מבורות לוץ להר כרכום
תצפית מערבה אל צפון סיני
"מראשית עבודתנו היה ברור, כי הר כרכום שימש מרכז פולחני בעל חשיבות עליונה באלף הרביעי ובאלף השלישי לפני הספירה. ההר היה מעין "מכה פרהיסטורית" שאליה הגיעו קבוצות רבות שחנו לרגליו, ומעטים עלו לבמת ההר כדי לקיים בו טקסי פולחן."

עמנואל ענתי – הר כרכום לאור התגליות החדשות- אריאל 2001 מספר 149.
הארכיאולוג עמנואל ענתי
עניין
זהו מסלול מדהים ביופיו בן יומיים, אך גם קשה מאד המתאים לרוכבים מנוסים ביותר ברכיבה טכנית שאינם נרתעים מקטעי טיפוס רגליים תלולים. המסלול עובר במערבו של הר הנגב הגבוה. אתרים ארכיאולוגיים מעניינים כמו קו K , מעגלי אבנים ובמות על הר כרכום המזוהה ע"י עמנואל ענתי כהר סיני, תצפיות נוף מדהימות אל מרחבי הנגב וצפון סיני והרי אדום, אלות אטלנטיות, שבילים וקטעי רכיבה טכניים למכביר, כל אלה הם רק חלק ממוקדי העניין שבמסלול זה. אין ספק שזהו אחד המסלולים היפים והמדהימים שהנגב יכול להציע.
מטפסים רגלית מנחל לוץ אל הר לוץ
קו K ליד הר רומם
מידע
אורך המסלול: 54 ק"מ, כאשר 24 ק"מ ביום הראשון ו-30 ק"מ ביום השני.
דרגת קושי: קשה באופן יוצא דופן.
זמן: 7 שעות ביום הראשון, ו-9 שעות ביום השני.
נקודת יציאה: חניון בורות לוץ.
נקודת סיום: חניון הלילה למרגלות הר כרכום.
לינה: חניון הלילה מתחת למעלה לוץ.
מפות: מפת סימון מס' 18, מערב הר הנגב.
שים לב! המסלול עובר בשטח אש פעיל וניתן לטייל באזור רק בסופי שבוע.
הערה: לאורך כל המסלול למעט על הר כרכום אין קליטה לטלפונים סלולריים.
מכביש הגבול אל הר כרכום
משאית הספארי של יענקל'ה גבע
לוגיסטיקה
בשל מורכבות המסלול יש לדאוג לרכב שטח צמוד. אנו שכרנו את שירותיה של משאית ספארי שהסיעה גם את הציוד וגם את המטיילים. ביום הראשון פגשנו אותה רק בסוף המסלול בחניון הלילה שמתחת למעלה לוץ. ביום השני קבענו מפגש בבאר כרכום לפני הטיפוס בשביל המסומן בשחור. כמובן את הנסיעה חזרה מהר כרכום לאורך כביש הגבול בצענו עם הספארי.
ראובן פליישר האיש וה-GPS
פירוט המסלול
חוטמית משורטטת
יום א': בורות לוץ-חניון לילה מתחת מעלה לוץ.
חלקו הראשון של המסלול מבורות לוץ להר רומם, ונחל אשחרים עד המפגש עם נחל לוץ תואר במסלול נפרד (ראה קישור).
נחל לוץ (ואדי לוצאן) הוא נחל רחב המתחתר מערבה לתוך סיני ומתחבר עם ואדי אל עריש. בנחל אלות אלטניות גדולות ולאורכו דרך לרכב שטח המסומנת באדום. ממולנו מתנשא המתלול של הר לוץ. שאליו מועדות פנינו. נפנה מערבה ואחר ונרכב כ-300 מטר ונטפס אל אוכף נמוך ולאחריו נטפס על גב שלוחה מצוקית מערבית לנ.ג. 954. זהו טיפוס רגלי מייגע וארוך ובסופו נגיע אל הטבלה של הר לוץ. מכאן תצפית יפה לכל העברים וביחוד בולטת הדבשת של עריף א-נקה שבתוך סיני המזוהה ע"י ענתי כהר שעיר המקראי. הר לוץ נמשך לכיוון דרום מזרח ועל גבו עובר שביל גמלים המתרחב בשלב מסוים לקוליס של דרך עפר. השביל רכיב כמעט לכל אורכו, והוא במגמת עליה מתונה. למעשה הר לוץ מפריד בין אגן הניקוז של נחל אליצור ממזרח ונחל אליעז ממזרח. בחלק מהערוצים הקטנים צומחים עצי אלה אטלנטית על גבי הר לוץ פזורים מעגלי אבן רבים וכן טומולי. לאחר נ.ג. 1008 אנו מתקרבים לשפת מצוקי לוץ וכל מרכז הר הנגב נפרש לפנינו בכל הדרו. הר שגיא, הר עריף הבולט בפסגתו המחודדת, הלאה המצוקים של מערב מכתש רמון ומתחתינו אגן הניקוז של נחל ברוקה והמצלעות של הר בתור המציינים שבר גאולוגי שנקרא שבר עריף-בתור הנמשך הלאה לתוך סיני. מנ.ג. 1008 נרכב לאורך המצוק עד לנ.ג 1018 המהווה את פסגת הר לוץ.
אל קו K המסתורי ונחל אשחרים
תצפית דרומה אל צפון סיני ממצוקי לוץ
מכאן ניתן להמשיך הלאה לאורך המצוק ולרדת במעלה לוץ (בשביל המסומן מפה בקו שחור מקווקו ולא בשביל הירוק). זוהי רכיבה לא קלה משום שיש לרדת ולטפס במספר מקומות. האפשרות השנייה היא לרדת בנק'ב עתיק (ראה במפת המסלול). נ'קב זה אינו מסומן במפות, והוא שריד לימים שבהם שוטטו במרחב זה בדואים או אף לתקופות קדומות יותר. כיום הנק'ב די נהרס וניתן לרכב רק בחלקו התחתון, אבל הוא מאפשר ירידה רגלית יחסית נוחה. כדאי לשים לב לשכבות הצור והקרטון המופיעות בחלק התחתון של המצוקים. נתחבר לדרך העפר המסומנת בשחור העולה במתינות עד לחניון הלילה שבתחתית מעלה לוץ.
אופניים על הרקע של הר עריף
יום שני: חניון לילה בתחתית מעלה לוץ- מרגלות הר כרכום
הקטע הראשון הוא יחסית פשוט לאורכו של נחל מעזר שמתנקז אל נחל כרכום. דרך העפר מסומנת באדום וחוצה את האפיק מספר פעמים. באפיק צמחי רותם רבים וכן צמחי מלוח. נחלוף על פני תחילת השביל המטפס אל הר עריף שמתנשא משמאלנו ונמשיך עוד ק"מ עד להתפצלות דרך עפר המסומנת בשחור הממשיכה במורד נחל מעזר. בהר עריף שני מכתשים בלתי גמורים, המערבי הוא מכתש מאורך והמזרחי מושלם יותר. דרך העפר נכנסת בתחילה לתוך המכתש המזרחי וניתן לראות יפה את המצלעות הבונות את אגפו הדרומי של הר עריף. סימון שחור יורה לנו לעזוב את דרך העפר ולהתחיל לטפס בשביל שיורד לואדי ואחר מטפס אל שלוחה שממנה תצפית יפה למזרח הנגב והרי אדום וכן דרומה אל הר חספס הבולט במצוק המזכיר את כרבולת חררים. השביל יורד לואדי שהוא יובלו של נחל ברוקה, אך ניתן להמשיך בשביל יפה על גב השלוחה ורק אחר כחצי ק"מ לגלוש לואדי. בואדי מחשוף של חרסיות והרכיבה בו דורשת מאמץ לא קטן. לפני חיבורו לואדי שיורד מזרחה, ניתן לראות מפולת יפה של גושי גיר ובהם פס צור כהה.
פסגת הר חספס
נפנה ימינה ואחר קטע לא ארוך של רכיבה, נאלץ לטפס עם האופניים על הגב לאוכף שממערב להר חספס. מומלץ לטפס רגלית אל פסגתו של הר חספס נ.ג. 715 שממנו תצפית נהדרת אל הר עריף בצפון, אל הר שגיא במערב ואל נחל פארן ורמת חדב במזרח. כמו כן ניתן לראות את מעלה שגיא העובר באוכף בין הר גבריאל להר מיכאל. הירידה מהר חספס אל נחל ברוקה היא תלולה מאד ושוב יש לרדת אותה בזהירות ברגל. נמשיך לרכב במורד הנחל. רכיבה קשה על חלוקי נחל וחצץ לאורך כשני ק"מ ואחר נפנה ימינה עם הסימון השחור. השביל מטפס לנ.ג. 595. אנחנו ניסינו "לקצר" והמשכנו במעלה השלוחה עד לקצה המדרון התלול שצופה לבאר כרכום, אך נאלצנו לרדת בואדיון תלול מאד בחזרה לואדי המוליך לבאר כרכום שענתי מזהה אותה כרפידים המקראית. בקיצור הרבה יותר נוח להצמד לסימון השחור. הקטע האחרון בודי רכיב והוא הוביל אותנו היישר לבאר כרכום שם פגשנו ברכב הספארי והחלפנו כוחות והצטיידנו במים.
השביל מצפון להר כרכום
באר כרכום היא בור שעץ אשל גדול צומח במרכזה וקברי בדואים פזורים מדרום לה. זהו מקור המים היחידי באזור מלבד הגב בהר כרכום. ממול השלוחה הצפונית של הר כרכום וניתן לזהות את השביל המטפס למעלה, אליו מועדות פנינו. השביל מתחיל ממש מהבאר וניתן לרכב עד לתחילת הטיפוס הרגלי התלול. מנ.ג. 804 תצפית נהדרת אל הר שגיא והר דלעת. ההמשך הוא קטע רכיבה טכני מדהים בשביל צר הנמשך דרומה וכולל מספר טיפוסים רגליים עם האופניים. התצפית מערבה ומזרחה היא נפלאה. מערבה ניתן לראות את הר צוריעז ונחל פארן ואת הר שזר ועמק חרוז והלאה את הרי אדום. לאחר הטיפוס האחרון אנו מגיעים אל הטבלה העקרית של הר כרכום. נחלוף על פני מעגלי אבנים (מקדשים קדומים) שכאלה יש רבים בהר כרכום. נרכב דרך משטחים מכוסים באבני צור שחורות שיצרו כאן מעין ציפוי שנסדק בלהט השמש.
הר כרכום- מבט ממערב
הר כרכום הוא הר משאר מתקופת האיאוקן והוא הר שולחן טיפוסי להר הנגב. ממחקריו הממושכים של עמנואל ענתי בהר כרכום ובסיסותיו עולה שההר היה מרכז פולחני החל מראשית התקופה הפליאוליטית וקדושתו הגיעה לשיאה באלף השלישי לספירה – תקופה שענתי מזהה עם תקופת יציאת מצריים וביתר דיוק 2000-2350 לפנה"ס. ענתי מזהה את הר כרכום עם הר סיני המקראי. בהר ובסביבותיו נתגלו כ-40000 ציורי סלע, מקדשים פתוחים, גיאוגליפים ואבנים אנתרומורפיות (בעלות צורות אנושיות) רבות. על זיהויו של הר כרכום כהר סיני עורר מחלוקת גדולה בקרב הארכיאולוגים וכן התיארוך המוקדם של ענתי ליציאת מצריים הוא בעייתי ומנוגד לתיאוריה המקובלת (1276 לפנה"ס). ענתי כותב יחס הארכיאולוגים לעבודתו בספרו הר כרכום (עמ' 27):
המקדש הפליאוליתי -ראה פירוט במסלול מכביש הגבול להר כרכום
"נתקלנו גם בסוג אחר של תגובה עוינת. התרגלנו לתגובות סרקסטיות כגון: "האם מצאתם את לוחות הברית השבורים?" או "אחרי זה תחפשו את תיבת נוח". למספר תורמים אפשריים הומלץ שלא לתמוך במחקרים שלנו. עמיתים למקצוע הציעו לנו לעזוב את המחקר ולהודות בטעותנו. האם אנחנו צודקים בעמדתנו או לא? כמובן שיש ספקות, אך הם חלק בלתי נפרד מכל מחקר אמיתי. אולם ספקות אלו אין בהם כדי להפסיק את מחקרנו." אחת הבעיות עם זיהוי זה היא שבני ישראל בשבתם במצרים מבקשים מפרעה ללכת לזבוח לאלוהים בהר סיני שנמצא מהלך של שלושה ימים. לכן יש לחפש את הר סיני בחלקו המערבי של חצי האי סיני וזה לא מתיישב עם מיקומו של הר כרכום הרחוק כ- 10 ימי הליכה מאזור הדלתא שבהם יש לחצות את מדבר התועים הנורא .כמו כן האיזור עני במקורות מים וקשה להאמין שניתן היה לספק מספיק מים לכל העם מבאר כרכום הדלה. אולם על כך שההר היה קדוש לאורך התקופות הפרההיסטוריות וההסיטוריות לא ניתן לחלוק. צפיפות הממצאים הארכיאולוגיים השונים היא יוצאת דופן בכל קנה מידה. יש לציין שאחת הדעות הרווחות כיום בקרב ארכיאולוגים היא שיציאת מצריים כפי שמשתקפת בסיפורי המקרא היא מיתוס שלא התרחש במציאות וכנראה שהיתה התנחלות הדרגתית של שבטים לאורך מאות שנים. דעה זו המתבססת על חוסר ממצאים ארכיאולוגיים ועל בנייתה של העיר רעמסס במצריים במאה ה-13 לפנה"ס שהיא התקופה המקובלת על ידי רוב החוקרים ליציאת מצריים.
תמונות מהר כרכום
גושי סלע גדולים בדרך להר חספס
השביל השחור מתחבר אל השביל הכחול שמוריד אותנו במהירות אל החניון שלמרגלות הר כרכום ואל סיום טיולנו. אך לא לסיומה של חידת מיקומו של הר סיני וחידת קדושתו של הר כרכום עצמו. ונסיים במילותיו של ענתי עצמו (עמ' 86):
"בין הבעיות הקשורות להר קדוש זה שעדיין לא נפתרו, אחת היא מיוחדת במינה ומציבה אתגר: מדוע נבחר הר זה? מה מצאו אנשים בהר כרכום שלא היה במקום אחר? דברים דומים משכו, אולי, את אנשי התקופה הפליאוליתית ועממי מכלול תקופת הברונזה (BAC) . יתכן שההוכחה החומרית עדיין לא נמצאה, ואם כן- עדיין לא הבנו אותה. ארבעים שנה לאחר הגילוי הראשון, ולאחר עשרים שנות מחקר, טרם נחשפו כל צפונותיו של הר כרכום, ורבות מהשאלות ממתינות עדיין לפתרונן."
זיהוי הר כרכום כהר סיני
Where Is Mount Sinai? (כתבה מאוקטובר 2003)
האתר הרשמי של עמנואל ענתי על הר כרכום
רוכבים על משטחי הצור
ביבליוגרפיה
עמנואל ענתי- הר כרכום לאור התגליות החדשות. אריאל 149, 2001.
מטיילים בנגב. יעקב עיני וערן דורון, 2004 עמ' 74) .
הר הנגב נופים וטיולים, בעריכת זאב משל. משרד הבטחון ההוצאה לאור – 1991.