אל פני סיני-מעזוז דרך נחל עזוז וחזרה בדרך הפטרולים על שם יאיר פלד ז"ל
סרן יאיר פלד ז"ל
המסלול מוקדש לזכרו של סרן יאיר פלד ז"ל שעל שמו נקראת דרך הפטרולים משלוחת קדש ברנע דרומה עד למוצב הסבח'ה. " לא שאהבתיו. לעולם אין אנו אוהבים את הללו שהם בלתי מושגים לגבינו, שהם כה שגיאים מאיתנו, שאיננו מבינים ואיננו מגיעים אליהם. הערצתיו. הערצתיו על שהיה כה מורם מעמנו. על רום נפשו, על שלוותו, על ידיעתו לחיות מעל לזוטות המטרידות כל אחד ואחד מאתנו מדי יום-ועם זאת לחיות עמנו." מתוך מסמך מיוחד שהופיע ביומן משק יגור לאחר חנוכת "מעלה יאיר" קינה נרגשת חתומה רק במילה אחת "עזרא" – מספרו של יוסף ארגמן, "דרך יאיר" בהוצאת הקבוץ המאוחד.
גלרית תמונות מתוך הספר "דרך יאיר"
תמונות נוספות הקשורות ליאיר פלד (נמסרו לי ע"י אלון גלילי)
עניין
מסלול זה עובר באזור מקסים ובלתי מטויל מדרום לישוב עזוז ועד שלוחת קדש ברנע והוא כולל קטעי רכיבה בשבילים לא מסומנים. הרכיבה לאורך דרך הפטרולים היא נהדרת אם כי קשה מפאת מצבה של הדרך. שפע תצפיות אל מרחבי סיני וג'בל הלאל המתנשא בתוך משורי ואדי אל עריש. שדה טומולי ושרידים של מסילת הרכבת התורכית שהוליכה לקסיימה ונבנתה ב-1916. ולבסוף נאת המדבר של עזוז והיישוב עצמו שכמו נמצא בסוף העולם שמאלה. אי אפשר שלא לספר את סיפורו המרתק של יאיר פלד שהיה מפקד סיירת צנחנים ונרצח על ידי בדואים ב- 7.9.59 בנחל סרפד והיה הרוח החיה בפריצת דרך הפטרולים בקטע הדרומי שלה היורד אל אילת. אישיותו המיוחדת עולה מתוך קריאה בספרו המצויין של יוסף ארגמן "דרך יאיר" שיצא בהוצאת הקבוץ המיוחד. כמו כן פרטים נוספים לגביו ניתן למצוא בפירוט המסלול "בעקבות יאיר פלד" המופיע באתר זה וכולל שיחה עם אחיו יודקה פלד.
בעקבות יאיר פלד
"דרך מעלה יאיר" במדבר יהודה
על רצח יאיר פלד- אתר "סיירת שקד"
רוכבים בדרך הפטרולים ע"ש יאיר פלד
מידע
אורך המסלול: 29 ק"מ זמן: 6.5 שעות דרגת קושי: בינוני+. המסלול כולל קטעי רכיבה טכניים קצרים בשבילים ורכיבה על דרך עפר גרועה. נקודת יציאה וסיום: היישוב עזוז, 49 ק"מ דרומית לצומת טללים (10 ק"מ מנצנה). מפות: מפת סימון שבילים מספר 16 חולות ורמת נגב. אזהרה: המסלול עובר בשטח אש וכן הוא סמוך לגבול עם מצריים, לכן הטיול אפשרי רק בסופי שבוע ומומלץ להצטייד בנשק.
לנצנה והגבול המערבי-מידע נוסף
עזוז-מידע תיירותי
מפת אתרי טיול- ניצנה ובארותיים
אתרים ארכיאולוגיים באזור בארותיים
מעוניין להתיישב בעזוז?
השכרת אופניים באזור
בארותיים בנגב תיירות במדבר
יורדים בשביל גמלים אל נחל עזוז. ברקע הר עזוז.
פירוט המסלול
בעקבות טיול עם ראובן פליישר ואילן שוהם ב- 27.12.03 את הטיול נתחיל מן היישוב עזוז. ב-1955 הוקמה כאן האחזות הנח"ל בארותיים שנועדה למנוע מן הצבא המצרי להאחז בשטח המפורז של נצנה. ב-1965 ההאחזות פורקה. היישוב הנוכחי הוקם ב-1985 ומונה כיום כ-40 תושבים שמתפרנסים ממגן עיסוקים כגון ייצור גבינות עיזים וטיולי חמורים. נרכב כ-200 מטר צפונה ונרד בדרך עפר העוקפת את היישוב ממזרח בצמוד למטעי זיתים. נמשיך דרומה בדרך עפר החוצה את נחל בארותיים ונחלוף על פני עץ אשל שסביבו גדר. דרך העפר ממשיכה דרומה לכיוון ההרים. נכנס בואדי שבין נ.ג. 431 ל-נ.ג 453. נרכב לאורך דרך עפר שהופכת לשביל. מידי פעם נחצה מחשופים של סלעי גיר בעלי ציפוי שחור של תמיסות צורניות. הרכיבה נעשית קשה יותר ונטפס רגלית לאוכף שמדרום לנ.ג 453. מכאן נרכב בשביל גמלים שיורד אל נחל בארותיים ואחר מטפס לשלוחה שמדרום לנ.ג 478 ויורד לנחל עזוז. שבילים אלה הם חלק ממערכת של שבילים לא מסומנים במפות החוצה את האזור הזה. נחל עזוז הוא רחב ובו טראסות של חקלאות דומה. ממולנו מתנשאת הכיפה של נ.ג. 592 שהיא הקצה הצפוני של הר עזוז. רב הסיכויים שלא נפגוש אנשים נוספים באזור מרוחק זה. נרכב בצד המערבי של הנחל ואחר נחבור לדרך העפר הממשיכה במעלה נחל עזוז. דרך עפר זו מטפסת בתלילות ומתחברת אל דרך הפטרולים המסומנת באדום. נפנה ימינה בעלייה קשה ונמשיך עד לנ.ג. 591 שממנה תצפית נפלאה אל מרחבי צפון סיני. מדרום לנו מתנשאת שלוחת קדש ברנע על שלושת כיפותיה ומתחיה כביש הגבול המערבי וכביש הגבול המצרי שהוא מעין אוטוסטרדה. למרגלות העלייה נקודת גבול מצרית. ממערב לנו בקעת הסבח'ה הנתחמת מצפון על ידי ג'בל סבח'ה והלאה השלוחות של ג'בל א-רישה ובאופק הדבשת של ג'בל חלאל שיש המזהים אותו עם הר סיני ובסמוך לו נוה המדבר המקראי קדש ברנע הוא עין קודיראת. כל הואדיות מוליכים אל ואדי אל עריש המנקז את כל מרכז וצפון סיני אל הים התיכון. קדש ברנע הייתה תחנה חשובה במסעם של בני ישראל במדבר וממנה יצאו המרגלים לתור את הארץ ובה חנו ימים רבים "ותשבו בקדש ימים רבים, כימים אשר ישבתם" (דברים א', 46).
תצפית אל תוך סיני. ניתן להבחין בשטחים המעובדים בבקעת הסבח'ה.
דרך הפטרולים נקראת על שמו של יאיר פלד מפקד סיירת צנחנים שהתחיל למעשה בפריצתה בקטע הדרומי בשתוף בני נוער. וכך מסופר בספר "דרך יאיר" על הרעיון של פריצת הדרך: " הרעיון לשתף נוער קיבוצי בפעולת הפריצה של הסיירת נולד מיד עם סיום העבודה במדבר יהודה. בהתלהבות גדולה הציג יאיר את תוכניתו בפני הצבא והתנועות ההתישבותיות. הוא בקש ששים בני נוער לשלושה מחזורי עבודה, כדי לפרץ יחד דרך מ"מעלה היעלים" עד אילת, דרך שתעבור לאורך הגבול המצרי. העבודה אמר, תעשה בידיים, בסיוע דקרים וחומרי נפץ. כי זאת לדעת יאיר פלד כפר ברומנטיקה של שבילי עיזים בלב הנגב, שבילים למעטים ולחזקים, מדוע לא כולם? מדוע רק ברגל? מדוע לא באופניים? מדוע לא בגמלים? בקומנדקר, במשאית, ומדוע לא באוטובוס? לא יהיה זה סביר להניח שהסכמתו של הצבא נבעה רק משיקולים של חברמניות. אינטרסים ממשיים בשטח היו כרוכים בדבר. פיקוד הדרום היה מעונין בדרך מסוג זה למען צרכיו הוא, ואילו חטיבת הצנחנים ומפקדה היו להוטים לקרב אליהם את הנוער ולהגביר את ההתנדבות לצנחנים." מעניין מה היה אומר יאיר פלד לנוכח אופני ההרים החדישים של ימינו.
מבט מדרום אל שלוחת קדש ברנע
כביש הגבול החדש נבנה לאחר הסכם השלום עם מצריים ופינוי סיני והוא עוקב אחר קו הגבול שנקבע ב-1906 לאחר משא ומתן בין האנגלים למצרים. על הסיפור המרתק של קביעת קו גבול זה ניתן לקרוא בספרו של זאב משל "הר הנגב נופים וטיולים" (פרק 14). לעומת כביש הגבול שיורד משלוחת קדש ברנע ועובר במשור, דרך הפטרולים נמשכת על הרכס למעלה ומספקת שפע של תצפיות אל תוך סיני ואתגר לרוכבים. הדרך נמצאת בשלב מתקדם של הרס, וערוצים רבים חוצים אותה וכמו כן היא עולה ויורדת בתלילות, והרכיבה לאורכה צפונה דורשת מאמץ לא קטן ומטלטלת את העצמות. מלמעלה ניתן לראות מזרעות עונתיות של בדואים בצד המצרי של הבקעה שיוצרות פסיפס של שדות חרושים (בחורף לאחר גשם). בחלקה האחרון הדרך חוצה שדה טומולי גדול – קברים המתוארכים לתקופת הברונזה הקדומה והתיכונה כלומר לפני כ- 4500 שנים (עוד על תעלומת הטומולי ראה בתאור המסלול להר ירוחם). האם יש קשר בין שדה טומולי זה לבין הקרבה לקדש ברנע ולכך שני ישראל על פי המסופר במקרא שהו באזור זמן ארוך? ובכן הדעות חלוקות והתיאוריה הארכיאולוגית המקובלת מתארכת את יציאת מצריים למאה ה-13, שבה נמצאו שרידים ארכיאולוגיים דלים בחפירות בקדש ברנע.
מפה המפרטת את תהליכי קביעת הגבול בין תורכיה לבריטניה (מתוך מאגר מידע נגב). חבל שהצעתו של ברמלי לא נתקבלה...
בכיוון צפון מערב ניתן להבחין בעזוז ובנאת המדבר שמתחתיה. לפני ההתחברות לכביש הגבול נפנה ימינה בדרך עפר ה"מושכת" לדרך הכבושה המוליכה לעזוז. נחלוף על פני עץ דקל פרוע ואחר נכנס לתוך סבך הצמחייה שכולל אשלים, שיטים ודקלים. מצד שמאל ניתן לזהות את תואי מסילת הברזל התורכית שנמשכה עד לקסיימה שבסיני כחלק מהכנותיהם להגיע לתעלת סואץ. מדהים לראות שהסוללה עדיין עומדת על תילה כולל מעבירי המים. התחנה הראשית הקרובה הייתה בניצנה היא עוג'ה אל חפיר. באותה תקופה ניטעה באזור חורשת אשלים ואקלפיטוסים על ידי בוגרי ביה"ס החקלאי מקווה ישראל ששימשו כפלוגת נוטעים בצבא התורכי. ניתן גם לזהות את בניין התחנה ההרוס בעזוז. בספרו "מאז ועד הנה" מספר ברוך קטינקא שהיה מהנדס רכבות בשרות התורכים באותם ימים, על הרס תחנות הרכבת לאחר תבוסת התורכים במלחמה (עמ' 199): " ההתקפה התורכית-גרמנית-אוסטרית על תעלת סואץ נכשלה. רבבות חיילים, מאות כלי רכב ותותחים ואלפי גמלים יצאו להתקפה. ומכל הכוח העצום הזה שרדו רק שברי פלוגות מוכות ורעבות, חסרות נשק וכמעט ללא גמלים. התבוסה שנחלו התורכים הייתה שלמה ונוראה. הצבאות הבריטיים והצרפתים החלו להתקדם, דרך מדבר סיני, לארץ הם כבשו תחנת רכבת אחת אחרי השנייה. היה צריך לדאוג ששום קטר או קרון לא יפלו בידי האויב בעת הנסיגה ושכל מבני המסילה יהרסו לפני הנסיגה. הדבר היה מסובך למדי. אמנם הועמדו לפקודתי חבלנים אוסטריים, אבל לעולם לא הודיעוני מראש על תוכנית הנסיגה וכדי שאספיק לחבל במתקנים בעוד מועד היה עלי להיעזר בתכונות של בלש ומרגל. לאחר כל נסיגה ועזיבת תחנת רכבת הייתי מוזמן לתת דו"ח בפני ועדה צבאית-משפטית, על מצב התחנה ואם נשארו בה קטרים או קרונות שלא יכולתי לפנותם." (תודתי לראובן פליישר שמסר לידי עותק של הספר הנדיר הזה) האם הרס התחנה הקטנה בעזוז קשור לספורו זה של ברוך קטינקא? מעזוז ניתן לראות את הגשר היפה שבנו התורכים כדי להעביר את המסילה מעל נחל בארותיים. אי אפשר שלא להתרשם ממפעל הנדסי כביר זה של התורכים להעביר מסילת ברזל דרך המדבר הגדול. צריך לקוות שיום אחד תבנה מסילה ברזל שתחבר אותנו עם מצריים וניתן יהיה להשלים את המסע הלא גמור הזה אבל ממניעים של פיתוח אזורי ולא ממניעים צבאיים.
מלחמת העולם הראשונה בנגב-עזרא פימנטל
מפת רשת הרכבות התורכית ב-1916 (El Auga היא ניצנה)
ברוך קטינקא-מחנה המכשפים של פון גריבה
עץ דקל ממערב לעזוז
בחניון המעט מוזנח שתי בארות באר משה ובאר אהרון ועל מדרון המערבי הוקם ספא חדש. אופק מי התהום הגבוהים נוצר כתוצאה של נוכחותה של שכבת חרסית חווארית מתחת לשכבת הגיר, וכנראה שכבר בתקופות קדומות החל האדם לנצל מים אלו. החוקר הנודע פלמר הגיע לביר ביריין היא בארותיים ב-1870 וכך הוא כותב (מתוך ל"נצנה והגבול המערבי": "תשע אלות (הכוונה כנראה לאלות אטלנטיות) בואדי, עתיקות מאד, הואדי מלא סכרים וצמחייה, חורבות בתים. שתי בארות עמוקות, בנויות אבן כבדה ומוקפות שקתות. אחת מהם יבשה, והשנייה נותנת מים טובים, 25 רגל עומק (כ-8 מטר). בדואים בשאיבה, מאות גמלים, עיזים, סוסים וכד' ". אכן לפי תיאורו של פלמר המקום שקק חיים. כיום החניון משמש כאתר לפיקניקים ומעין תחנת דרכים למטיילים לאורך כביש הגבול. מהחניון נטפס למעלה דרך מצפה הכוכבים הפתוח "שמי מדבר" חזרה לעזוז. ולמי שנותר זמן יוכל לבקר בעתיקות נצנה או להתרשם ממגדל המים של הרכבת התורכית בסמוך לתל.
מבט אל כביש הגבול מדרך הפטרולים
מקורות
לניצנה והגבול המערבי- יעקב עיני, עזרא אוריון, הכנס השנתי של החברה להגנת הטבע, ניסן, תשנ"ד, מרץ 1994 . מאז ועד הנה, ברוך קטינקא, מהנדס. הוצאת קריית ספר 1961. דרך יאיר. יוסף ארגמן. סדרת לוחמים על שם יגאל אלון. הוצאת הקבוץ המאוחד.
גלרית תמונות (צלם חזי יצחק)
חמורים בעזוז
טיולי חמורים בעזוז
פרטים נוספים לגבי טיולי גמלים או חמורים באזור ניתן למצוא באתר של בארותיים תיירות בנגב: http://www.beerotayim.co.il/beerotayim_heb/