בעקבות לוחמי גולני בקרבות החרמון
פעם נלחמו כאן- היום רוכבים. צילם: עדי אבוקסיס
"ראיתי את הארץ והנה תוהו ובוהו ואל השמיים ואין אורם; ראיתי ההרים והנה רועשים, וכל הגבעות התקלקלו; ראיתי והנה אין האדם, וכל עוף השמיים נדדו." ירמיהו ד, כג-כה (הקטע לעיל מופיע בהקדשה לספר המדהים בעוצמתו, "ההר " שכתב אבנר גליקליך, המתאר את קורות הניסיון הראשון הכושל לכיבוש החרמון ב-8 לאוקטובר 1973).
הלוחמים של גדוד 51 לאחר 31 שנים
מסלול זה מוקדש ללוחמי "חטיבת גולני" שנפלו בקרבות העקובים מדם על כיבוש מוצב החרמון במלחמת יום הכיפורים ובמיוחד ללוחמי פלוגה ג' של גדוד 51 שהייתי סמ"פ שלה בשנת 1984 ולא ידעתי שהייתה מעורבת בכל העלילות הללו. אני מודה ליודקה פלד מג"ד 51 באותם ימים קשים, על שהדריך אותנו בנתיב הקרבות של גדוד 51 וסיפר לנו את סיפורו האישי שחלקים ממנו ניתן לשמוע בקישורים המופעים בדף זה.
עניין
תיאום
מידע
תיאור המסלול
מקורות
מפות
תמונות
יזכור- אנדרטות לזכר הנופלים בקרבות לכיבוש החרמון
מבט מזרחה אל הרמה הסורית. צילם: עדי אבוקסיס
עניין
נופים ותצפיות מדהימות מ"העיניים של המדינה", אל מרחבי הגליל, ודרום הלבנון, אל רמת הגולן ומרחבי הבשן בואכה הר הדרוזים. צמחייה מיוחדת, אדמת טרשים חשופה, הר זעוף וחריג בנופה של ארץ ישראל. ירידה בסרפטינות מתחת לרכבל והמשך בדרך עפר נחמדה מסביב להר כחל.
יודקה פלד . צילם: עדי אבוקסיס
תיאום
כדי לרכב מהרכבל התחתון אל גבעות הקרב, צריך לקבל אישור במשל"ט 04-6966207. אנו ניסינו לקבל גם אישור לרכב במעלה גולני ולהמשיך למצפה שלגים, אך ללא הצלחה יתרה. הכניסה לאתר החרמון היא בתשלום (10 ₪ לאדם, נכון לאוקטובר 2005 )
דגל חטיבת גולני
מידע
כדי לרכב מהרכבל התחתון אל גבעות הקרב, צריך לקבל אישור במשל"ט 04-6966207. אנו ניסינו לקבל גם אישור לרכב במעלה גולני ולהמשיך למצפה שלגים, אך ללא הצלחה יתרה. הכניסה לאתר החרמון היא בתשלום (10 ₪ לאדם, נכון לאוקטובר 2005 ).
אתר החרמון- מידע
אתר החרמון- אתר האינטרנט הרשמי
הסבר על עיקול הטנק. צילם: עדי אבוקסיס
תיאור המסלול
מהרכבל התחתון נרכב במעלה הכביש המטפס אל מרומי רכס החרמון, עלייה ארוכה במקצת – אבל לא נוראה. בעיקול "הטנק", היכן שהכביש נפגש עם מעלה גולני (דרך העפר המטפסת מהכפר הדרוזי מג'דל א-שמס) נעצור לתצפית קצרה אל האזור. ניתן לראות יפה את מבצר הבופור וממול את כל רכס רמים . מצפון רכס הר דב על מוצביו, ומדרום ניתן לראות התילים הגעשיים המתרוממים ממשורי רמת הגולן. במזרח הנוף הוא לזה של רמת הגולן, משורים המתגבהים כלפי מזרח ומידי פעם העין פוגשת בתילים געשיים ששמותיהם ידועים לדראון עולם כמו תל חר'ה המפורסם.
מבט אל כתף החרמון מבריכת רם
מעט על הגיאולוגיה והגיאומורפולגיה של החרמון. החרמון נחשב לחקק הדרומי של הר מול הלבנון. כיונונם של הרכסים הבונים את הגוש הוא מדרום מערב לצפון מזרח (כמו רכסי הנגב). אורכו כ- 80 ק"מ ואילו רוחבו המירבי הוא 22 ק"מ. שטחו כ-1000 קמ"ר (רק כ-70 מתוכם נמצאים בשטח מדינת ישראל). בחלקו הדרומי מתפצל החרמון לשלוש שלוחות המופרדות ע"י נחל שיאון ונחל גובתא. השלוחה המערבית היא הר דב או שלוחת שיריון, האמצעית היא שלוחת ערער ואילו המזרחית היא כתף חרמון. החרמון נוצר כתוצאה מתנועת המסיב הערבי נובי צפונה שלוחצת את שכבות הסלע כלפי הגוש של הרמה האנטולית. בחרמון נחשפים סלעים עתיקים מאד מתקופת היורא (שכמותם יש בארץ רק במכתש רמון). הנוף הוא תוצאה של פעילות ההמסה של המים והוא בעקרו נוף קרסטי המאופיין בסלעי גיר מעוצבים בשלל צורות וכן בדולינות ובבולענים. בגובה אלפיים מטר, ההר מזעיף פניו למטייל, והסלעים החדים והמשוננים ניבטים מכל עבר. אלו הסלעים שהיוו מסתור טוב כל כך לחיילי הקומנדו הסורי שכבשו את מוצב החרמון מיד בראשיתה של מלחמת יום הכיפורים ואחר התבצרו בו.
יודקה פלד
בשל רומו הטופוגרפי (השיא בצד הישראלי הוא 2224 מטר מעל פני הים) התפתחה באיזור צמחייה מיוחדת שבה מינים עם זיקה לרמות של אירן ולרמה האנטולית וגם מינים אלפיניים. מינים שיכולים לעמוד ברוחות חזקות, בשלגים וכן בקיץ יבש וארוך. בין המינים המיוחדים כדאי להזכיר, את חדעד הלבנון, אליסון חרמוני, דובדבן שרוע, צבעוני החרמון ועוד. תופעה מעניינת נוספת שתצוד את עינינו היא ריבוי חיפושיות "משה רבנו". החרמון מוזכר במקרא והוא נקרא בשמות שונים כמו שריוןף שניר וחרמון. ידועה האגדה (זאב וילנאי, אגדות ארץ ישראל) המספרת מדוע מכוסה החרמון בשלג בחורף: " כשנתן רבון עולם את התורה בהר סיני, באו אליו כל הרי הארץ בטענות ובתלונות: מדוע דוורא בהר סיני לתת עליו את התורה לישראל? אמר להם: התייצבו בתור ואשמע את טענותיו של כל הר והר! דחפו ההרים זה את זה והסתדרו בתור, החזרים בראש והחלשים באחרונה. עברו כל ההרים לפני רבון העולמים ואת פני כולם השיב ריקם. בסוף נכנס הר קטן ונמוך. שאלהו הקדוש ברוך הוא:מה שמך? ענה בלחש: חרמון שמי, מדוע לא נתת תורה עלי? והרחרמון פרץ בבכי ודמעות טהורות זלגו ממנו. אמר ריבון העולמים: אמנם ראויה תורה שתינתן עליך, אבל כיון שלא זכית בזאת, אתן לך מתנה אחרת: ההני ואעשה אותך לגבוה מכל הרי הארץ ועל פיסגתך אשים כיפת שלג לבנה, וכל ההרים יקנאו בך... ודמעות אושר זלגו ממך ויהיו למקורות הירדן."
יודקה פלד מספר על גדוד 51 במלחמת יום הכיפורים
קטע: מוקלט: הסבר של יודקה פלד בעיקול הטנק. לחץ לשמיעה.
קטע מוקלט: ההכנות לקרב על החרמון . לחץ לשמיעה.
קטע מוקלט. יודקה פלד מתאר את השתלשלות הקרב השני. לחץ לשמיעה.
אזור גבעות הקרב
מעיקול הטנק התקדמנו מרחק קצר במעלה גולני ופנינו מזרחה לתצפית לכיוון רמת הגולן והגולן הסורי. מתחתינו ניתן לראות את הבתים העליונים של מגד'ל שמס, והלאה דרומה את תל החרמונית ותל אביטל ובנטל ועד תל פארס בדרום. ניתן לזהות גם את הבבתים של קוניטרה החדשה שבנו הסורים. ממש מתחתינו מוצב "עידו" שהיה מאויש על ידי לוחמי ל"א בזמן מלחמת יום כיפור. ממש בסמוך לנו שרידים של מסוק סורי שהתרסק על צלע ההר ביום הראשון של המלחמה. במורד השלוחה התנהל הקרב הקשה של גדוד 51 בניסיון הראשון לכיבוש החרמון ב-8 לאוקטובר 1973 שאת סיפורו תוכלו לשמוע בקישור. למעשה הגדוד הצליח להתקדם לאחר קרב של מספר שעות, אך הכח של גדוד 17 שנע על הכביש נקלע למארב קטלני ומתוכנן של הסורים וסבל מנפגעים רבים, הביא את המח"ט אמיר דרורי להחליט על נסיגה. כל מי שהתאמן בחייו בלחימה בשטח חשוף, מבין עד כמה היה קשה להלחם בשטח סלעי כזה, כאשר אתה תוקף מלמטה למעלה והאוויב המחופר פשוט צריך להשחיל אותך לכוונות.
עמדות שבנו החיילים הסורים בינות לסלעי הגיר
המשך הרכיבה במעלה גולני הוא יותר קשה, משום שהדרך תלולה וחלקלקה, ויש ללכת במספר קטעים עד תחתית גבעות הקרב. שם עצרנו להסבר של יודקה ותצפית על העמדות של החיילים הסורים שפעלו כאן באופו מקצועי ביותר והצליחו לשרוד הפצצות ארטילריה וכן הפצצות מהאוויר. ממקום זה הם הצליחו לפגוע בטנקים ובזחלמים של גדוד 17, בקרב הראשון שבו נהרג המג"ד דובי דרור ז"ל. סיפור הקרב מתואר בספר המדהים "ההר" שכתב אבנר גליקליך שאני מצטט כאן קטע קצר ממנו שמתאר רת תחושותיו של מוטי המ"פ שהיה בחוד הכח:
הקטע האחרון של הכביש לפני הרכבל העליון
" לנוכח אש התופת אשר שטפה אותם מכל עבר חלפה בראשו של מוטי מחשבה פשוטה ונוראה שתפסה אותו לגמרי לא מוכן: הרי הם אבודים! בשום פנים ואופן לא יצליחו לצאת משם בחיים. אין שום סיכון דרך מתקבלת על הדעת להתגבר על מארב תלת- כיווני של אויב מחופר היטב הנמצא בעליונות טופוגרפית מוחלטת המצויד ברובי צלפים, תול"רים, מרגמות ומטולי אר. פי. ג'י, כאשר כל מה שעומד לרשותם הם שני זחל"מים עלובים שחושפים אותם יותר מאשר מגינים ושני טנקים פרוסי שרשראות על צוויתהם המנוטרלים."
תחילתו של מעלה גולני
נמשיך למעלה לכיוון גבעות הקרב, ולמתחם מבוצר חדש שנבנה במקום וממנו תצפית לגבעה 17 המפורסמת ואל המוצב הישראלי. מעלינו מצפה שלגים ומוצב דובדבן והלאה הרחק ניתן לראות את שיא החרמון המוחזק היום ע"י האו"ם. לכאן הגיעה פלוגה ג' ממש לפנות בוקר, ונתקלה בהתנגדות קשה. פלוגה א' נשלחה באיגוף ימני וגם היא נכנסה לקרב קשה. הכח של הסיירת הגיע לרכבל העליון ושם נהרג מפקדה שמריהו ויניק. מותו גרם לכך התקדמות הסירת החטיבתית נעצרה. בשלב זה גם נפגע יודקה פלד וכן המח"ט אמיר דרורי ומי שתפס את הפיקוד היה קצין המבצעים של החטיבה יואב. לאחר סיוע ארטילרי עם שחר, הקרב המשיך והסורים הוכרעו. מי שהניף את הדגל על המוצב היה הקמ"ן של הגדוד.
העקשנות של לוחמי הגדוד שלחמו למעשה כל במשך כל הלילה, בקרב שמהלכו נפגעו רב הקצינים, היא שהביאה לכך שחיילי הקומנדו הסורים נשברו וחלקם אף נכנעו. אבל המחיר היה נורא. (אני מקווה בקרוב להעלות בכתב את סיפור של יודקה פלד שהקלטתי אותו).
משתעשעים במוצב החדש. צילם: עדי אבוקסיס
כדאי לשוטט בין הגבעות הללו שציר עפר חוצה אותן וממזרח להם- מדרון תלול היורד מטה. ניסיתי לדמיין את התמונות של הלילה ההוא שחיילי הגדוד נלחמו כאן בחירוף נפש לאחר כל הטיפוס המפרך, וקרב בלילה. חיילים רצים מסתערים, נופלים, צעקות, יריות, כדורי נותבים, טרטורי מכשירי קשר- מהומת אלוהים, ועכשו שקט, וקבוצת מטיילים שהעלתה ברכבל ויצאה לסיור קצר- האם קורות הזמן ההוא הותירו משהו באבנים הללו?
רכבל עליון. צילם: עדי אבוקסיס
בדרך חזרה לרכבל העליון, כדאי לעצור ליד האנדרטה לזכרו של שמריהו וינק מפקד הסיירת ולעוד שלושה לוחמים. ליד המצבה, מונף הדגל של גולני המנסה לעמוד ברוחות החזקות. אנו ירדנו בדרך העפר המפותלת אל הרכבל התחתון, הנמשכת התחת לרכבל וזוהי ירידה די נחמדה. מהרכבל המשכנו לכיוון ציר 5- הכביש שעולה להר דב. הרכיבה במורד מהירה ובדרך חולפים על פני ברכת מן, שהיא למעשה בולען קרסטי.
בכניסה לדרך מחסום צבאי ושני חיילים המפקחים על המעבר. יש להתקשר למשל"ט ולבקש אישור מעבר. בתחילה יורדים בכביש ואחר ממששיכים בדרך עפר שמסומנת באדום ועוברת בין הר שזיף להר כחל. באוכף אנדרטה לזכר טייס, ואחר מתחילה ירידה על גבי דרך זרועה באבנים. הנוף הוא של חורש ירוק, בעקר של אלוני תולע, בניגוד גמור לנוף החשוף של החרמון. בקטע האחרון רוכבים מעל נחל גובתא וממול מתנשא במלוא הדרו המבצר הצלבני של קלעת נמרוד. צריך לעקוב אחר השילוט שמורה על המעקף המאפשר כניסה ליישוב נווה אטי"ב דרך הגדר ההקפית (השער שמור על ידי שני חיילים).
סיתנוית
מקורות
בין שלגי חרמון, וולטר פרגסון, אבי שמידע, הזר ווד, מיכה לבנה. משרד הבטחון ההוצאה לאור, רשות הטבע והגנים, תשלו. ההר, אבנר גליקליך, ידיעות אחרונות, ספרי חמד, ספרי עליית הגג, 2002. אביחי בקר, אינדיאנים על גבעה 16, הוצאת משרד הבטחון, 2003. סיפורה של פלוגה ג' בגדוד 51 של חטיבת גולני. תיאור אישי של הקרב בחרמון של יואב גולן- קצין אג"מ חטיבתי שקיבל את הפיקוד על הקרב לאחר פציעתם של אמיר דרורי ויודקה פולד הופיע בגיליון 196 של "הלוחם"- ביטאון ארגון נכי צה"ל, עמ- 24-32, דצמבר 2005, תחת הכותרת: "גיבור בעל כורחו". בכתבה מופיעחם ציתותים אמיתיים של רשתות הקשר החטיבטיות. להלן ציטוט מהכתבה המתאר את המצב בקרב בשעה 5:12 בבוקר: "ב-5:12, כשהשמש כבר האירה, מצב כוחות החטיבה היה קשה ביותר. פלוגה א' היתה מרוסקת על המדרון הדרומי ואבד איתה הקשר. מ"פ הסיירת נהרג והחיילים שלו היו עסוקים ברכבל העליון. סביב החפ"ק החטיבתי במדרון הקדמי הייתה פלוגה ג' במצב אנוש. מימין ומשמאל שכבו עשרות הרוגים ופצועים תחת אש תופת ולא נותרו מפקדים שייתנו פקודות. אמיר דרורי התרומם לתת פקודה למקלען מימין, חטף כדור בחזה ונפל לי לידיים. ניסיתי בלי הצלחה לחסום לו את הדם בעזרת האגרוף. אמיר התעקש לדבר בקשר ולהעביר את הפיקוד למג"ד 51, יודקה פלד, אך קולו נחלש עד שנדם. אני הצלחתי להעביר את הפיקוד ליודק'ה ששכב באותן השניות במחסה 20 מטר לפני במדרון, תחת אותה תופת. בדיוק חמש דקות אחרי שאמיר נפצע, ב-5:17, ניסה יודק'ה להתרומם אך גם הוא חטף כדור בחזה ונפצע. ברשת הקשר נשמעו מפקדי משנה שחטפו ארטילריה וירי מהעמדות הסוריות השולטות מעל זועקים לעזרה." לכתבה המלאה ראה קישור: http://www.inz.org.il/article.php?id=248
האתר הרשמי של נכי צה"ל
האנדרטה לזכרו של שמריהו ויניק ז"ל
יזכור- אנדרטות לזכר הנופלים בקרבות לכיבוש החרמון
"בהבקיעם אל השיא לעקור אויב נפלו בנים טל נעורים על ראשם וטל חרמון"
האנדרטה לזכר חללי גדוד 17 - אריות הגולן
גדוד 17- בי"ס למכי"ם של חטיבת גולני