עקרבים ועכבישים בדרום רמת עבדת- אל הר עקרב ונחל עכשוב
"חמת עכשוב תחת שפתימו" (תהילים קמ 4)

המדרש טוען שהעכשוב הוא מין של נחש. ואילו בתוספתא מונים אותן עם העכבישים. כנראה שהעכשוב הוא העקרבות מין עכביש גדול.
עניין
המסלול עובר בחלקה הדרומי של רמת עבדת מהאזורים הפחות מטוילים בנגב. נרכב בשבילי גמלים וטפס אל הר עקרב- הר שולחן יפה ונרד בנחל עכשוב שהוא יובל של נחל נצנה. אלות אטלנטיות, שרידי חקלאות מי נגר, שרידי מצודה מהתקופה הישראלית ומעל הכל מרחבי נגב שעדיין לא מופרעים.
מידע
אורך המסלול: 40 ק"מ מתוכם כ-18 ק"מ על שבילים.
זמן: 9 שעות
דרגת קושי: קשה. המסלול כולל רכיבה על שבילים אבניים וכן קטעי טיפוס רגליים וירידות תלולות.
נקודת יציאה וסיום: סוכה במדבר (ראה מפה מצורפת )
מפה: מפת סימון שבילים מס' 18
אזהרה: המסלול עובר בשטח אש.
תיאום עם פקח רשות שמורות הטבע, יוני שריר 057-762064
על פרויקט דרך היין בהר הנגב וסוכה במדבר
פירוט המסלול
בעקבות סיור ב-15.11.03

מסוכה במדבר נחזור לכביש ונתחיל לטפס בדרך העולה לכיוון נחל יתר (ציר "צדע"). לפני האוכף נבחין בבור מים פתוח האופייני לתקופה הישראלית או תקופת הברזל (מאה 10-11 לפני הספירה). לבורות פתוחים אלה היה חסרון בולט לעומת הבורות המקורים שבנו הנבטים- הם היו חשופים להתאדות. באזור המדברי הזה חצי מכמות המים בבור נדאדתה בטרם שימוש. בעבר הועלתה הסברה שהבורות הפתוחים כוסו בסכך, אך זה נראה לא סביר בשל כמות העץ הרבה הדרושה לכך. כותב על כך מרדכי היימן: " אכן, יתכן שפתרון בעיית המים באזור זה- בניית בורות פתוחים - יובא מאזור אחר, ולצרכי שעה בלבד, וכי מעיקרו אין הוא הולם את תנאי המדבר. ניתן לשער, שבשלהי הקיץ, משנתדלדלו המים בבורות ובשנות בצורת, נאלצו התושבים לנטוש את האזור." מיד לאחר הבור נטפס ימינה בדרך עפר תלולה לאורך שפת הרמה עד למצודת חמת שהיא מצודת סוגרים באוכף שרומו 872 מטר מעל פני הים. מצודת חמת היא אחת מ-50 מצודות דומות שנבנו ברחבי הנגב והחוקרים עדיין חלוקים בשאלה האם הם נבנו לפני תקופת המלוכה או לאחריה. התיאוריה המקובלת היא ליחס את בנייתם לדוד ולשלמה ואת הריסתם למסעו של שישק מלך מצריים (925 לפנה"ס). הטענה הרווחת היא שהם הוקמו כדי להגן על הגבול הדרומי של הממלכה אולי מנודדים וכן להגן על הדרכים החשובות. לדוגמא מצודת חמת שומרת כנראה על דרך קדומה שעברה בנחל יתר והתחברה לדרך שעברה בסמוך לתוואי הכביש צומת הרוחות- הר חריף.
מעניין שהחוקרים מצאו מספר מאפיינים למצודות אלו. רובם בעלי צורה סגלגלה מותאמים לצורת הגבעה שעליה הם נבנו. לכולם חצר פתוחה מוקפת חדרי סוגרים. כמעט בכל אתר יש מאגר מי גשם כמו הבור שעברנו בדרך לכאן ובתי מגורים במדרון המוסתר מהרוח. את שרידי בתי מגורים אלה ניתן לראות בערוץ שמצפון למצודה כמן כן ניתן להבחין בישוב קטן למרגלות המצודה.במצודה נערכה חפירה על ידי רודולף כהן ונמצאו חרסים מתקופת הברזל ב' ומן התקופה הביזנטית או מן התקופה הערבית הקדומה. נראה לי שחידת "המצודות הישראליות עדיין ממתינה לפתרונה. מהמצודה תצפית יפה אל המדרונות הצפוניים המתונים של קמר מחמל שמדרום למשור הרוחות. המצודה ממוקמת על מצוק שהגיאולוגים מכנים מצוק אי ההתאמות. שם זה ניתן לו משום שבעבר שכבות המשקע הימיים שבונות את רמת עבדת חסרות כאן משום שקמר הרמון בלט כאי בתוך הים הקדום שהציף את האזור.
מיצד צנע -מצודה ישראלית ברמת עבדת. בקישור זה ניתן למצוא קישורים אל מאמר מעניין של אריה בורנשטיין הדן בויכוח בין הארכיאולוגים אודות הממלכה המאוחדת
מהמצודה נמשיך צפונה בשביל גמלים די ברור לכיוון נ.ג 906 ואחר עוד כ-ק"מ וחצי ונרד רגלית במדרון תלול אל נחל נצנה. זהו קטע רכיבה יפהפה לאורך שלוחה שמרחבי רמת עבדת פרוסים מכל העברים. בנחל נצנה דרך רכב טובה המסומנת בשחור. נמשיך בדרך זו עד לאחר הפיתול הגדול שמקיף את נ.ג. 761 ונפנה שמאלה ונכנס לערוץ קטן המטפס אל הר עקרב. בערוץ מטאמורה בדואית ומספר גזעים כרותים של אלות אטלנטיות. נטפס בהליכה במעלה השביל ונחלוף מתחת לעוד מטאמורה שממוקמת למעלה ושפתחה בולט למרחוק. מאטמורות אלו מעידות על כך שבעבר הלא רחוק בדואים חיו באזור זה וכנראה גם ניסו לעבד את החלקות הקדומות בשנים גשומות. בחלק העליון של הערוץ מדרגות טבעיות בסלע שיובילו אותנו לאוכף בו גל אבנים גבוה ושביל גמלים ברור הנמשך כנראה לכיוון מאגורת כביר שהיא מקור המים היחידי באזור (מלא רק לאחר גשמים). מהאוכף נמשיך לטפס ימינה אל הר עקרב במעלה שביל צר.
מלמעלה תצפית נהדרת אל האזור של נחל עקרב ודרבן העשירים בטראסות קדומות. בצפון ניתן לזהות את בסיס רמון ואת הר נפחא, הר קמר והר חמרן שנוצרו בעקבות שבר סעד-נפחא. הרמה בין הר חמרן והר עיירים היא רמת ברנע שהיא חלק מרמת עבדת. הלאה באופק ניתן לזהות את הצללית הגדולה של ג'בל חלאל שנמצא בסיני והשייך גם הוא לשבר סעד-נפחא ובו מכתש כדוגמת המכתשים שבנגב. הר עקרב הוא הר שולחן מאורך ובו ניתן למצוא גללים רבים של פראים וגמלים. ההר קבל את שמו מנחל עקרב הסמוך לו ששמו הערבי היה ואדי עקאריב.
. את חלקו הצפון מזרחי חורצים יובלי נחל עכשוב. צריך לשים לב לא לרדת ביובלים המערביים היורדים מהר עקרב שיחזירו אותנו אל נחל נצנה. נמשיך לאורכו צפונה בשביל ואחר לאורך שלוחה כיוונה צפון מזרח ונרד לאורך מדרון תלול לנחל עכשוב שהוא יובל של נחל נצנה. את החלק התחתון של המדרון ניתן לרדת ברכיבה. זהו שוב קטע רכיבה טכני נהדר המצדיק את המאמץ הכרוך בטפוס הרגלי עם האופניים אל הר עקרב. בערוץ עץ אלה אטלנטית גדול. מעניין שבפסוק המצוטט לעיל מוזכרת המילה חמת יחד עם המלה עכשוב והנה שני המקומות נמצאים בסמיכות האחד לשני.
עוד על אלות אטלנטיות
לאורך נחל עכשוב שביל גמלים טוב העובר מידי פעם מצד אחד של הערוץ אל הצד השני וניתן לרכב לכל אורכו ללא שום בעיות. נחלוף על פני עוד עצי אלה אטלנטית ובחלק התחתון נעבור דרך טראסות קדומות שהיו מעובדות בעבר הלא רחוק על ידי בדואים. כיום מעט מאד אנשים פוקדים נחל זה והוא נותר בבדידות מזהרת ושומר על הנוף המקורי של רמת עבדת. נרכב במורד נחל עכשוב עד שנזהה דרך עפר בדופן הימנית של הנחל. דרך עפר זו תוביל אותנו אל נחל נצנה. נחל נצנה או ואדי עוג'ה אל חאפיר הוא נחל גדול המנקז את חלקה המערבי של רמת עבדת ולאורכו דרך עפר טובה המשמשת בעקר את הצבא. הנחל הוא יחסית רחב והדרך חוצה מידי פעם את הערוץ. נחזור בדרך עפר זו עד לכביש המוליך לבורות לוץ ומשם מערבה לכיוון סוכה במדבר.
ביבליוגרפיה
1. תרשים של מצודת חמת ניתן למצוא בספר של זאב משל, הר הנגב נופים וטיולים בהוצאת משרד הבטחון 1991 עמ' 322.
2. סקר ארכיאולוגי של ישראל, מפת מצפה רמון דרום מערב (200). הוצאת רשות העתיקות תשנ"א.
בספר זה מופיעה מצודת הר חמת בתור אתר 268 עם תרשים של תוכנית המצודה והישוב שלמרגלותיה.