אל נחל סמך וקרן עין גב 

נחל סמך מלמעלה.
עניין
שני מסלולים של חודש מאי בדרום ובצפון רמת הגולן. תצפיות יפות, מים ודובדבנים, מי צריך יותר מזה. 
משקיפים על הכינרת
מידע

אורך המסלול: 21 ק"מ

משך המסלול: 5 שעות.

דרגת קושי:  בינוני. המסלול כולל ירידה בשבילים תלולים.

נקודת יציאה וחזרה: צומת כורסי

עונה מומלצת:  כל השנה למעט הקיץ.

מפה: מפת סימון שבילים מס' 1 

הבית של משפחת ברנשטיין בביר א-שכום
תיאור המסלול

לאחר לילה גשום בחודש מאי (9.5.14) יצאנו מצומת כורסי אל דרך היפר של נחל סמך ששמו הוא שיבוש של המילה סמק דגים בערבית. דרך העפר במעלה נחל סמך עוברת בסמוך למטעים ויש שילוט שמרה איך להתקדם. הנחל  יותר עמק  רחב בתוך החלק הדרומי של הרמה. כך כותב עליו גוטליב שומאכר ב-1888:

"עמק שחשיבותו לגולן הוזכרה כבר והובנה נכון ע"י זטצן ודה ברטו (1839); ואכן חשיבותו  רבה לתכנון מסילת ברזל .  אף עמק אחר באזור הירדן העליון אינו מתאים יותר ממנו, היות שכל האחרים צרים יותר או חוצים מדרונות תלולים בדרכם לרמה."

בעלייה לקרן עין גב
בדרך מסתיימת בחציית אפיק הנחל הזורם ומכאן מתחילה עלייה תלולה  למעלה הרמה.   נראה שניתן עם מעט מאמץ להמשיך במעלה הנחל על מדרונות הצד ולהתחבר אל שביל הגולן. אנחנו בכל מקרה המשכנו  בדרך הקונבנציונאלית. הדרך עולה ומתחברת לכביש שמטפס לגבעת יואב. ניתן להמשיך קטע קצר בשביל סובב כנרת ואז לטפס בכביש עד לפנייה לדרך העפר האדומה שלאורכה נמשך שביל הגולן.
שוואכאת מדריך מומלץ לאזור.
זהו קטע רכיבה יפה מאד  כי הדרך עוברת מעל הכנרת שפרוסה למטה. ממשיכים עם  שביל הגולן לכיוון ביר א-שכום או בני יהודה הישנה. במקום שרידים של מעין ומבנה אבן שצריך לטפס אליו. המקום מקפל בתוכו סיפור התיישבות נועז ומדהים של משפחות מצפת בסוף המאה ה-19 שחלומם היה להתיישב ברמת הגולן. המשפחות הראשונות הגיעו ב-1988 והם התיישבו בכפר הערבי ביר א-שכום.  הקשיים היו רבים ולבסוף נותרה בכפר רק משפחת ברנשטיין   שלא ויתרה.
הסיפור המדהים של משפחת ברנשטיין בביר א-שכום
קרן עין גב

אב המשפחה חיים ברנשטיין נרצח בדרכו חזרה מהשוק בדמשק והם פרומה יחד עם שני בנייה נותרה בכפר לבדה. סיפור גבורה זה הגיעה לקיצו שגם היא ובנה אברהם בין ה-18 נרצחו ע"י ערבי שהיה בן בית אצלם. רק הבן שרגא שרד. ניתן רק בדימיון לתאר את התעוזה של המשפחה הזו לגור בימים הרחוקים ההם בלב כפר ערבי קטן הרחק מכל ישוב עברי .  הייתי שמח לקבל תמונות ועוד אינפורמציה על תולדות המשפחה המיוחדת הזאת. 

מביר א-שכום ממשיכים בשביל הכחול לכיוון קרן עין גב. השביל יורד בתלילות לאוכף צר ואחר מטפס לפסגת השלוחה שממנה תצפית יפה על הכנרת ועל קיבוץ עין גב. ניתן לרדת בהליכה לאורך השביל המסודר, אבל מענין יותר לרדת לאוכף ואחר דרומה לאורך שבילים צרים לאורך השלוחה עד להתחברות עם דרך העפר המגיעה מסוסיתא. מכאן, דרך מטעי התמרים, קצרה הדרך למסעדת מרינדו. אנחנו עצרנו לכוס בירה מקומית (בזלת) שהייתה צוננת מעולה ולאחריה עוד כ-5 ק"מ רכיבה  בשולי הכביש לצומת כורסי. 

תמונה קבוצתית בעין קיניה
הירידה הגדולה ממסעדה לשביל הבנייאס

אורך המסלול: 37 ק"מ

משך המסלול: 5 שעות

דרגת קושי: בינוני

נקודת יציאה:  הכפר מסעדה

נקודת סיום: שאר ישוב

עונה מומלצת: כל השנה.  חודש מאי בו מתחיל קטיף הדובדבנים.

הערה: המסלול עובר בשטח אש ולכן ניתן לטייל בו רק בסופי שבוע. 


לינה: חניון סיירת שקד ליד נבי חזורי

 

מדריך לכפר הדרוזי עין קיניה:  שוואכת מונזר

shokat2000@hotmail.com


צימרים  מומלצים בעין קיניה הכוללים בריכה: דקל הגולן  054-4866257-8  לפנות לעיסאם אבו סלמן

חברים
תיאור המסלול

לאחר קטיף דובדבנים במטע צפונית למסעדה (אצל האחות של אשתו של עיסאם) ולאחר סיור מודרך בכפר עין קיניא  שהוא הכפר הדרוזי הוותיק ביותר ובו חיו נוצרים עד מלחמת ששת הימים, יצאנו ממסעדה לדרך העפר היורדת לכיוון הכפר הסוי הנטוש זעורה.  בסיור הבנתי עד כמה מורכב מצבם של הדרוזים ברמת הגולן, משום שהמשפחות מפוזרות בסוריה  ובלבנון ולכן הם מהלכים על חבל דק ומנסים לרצות את כל הצדדים. כיום המפגשים בין המשפחות מתקיימים בירדן. 

עין פית
זו ירידה נחמדה ובדרך תצפיות יפות אל רכסי החרמון והר דב. הכפר זעורה שמש בעבר לאימוני שטח בנוי , אבל  האימונים כיום אינם באש חיה והבתים משמשים כמסתור לפרות. חיפשנו את הירידה לעין פית אך לא מצאנו ולכן יצאנו לכביש ומשם ירדנו כק"מ וחצי עד הפנייה (הלא מסומנת) לדרך עפר כבושה המובילה לכפר עין פית. הדרך מובילה למעיין שנובע מתוך מבנה קטן. המקום מלוכלך ודורש ניקיון ושיפוץ. אולי יבוא והכפר הזה ובוסתניו יעברו שיחזור וכפר הרפאים ישוב לחיים חדשים. שומאכר בספרו הגולן כותב על הכפר: 
פרות בזעורה
"כפר פורח של הנוציירים, במערב א-שערה. בכפר ששים בקתות, ולפי אורח החיים הצפוף של האנשים נראה שחיים בו כ-300 תושבים. בוסתנים של עצי פרי וירקות מעובדים היטב וומעין נאה, יחד עם שדות טבק ואורז בביצות עמק החולה, תורמים לשגשוגו של הכפר.  התושבים חרוצים וידידותיים. הם זוכרים מעט מאד ממולדתם בצפון סוריה, אותה עזבו שפני שנים רבות. לרוע המזל, בשל הקרבה לביצות החולה, המקום אינו בריא. "
אנדרטת הנופלים בתל פאח'ר
המשכנו דרומה מזרחה דרך הכפר עד לכביש הנפט ומשם ירידה תלולה מובילה עד לתל פאחר  שנכבש ע"י גדוד 12 של חטיבת גולני במלחמת ששת הימים ובו נפלו 32 לוחמים. במקום שילוט  והסברים מוקלטים על מהלך קרב הגבורה של לוחמי גולני.  מתל פאחר יורדים בדרך שעוברת בינות  שדה מוקשים מגודרים ומתחברת אל דרך האורך המסומנת באדום. יורדים בה דרומה ואחר בשביל המסומן בירוק שעובר בסמוך לגבעת האם ומתחבר לכביש 918.
בירידה ממסעדה

זה המקום בו החלה ההבקעה של המערך הסורי במלחמת ששת הימים בצפון רמת הגולן. רק מלמעלה ניתן להבין מה המשמעות  של החזרת רמת הגולן לידי הסורים ועד כמה השליטה שלהם ביישובי עמק החולה הייתה מוחלטת. ההמשך הוא על הכביש לכיוון שדה נחמיה. בסמוך לשער הקיבוץ מתחיל שביל האופניים לאורך הבנייאס הוא נהר החרמון.  זהו שביל אופניים מדהים ביופיו ומאפשר גיחות טבילה בתוך המים  הקרים.  השביל  הסתיים משום מה מוקדם מידי ואנו המשכנו לכביש  918 והתחברנו אליו בדיוק ליד הנקודה בה ירדנו מגבעת.  ממשיכים  לשאר ישוב ונכנסים דרך הכניסה הדרומית. 

מקורות

מקורות:

 גוטליב שומאכר, הגולן, תרגום משה הרטל, הוצאת אריאל, 1998, עמ' 116.

נהר הבנייאס