תצורת חצבה בעין הגיאולוג
כתב: עפר שמואלי
כל המשוטט בשבילי הארץ, יגלה מן הסתם שסוגי המסלע המרכיבים את הנוף בשמורות הטבע ובכלל, הם בדרך כלל כאלה המשתייכים למשפחת סלעי המשקע הימיים. חבלי ארץ כמו הכרמל או גליל, הרי ירושלים או מדבר יהודה וגם הנגב ברובו, בנויים סלעים כמו גיר, קרטון, צור וחואר, דולומיט או חרסית. סלעים אלו מייצגים תקופה ימית ממושכת של ים רדוד אשר כיסה חלקים נרחבים של ארץ ישראל.
למרות זאת, ניתן במספר מצומצם של אתרים, להציץ גם בנופים של סלעי משקע יבשתיים שהם בעיקר אבני חול וקונגלומרטים (חלוקי נחל מלוכדים יחדיו). דוגמא אחת המוכרת לכולנו היא אבני החול הצבעוניות הנחשפות בתוך המכתשים וכן באזור עמודי שלמה ועמודי עמרם. סלעים אלו, עתיקים יחסית (גילם נע בין 130 מיליון שנה ועד 550 מיליון שנה) ועונים לשם הכולל: "אבן חול נובית".
דוגמא נוספת, פחות מוכרת, חשופה בעיקר לאורך בקע הערבה ואזורים שונים של סיני. "תצורת חצבה" כפי שהיא מוגדרת בלשון הגיאולוגים, היא יחידת מסלע שגילה צעיר יחסית (15 -30 מיליון שנה), הבנויה גם כן מאבני חול, קונגלומרטים וגם סלעי גיר וחרסית. היחידה מיצגת תקופה יבשתית והיא תוצר השקעה של נחלים גדולים ואגמים נרחבים שכיסו יחדיו חלקים גדולים מן המרחב הדרומי של ישראל וסיני.
מתי נוצרה יחידה זו ובאילו נסיבות?
כפי שכבר הזכרנו, את ארץ ישראל וארצות שכנות לה כמו ירדן, ערב הסעודית ומצרים, כיסה ים נרחב משך תקופה ממושכת וזאת לאחר תקופות קדומות יותר בהן התקיימו גם תקופות יבשתיות וימיות לסירוגין. לפני כ- 50 מיליוני שנים, הגיע פרק ההצפה הימית האחרון אל סופו. המזרח התיכון, החל להתרומם באיטיות מתוך הים הרדוד שכיסה אותה והחל עידן יבשתי שנמשך, תודה לאל, עד היום.
בשלב זה, הנוף שניגלה לעין היה נוף שטוח למדי, מוטה קלות לכיוון ים תיכון קדום שנמצא ממערב. נוף זה הוא כעת הבסיס עליו תושקע תצורת חצבה. על גבו החלו לזרום נחלים רחבים אשר הסיעו חלוקי נחל וחול קוורץ מעורב בחלוקים, והתפתחו אגמים אשר השקיעו סלעי גיר אגמי וחרסיות. חשוב לזכור כי בשלב זה עדיין לא נפתח הבקע הסורי אפריקאי ועל כן מרבית הסלעים המרכיבים את תצורת חצבה, מקורם בעבר הירדן המזרחי!!
בשלב הבא, נכנס האזור לעידן חדש של פעילות טקטונית שעיקרה פתיחה של הבקע הסורי אפריקאי והתרוממות נוספת של הנגב. נוצר לראשונה קו פרשת המים הארצי המוכר גם כיום ועקב כך מואצים מאוד תהליכי בלייה והסעה של סלעים מן האזורים המורמים אל הבקע או אל הים התיכון.
בכך נגזר על יחידת הסלעים של תצורת חצבה אשר כיסתה את רוב שטח הנגב במקור, להיעלם כמעט מן הנוף. כמעט ולא נמצא היום סלעים מיחידה זו באזורים הגבוהים של הנגב. לעומת זאת, בכל מקום בו היה ונותר שקע טקטוני או טופוגרפי דוגמת עמק הערבה או מישור ימין, שם ניתן עד היום למצוא חלק גדול מן היחידה או גם את כולה בשלמותה.


למידע נוסף ניתן לכתוב לעפר שמואלי ofershmu@bgu.ac.il