לבנין הצנון, Imported Cabbageworm , Small white Schawerda,1905,  Artogeia (pieris) rapae leucosoma

תיאור הפרפר

פרפר נפוץ מאוד שמעופו איטי ונמוך ובצורת רפרוף חלש,הוא דומה ללבנין הכרוב אך הוא קטן יותר.בפרפר יש דו-צורתיות זוויגית:לזכר יש נקודה אחת מטושטשת במרכז כל אחת מכנפיו הקדמיות. הנקבה יש לה על כל כנף קדמית שתי נקודות ברורות בצבע שחור הבולטות על הרקע הלבן, עם מרווח קטן אחת מהשנייה. לשניהם- גם לנקבה וגם לזכר, יש בפינות כנפיהם הקדמיות כתם אפור כהה רחב,אבל אצל הנקבה הכתם הזה גדול יותר. הצד התחתון: ירקרק או צהבהב.ולזכר והנקבה יש שתי נקודות ברורות בשחור במרכז כל אחת מכנפיהם הקדמיות. הכנפיים האחוריות ירקרקות לחלוטין, אבל הקדמיות ירקרקות רק בפינת הכנף. וביתר הכנף (פרט לנקודות השחורות) יש רקע לבן.וכאשר הפרפר יושב במנוחה כשכנפיו סגורות לחלוטין, מוסתר החלק הלבן עם הנקודות ונראה רק החלק הירקרק.מפגש הכנפיים האחוריות יחד עם השפה הקדמית של הכנפיים הקדמיות היוצר צבע ירקרק אחיד וכן העורקים של הכנפיים מסווה את הפרפר ומדמה אותו לעלה וכך מעלים אותו מעיני אויבים כשהוא משתלב בצבעי הרקע.מוטת כנפיו כ-48-50 מ"מ. ליישובי הנגב הפרפר מגיע בנדידה ולפעמים גם עם האדם.הפרטים המופיעים באביב ובסתיו,(בעיקר הנודדים) הם בינוניים אבל בקיץ הפרטים קטנים בהרבה. כנראה בגלל המיעוט במזון והתחרות עליו.

ביישובי הנגב וביישובים אחרים כפונדקאים הוא מעדיף בדרך-כלל  מיני מצליבים תרבותיים ורק לעיתים רחוקות הוא משתמש במצליבים בר.בנגב הוא מתפשר על מוריקנדיה מבריקה,תודרה סיגית ותודרה מעובה. ובאזורים הים-תיכוניים,כשאין מספיק מצליבים הוא יתפשר על הצלף הקוצני.

בגלל גודלו ודמיונו ללבנין הכרוב ובגלל שגם הוא משתמש במיני כרוב כפונדקאים שמו הקודם היה:לבנין הכרוב הקטן.

לעיתים רחוקות המין נודד,לרוב הוא מקומי ולא מתרחק הרבה מבתי גידולו.

תפוצתו העולמית של המין: צפון אפריקה,אירופה ואסיה ליפן והוא הגיע גם לצפון אמריקה,הוואי,ניו-זילנד ואוסטרליה.   

תפוצתו של תת המין: סוריה,לבנון,ישראל,ירדן ומצרים.

המין מופיע בכל הארץ ונמצא כמעט כל השנה.בנגב הוא מופיע מאפריל עד נובמבר.אבל עיקר פעילותו מתחילת הקיץ ועד הסתיו. הנקבה מטילה את הביצים ביחידות על הצד התחתון של עלי צמחים שונים תרבותיים ובר ממשפחת המצליבים כגון: תודרה,מוריקנדיה, סלסלי כסף, צנון,לפת, קולורבי,כרוב,כרוב נוי מסולסל,כרובית,ברוקולי, שלח  ואחרים וגם על מיני הצלף וכובע הנזיר (טרופייאולום).הצלף הקוצני משמש לו פונדקאי באזורים הים-תיכוניים. לכן יתכן שבדרום הנגב הפונדקאי הוא הצלף המצרי ואולי גם הסילון הקוצני מהמצליבים משמש אותו כפונדקאי (עניינים שטרם נבדקו בוודאות).מאחר והוא מין נפוץ כל-כך,מצליח להסתגל לאזורים שונים,בעל בתי גידול רבים ובשל הקשר שלו למצליבים תרבותיים רבים המין נחשב למזיק מאוד לחקלאות.

 

הביצה
דמוית קונוס היא צהובה ואורכה כ - 1 מ"מ. סמוך לבקיעה צבעה כתום בהיר.
הזחל

 לאחר שבקע, הוא אוכל את קרום הביצה, הוא צהוב כולו ולאורך גבו פס ירוק. לעיתים צבעו צהוב לחלוטין. אורכו כ-2.2-2 מ"מ.  

בשיא גודלו אורכו כ-25-30 מ"מ.הוא ירוק כולו, גופו עם נקודות שחורות ולבנות קטנטנות ומכוסה שכבה דקה ועדינה של שערות לבנות קצרות המשוות לעורו מראה קטיפתי ולאורכו פס לא בולט בצהוב כהה ובצדי גופו פס אפור בהיר שלאורכו נקודות צהובות קטנטנות.

הגולם

 מטיפוס גולמי החגורה וצבעו ירוק או חום-אפור,יש לו בליטות קוצניות: שתיים משני צדי גופו אחת על גבו ואחת בראשו. הוא מנוקד בשחור, אורכו כ-15 מ"מ ורוחבו כ-3 מ"מ.

תקופת הגלמים הירוקים בדרך-כלל קצרה מזו של הגלמים החומים-אפורים.  

המין לא נכנס לדיא פאוזה,אבל בחורף יש האטה משמעותית בקצב הגלגול.

הזחלים והגלמים מותקפים קשות על-ידי צרעות טפיליות שונות,במיוחד בקיץ.