לבנין הכסייה, Catopsilia florella (Fabricius, 1775) African MigrantCommon Vagrant ,(the African Emigrant)


תיאור הפרפר

הגדול שבלבניני ישראל,מכונה גם: 'הנודד האפריקאי'. פרפר זה הוא מין פליאו-טרופי נודד שמעופו מהיר מאוד,חד, גבוה וחזק, חותך ובצורת חתירה.כשהוא עף לעיתים הוא מזכיר את תנועת כנפי היונה.מין זה אינו מרבה לנחות על פרחים והוא קשה ביותר לתפיסה.גם לא פשוט לעקוב אחריו,כי כשהוא באוויר הוא פרפר היפראקטיבי המשנה כל רגע את כיוון מסלול התעופה שלו וגם בהתנהגותו בשטח,בנחיתותיו המועטות למצוץ צוף מפרחים, בדרך-כלל הוא לא רגוע.  הזכר  דומה בגודלו ובצבעו ללבנין הכרוב אבל אין לו שוליים או פינות שחורים בולטים בכנפיו.נצפו גם פרטים שאפילו עברו את מימדיו של לבנין הכרוב,(בעיקר נקבות). מוטת כנפיו מגיעה עד לכ-60 מ"מ ויותר. הזכר לבן ויש לו במרכז כל אחת מכנפיו הקדמיות כתם דק מוארך מעט ושחור או נקודה שחורה בולטת ובצידה התחתון של הכנף הקדמית בשפה האחורית יש ציצת שערות לבנות מבריקות.הנקבה גם היא לבנה אבל לפעמים היא מופיעה גם בצורות צהובות, חצי צהובות ,צהבהבות, וצהבהבות-ירקרקות  והנקודה השחורה בכנף הקדמית אצלה לרוב בולטת  יותר וקצת יותר גדולה. לזכר אין צורות צהובות.הנקבה בצורתה הלבנה או הצהובה היא נבדלת מהזכר בכך שלכנפיה הקדמיות יש מסגרת בולטת בחום שאותה אין לזכר ובכך שאין לה ציצת שערות בצד התחתון של הכנפיים הקדמיות. לנקבה יש בצדן התחתון של כנפיה כתמים,נקודות וקווים מסולסלים מצוירים בחום. ובמרכז הצד התחתון של כל אחת מהכנפיים האחוריות יש אחד עד שלושה כתמים או נקודות בלבן מוקפים בחום. לזכר יש אמנם בצד התחתון של כנפיו ציורים  דומים לאלה של הנקבה אבל הם בהירים ולא בולטים. מופעי הנקבות השונים נשלטים גנטית ומושפעים מהאקלים וכן כמותם של הפרטים הנצפים בעלי גוון מסוים. כך למשל המופע הצהוב,מסתבר נפוץ יותר בסתיו ולכן כנראה אופייני יותר לעונה זו. ובקיץ נראה בעיקר המופע הלבן.  באופן כללי נראים כמעט תמיד פרטים לבנים והואריאציות הצהובות של הנקבות בארצנו הן נדירות יותר.לעיתים נמשכים הבוגרים לצוף הפרחים התרבותיים בגינות יישובי הנגב, בעיקר הפרחים של הרוזמרין,הצנייה והדורנטה.ולעיתים הם נוחתים גם על פרחי לנטנה לילכית (לנטנה עדינה) ועל פרחי אפטנייה לבובה (מין של סוקולנט).

תפוצה עולמית:האיים הקנריים, אפריקה(כולל מדגסקר), אפריקה הטרופית, דרום אפריקה,צפון אפריקה (דרומית לסהרה,מצרים) ,באזורי המזרח,סרי לנקה,הודו,בורמה,סין, בניו גיניאה ובאוסטרליה. לישראל הוא מגיע בעיקר מכיוון מצרים בנדידה,הפרטים הנודדים עפים ממצרים לדרום הארץ. לפעמים פרטים שגדלו באילת מגיעים לדרום הנגב,הערבה,הר הנגב ורמת הנגב. מתצפיות שנעשו במעקב אחרי  מסלול הנדידה שלו בישראל, נראו פרטיו עפים מדרום הארץ צפונה. בנדידתו הוא חודר גם למרכז הארץ לשפלה ולעמקים הצפוניים. באזור מוצאו העיקרי:אפריקה, הוא נפוץ מאוד ומופיע שם כל השנה. אבל בארץ תפוצת המין אינה רחבה. למעשה האוכלוסייה היחידה העמידה שכמעט קבועה בארצנו נמצאת באזור אילת.שם המין מופיע ומקים דורות כמעט כל השנה הודות לאקלים חם רוב הזמן,החביב על מין טרופי זה והודות לשתילה מרובה של שיחי כסיה תרבותיים באזור שסייעו לו להתמקם. אצלנו בטבע זהו מין טרופי נדיר.באופן כללי המין לרוב נודד,אין לו בתי גידול טבעיים רבים ורוב בתי הגידול שלו בארץ נוצרו בעקבות התערבות האדם ששתל צמחי כסייה רבים במקומות שונים כצמחי תרבות בגינות. זה אינו מין יציב וגם בתי הגידול הטבעיים שלו הם זמניים.

בנגב במיוחד הוא נחשב בדרך-כלל למין נודד  נדיר ביותר. ורק לעיתים רחוקות ניתן לראות אותו חולף באזור. המין אינו מסוגל לעבור את החורף בארצנו ועם שינויי מזג האוויר הוא נעלם. זהו מין של אקלים חם ואינו יכול להחזיק מעמד בקור עז. בעונת החורף רק בגידול בשבי בתנאי חממה אפשר אולי לגדל אותו כפי שעושים בחוות פרפרים.ולאחרונה יושם רעיון זה בארץ. וגם אז,בתנאי שבי, זה בדרך-כלל בתנאי שבאותה שנה החורף לא קשה מדי. היות וצמחי הכסייה התרבותיים הם נפוצים יחסית וקלים להשגה, כיום מגדלים ומרבים את הפרפר הזה בשבי חובבי פרפרים במקומות רבים ושונים. גידולו מקובל מאוד בעיקר בחווות פרפרים שכן סך הכול זהו מין מאוד נוח לגידול ולא דורש תנאים מיוחדים ומאמץ רב. לכן אם רואים פרפרים רבים של מין זה באופן טבעי במקום אחד ונראה כי הפרפר נפוץ מאוד, זה מצב זמני בלבד ולא קורה מדי שנה. פרפרים רבים שנמצאים בחוות פרפרים השייכים למין זה אלה פרפרים אותם הרבו במכוון לכמויות גדולות ומשמשים למטרות שונות.

הופעתו בארץ אינה סדירה; יש תקופות אחת למספר שנים שהמין נפוץ,אבל בדרך כלל הוא מופיע בכמות פרטים מעטה אם בכלל. בנגב ויישוביו בשנים בהן הפרפר נפוץ הוא מופיע (בהתאם לטמפרטורה) מסוף פברואר ועד נובמבר. בתצפיות בבוגרים נודדים שנעשו בנגב הפרטים שנצפו עפו מכיוון דרום-מערב לצפון-מזרח באביב ומדרום-מערב לצפון-מערב בקיץ. אוכלוסייה מבודדת שלו קיימת באזור אילת ושם הוא מופיע כמעט כל השנה.החזקתו מעמד באילת היא הודות לשתילת צמחי כסיה תרבותיים בעיר וכן האקלים החם יותר משאר אזורי הארץ. מין זה מגיע בנדידת סתיו לאזורים מיושבים אחת ל-4-7 שנים אך לא בקביעות. בשדה בוקר בשנים קודמות נראה פרפר זה מעט מאוד.המחבר של מדריך זה צפה בו לראשונה במדרשת בן-גוריון בשנת 1998 בחורף בסביבות סוף ינואר ביום חמים.ומאוחר יותר (באותו מקום) בשנת 2002 בסוף אוקטובר בסתיו, אבל הפרטים שנצפו היו תמיד פרטים בודדים ולא כמויות גדולות. לאחרונה הוא נצפה בסוף אוגוסט,אוקטובר ונובמבר 2009 וכן ב- 2010. מעניין לציין שבימים החמים-קיציים כמעט רצופים במהלך חודשים אלה הופיעו פרטים של מין בכמות חריגה שלא נראתה קודם לכן. כי בשנים הקודמות הופיעו בישובי הנגב פרטים מעטים ביותר.ונראו רק פרט אחד עד שניים בשנה שבה הופיע פרפר זה. רק לאחרונה עלתה כמות פרטיו של המין באופן מפתיע וגל  של  נודדים החל לשטוף את הארץ. וחלקם הגיעו גם עד ליישובי הנגב וממש לאחרונה אף החלו להתרבות בהם ולהקים דורות חדשים על שיחי כסיה התרבותיים שנשתלו.במדרשת בן-גוריון למשל צפה המחבר בהטלות וגם מצא ביצים וזחלים על שיחי כסייה תרבותית מהסוג:כסייה צרת עלים (כסיית סטיורטי).בנגב,לעומת אזורים אחרים בארץ,בעבר נצפה הפרפר רק עובר דרך היישוב.הפרטים נצפו לעיתים נדירות ונראו חולפים במסעם כשלכל היותר נחתו רק לצורך מציצת צוף מפרחים ומנוחה קצרה ואז המשיכו הלאה במעופם. ב-2009 המצב השתנה:נצפו יותר פרטים מהרגיל  וגם נצפתה הטלה. העניין קשור באקלים המשתנה ועל פיו נקבעת כמות פרטיו של מין זה או נוכחותו בארצנו בכלל  וזמן שהותו.ובזמן האחרון נראה שהאקלים החמים לאורך זמן ממושך היה טוב עבור פרפר זה שמוצאו טרופי. באותה תקופה הוא הופיע בכמויות גדולות יחסית לא רק בנגב ובמרכז אלא בכל רחבי הארץ וחובבי פרפרים רבים ראו אותו ודיווחו עליו בתצפיותיהם. יש שנראו מדי פעם פרטים בודדים לעיתים קרובות ויש שנראו לפעמים אפילו קבוצות קטנות.המין מגיע כנראה מפרטים נודדים שהגיעו מאילת או מאזורים אחרים לאורך השבר הסורי-אפריקאי, למשל דרך הערבה. אפשר לקשור את סיבת הופעת הפרפר בכמות כזאת לתופעות טבע אחרות המתרחשות בעולם. אבל כדי להיות בטוחים צריך לעשות מחקר רחב ומעמיק יותר. הופעתו אינה סדירה גם ביתר חלקי הארץ.

הפונדקאים הם בעיקר שיחים ועצים של כסיה, מיני בר של כסיה ומיני כסיה תרבותיים ממשפחת הקסאלפיניים כגון: כסיה זקופת אשכולות,כסייה סוככנית  וכסיה צרת- עלים (כסיית סטיורטי). בשטחי בר פתוחים בנגב הפונדקאי האפשרי הוא הכסיה המדברית וייתכן שהוא מתרבה עליה. וכך אפשרי שנקבות נודדות העוברות בנגב מטילות בדרך את ביציהן על הכסיה המדברית.

לאחרונה התגלה בישראל צמח החוחובה כפונדקאי פוטנציאלי לפרפר זה,לאחר שנצפו הטלות ונמצאו ביצים על עלי שיחי חוחובה בשדה בוקר שבאזור רמת הנגב. (התצפיות על צמח החוחובה הן של הטלות בלבד ולכן בינתיים לא ניתן להכניס צמח זה רשמית למאגר הפונדקאים של המין). 

לסיכום: המין הוא מין נודד  והוא שוהה לתקופה קצרה בלבד ומגיע לארצנו מדי פעם בפעם אבל הוא בדרך-כלל אינו נפוץ ואינו מופיע מדי שנה ואינו מתאזרח.הוא לא מין קבוע אצלנו והוא מסוגל להופיע לתקופה קצרה בסתיו או בחורף בימים בודדים כשהאקלים חם. וכשתנאי האקלים משתנים הוא עוזב. סיבות הימצאותו במקומות שונים בארץ הן בעיקר שתילות מרובות של שיחי כסייה תרבותיים,אקלים זמני נוח וכמובן יכולתו המדהימה לנדוד. יש שנים בהן הוא ממש נפוץ ומופיע בכמויות יחסית גדולות אך לרוב אינו נראה בקבוצות.

בזמן האחרון יש עלייה ניכרת בכמות הפרטים הנצפים,במיוחד בעונת הקיץ. והיא כנראה בעקבות שקעים שרביים,שכן בקיץ פעילותו גוברת.

בדרך כלל המין מסתדר טוב מבחינת אקלים (במיוחד בשנים חמות), חוץ מעונת החורף.

זמני הופעתו וכמות הפעמים בהם הוא נצפה  תלויים בעיקר במצב מזג האוויר.

הנקבה מטילה ביצים ביחידות על צידם התחתון של  עלי הכסיה.

הביצה
אורכה כ-1.5-1.2 מ"מ וקוטרה בבסיסה כ-0.5 מ"מ. צבעה לבן המשתנה לצהוב ותקופתה יומיים (בקיץ).
הזחל

 בוקע וצבעו צהוב כהה-ירקרק. הוא שעיר ואורכו כ-2.5 מ"מ. הוא אוכל תחילה את קליפת הביצה ואז הוא עובר אל העלים הצעירים,בכרסום העלה הוא יוצר סימני גומות בעלה או "שבילים" צרים וניזון מהפרנכימה. דרך סימני הגומות או ה"תעלות" האלה ניתן לאתר את הזחלים הצעירים. בזמן מנוחה שוכב הזחל כשהוא צמוד לעורק הראשי של העלה,במרכז העלה וצבעו הירוק בהיר מסווה אותו היטב. לעיתים הזחל אוכל את נשלו זמן קצר לאחר שהתנשל.ובכך מונע מאויביו לאתרו.    

בשיא גודלו הזחל ירוק או ירוק-צהבהב  אורכו מגיע  ל-43-50 מ"מ ויש לו משני צידי הגוף פס לבן עד צהוב בהיר-קרם שמעליו שורת נקודות שחורות. לפעמים מופיע במקומן פס שחור רחב.יש ומופיע מעל הפס הלבן גם פס צהוב כהה  או צהוב-כתום. לאורך הגב יש חריצים צרים לרוחב, פסי רוחב צפופים המורכבים מנקודות קטנות יותר ושיער קצר ודליל.הראש ירוק בהיר מנוקד בשחור. בגמר גדילתו מתגלם הזחל בדרך כלל  על ענפי או גבעולי הפונדקאי. אם הוא  לא מתגלם על הפונדקאי הוא מתגלם קרוב אליו על שיחים של צמחים אחרים או על עצמים שונים בסביבה,לרוב במקומות גבוהים ובחלקים פנימיים ככל האפשר.  

הגולם

 ירוק בהיר עם "כרס" ומשני צדי גופו עובר פס אלכסוני צהוב או לבנבן  ופס  נוסף קצר על גב הגולם (מצדו האחורי של החזה) .הוא דומה לגולם של לבנין התלתן אבל הוא גדול יותר ואורכו כ-30 מ"מ. 

תקופתו של  דור אחד יכולה להימשך עד 43 יום. אך בקיץ בדרך כלל הגלגול מהיר מאוד  ונמשך  פחות מחודש.   
מקורות

אביתר פיינגולד,שלמה פיינגולד,פרפרי ארץ-ישראל (מהדורה שלישית)/יצחק איזנשטיין,מדריך פרפרים בצבעי הקשת/ יצחק איזנשטיין

 www.butterfly-'guide.co.uk/species/whites/t3.htm  www.naturemagics.com/butterfly/catopsilia-florella.shtm, wapedia.mobi/en/Catopsilia_florella