לבנין המוריקנדיה: Euchloe falloui (Allard, 1867)Scarce Green-stripped White


תיאור הפרפר

מין מדברי , שמותאם היטב לסביבתו שהוא מהפרפרים העונתיים השולטים בנגב. מעופף תמיד קרוב לשטחים בהם גדל הפונדקאי העיקרי שלו: המוריקנדיה המבריקה. בארצנו הוא מעופף בדרום הארץ ומגיע בתפוצתו עד לדרום ים-המלח. הוא לא מצוי כלל בחבל הים-תיכוני ובצפון הארץ והמין שנצפה באזורים אלה הוא לבנין ירוק-פסים. מין זה הוא מין עונתי הפעיל בעיקר באביב ממארס עד למחצית אפריל- תקופת הרבייה. הבוגרים מעופפים עד תחילת מאי. תלוי בכמות המשקעים וזמן הגעתם ובכמות הפונדקאים. בתחילת מאי נראים אחרוני הבוגרים ואלה פרטים מעטים שרובם בדרך-כלל שייך לדור השלישי.הופעת  דור שלישי היא נדירה ואינה מתקיימת כל שנה. בבוגרים בודדים שהם למעשה ראשוני הבוגרים של הדור הראשון ניתן לראות מעופפים  מסוף אוקטובר או תחילת נובמבר ועד תחילת דצמבר. בתעופתו הוא אינו מתרומם גבוה מעל פני הקרקע. מעופו יחסית נמוך מאוד ולעיתים הוא מבצע נחיתה פתאומית על הקרקע או על צמחים נמוכים בכנפיים פרוסות למחצה ונח מנוחה קצרה. מקורות הצוף הם בדרך-כלל צמחי בר בעיקר ממשפחת המצליבים, אך במקומות יישוב יש שהמין נמשך לעיתים רחוקות גם לצמחים תרבותיים, למשל: לפרחי הרוזמרין הרפואי.  

המין  דומה ללבנין ירוק-פסים וגם לו יש פסים ירוקים בצדן התחתון של כנפיו האחוריות, אבל בכתם השחור המרכזי  בכנף הקדמית אין נקודה לבנה אותה יש ללבנין ירוק- הפסים. ראו לבנין ירוק-פסים.באזור הנגב שני המינים (לבנין ירוק-פסים ולבנין המוריקנדיה) מעופפים זה לצד זה. אבל גם כמותית וגם ארצית בהשוואה ללבנין ירוק-פסים, לבנין המוריקנדיה פחות נפוץ.

 קיימים הבדלים בין הזכר לנקבה: הזכר- בצידו העליון, כנפיו הקדמיות לבנות וקצותיהן שחורים כשבכל אחד מהם יש עד ארבעה כתמים לבנים צרים. במרכז כל כנף כתם שחור. הכנפיים האחוריות לבנות לחלוטין. הנקבה- דומה לזכר, גם לה יש רקע לבן,  אך הכתמים השחורים בולטים ומודגשים יותר. ובשולי הכנפיים האחוריות יש כתמים מטושטשים בשחור בניגוד לזכר. בשני המינים –הנקבה והזכר, יש בצד התחתון של הכנפיים פסים ירקרקים ולבנים לסירוגין. מוטת הכנפיים: כ-37 מ"מ.

תפוצתו העולמית של מין זה היא בעיקר צפון-אפריקאית והוא מופיע במרוקו,טוניס,אלג'יר,לוב ומצרים וכן גם בישראל,ירדן וערב הסעודית.

הוא מעופף באקלים הקיצוני של צפון הסהרה וגם מגיע דרומה אל נאות המדבר.

בישראל המין מופיע בנגב.אך מדרום הארץ הקיצוני המין נעדר.

בחיג'אז מעופף תת מין קרוב שלו: לבנין המוריקנדיה הסעודי הנבדל ממנו בציורי הפסים בהם הגוון אינו ירוק אלא חום-צהבהב והם מעט מטושטשים בצד התחתון של כנפיו.         

בשנים שאינן גשומות מספיק כמעט שלא מופיעים בוגרים בכלל.  אך בשנים גשומות לעומת זאת נראים בוגרים רבים.

הביצים מוטלות ביחידות על הצד התחתון של העלי המוריקנדיה ועל ניצני הפריחה.

המוריקנדיה היא הפונדקאי המועדף ביותר על מין זה ומכאן שמו העברי של פרפר זה. אבל לעיתים מוטלות הביצים גם על מצליבים אחרים כגון: הסילון הקוצני.


הביצה

גובהה כ-1 מ"מ, צבעה לבן צהבהב, צורתה צורת קונוס.  לאחר כ-48 שעות היא משנה צבעה לכתום. ומשחירה טרם בקיעתה.

הזחל

בבקיעתו מהביצה, אורכו כ- 2 מ"מ, ראשו שחור מבריק וגופו אפור בהיר-צהבהב.

גבו זרוע שערות שחורות קצרות הנראות בהגדלה ע"י זכוכית מגדלת למשל.

לאחר ההתנשלות הראשונה הוא ירקרק, ראשו צהבהב ויש לו שערות בהירות קצרות וזעירות הנראות היטב בהגדלה. מהנשל השני ואילך השערות נעלמות לחלוטין, הוא חלק לחלוטין וצבעו ירוק אחיד וגם ראשו ירוק,ממש כצבע עלי המוריקנדיה מהם הוא ניזון. מה שמעניק לו הסוואה מושלמת.

לעיתים קורה שהזחל במהלך גדילתו מקבל גוון סגול עד סגול בהיר. וגם זו הסוואה טובה מאחר וגבעולי המוריקנדיה הם סגולים. ובדרך זו אין שום סיכוי שיתגלה בקלות.

כשהזחל מגיע לשיא גודלו, אורכו כ-27 מ"מ. ורוחבו: כ-4 מ"מ.

הזחל מתגלם על הפונדקאי אך לעיתים הוא מתגלם על שיחים יבשים שונים

ומתחת לאבנים .

 המין מקים בדרך כלל דור אחד בשנה, לכל היותר שניים, אבל לעיתים נדירות עד שלושה דורות בשנה! שזה הספק אדיר מאוד למין זה שתקופת הרבייה שלו קצרה יחסית. כמובן שזה תלוי בעיקר בתנאי המשקעים שהם אחראים לכמות הפונדקאים והיא בסוף קובעת את מדד האוכלוסייה ולעיתים העניין תלוי גם בבית הגידול (טבעי או מיושב משום שבאזור מיושב,בגלל ההשקיה, גדלים לפעמים חד-שנתיים בכמות ובזמנים שונים ועקב כך כשיש עוד מספיק פונדקאים האוכלוסייה לא רק גדלה אלא גם מאריכה את שהותה ועונת המין ארוכה יותר).
הגולם

 הוא מטיפוס גולמי ה"חגורה",אורכו כ-22 מ"מ, צבעו חום בהיר-צהבהב,ראשו מחודד ולעיתים יש לאורך גבו פס חום כהה לגוף הגולם מרקם דמוי שעווה והוא חלק. הוא נכנס לדיאפאוזה עד האביב הבא אבל עשוי להישאר גם שנתיים ויותר.