תצורת חתרורים בעין הגיאולוג
פטרייה שתחתיתה בנויה מסלע אפור מתצורת חתרורים-על השביל האדום המחבר את ערד עם מצדה
כתב: עופר שמואלי
באתרים שונים במדבר יהודה, ניתן לצפות בגופי סלע במגוון צבעים כגון אדום, שחור, אפור וירוק. למרות הנוף המשוכב בדרך כלל, סלעים אלו על פי רוב מופיעים בכתמים ואינם עוקבים אחר השיכוב. גם פיזורם במרחב אקראי למדי ואינו קשור לאיזור מסוים.
מבחינה גיאולוגית, הופעת הסלעים קשורה תמיד לחתך הסלעים המוכר לנו מנחל חווארים, בתצורות המוכרות בשם ע'רב ותקיה שהן תצורות סלע הבנויות קירטון, חואר וחרסית. כמו בנחל חווארים גם במדבר יהודה, חשופות תצורות אלו בסינקלינות (קערים), אלא שכאן נוסף לסלעי המשקע הימיים מרכיב אורגני בריכוז גבוה יחסית ועל כן יש להוסיף להם את השם ביטומן (קירטון ביטומני, חואר ביטומני וכו'). סלעים אלו מוכרים גם כ"פצלי שמן" או בשמם הגיאולוגי – תצורת חתרורים.
תהליך היווצרותם
להלן מהלך היצירה של סלעים אלו בשלבים:
‏א. לפני כ- 60 מיליוני שנים, אזור מדבר יהודה הוא חלק ממדף יבשת המכוסה בים רדוד (עשרות עד מאות מטרים). מלבד יצורים ימיים המאכלסים את אותו ים (בעיקר פלנקטון), מגיע אל הים גם סחף רב ממקור יבשתי, שרובו אנאורגני ומיעוטו אורגני. סחף זה, יחד עם שלדים של בעלי חיים ימיים יוצר "גשם" דק של חלקיקים השוקעים לאטם אל הקרקעית ומתלכדים לבוצה סמיכה שתהפוך לימים לסלעים המוכרים כיום.
‏ב. בגלל העושר היחסי בחומר אורגני השוקע, אין בסביבה המימית מספיק חמצן מומס היכול לחמצן את החומר האורגני והסלעים הנוצרים לוכדים בתוכם מרכיב אורגני בריכוז המגיע עד כדי 20% ממשקל הסלע.
‏ג. עשרות מיליוני שנים אחר כך, האזור מתרומם מעל פני הים ונחשף לתהליכי בלייה ועיצוב הנוף כפי שהוא מוכר כיום. עם התקדמות תהליכי הבלייה והסרת שכבות סלע שכיסו על הסלעים הביטומניים, מגיע למעשה השלב בו מתחיל ככל הנראה התהליך היוצר את הסלעים הצבעוניים.
‏ד. כפי שארע בזמנו בבקעת החולה, חומר אורגני שהיה קבור בעומק, נחשף לראשונה לחמצן בזכות הקרבה אל האטמוספירה. המרכיב האורגני מתחמצן בקצב מהיר תוך כדי שחרור חום (תהליך אקסותרמי).
‏ה. מתוך בחינה של מינרלים ייחודיים שנמצאו באותם סלעים, עולה כי לפנינו למעשה מצב המוגדר בגיאולוגיה כהתמרה (מטאמורפיזם) של מגע. בניגוד להתמרה הנפוצה בעולם באזורי התנגשות בין לוחות, בה מתקיים שילוב של חום ולחצים אדירים, במדבר יהודה עברו הסלעים הצבעוניים התמרה בחום בלבד המוערך ב- 400 – 900 מעלות צלסיוס. הצבעים השונים, הם ביטוי אם כן לתהליך של "אפייה" ויצירה של מינרלים חדשים האופייניים לתהליך ההתמרה.
‏ו. אותם סלעים שעדיין קבורים בעומק וטרם נחשפו לחמצן מהווים כיום מקור חלופי לייצור אנרגייה כפי שנעשה כבר כיום על ידי חברת פמ"א המחזיקה מכרה פעיל סמוך למפעל רותם אמפרט ליד כביש דימונה – סדום.