בעקבות הל"ה
שמות אנשי הל"ה (מתוך הכתבה של יוחנן בן יעקב)
"הנה מוטלות גופותינו, שורה ארוכה, ואיננו נושמים. אך הרוח עזה בהרים ונושמת. והבוקר נולד, וזריחת הטללים רוננה. עוד נשוב, נפגש, נחזר כפרחים אדומים. תכירונו מיד, זו "מחלקת ההר" האלמת. אז נפרח. עת תדם בהרים זעקת יריה אחרונה." מתוך "הנה מוטלות גופותינו", חיים גורי
בדרך לגבעת הקרב- על דרך הפטרולים הישנה
עניין
נרכב אל גבעת הקרב היא הגבעה בה מצאו הל"ה את מותם בניסיונם לעזור לגוש עציון הנצור במלחמת העצמאות. נספר את סיפור גבורתם בקרב שהתרחש באיזור ב-16 לינואר 1948. ונרכב לאורך שלוחת סנסן ונתוודע אל נופיו וריחותיו של החורש הים התיכוני.
יורדים בדרך העפר לגבעת הקרב
מידע
אורך המסלול: 30 ק"מ זמן: 6 שעות דרגת קושי: בינוני. הרכיבה היא על דרכי עפר למעט קטע קצר בשביל הליכה. נקודת יציאה וסיום: מושב אביעזר (כק"מ מזרחית לצומת עציונה). עונה מומלצת: אביב וכן בסמוך לתאריך בו נפלו הל"ה (16.1.48). הערה חשובה: בחלק האחרון של המסלול מעין גרס תחתי הרכיבה היא על דרכי עפר זרועות לרוב בקוצים שגרמו לנו פנצ'רים למכביר (סוף אפריל 2006). חובה להצטייד בפסי גומי ופנימיות רזרביות עם חומר למניעת פנצ'רים. מעודי לא נתקלתי בקוצים כה אכזריים.
האנדרטה בגבעת הקרב
פירוט המסלול
הוביל והדריך: גידי בשן. תחילת הטיול היא במושב אביעזר השוכן בעמק האלה. מושב אביעזר הוקם בשנת 1958 בידי עולים מאיראן ומקוצ'ין במסגרת ישוב חבל עדולם. עמק האלה הוא עמק תלם המהווה יחידת מעבר בין השפלה להרי יהודה. בעמק באלה התרחש הקרב המפורסם בין דוד לגלית הפלשתי. צריך פשוט לקרוא את הפסוקים, להרים את המבט, לזהות את התלים שכה ועזקה וסיפורי התנ"ך קמים לתחייה: "ויאספו פלשתים את מחניהם למלחמה ויאספו שכה אשר ליהודה ויחנו בין שכה לבין עזקה באפס דמים. ושאול ואיש ישראל נאספו בעמק האלה ויערכו מלחמה לקראת פלשתים. ופלשתים עמדים אל ההר מזה וישראל עמדים אל ההר מזה והגיא ביניהם." (שמואל א', יז-א-ד). שכה (ח'ירבת שוויכה) ועזקה הם שני תילים במערבו של עמק האלה שניתן לראותם משלוחת סנסן שאליה נרכב. העמק שהיה מפורסם בתקופת התנ"ך התפרסם בשל תחנת הלוויינים הראשונה בארץ שהוקמה בו וכיום האזור מתפתח כפנינה תיירותית. באזור כרמי יין ויקבים, מסעדות ושדות פריחה נהדרים באביב. נצא משער המושב ונפנה ימינה ולאחר ירידה קצרה שוב ימינה ונתחיל לטפס בכביש צר וישן שעשבים צומחים בסדקיו. כביש זה הוא חלק ממערכת של כבישים שנסללו מסביב למושבים בשנות הששים כדי לאפשר תנועה של חקלאים ללא חשש ממיקוש.
גבעת הקרב
הדרך עולה לאורך כ-4 ק"מ במעלה שלוחת סנסן עד שהיא מתחברת לדרך הפטרולים הישנה (בסמוך לחיבור שלט המורה את הכיוון לגבעת הקרב). שלוחת סנסן תחומה מצפון מערב על יד נחל סנסן ומדרום מזרח על ידי ואדי פוכין ונחל עציונה. לקראת סוף העלייה כדאי לעצור לתצפית על האזור ובעקר מערבה אל רמת בית שמש המתפתחת דרומה אל התלים שכה ועזקה שממערב לנתיב הל"ה שרק האנטנות שלו מבצבצות ואחר אל הישובים אדרת ורוגלית והלאה אל רכס הרי חברון שיצור מתלול הנראה כמו חומה. הנוף מסביב הוא של חורש הסובל מלחץ רעייה וניתן לראות שהעצים הם בעלי קומה נמוכה וכן החורש אינו סבוך מאד, ומפוזרות בו קרחות. זוהי נקודה טובה לתצפית על המסלול שעשו הל"ה. תוכניתם היתה לצאת מהרטוב ולנוע דרומה ואחר כך מזרחה ולהגיע ממערב לרבדים-משואות, לפי תוכנית המסעות הקבועה של הפלמ"ח אל כפר עציון (ראה מפה). זה היה הנתיב הטופוגרפי הנוח ביותר משום שעבר בואדיות. כל נתיב אחר היה מחייב לחצות שלוחות. על פי תוכניתם הם היו צריכים לעבור בין הכפרים הערביים צוריף וג'בע.
יורדים אל גבעת הקרב
נמשיך לרכב במעלה השלוחה עוד כ-20 דקות עד לפנייה לשלט המורה על פנייה ימינה לכיוון גבעת הקרב. מכאן מתחילה ירידה נהדרת כאשר ממול רכס הרי חברון ובמורדותיו הכפר הערבי הגדול צוריף. הדרך מביאה אותנו עד למרגלות גבעת הקרב (נ.ג. 574). נעלה מעט עם האופניים ונשאיר אותם בין עצי החורש. האנדרטה הפשוטה לזכרם נמצאת כ-400 מטר דרומה בקצה השלוחה הצופה אל גוש עציון- כל כך קרוב ועם זאת בלתי מושג לגבי הל"ה. רבות נכתב על הל"ה שהפכו למיתוס (ראה קישורים וביחוד את הכתבה של יוחנן בן יעקב). המטרה שלהם הייתה לסייע לישובי גוש עציון שהצליחו להדוף התקפה מאורגנת של הערבים ב-13.1.48. מגיני הגוש סבלו ממחסור בתחמושת ובציוד רפואי וכן נזקקו לתגבור דחוף בכח אדם. הוחלט על שיגור תגבורת רגלית אל הגוש- מחלקה שמחציתה מאנשי חי"ש ומחציתה אנשי פלמ"ח מהגדוד הששי. למפקדה נקבע דני מס שהיה מפקד הגוש זה מכבר. הניסיון הראשון שנערך בליל ה-14 לינואר להגיע לגוש מבית הכרם דרך מנזר כרימיזאן נכשל בשל קשיי הציר וקשיים בניווט. הוחלט לנסות בשנית למחרת והפעם לצאת מהר טוב.
הקבוצה בגבעת הקרב
הכח שהתארגן בהר טוב מנה 40 לוחמים חלקם סטודנטים שעזבו את ספסל הלימודים. הבעיה הייתה שההתארגנות ארכה זמן רב והם יצאו רק ב-23:05. על פי עדותו של רפאל בן ארויה מפקד הר טוב הוא הפציר בשני מס לדחות את היציאה ללילה הבא בשל העיכוב, אך דני מס טען שהוא יצליח להגיע אל הגוש. צריך להבין שהם נשאו על גבם משא כבש שכלל רובים ומקלעי ברן, וכן ציוד רפואה. לשניים מהלוחמים לא היה נשק אישי ודני מס לא הסכים לצרף אותם. וכך לדרך יצאו 38 לוחמים. לאחר שצעדו כ-7 ק"מ נקע אחד הלוחמים את רגלו והוא נשלח בלווי שניים נוספים אל הרטוב. בדיעבד, היציאה המאוחרת הייתה בעוכריהם. ציר המסע היה ארוך ומשאם היה כבד ולכך יש להוסיף את עייפותם המצטברת של הלוחמים. כל המידע על גורלם של הל"ה הגיע דרך תחקור של ערבים שהשתתפו בקרב (בצוריף היה בסיס אימונים של הערבים). על פי הידוע הם נתקלו באור ראשון ברועה זקן ואיפשרו לו להמשיך בדרכו, והלה מהר להזעיק את תושבי הכפר. השמועה על היהודים עשתה לה חיש כנפיים וערבים מהכפרים ג'בע וצוריף התארגנו לתקוף את הל"ה שהיו מבודדים לחלוטין וללא קשר. הם נסוגו לגבעת הקרב וכנראה כבר במהלך הנסיגה לגבעה נהרגו מספר לוחמים. הם הוקפו בהמוני ערבים שלפו עליהם גם מלמעלה ולא התירו להם כל סיכוי. זו הייתה מלחמה עד הכדור האחרון ואף האבן האחרונה. לאחר הקרב הגוויות נאספו בעזרתו של הקצין הבריטי דוגן והובאו לכפר צוריף שם הערבים התעללו בהן. הל"ה נקברו בקבר אחים בכפר עציון ולאחר המלחמה ב-17 לנובמבר 1949 הובאו לקבורה בהר הרצל. 23 מהגופות זוהו ואילו 12 הנותרות זוהו על ידי הרב אריה לוין על פי נוסח המיוחס לגאון לוילנה. על פי שיטה זו הרב פותח את ספר התנ"ך באקראי ואם מצא בפסוק האחרון שבעמוד את שמו או רמז לשמו של אחד החללים שלא זוהו, קבע שהוא החלל שיקבר תחת המצבה שמספרה תואם את הממצא.
מידע נוסף על הל"ה
בעקבות הל"ה - יגאל צור
פרשת הל"ה- יוחנן בן יעקב
הקרב השני של הל"ה- מקור ראשון
על טוביה קושניר שנפל עם הל"ה
הנוף הנשקף מגבעת הקרב
נפילתם של הל"ה היתה מכה לישוב העברי אך בד בבד הוא שאב כח מגבורתם וממסירותם להמשיך ולהלחם על חייו מול האויבים שקמו עליו מסביב. כיום הגבעה מכוסה בחורש טבעי, אך אז היא הייתה חשופה בדיוק כמו המדרונות שמסביב לכפרים ג'בע וצוריף שכמובן היו קטנים יותר. הייתי מציין עוד שתי נקודות שכדאי לתת עליהם את הדעת. הראשונה היא ההתגייסות של לוחמים מכל שכבות האוכלוסייה, דתיים וחילוניים, כדי לעזור ללוחמי גוש עציון הנצור שהיה ברור שהערבים ינסו להתקיף אותו שוב. הנקודה השנייה היא ההתעקשות של דני מס לצאת בלילה על אף האיחור בלוח הזמנים כדי להגיע לגוש בהקדם האפשרי. אני לא רוצה חלילה להעלות ביקורת על החלטתו, אך אחד הלקחים מהמקרה הטראגי של הל"ה הוא שלפעמים צריך לדחות ביצוע פעולה בשל נסיבות לא מתאימות על אף הרצון לבצע אותה מיד, משום שהדחייה הקצרה יכולה לגרום להבדל שבין הצלחה לכישלון. דני מס העריך שעל אף האיחור הוא יוכל לעבור את הקטע המסוכן שבין ג'בע לצוריף ואז כשהם יהיו במדרונות המטפסים על הגוש הוא יוכל להסתדר גם באור יום. יוחנן בן יעקב שחקר את פרשת הל"ה טוען חסרה לו רק חצי שעה כדי לעבור את הקטע המסוכן, אבל בקרב בדיוק שינויים קטנים יכולים לגרום לתוצאות הרסניות (בפיזיקה אנו מכנים התנהגות כזו כהתנהגות לא ליניארית). המשקל הרב שהלוחמים נשאו על גבם, העייפות, ציר המסע הלילי הלא פשוט לניווט, כל אלה היו גורמים שהותירו מירווח קטן מאד לטעויות שאותם אי אפשר היה לתקן.
כבשן הסיד בנחל סנסן
גידי בשן הזכיר גם שהקצין הבריטי דוגן אסף מחולצות בחורי הל"ה מכתבים שאותם העביר לבולשת הבריטית, אך כל הניסיונות שנעשו עד עתה לאתר אותם העלו חרס. יתכן ומכתבים אלו יתגלו בעתיד וישפכו אור חדש על פרשת מותם של הל"ה. אני מביא כאן ציטוט מספר הפלמ"ח של יונה לוין אחד מאנשי הל"ה שכתב ב-15 לינואר לאחר הניסיון הכושל הראשון להגיע לגוש מכיוון צפון והמעיד על תחושות הלוחמים וגם על עייפותם הרבה: "רק רגעים מספר נותרו בידי לכתוב לך, כי עוד מעט קט אנו יוצאים לדרך ארוכה וקשה. עודנו עייפים ורצוצים מן ההליכה בלילה הקודם, כה עייפים עד שאין ביכולתנו לעמוד ממש על רגלינו. שעות רבות צעדנו בלילה בשורה עורפית, ארוכה ומפותלת בשביל ההרים. מידי פעם נצמדנו בגופנו אל האדמה ושוב המשכנו ללכת. אך עם הנץ החמה חזרנו לבסיסינו כלעומת שבאנו- כולנו בציוד מלא ועמוסים לעייפה- תחמושת וצרי מרפא לאחים יקרים במצור. לו ראית אותנו כאן-חברים נבחרים ונאמנים- לפני צאתנו אמש, היית חוזה במחזה באמת: כולנו בתלבושת פרטיזנית ממש, מצנפת לראשנו ונעליים אוסטראליות אדומות עור לרגלינו. חושבני שלא נשאר זמן רב בנקודה, וכשנחזור נקבל בודאי חופש קטן... להתראות בקרוב..."
עין גרס תחתי
מגבעת הקרב נשוב בחזרה על עקבותינו מעלה אל דרך הפטרולים. נמשיך מזרחה ונחלוף למרגלות חרבת סנסן. ממול ניתן לראות את בתיה של ביתר עילית. הדרך מתפתלת בתוך חורש וחולפת בסמוך למאהל בדואי. קק"ל מאפשרים למספר משפחות בדואיות לרעות באזור רעייה עונתית. רעייה מבוקרת זו מגדילה את מגוון המינים בחורש ותורמת לפריחה מרהיבה יותר באביב. נמשיך עם דרך העפר עד נזהה שביל הליכה ברור שיורד אל נחל סנסן הוא ואדי סנאסין. ניתן לרכב את רובו של השביל שבקרקעיתו שרידים של כבשן סיד עתיק. כבשנים אלו שמשו להכנת סיד ששמש את הכפריים לבנייה עד מחצית המאה שעברה. כבשנים אלו גרמו לדילול נוראי של עצי החורש. השיטה היא לבנות מבנה עגול מקורה בכיפה באבני גיר. בתוך המבנה מבעירים אש חזקה השורפת את אבני הגיר והופכת אותם לפריכות. בשלב הבא כותשים אותם עד קם ומערבבים את האבקה עם מים. התערובת החדשה היא סיד. מכבשן הסיד עולה שביל אל חלקת יער שברא חקלאי ממושב מטע הסמוך. הכוונה היא לנטוע בשטח כרמים ליין, אך פעולת הבירוא לא תואמה עם רשות הטבע והגנים. המקרה מזכיר לנו את דבריו של יהושע לבני שבט יוסף בעת כיבוש הארץ (יהושע יז, טו). בני יוסף קובלים בפני יהושע שהשטח שקבלו לנחלה אינו מספיק להם ויהושע משיב להם: " ויאמר אליהם יהושע אם עם רב אתה עלה לך היערה ובראת לך שם בארץ הפרזי והרפאים כי אץ לך הר אפרים."
תמונה אופיינית לטיול
מהחלקה, יורדים דרך הכרמים היפים אל המעיין עין גרס תחתי. זהו מעיין קטן החוסה בצילם של עצי תאנה יפים ומוקף בשיחי פטל. השם הערבי של המקום הוא עין ג'רס א-תחתא ופירוש המילה ג'רס הוא פעמון. המעיין נובע בנחל גרס שראשיתו ממערב לישוב צור הדסה והוא מתחבר לנחל סנסן כקילומטר מדרום למושב מטע. זוהי פינת חמד שניתן לפוש בה בצהרי היום. ניתן לשטוף את הפנים ממי המעיין. מהמעיין נעלה בדרך העפר לכיוון החממות. לפני המפגש עם הכביש בסמוך לשלט המתאר פרויקט מחקר הקשור לבדיקת שינויי אקלימיים באזור, נפנה שמאלה לדרך עפר שכיוונה הכללי מערבה. כאן נקלעתי לשרשרת פנצ'רים נוראה שלו הצלחתי להתגבר עליה גם לאחר שהחלפתי 5 פנימיות ולבסוף נאלצתי לבקש שיבואו לאסוף אותי מהכביש המחבר את מטע עם עמק האלה. המשך המסלול הוא בדרך עפר יפה היורדת על צלע ההר מעל נחל סנסן. זהו קטע רכיבה יפה שמאפשר תצפיות על עמק האלה. הדרך מתחברת לכביש כ-ק"מ צפונית מזרחית לצומת עציונה בכביש המטפס למושב מטע ומשם הדרך קצרה לנקודת ההתחלה בשער מושב אביעזר.
הפנייה לדרך מעל מעל לנחל סנסן
מקורות
בדרך מחלקת ההר- יוחנן בן-יעקב מתוך דרך ארץ- עם חי בנופיו בעריכת עירית זהרוני עמ 312-317. קצין חינוך ראשי- "במחנה" ומשרד הבטחון ההוצאה לאור, 1985. הראל- הקרב על ירושלים- צביקה דרור. הוצאת הקיבוץ המאוחד תשס"ה-2005. ספר הפלמ"ח כרך ב, בעריכת זרובבל גלעד. הוצאת הקיבוץ המאוחד תשט"ז.
Google Earth Map
To run the track with Google maps go to Google Maps Online IGC Viewer http://www.hgs.at/igc4google/ the use file with IGC
Google Earth Map