קווים בנגב
קו-K ליד הר רומם
יעקב ורדי – מבנים שמהותם אינם ידועה מתקופת הברונזה התיכונה א'

קוים - עמ' 51-58
הגדרה
קו הוא מעין קיר מאורך הבנוי משתי שורות של אבנים גדולות, שביניהן מילוי של עפר ואבנים קטנות. גובהו נע לרוב בין 0.6-0.8 מטר, עוביו כ-1.2 מטר בקירוב, אורכו נע בין מטרים ספורים ועד מספר קילומטרים והוא ישר לחלוטין. מרבית הקווים שנתגלו עד כה הם בעלי זיקה לרגמים [טומולי]. בשדות רגמים נתקלים לעיתים בקווים קצרים הממשיכים קו קטוע שיוצרים רגמים. לעיתים הם מקשרים ביניהם. קו כזה נסקר בעבר על ידי רודולוף כהן וגם על ידינו בקרבת מדרשת שדה בוקר בנ"צ 0298 1278 . קווים אלה מקבילים לרוב לציר הרכס עליו נבנו. במהלך שנות המחקר נתגלו קווים אחרים אשר אורכם עולה על מאות מטרים ומגיע לכמה קילומטרים (ראה קו K ) . ייחודם בכך שהם חוצים מכשולים טופוגרפיים תוך כדי שמירה על קו ישר ובלי כל הקבלה לרכס עליו נבנו.
סקרים
נתוני הסקרים לגבי הקווים לוקטו ממפות הסקר של אזור הר הנגב שפורסמו עד כה והן:
סקר שדה-בוקר-מערב (167) – רודולוף כהן
סקר שדה-בוקר-מזרח (168) –רודולוף כהן
סקר הר נפחא (196) –י. לנדר
סקר הר חמרן דרום מערב (198) –מוטי היימן
סקר מצפה רמון דרום מערב (200)-מוטי היימן
סקר הר שגיא צפון – מזרח (225) –גיורא אבני

במפת "שדה בוקר מערב" נסקרו חמישה קוים כולם עולים על 15 מטר. קו אחד מגיע לאורך של 150 מטר. להערכתנו, מדובר במערכת שיניות ארוכה המונה כ- 36 גלי אבנים. כיוון שניתן להבחין בקבוצות ברורות של גלי אבנים, המונחים במרחק כמעט אחיד אחד מן השני.
בסקר "הר נפחא" נמצא קו אחד, אורכו אינו מצוין אך הוא חוצה את השלוחה לרוחבה. בסקר "הר חמרן מערב", נמצא מספר רב מאד של קווים קצרים שנסקרו בעקר שדות רגמים. ראוי לציין כי מוטי היימן (סוקר מפה זו) משייך אותם לתקופת הברונזה הקדומה כיוון שנמצאו בקרבתם יישובים בני תקופה זו. במפת סקר "מצפה רמון דרום מערב" נמצאו מספר קווים שחלקם נתגלה באתרי חנייה ואורכם נע בין 10 ל-50 מטר לערך. באזור מפת הסקר " הר שגיא צפון מזרח" נתגלו ששה קווים קצרים ביותר אורכם מטרים ספורים והארוך שבהם מגיע ל-15 מטר.

מ. כוכבי מסווג את הקווים לשלושה סוגים:
א) קווים ארוכים ביותר (כגון קו – K) .
ב) קווים הקשורים לטומולי (כגון הקו בהר מרבץ)
ג) קווים הקשורים למבנים מלבניים.

א) הקו הבולט ביותר בקבוצה א הוא קו-K , שאורכו 4.6 ק"מ. קו זה חוצה מכשולים טופוגרפיים תוך כדי שמירה על כיוון אחיד מזח-מערב והוא מקשר בין היישובים בהר רמון לבין הישוב בהר רומם, בקצהו המערבי יש טומולי ובקצהו המזרחי ישוב קטן והרוס (כוכבי 1967).
ב) בתור דוגמא לקו מן הטיפוס השני מציין כוכבי את הקו בהר מרבץ. על ראש אחת מהשלוחות המערביות של הר מרבץ בנ"צ 4215 0576 נמצאים שלושה רגמים ( שניים מהם מדגם מעוגל בעוד השלישי אליפטי) . מן הטומולוס הצפוני מתמשך לכיוון מערב קו בנוי. הקו יורד מנ.ג. 597 בהר מרבץ לכיוון העמק בו עובר נחל ערוער בקו ישר כמעט לחלוטין. ארכו כ-350 מטר, חלקו התחתון הרוס וקשה לקבוע את סופו המדויק, אך 270 מטר מן הקו נמדדו באופן ברור. לא רחוק מנקודת סיום הקו המשוערת ישנה מכלאה מתקופת הברונזה התיכונה א' . מראש הקו בנ.ג. 597 ועד סופו קיים הפרש גובה של קרוב ל-35 מטר, היינו שפוע ממוצע של 15% (כוכבי 1967). בנקודות בהן יש ירידה תלולה נבנה הקו בצורת מדרגות על ידי הצבת נדבכים. כוכבי טוען שתפקידם היה לחזק את אבני השפה ולמנוע מאבני המילוי מליפול במורד. רוחב הקו נע בין 1.2 מטר ל-1.5 מטר. במספר מקומות נסחפו אבני המילוי וחלק מאבני השפה. כך נוצר הרושם כאילו נמצא לפנינו קיר בעובי אבן אחת שלידו מספר קירות קצרים דומים הבולטים לצד השני במרחקים קצובים, אך החלקים השלמים בקו אינם משאירים ספקות בקשר למתארו (כוכבי 1967).
ג) סוג נוסף של קווים שכוכבי מציין הם קווים הקשורים בקצה אחד למבנה מלבני וממנו הם מתמשכים לאורך הרכס עליו נמצא המבנה. אורכם של קווים מסוג זה מגיע לעיתים לעשרות מטרים. קוים אלה נמשכים לאורך הרמה בה נמצא המבנה המלבני והם אינם שומרים על קו ישר. מתארם הכללי דומה למתאר הקווים הישרים. כוכבי מציין כי בחורבת בקרה נתגלה קו מסוג זה, אולם לדעתנו מדובר במערכת שיניות הרוסה שבשל מצבה נראית כקו היות וניתן להבחין בקבוצות של גלי אבנים ולא של קו אחיד. בין השאר אנו מסתמכים על מקרים נוספים בהם נתגלו שיניות בקשר עם מבנים מלבניים (כוכבי 1967). כוכבי סקר קו קצר נוסף (אורכו 18 מטרים) באתר הר ירוחם בין מבנים B3 ו- B5 (כהן 1986).
י. פינקלשטיין ציין באחד מפרסומיו מחקר על קו בהר מונטר (במדבר יהודה). במחקר זה מזכיר פינקלשטיין את העובדה שלא ניתן למצוא כל תפקיד מוגדר שהקו יכול לשמש לו. הקו לא שימש בתור ביצור משום שאין לו המשך מעבר לפסגה ואין הוא מתקשר למבנים אחרים באיזור, הקו גם לא שימש דייק תמיכה לדרך או נתיב הליכה משום שהמדרון תלול מידי מכדי שתעבור בו דרך, באותה מידה ניתן להגדיר שהקו שימש מתקן או חלק ממתקן להובלת מים, אך גם אפשרות זו מתבררת כלא נכונה משום שהקו אנכי לקווי הגובה ולא יכול לשמש להכוונת מים למקום מסוים (פינקלשטיין 1975 עמ 44-43).
סקרים אישיים
במהלך העבודה נסקרו על ידינו שלושה קווים קצרים בנ"צ 0298 1278 בקרבת מדרשת שדה בוקר. קו אחד באורך של 17 מטר וקו שני באורך 29 מטרים. בקרבת קו זה נתגלו רגמים. צירם של הקווים מקביל למעשה לציר השלוחה והוא צפון-דרום.
קו נוסף שסקרנו הוא קו-K . הקו נסקר למן נקודת התחלתו המשוערת בפסגת הר רמון ועד נקודת סיומו בהר רומם. קו זה בנגוד לקווים קצרים יותר חוצה מכשולים טופוגרפיים רבים. כפי שעולה מסקרינו מאפייני הקו הם:
א) כשהקו עולה/יורד מכשולים הוא בנוי בצורת מדרגות, היינו נדבך אחד של אבנים גדולות (בדומה לשתי שורות האבנים שתוחמות אותו) מוצב לרוחב הגבעה. במעלה הר רומם מדדנו מרחק אחיד של 2ץ5 מטרים בין כל נדבך רוחבי למשנהו.
ב) במקרים מסוימים תוכנו של הקו נסחף כך שרואים שורה אחת של אבנים גדולות. לעיתים נשתמרו שתי השורות התוחמות את הקו כמעט לגמרי. ובמקומות בהם יש עליות וירידות השתמר לעיתים גם הנדבך הרוחבי ונוצר הרושם כי מדובר במערכת מאורכת של תאים קטנים. מכאן נובעת לדעתנו ההקבלה שעשו י. ישראל וד. נחליאלי בין קו-K לבין מערכות שנקראת סולם יעקב המצויות בקרבת דרכים עתיקות. מערכות אלו בנויות משתי שורות של אבנים גדולות המונחות במקביל אחת לשניה ומחולקות לתאים קטנים ריקים מתוכן ע"י נדבכים רוחביים קטנים יותר.
ג) קו-K אינו שלם לגמרי וחלקים ממנו הרוסים, הן על ידי פגעי טבע והן על ידי פגיעה ידי אדם. יש להזכיר כי בפרסומים המדעיים אורכו של קו זה נע בין 4.4 ל-4.6 קילומטר. השוני נוצר כנראה בשל הערכות שונות לגבי אורכו של הקו. במהלך הסקר שערכנו נסקרו מספר קטעים, בהם ניתן לראות נזקים שנגרמו לקו לאחרונה ולכן יש להניח כי אורכו השתנה משנת 1953 בה נסקר הקו לראשונה ועד היום.
ד) מן הסקר שערכנו, הסתבר כי קו זה בנוי באותו אופן כמו הקווים הקצרים יותר שנסקרו על ידינו בקרבת מדרשת שדה בוקר. עם זאת מצאנו הבדלים בעובי הקווים בשני המקומות. רוחב הקווים שנסקרו באזור שדה בוקר היה 80 ס"מ, בעוד שרוחבו של קו-K בנקודות מסוימות נע בין 0.8 ל-1.5 מטר, כמו כן הקווים הקצרים היו חסרי מלוי לגמרי, בעוד שברוב חלקיו של קו-K השתמר מילוי של אבנים קטנות עד לגובה של 70 ס"מ.
ה) יש לציין כי שני הסעיפים הראשונים לפי כוכבי גם לגבי הקו שנסקר על ידו בהר מרבץ.

במקרה בו נסקרו מבנים משולשים (שהם לדעתנו ואריאציה מסוית של קוים) שיערו הסוקרים במרכז ערב הסעודית, כי אותם מבנים לא שימשו לקבורה ועם זאת הם מציינים כי בקצהו של מבנה מסוג זה שנחפר, נמצא קבר שנבנה כחלק אינטגרלי מן המבנה כולו (Zarins, Ibrahim and Others 1978) .
סיכום ומסקנות
לאור הסקרים שערכנו, בקרבת מדרשת שדה בוקר (שם סקרנו שני קווים קצרים) ובין הר רומם להר רמון (קו-K) ולאחר איסוף החומר הקיים הדן בנושא הקווים הגענו למסקנות הבאות:
לא היה לקווים כל שימוש בטחוני היות ולא תמיד הם נמצאו בקרבת יישובים כך שבמקים רבים מעצם ריחוקם ממוקדי ההתיישבות, אין זה הגיוני ליחס להקמתם פונקציה אסטרטגית כלשהי.
ראוי לציין מקרה בו טען י. אהרוני כי קו-K שימש למטרות בטחון בתור סימון הגבול בין הארץ הנושבת בה חיו בוני הקו (אשר לדעתו ניתן לזהותם עם אנשי תרבות הברונזה התיכונה א') לבין איזור השממה שהיה ככל הנראה בצידו הדרומי של הקו בו שהו 'ליסטים' או 'שוסי המדבר'. מספר נתונים שנבדקו על ידינו בסקר שערכנו באזור פסלו לדעתנו דעה זו, והם:

- קו זה אינו גבוה מספיק כדי לשמש כביצור. הגובה המירבי שנמדד על ידינו בקו זה הוא 70 ס"מ. משני צדיו של הקו לא נמצאו מפולות בכמות המעידה על תוספת משמעותית שהייתה לגובהו של קו זה בעבר. מכאן שגובהו כיום כמעט זהה לגובהו בעת בנייתו.
- אין כל קושי בעקיפת קו זה, יתרה מזו, על אף גודלו אין הוא חוסם דרך מעבר בעלת חשיבות בלעדית לשיירות שעברו באזור.
- קו-K אינו מצטרף, ואינו בנוי בקשר עם מבנים אשר ידוע כי הייתה להם חשיבות רבה לגבי תושבי האזור בעת בנייתו. הנחה זו מתבססת על העובדה שמלבד היישוב הנמצא בפסגת הר רמון (שבו מתחיל להערכתנו קו-K ) נסקרו רק מעט הריסות לאורכו של הקו, רובן של מבני ארעיים קטנים אשר אין בהם הצדקה להערכתנו בהשקעת מאמץ כה רב כדי להגן עליהם.
- סיבה נוספת לפיה קו-K לא שימש למטרות בטחון, נעוצה בעובדה שבמרחק מה ממנו ישנו מחסום גיאולוגי גדול (והוא מכתש רמון) אשר מבטא אזור גבול בצורה טובה יותר מקו-K עצמו שהוא אומנם שריד אדיר מימדים ועם זאת אינו ניתן להשוואה עם תופעת טבע זו.
- השערה בדבר שימוש בקווים הקצרים שנסקרו על ידינו בקרבת מדרשת שדה בוקר למטרות בטחון ניתן לסתור ע"פ אותם טיעונים לפיהם סתרנו את אפשרות שימושו של קו-K למטרה ביטחונית.

לא ניתן להערכתנו לייחס לקווים השונים מהות הגנתית בשל אי יכולתם בסיפוק הגנה לתושבי האזור.
היה ניתן לשער כי שריד קדום זה נבנה לאורך דרך קדומה במטרה להדגיש את נתיב המעבר אך לדעתנו יהיה קשה לבסס כיוון שלא הגיוני לדעתנו שהושקע מאמץ כה רב בהתוויות דרך על ידי בניית קו, בעוד שניתן לסמנה בקלות על ידי גלי אבנים או מבני ציון אחרים. כמו כן יותר הגיוני שהדרכים העתיקות עברו בעמקי הנחלים תוך ניצול התוואי הטבעי העובר בהם מאשר שהועברו בקו ישר החוצה מכשולים טופוגרפיים.
ר. כהן הציע לראות בקו מחסום שנועד למנוע מעדריהם של אנשי התקופה מלהתפזר מעבר לשטח המרעה. אולם קו זה אינו גבוה מספיק כדי שישמש למטרה מעין זו. כמו כן לא ידוע לנו על ריכוז מכלאות כה רב שהיה דורש בנייתו של מחסום מעין זה.
לדעתנו הייתה לקווים מהות פולחנית הקשורה ככל הנראה לפולחן המתים, על פי הנתונים הבאים:
- הימצאותם של מרבית הקווים בתוך שדות רגמים או בקרבתם של רגמים בודדים. לעיתים כאשר הם ממשכים קו שיוצרים רגמים ללא קרבה ישירה ואם כאשר הם מחוברים ישירות לרוגם.
- העובדה כי קווים קצרים מהווים חלק מקומפלקסים מקודשים (מקדשים פתוחים לפי ע. אבנר ראה (Avner 1984, 124-125) הנמצאים בצידי דרכים לצד מתקני פולחן אחרים.
- הימצאות שרידי שלדים ב'קברי קיר' הבנויים בשיטה דומה (ואולי היו בעלי אותה סמליות), לשיטת הבנייה של הקווים שנסקרו ומקצתם נחפרו על ידי בנו רותנברג (Rothenberg 1979, 110, 125-126). וכמו כן גילוי שלד בקבר שנבנה כחלק ממבנה דמוי קו (Taper) בערב הסעודית
(Zarins, Ibrahim and Others 1978, 24, 62) .


להערכתנו, הייתה לקווים משמעות סמלית הקשורה למנהגי קבורה. זאת קבענו על פי מיקומם (לרוב) בקרבת רגמים, בנוסף לדמיונם ל'קברי הקיר' אותם מתאר בנו רותנברג ולמבנים שנתגלו בקשר לקברים בחצי האי ערב. לדעתנו, ניתן לקבל את דעתו של מ. היימן בנוגע להיות הקווים היסוד להתפתחות המבנים המלבניים ומציינים כי יתכן ולשניהם היה תפקיד דומה הקשור למנהגי הקבורה באותן תקופות בהם נבנו אולי לציון קבר של אדם מסוים.
אנו סבורים כי רעיון היות הקווים חלק מאלמנט פולחני הקשור אולי להקמתם כמקדשים פתוחים, או כחלק ממכלולים מקודשים אחרים, יכול להסביר את עצם הקמת הרגמים בקרבתם (או להפך). יתכן והקווים הוקמו בציפייה להשגת הגנה על המת עד לרגע ליקוט עצמותיו מקברו. בדרך זו ניתן, לדעתנו, להסביר את בניית הרגמים על ציר דמיוני הממשיך את ציר הקווים הבנויים מתוך מחשבה שזיקה מעין זו עשויה להועיל למת בדרך כלשהיא.
הסבר זה נותן פירוש לתופעת הקווים הקצרים שנסקרו בשדות רגמים ואולם אין הוא מהווה פיתרון הולם לבעיית הקווים הארוכים (קו-K, הקו בהר מרבץ והקווים השונים שנסקרו במדבר יהודה ובחצי האי ערב). להערכתנו אין כל ספק כי אותם קווים לא שמשו כמקדשים פתוחים כמו אלה שנסקרו על ידי ע. אבנר בבקעת עובדה, היות ולא ניתן להעלות על הדעת הקמת מבנים אדירי מימדים מעין אלו לשימושם של נוודים. עם זאת יתכן והכוונה מאחורי בניית קו-K הייתה דומה לכוונה שגרמה לאנשי התקופה לבנות את הקווים הקצרים יותר. אנו מציעים לראות בקווים הקצרים אשר מקשרים בין רגמים מתקן סמלי שנועד להראות על קשר בין שניים ואולי יותר נקברים.
האם כוון הקו קשור לכייון השמש השוקעת?
צירו של קו-K שהוא כמעט מקביל לציר מזרח-מערב העלה בקרבנו את ההשערה שאולי קו זה נבנה כדי לציין את ציר הזריחה והשקיעה של השמש. רעיון זה עדיין לא נבדק עד כה באופן מדעי ואנו נוטים לראות בו פתרון אפשרי לעת עתה. עם זאת נציין כי מספר קווים ארוכים שנתגלו עד כה לא היו בעלי אוריינטציה דומה (ראה לדוגמה את הקו בהר מונטר- מדבר יהודה שפונה לכיוון צפון מערב). שלא לדבר על הקווים הקצרים אשר החוקיות היחידה שנתגלתה בקשר אליהם היא היותם מקבילים לציר הרכס עליו הם נמצאים. קשה לנו לראות חוקיות בקרב תופעת הקווים בתקופה זו מלבד העובדה שהם מופיעים לרוב בקרבת רגמים.
לדעתנו, יש מקום לבדוק במחקרים הבאים את הקווים ולו רק את הארוכים שבהם על פי אוריינטציה תוך כדי בדיקת נתון זה לגבי הנוף הסובב ותופעות טבע אחרות כגון זריחת כוכבים מסוימים וכד'.
כדאי לציין שיגאל גרנות ממדרשת בן גוריון העלה את הרעיון שהקו נבנה כך שהוא פונה לשמש השוקעת ביום הארוך ביותר בשנה (21 ביוני) כך שניתן לראות בו גם מעין לוח שנה קדום.