירי לפני כניסה לדיאפאוזה.