לבנין הרכפה:Bath white ,  Pontia daplidice (Linnaeus 1758)                                

תיאור הפרפר

אחד ממיני הפרפרים הנפוצים ביותר בישראל.לבנין זה מעופף בכל רחבי הארץ ומופיע כמעט כל השנה ורק בימי החורף הקרים והגשומים הוא נעלם.בנגב הוא נצפה מפברואר עד אוקטובר.

תפוצתו רחבה והוא בהחלט דוגמה לפרפר עם כושר הישרדות גבוה:בזכות תכונתו להתקיים על מגוון צמחים,יכולת הסתגלות טובה לתנאי אקלים משתנים ובזכות יכולתו לנדוד ולהתקיים במקומות רבים ושונים נעשה לנפוץ מאוד ורבים ממקומות אלה משמשים לו בתי גידול.ובקיץ באזורים המדבריים הוא לא בוחל בכמויות מזון והוא מסוגל גם לנצל הזדמנויות להתרבות אפילו כשצומחים רק מצליבים בודדים מדליפת מים באזורים המושקים. על כן הוא שכיח ביישובים ובנאות המדבר.

כושר נדידתו של הפרפר הוא מעולה והוא נודד חזק ויציב. הוא נודד ביחידים ולא בלהקה כמו נימפית החורשף. וגל הנדידה וכמות הפרטים הנצפים שונים משנה לשנה. אחת למספר שנים בתקופת הנדידה ניתן לראות אותו בכמויות גדולות מאוד אך בשנים רגילות כמויות הפרטים הנצפות קטנות.

בשדה בוקר,נחל קרקש ורכס חלוקים למשל רוב הפונדקאים הם חד-שנתיים. אבל המוריקנדיה למשל היא רב שנתית,עליה בשרניים והיא בעלת יכולת שרידות גבוהה גם בקיץ. מה שמבטיח אספקת מזון רציפה ללבנין הרכפה שמתרבה עליה.

גם באזורים מדבריים  אחרים הפונדקאים הם חד-שנתיים. על פונדקאים תרבותיים המין מתקיים רק באזורים המיושבים ע"י אדם.

הוא מקים דורות רצופים לאורך כל תקופת פעילותו,בנגב הוא נפוץ ומופיע בעיקר ביישובים שבהם פונדקאיו וכמותם רבים יותר.המין אינו נכנס לדיא פאוזה,רק לעיתים רחוקות שורדים זחלים או גלמים בודדים וקצב התפתחותם איטי יותר.עם בוא החורף הוא נעלם ואוכלוסייתו מתחדשת רק מפרטים נודדים שבאים לקראת סוף החורף כשהטמפרטורות משתנות ונעשה חם יותר. בדרום הנגב הוא נצפה ממש כמעט כל השנה. מוטת כנפיו:37-40 מ"מ ובדורות הקיץ עד 35 מ"מ.

הפרפר הוא לבן כמו רוב בני משפחתו,בפינת הכנף הקדמית יש כתם אפור-כהה עד שחור ובו עד ארבעה כתמים לבנים קטנים הנמשכים לקווים דקים לכיוון השפה החיצונית.בקצה העליון של תא הכנף הקדמית יש כתם אפור-כהה-שחור. הצד התחתון הוא כתמים ירוקים גדולים ובולטים על רקע לבן עם מרווחים מצומצמים.

במין קיימת דו-צורתיות זוויגית בולטת וההבדל החיצוני בין המינים הוא שלנקבה יש כתמים שחורים בולטים בצד העליון של כנפיים האחוריות בעוד שלזכר חסר את הכתמים האלה ולפעמים יש לו במקומם רק קווים קצרים דקים ולא בולטים.לנקבה יש גם מופע בהיר שלכתמים גוון חום אדמדם  

בנגב בתקופת האביב מתקיים גל נדידה מצפון-מזרח לדרום-מערב והפרטים המופיעים: מסוף פברואר עד אפריל- גדולים ומכילים בעיקר נקבות. פרטי הקיץ בדרך כלל קטנים בהרבה וברובם הכתמים הירוקים בצד התחתון של הכנפיים הרבה פחות צפופים והם דלים ומטושטשים יותר- שזו צורה מדברית האופיינית לאזור הנגב.אבל בסתיו המצב משתנה ושוב נראים פרטים גדולים וחלקם ממוצעים.וכנראה שאלה ברובם פרטים חיצוניים ולא מקומיים.בנוסף הצורה המדברית נעלמת בהדרגה ונצפים שוב פרטים רגילים. 

ניתן לראותו בגינות ובאזורים המושקים בעיקר בבודדים אך לעיתים גם בקבוצות קטנות.

תפוצה בעולם:המין מופיע בדרום אירופה ובחלק גדול של מערבה,אבל הוא נדיר בבריטניה וצפון אירופה וידוע משם בתור נודד. בחצי המזרחי של אירופה עף מין אחר והוא:Pontia edusa, אבל שם קשה להבדיל ביניהם בלי ניתוח ביוכימי בגלל הדמיון הרב בינו לבין לבנין הרכפה .

כמו כן,המין מופיע בצפון-אפריקה,המזרח התיכון,באסיה הממוזגת ומתרחב עד יפן.

הצמחים עליהם הוא מתרבה הם: מיני הרכפה,הרכפתן וצמחים ממשפחת המצליבים.

בנגב הפרפר מתקיים על מיני רכפה מדבריים כגון: רכפה קטנת-פרחים , מיני מצליבים בר מקומיים כגון:  טוריים זיפניים, גרגיריון ערבי, כפיות שעירות, תודרה מעובה,תודרה סייגית ובן-שלח מנוצה באביב  ומוריקנדיה מבריקה וריכפתן מדברי בקיץ. וכן על מיני מצליבים תרבותיים כגון: רוקט וסלסלי-כסף בגינות היישובים. הוא אינו בררן וכל צמח שמופיע בשטח השייך למשפחת המצליבים, הוא פוטנציאלי לשמש לו כפונדקאי.  במצליבים  כלולים סוגי צמחים רבים הפעילים בתקופות שונות. הודות לכך הוא בעל תפוצה רחבה ואינו תלוי במועד הופעה של צמח מסוים כפי שקורה במינים בעלי פונדקאים בלעדיים החייבים להתאים את עצמם ל מועד הופעתם וכמותם של צמחים אלה. 

בשטחי יישוב בהם משקים לעיתים קרובות, מספיק דליפה של מים מצינורות

הגורמת לצמיחתם של מצליבים שונים שלפרפר יהיה פונדקאים ולכן כל עוד מזג האוויר אינו קר מדי פעילות הפרפר נמשכת והוא ממשיך להקים דורות נוספים ברציפות .

הביצים מוטלות ביחידות, לרוב על צידם התחתון של עלי הפונדקאי ובין ניצני הפרחים. 

הביצה

בצבע ירוק זית, או לבן-צהבהב ואורכה כ-1 מ"מ.

לאחר 24 שעות צבעה משתנה לכתום ולאחר יממה נוספת צבעה כתום כהה.

הזחל

בבקיעתו מהביצה הוא צהבהב, ראשו שחור ולאורכו שערות קצרות,אורכו כ- 2 מ"מ. הוא אוכל תחילה את קרום הביצה ואחר כך עובר לעלים של הפונדקאי.  

הזחל הבוגר לאורכו פסים ירקרקים-אפורים וביניהם פסים צהובים. הגוף כולו זרוע נקודות שחורות קטנות ומכוסה שערות קצרות. בשיא גודלו אורכו כ-30 מ"מ

וכ-20 מ"מ בדור הקיץ הקיצוני.

 הזחל בגמר גידולו מתגלם בדרך כלל על הפונדקאי. אם הוא אינו מתגלם על הפונדקאי הוא מתגלם בסמוך לו על אבנים ומתחתיהן, שיחים יבשים ומבנים. 

הגולם
מטיפוס גולמי ה"חגורה", הוא דומה בצורתו לגולם של לבנין הצנון וצבעו חום בהיר-קרם או ירוק והוא מנוקד בנקודות שחורות קטנות. לעיתים הוא מתמזג בצבעיו עם צבעי הרקע של המקום או העצמים עליהם בחר להתגלם.באזור ראשו בליטה מחודדת, אורכו: 16 -17 מ"מ ורוחבו  5 מ"מ. בחורף הגלגול איטי בהרבה והגלמים ששורדים כהים יותר ותקופתם ארוכה יותר והבוגר בוקע רק כעבור יותר מחודש.      
אויבים

לעיתים מותקפים הזחלים צרעות טפיליות.