באופניים וברגל  לדרום הרי אדום

בעלייה לג'בל בקיר
עניין

שלושה ימים הכוללים טיפוס רגלי לג'בל בקיר ורכיבה באזור לא מטויל ולבסוף ירידה לערב בכביש הנהדר של נק'ב מסעודה.

חלמונית גדול בעלייה לג'בל בקיר
לוגיסטיקה
כל הטיול בוצע דרך יוסף חסאנאת  כולל הוצאת הויזה ומעבר הגבול,  האופניים, לווי ג'יפ וכלכלה במשך  שלושת הימים. העלות היא כ-330 דולר לאדם לחמישה אנשים.

יוסוף מגיב במהירות למיילים.



Yousef Hasanat 
yousifl77@yahoo.com 
Desert Paramours Tours (Licensed tour company, # 225192), (Member of Jordan Travel Agents Association)
Petra - Jordan 
Tel: +96232155955
Mobile & WhatsApp: +962777282730
 
Specialized in hikes, treks, jeeps safari, horseback, canoe, climb, camping, classic tours and holy land visits
Desert Paramours tours managed by 11 Bedouin brothers


המכונית של טלאל...
יום ראשון – עלייה לג'בל בקיר

נפגשים עם יוסף ומדריך בדואי מקומי משבט החוויטאת  בשם טלאל בכניסה לואדי מיזפר.  האופניים שעמדו במסדר  על הקרקע עשו רושם  עלוב ועוד יותר הג'יפ של טלאל שגרוטאה היא מחמאה לידו.  מושב הנהג נשען על בלוק, מיכל הדלק הוא  מיכל פלסטיק במושב הקדמי שממנו יוצאים צינורות למנוע.  לאחר הכנו קצרות, התחלנו ברכיבה במעלה הואדי. הצמיג האחורי  של האופניים שלי היה קרוע לגמרי והפנימית בלטה החוצה. לא האמנתי שניתן יהיה לעבור 100 מטר, אבל להפתעתי הוא החזיק מעמד 2 ק"מ עד שהפנימית התפוצצה  בקול  עז. זה היה הסימון לכולנו להעמיס את האופניים ולהמשיך עוד כ-2 ק"מ עד לתחילת הואדי המטפס לג'בל בקיר.  להפתעתנו הגדולה הג'יפ של טלאל עבר ללא שום בעיה את הדרך.  

אוהל בדואי בואדי מיזפר.
הקטע הראשון של העלייה הוא בואדי עד לאוכף.  בדרך עוברים ליד עץ שיטה גדול ויפה, אבל ההפתעה הייתה פרחי חלמונית גדולה- אולי הדרומיים ביותר.  השביל לא ברור אבל אין בעיה להגיע לאוכף שממנו תצפית יפה אל ואדי יותום. מהאוכף מתחיל קטע הליכה תלול יותר וחלקו עובר בדייק עד לאוכף קטן מתחת לפסגה החרותית של ג'בל בקיר. טיפוס קצר על סלעי גרניט יביא אותנו לפסגה 1590 מטר מעל פני הים. על אף הראות לא היתה טובה, הנוף מלמעלה מאד יפה. במזרח בולט ג'בל רם ובדרום ערב רב של רכסי גרניט משוננים הנבלעים אחד בשני. בכיוון דרום מערב מבהיקים מימי מפרץ אילת. אורכה של העלייה הוא כ-4 ק"מ וגובה המצטבר הוא 600 מטר.
גמל שלמה מדברי .

את חלקה הגדול של הירידה למטה הלכנו בחושך לאור פנסים עד שהגענו למקום חניית הלילה שלנו שמוקם בסופה של דרך העפר. 

תיאור המסלול לג'בל בקיר נמצא בספרו של מנחם מרכוס: המדריך למטייל בירדן בהוצאת כתר מהדורת 2007. 
בריכת מים בחומימה.
יום ב'- תחתית ג'בל בקיר – חומימה- זעתרה
ההתחלה הייתה בירידה עד לדרך עפר שהתחילה לטפס צפונה במעלה ואדי. חלפנו על פני אוהל בדואי שבו התגוררה אישה מבוגרת עם  שלושת ילדיה. אני רכבתי על אופניים מאד כבדים שבקושי הצלחתי להתקדם איתם. היה יום חם ובהפסקה, החלפנו את הגלגל וחזרתי לרכב על האופניים הקודמים שבהם לפחות ניתן היה להגביה את מוט הכסא לגובה נורמלי. הדרך טיפסה לאוכף ואחר ירדה לאדי שממנו שוב טיפסנו בואדי נוסף בכיוון צפון. האזור צחיח והנוף הוא הרי גרניט שמזכירים את דרום סיני. מהאוכף גלשנו בדרך עפר טובה עד  לארוחת הצהריים.
ביר חמד

טלאל שהיה בעל תושייה יוצא מהכלל  העיף עפיפון שאליו היה מחובר עפיפון קטן ופגר של יונה. המטרה לנסות וללכוד בזים או דורסים אחרים. הבזים מאד מבוקשים בסעודיה  לצרכי צייד.  הניסיון שלו העלה חרס ושום דורס לא הופיע בסביבה.

רועה בדרך לבאר המים.

הדרך המשיכה עתה לכיוון מזרח ובמגמת ירידה וסוף סוף ניתן היה לרכב בקצה ראוי.  לאחר כ-11 ק"מ חברנו לכביש עקבה-עמאן כ-4 ק"מ מדרום לקווירה. חצינו את האוטוסטרדה הסואנת והמשכנו בכביש מקביל שנכנס לתוך קווירה.  העיירה מוזנחת  והרחוב הראשי מלוכלך. דברנו עם מספר ילדים שספרו לנו שהם לא אוהבים את  המורים שלהם ולא את בית הספר. לאחר שיצאנו מקווירה העמסנו את האופניים על הג'יפ ויוסף ומגמת פנינו הייתה חומימה.  נסיעה מטורפת דרך השטח כשאר אנו מטלטלים  מאחור  בארגז הפתוח של הג'יפ מנסים להחזיק בכל כוחותינו ולספוג את הטלטולים ללא נזק רציני. חומימה הייתה ישוב גדול על  דרך הבשמים הנבטית ובאור אחרון הספקנו לראות את הכנסייה הביזנטית ומערכת יפה של בורות מים ותעלות ניקוז. מסביב גלי אבנים שלא נחפרו ומעידים על גודולו של הישוב בעבר.   המשכנו צפונה עוד כ-6 ק"מ על דרך עפר כבושה, עד למקום שנקרא זעתרה בסמוך לקניונים באבן חול לבנה. כאן התמקמנו ללינת  לילה.

כבשתיים.
יום ג- זעתרה- נקב מסעודה

42 ק"מ, 900 מ' עליה מצטברת

מזעתרה עד לכפר הבדואי ביר אל חמד כ- 6 ק"מ במגמת עלייה. היה חם  מאד ובכניסה לכפר אוהל שבו ישבו מספר גברים בדואים ושתו קפה. עצרנו לדבר והם השמינו אותנו לשבת עימם.  בדואים משבט החוויטאת, חלקם מבוגרים מאד. כבדו אותנו בקפה ובתה.  התלוננו על מחסור בגשמים וקיוו שאללה יעזור להם השנה.  מצפון לכפר לפני תחילת המעלה, באר חפורה ומדופנת באבנים- ביר אל חמד.  מים טובים לשתייה  לאחר סינון בכפייה. מביר אל חמד הדרך מטפסת  לאוכף ואחר יורדת שוב.    בתחתית הירידה ראינו עדר של עיזים וכבשים דוהר במדרון וכשהתקרבנו הבנו את פשר הדהירה- מים.  במקום הייתה  באר מים  ומשאבה. בדואי עמד וצינור מים בידו ומלא את השקתות. העיזים נדחפו ולתוך השוקת והתחרו על גישה נוחה למים. המחזה הזכיר את סיפורי המקרא- יעקב ורחל, אליעזר ורבקה.

נקב מסעודה לפני הירידה הגדולה.
התוכנית שלנו הייתה לרדת בנ'קב אל עווינאת לע'רדנל, אבל התברר שהחלק התחתון של הדרך לא עביר לג'יפ ולכן החלטנו לשנות את המסלול ולרדת בנ'קב מסעודה. דרך העפר שרכבנו בה התחברה לכביש.  נ'קב מסעודה הוא כביש שמחבר את הערבה עם רג'ף שבגב ההר והוא עובר בנתיב של דרך עתיקה שנקראת טריק אל חיג'אז, כך ספר לי בדואי שאצלו התארחנו. זהו כביש מרהיב ביופיו והתנועה עליו דלילה.  לאחר מספר עליות תלולות וארוכות הכביש מגיע לתצפית מדהימה על כל גוש אבן החול שמתחת לפטרה. ג'בל הארון בולט עם הכפה שעליו וגם נ'קב אל רובעי היורד מאזור פטרה לערבה.  
הבדואי בליד עין א-משטי
מהתצפית התחילו ירידות תלולות שחייבו ריכוז וגם תפילה שהאופניים הרעועות שלנו לא יתפרקו. הגענו למאהל בדואי שיוסוף הכיר. מהעבר השני של הכביש היה לבדואי בוסתן שבו גדלו גויאבות, לימונים ,זיתים וענבים. לאחר ארוחת צהריים יצאנו ברכיבה לעין א-משט – שאליו הובילה דרך עפר באורך של כ-3 ק"מ. כדי להגיע למעיין צריך לטפס מספר עליות ארוכות. המעיין הוא בתחילתו של נקיק והמים מובלים לצינור לשוקת בטון שיוצרת מעין אמבטיה שבה  ניתן לשבת. מהשוקת המים נופלים  לבריכה דרך צינור מים.
טאפוני

הצלחנו ליהנות מהמים רק כ-5 דקות, כי ממעלה הואדי הגיח לפתע עדר גדול של כבשים ועיזים  שנדחף באמוק לתוך השוקת לשתות מים. שלושה רועים שהגיעו עם העדר, הבהירו לנו שלצאן יש זכות קדימה במעיין. הכל בחיים הוא עניין של תיזמון,  וכך נאלצנו להיפרד מהמעיין ולשוב ברכיבה אל המאהל הבדואי שבו אכלנו את ארוחת הצהריים, ושם כבר חיכה לנו המיניבוס שהחזיר אותנו למעבר הגבול, לא לפני שאכלנו חומוס אצל המוהנדס בעקבה.