בולענים בחוף ים המלח
כתב: עופר שמואלי
ים המלח הוא ימה מלוחה וסגורה המצויה בתוך עמק הבקע הסורי אפריקאי. ריכוז המלח בימה גבוה פי עשרה מריכוזו בים התיכון (34% לעומת 3.4% בלבד בים התיכון). המליחות הגבוהה, אופיינית למקווי מים סגורים בהם קצב האידוי עולה על קצב כניסת המים המתוקים. בניגוד למליחות שהיא תופעה קבועה בכל שנות קיומו של האגם, מוכרת ב- 60 השנים האחרונות, תופעה נוספת אותה יש לקשור לפעילות האדם באזור. החל משנות ה- 60, עם הפעלת סכר דגניה, הקמת תעלת ההטיה הירדנית וסכירת הירמוך על ידי סוריה, נצפית ירידה דרמתית במפלס הימה.תהליך ייבוש ים המלח גרם לכך שבשנת 1981, נחצתה הימה לשני חלקים באזור ה"לשון" ומפעלי ים המלח שכל פרנסתם מן האגן הדרומי הרדוד יחסית, עמדו להסגר עם הייבוש המוחלט של אותו אגן. עקב כך נחצבה תעלה המזרימה מים מן האגן הצפוני אל האגן הדרומי והואץ עוד יותר תהליך הירידה במפלס.פעולה דומה נעשתה גם בצד הירדני של האגם.
בולענים במניפת הסחף של נחל חבר
התוצאה היא שבעוד מפלס האגן הדרומי עולה ב- 20 ס"מ מדי שנה (עקב שקיעת מלח לקרקעית), קצב הירידה במפלס של האגן הצפוני עומד כיום על כמטר לשנה!
התופעות הנלוות לירידה המהירה במפלס הן:
1. ייבוש האגן הדרומי והפיכתו לאוסף של בריכות מלאכותיות.
2. חשיפה של קטעי חוף נרחבים בדומה לכנרת בשנות בצורת.
3. הופעת בולענים לאורך חוף האגן הצפוני.

מבין התופעות שצוינו, מהווים הבולענים בעיה קשה במיוחד שכן הם נפערים בקצב מהיר ובאופן שלא ניתן לחיזוי מראש בזמן או במקום. למעלה מ- 600 בורות נפערו, חלקם מתחת למבנים או כבישים. קוטר הגדולים שבהם עומד על 20 -30 מטרים ועומקם עד 15 מטר.
בולענים דרומית לחוף מינרל
הסבר לתופעה
סמוך לכל גוף מים מלוח, בין אם מדובר בים התיכון או בים המלח, נוצר בתת הקרקע שמתחת לקו החוף, אזור של מגע בין מי הים המלוחים למי תהום מתוקים (מי האקוויפר) המגיעים אל הים מן היבשה שסביבו. קו המגע מוכר בשם הפן הבייני והוא מבטא מצב של שיווי משקל בו המים המתוקים צפים על פני המים המלוחים עד אשר הם מתערבבים במי הים ונעשים מלוחים בעצמם.
בתת הקרקע הבונה את חופי ים המלח, מצויות שכבות עבות של מלח אשר הושקעו בעבר בחילופין עם שכבות של סחף יבשתי גרגרי כגון חלוקים וחול. כל עוד היה המפלס גבוה, מי התהום המלוחים לא המסו את שכבות המלח. אולם עם הירידה במפלס הים, החליפו מי תהום מתוקים את מי המלח והתחילו להמיס את שכבות המלח. במקום בו חסרה שכבת מלח, נפער כעת חלל שגורם לקריסה של שכבות הסלע שמעליו. התוצאה אם כן – בור גדול שנפתח לעיתים אל פני השטח.
רוכבים על שפת אחד הבולענים
דיווחים ראשונים על הופעה של בורות באזור נתקבלו כבר לפני כעשרים שנה, מתחילת שנות השמונים, אולם בשנות התשעים מספרם גדל במהירות וכיום הם נאמדים בכאלף בורות. התהליך הוא דינמי ובורות חדשים נפערים כל הזמן. בורות אלו משבשים את מהלך החיים באזור, ומסכנים נפשות ורכוש. שלא לדבר על פגיעה בתיירות, בפיתוח ובבניה.

במהלך השנים אירעו מספר מקרים בהם הופעת הבורות גרמה נזקים כבדים לרכוש ואיימה איום ממשי לפגיעות בנפש. בשנת 1997, נפלה לבור פעור כזה עובדת של אחת האכסניות בסביבה. היא נפצעה אך ניצלה בזכות טלפון נייד שהיה ברשותה שבעזרתו הזעיקה עזרה. מקרה דומה אירע במטע התמרים של קיבוץ עין גדי. אחד העובדים נפל לתוך בור ונפצע.

בעיה חמורה נוספת היא הכביש הראשי שלאורך ים המלח (כביש 90) שמשני צדדיו נפערו בורות המסכנים את הנוסעים ואת עצם המשך תפעולו של הכביש. הפגיעות הישירות והעקיפות הללו גורמות נזקים כלכליים ניכרים לתושבי האזור ומוסדות ממשלתיים נקראו לפעול. כך לדוגמה, מפעילי החניון של עין גדי נאלצו לסוגרו מחמת הבורות הרבים שבשטחו שמהווים סכנה ממשית לחיי אדם. מומחים מזהירים, שבלי טיפול חירום, התרחיש שבו אוטובוס מבקרים נוסע על הכביש בדיוק בזמן שבולען נפער גם הוא אינו דמיוני.

לתגובות: עופר שמואלי
כביש ים המלח נמצא בסכנה בשל הבולענים