מיומן הסיורים בנגב-אבי זכאי
מתוך: מבצע עובדה –עורכים אלחנן אורן ומאיר אביזוהר. בהוצאת המכון למורשת בן גוריון ומדרשת שדה בוקר – 2002.
הבה ונזכור את חסד הנעורים לסיורנו הראשונים במרחבי הנגב, סיורי נחשונים שהיו רצופים אהבת הארץ, מאמץ והעזה. הם שהקדימו ואף הכינו את הסיורים רבי ההיקף והתנופה של צבא ההגנה לישראל ואחריהם גם את המבצעים הגדולים במלחמת העצמאות. סיורים אלה גם תרמו לסיורי המחקר הנערכים כיום על ידי מוסדות שונים לשם קידום פעולת פיתוח הנגב.
סיירי הפלמ"ח הראשונים והמסורתיים הלכו לאורך ים המלח ודרך המכתשים, הסיור הגדול לאילת דרך הנגב הפנימי (משתתפיו נאסרו לבסוף על ידי השלטונות הבריטיים שאמרו לחסום בפנינו את הכניסה לחבל ארץ זה) בוצעו לשם הכרת כברת מולדת גדולה זו, וכן לשם חישול אופי המסיירים על ידי הליכה באזורים נדחים וקשים, כשתרמיל הצידה הכבד על הגב והמים מצויים רק במשורה, כך נתארגנו גם סטודנטים צעירים באוניברסיטה העברית, ואליהם נלוו לעיתים אנשי מדע, אשר שמו להם כמטרה להכיר אזורים נרחבים, לא נודעים אלה של הנגב, מבחינה מדעית-מעשית-הכרת הצמחייה והחי, המחצבים והמים.
שונים היו זה מזה הסיורים באופיים וכן שונות תוצאותיהם, אך התנאים הקשים של השטח הכתיבו את דרכי הביצוע לאלה וכן לאלה. אזורים אלה הם פרועי נוף, מבותרים בהריהם ובגיאיותיהם, ללא דרכי תחבורה, ללא מקורות מים, הכבידו על המסיירים את משימתם. ומפות העזר המועטות של האזור אף הן לא היו מדויקות – שלטונות המנדט לא היו מעונינים ביותר לגלות צפונות ארץ זו.
ולמרות כל אלה בוצעו הסיורים לעבר הנגב. מי שחדר אי-פעם לאזור פרא מדברי ושחון זה, כשעינו המתרשמת תרה וקולטת בתמהון- פליאה את אלפי הגוונים של יופי על אנושי זה – הוא נרתק אליו בנימי נפש רבים ואהבה עזה לבלבה בו. מעולם לא שבעו הסיירים ואף החוקרים מסיור חד-פעמי בנגב, ופעם בפעם חזרו ופקדו את מרחביו.