ממיצד תמר לעין תמר דרך מעלה חצרה
המכתש הקטן -מבט נראש מעלה חצרה
"שתי כניסות למכתש חדירה: האחת עם מוצא הנחל –איננה באה בחשבון ככניסה לבהמה, וכניסה שנייה יורדת בטור הצוקים מצפון והיא טובה גם לצאן ולחמורים (הכוונה למעלה חצרה). יצאנו בדרך הצפון. השביל עולה בצוקים. השמש טרם זרחה. כאן מגבוה, נראה המכתש בכל הודו והדרו- עשרות צבעים וגוונים, לכאורה בלי כל סדר, משתלבים בהרמוניה נפלאה אחת והכל חסום על ידי הקו האחד – מעגל הצוקים מסביב לעמק הקסמים. קשה לתאר, לנוכח המדבר החשוף, כי אי פעם עלו ושיגשגו כאן צמחי שרך עדינים, אך העקבות בסלע מוכיחים. אנו יוצאים מגבול הצוקים. כמה עשרות צעדים והמכתש נעלם מהעין. נוף חדש תופשת העין-מישור. אי פה אי-שם גבעה וגאיות שטחיים. אנו עוברים ליד מחנה בדוים. השלוליות הנראות לעיתים בנחלים משמשות מקור מים להם ולעדריהם. אנו פונים מערבה ומקיפים את המכתש. הצומח כאן עלוב ביותר, אך ורק דו-עלה. על הסלעים נראים תפרחות בן חצב מדברי, פה ושם נראות מעין רצועות של קרקע מדברית צהבהבה; במקומות אלו מכסה החצב הגלוני את פני השטח."


יום חמישי 27 לינואר 1944
טוביה קושניר –טיול הנוער העובד עם סיירי הפלמ"ח
מתוך טוביה קושניר- מחקרי טבע ומכתבים, משרד הבטחון ההוצאה לאור, 1982.
מיצד תמר -מבט לכיוון צפון
ענין
המסלול עובר ברכס חצרה שהוא המזרחי מבין הקמרים הבונים את הר הנגב ובו התפתח המכתש הקטן הוא מכתש חצרה. המסלול יורד למכתש הקטן דרך מעלה גמלים עתיק שהיום הוא די הרוס ואחר ממשיך לאורכו של נחל חצרה ונחל צין עד לכביש הערבה. לסיום נרכב בקניוני החוואר של נחל אביה ונחל אמציהו. שבילים, תצפיות נוף מדהימות וקניונים הם רק חלק מהחוויות שהמסלול מזמן לנו.
הלימס הארצישראלי בתקופת דיאוקלטיאנוס
עין צפית לאחר שטפון שעבר בנחל צפית
מידע
אורך המסלול: 45 ק"מ
זמן: 9 שעות
דרגת קושי: קשה. המסלול כולל קטעי רכיבה טכניים על שביל וקטעי הליכה רגליים עם האופניים על הגב.
מפה: מפת סימון שבילים מס' 15.
נקודת יציאה: מפעל הפוספטים פריקלס בסמוך לצומת צפית על כביש דימונה- אילת.
נקודת סיום: מושב עין תמר.
עונה מומלצת: חורף. יש להמנע מלבצע את המסלול בקיץ.
לוגיסטיקה: את הרכבים ניתן להשאיר בחנייה שלפני הכניסה למפעל 'פריקלס' וכמו כן יש לדאוג ולהשאיר גם רכבים בנקודת הסיום בכניסה למושב עין תמר. זמן הנסיעה ברכב בין נקודת ההתחלה לנקודת הסיום הוא כמחצית השעה.
המלצה: כדאי לתכנן את מועד המסלול ליום שלפי התאריך העברי הוא יג' או יד' לחודש וזאת משום שבערב יום כזה הירח כמעט מלא והוא זורח מעל הרי אדום מיד לאחר שקיעת השמש, ואז ניתן לרכב לאורך נחל אביה ונחל אמציהו לאור הירח שזוהי חוויה נהדרת בפני עצמה.
אתרי תיירות באזור ככר סדום
הערבה נותנת פייט-שמעון תמיר, על תיירות באזור ככר סדום
שחזור איזומטרי של מיצד תמר. ניתן היה לעלות לראשי המגדלים גם מפנים. מתוך האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל
פירוט המסלול
נצא משער מפעל הפוספטים והחוצה הזרחתית 'פריקלס' ונרכב מזרחה כ-7 ק"מ לכיוון צומת הערבה עד שנבחין במיצד תמר שנמצא מצפון לכביש למרגלות מחצבה. המיצד לא בולט ובנקל ניתן להחמיץ אותו (כמו שקרה לנו). בכל גבול טעות של הרכיבה על הכביש הוא תחילתו של קטע ירידה תלול של הכביש (קטע כביש זה בין דימונה לסדום נקרא מעלה תמר). מיצד תמר הוא חולייה בשרשרת של מיצדים שיצרה קו הגנה שנקרא "הלימס הרומאי" (לימס בלטינית הוא גבול). קו הגנה זה שתוארך לתקופת הקיסר הרומאי דיוקלטינאוס (המאה השלישית לספירה) נמשך ךרוחב הנגב ונועד לעצור את הפשיטות של נוודי המדבר. מיצד תמר נקרא בערבית "קסר ג'הינייה אל קבלי" להדילו מ"קסר ג'הינייה" שהוא מיצד חתרורים.
פרקי יומן- מאיר הר ציון. הי דרומה, חופשת פסח תשי"ב. אפריל 1952
בדרך לראש מעלה חצרה
ראשיתו של היישוב במקום הוא בתקופה הנבטית כתחנת דרכים על הדרך המוליכה ממואב לממשית ולבאר שבע. המקום נסקר לראשונה על ידי פרנק ב-1932 ונחפר על ידי מרדכי גיחון בין השנים 1974-1976. מיצד תמר זוהה עם הישוב תמרה הנזכר במקורות רומאיים-ביזנטיים ובמקום חנה החל מהמאה הרביעית לספירה "הגדוד הפליסטינאי" שהפך במאה החמישית למעין מילציה חקלאית (מעין הנח"ל של היום). המיצד הוא מבנה ריבוע שאורך צלעו 38 מטר ובקודקודי הריבוע היו ארבעה מגדלים שניתו היה לעלות עליהם באמצעות סולם. לאורך החומה ניתן להבחין בשרידי החדרים ששמשו למגורי החיילים ובמרכז הייתה בריכת מים מקורה שתעלות הוליכו אליה את מי הנגר מהמדרונות וכן שמשה כמאגר למים שהובלו אליה על ידי בהמות משא מעין צפית הקרוב. במקום נתגלו כ-90 כתובות של הבנאים הקדומים וכן מטבעות משלבי הבנייה השונים. האתר כיום הוא קצת מוזנח בשל המצאו בשטח הכרייה של מחצבות "אבן וסיד" ולא נראה שהרבה מבקרים פוקדים אותו. כדאי לשים לב שהמיצד ממוקם בשטח די נחות ולכן כדי לאבטח אותו נבנו מוצבי חוץ ותצפית שכנראה היו מאויישים במשך היום כמו התצפית שעל הרכס מדרום שהשביל מטפס אליו.
מיצד תמר -תמונות נוספות
ראש מעלה חצרה-האנדרטה לזכרו של דוד אייזנברג
מעל המיצד יוצא השביל המסומן בכחול המוליך לכיוון עין צפית. את הקטע הראשון נטפס ברגל ונגיע מבנה הקטן שאבטח את המיצד וממנו תצפית יפה אל רכס דימונה ואפעה וכן לערבה ולהרי אדום ומואב. על השלוחה ניתן להבחין בגלי אבנים. אלו הם מבני קבורה-טומולי, מתקופת הברונזה התיכונה (כ-2200 לפני הספירה). יתכן וריכוז זה מעיד על תושבי אותה תקופה שחיו כאן בסמוך לעין צפית. קטע השביל עד לירידה לנחל צפית הוא קטע רכיבה מדהים (בכמה קטעים יש ללכת ברגל). את קטע הירידה התלול בירידה לנחל יש לרדת בזהירות. נחל צפית יוצר כאן קניון יפה עם כוכים בקירות הסלע. כדאי להשאיר את האופניים וללכת במעלה הנחל (לאורך שביל המסומן בשחור) עד לנביעה של עין צפית. בביקור שלנו במקום ב- 28.12.04 הגבים והבריכות לאורך האפיק היו מלאים במים שנקוו במקום לאחר גשמים עזים שירדו באיזור דימונה והנחל דמה לנחל באיזור הצפון וניתן להבין את חשיבותו כמקור מים ליושביו של מיצד תמר.
מבט מלמעלה אל מעלה חצרה
מהנחל השביל מטפס בתלילות ואחר ממשיך בערוץ של נחל צפית וניתן לרכב רק בקטעים מסוימים ואחר שוב יש לטפס ברגל לאורך שלוחה שנמשכת דרומה לכיוון שיא קמר חצרה. השביל חוצה לבסוף את דרך הרכב שמגיע לראש מעלה חצרה ואנו נמשיך לתצפית ליד האנדרטה לזכר דוד אייזנברג- חניך השומר הצעיר שמת כאן מהתייבשות
מספר פרטים על דוד אייזנברג שנמסרו לי על ידי עופר ארבל:
דוד היה חבר בשומר הצעיר וגר בת"א עם הוריו. בטיול תנועה שהיה באזור מעלה חצרה בתנאי חום קשים וללא מלאי מים מספיק, התקשו החניכים לעלות במעלה.
דוד העלה את הציוד של חבריו שהתקשו לעלות, כך שעלה במעלה מספר פעמים ולבסוף התמוטט.
כמה מאנשי קיבוץ גן-שמואל עזרו לסחוב את דוד הגוסס, ונוצר קשר עם הוריו.
לאחר מכן פנו ההורים להתקבל לגן-שמואל עם אחיו שלמה ויונה.
חלק מאלו שסחבו את דוד עדיין חיים היום.
בנו של יונה נקרא דודו על שם הדוד שמת בטיול ההוא.

זוהי תצפית נהדרת אל המכתש הקטן הקומפקטי מבין מכתשי הנגב. הקירות התלולים שמקיפים אותו צונחים מטה למאות הערוצים של נחל חצרה שיצר את המכתש הזה. מתחתינו דרך העפר של מעלה חצרה שנפרצה כדי לבנות את קו צינור המים המעלה מים מליחים מפתח המכתש למפעלי הפוספטים. דרך זו נחסמה לתנועת רכבים בעקבות מספר אסונות שקרו כאן. מימין לדך העפר ניתן להבחין בשביל הגמלים הקדום של מעלה חצרה שחלקו האחרון יורד על קו שלוחה שבסמוך לה מחשופי אבן חול צבעוניים. בחלקו הדרום מערבי ניתן גם לזהות את מעלה עלי.
הקטע התחתון של מעלה חצרה
השביל הקדום די הרוס וזרוע באבנים כך שלא ניתן לרכב בו למעט הקטע האחרון המרהיב ביופיו שבו רוכבים בנופים צבעוניים של אבני חול בצבעי אדום וסגול, אך הירידה עם האופניים היא די מתישה. לכן צריך לשקול לרדת בדרך העפר שאומנם גם היא תלולה מאד ובמספר קטעים נסחפה, אך ההליכה לאורכה היא קלה יותר. השביל מתחבר לדרך העפר המוליכה לפתחו של המכתש הקטן, אך דרך זו נחתכה על ידי שטפונות שעברו בערוצי הוואדיות ועשו בה שמות. פשוט לא השאירו לה זכר. בשלב מסוים נטשנו את הדרך וירדנו לרכב בערוץ הנחל לאורך קירות צבעוניים מדהימים ביופיים שהמים יצרו שילובים של צבעים שונים שיצרו מעין ציורים מופשטים. בסופו של דבר בכל דרך שנבחר נגיע לשער הכניסה למכתש הקטן שהוא פתח הניקוז שלו. שער זה שהוא מוצא נחל חצרה מהמכתש היה בעבר צר מאד וכונה "שער אשמדאי" (אשמדאי הוא ראש השדים) אך בתחילת שנות החמישים הוא הורחב למעבר רכב על ידי קבוצת עובדים בראשותו של אבי זכאי כדי לאפשר חיפושי נפט במקום. נפט לא נמצא במקום אך הדרך הורחבה לדורות ויופיו הפראי של שער אשמדאי אבד מן העולם. משער המכתש נרכב החוצה לאורך הכביש שהשטפונות התעללו בו, עד למפגש עם דרך העפר המסומנת בכחול הממשיכה במורד נחל חצרה (ואדי חודירה).
קירות המכתש הקטן - מבט מלמטה
כדאי להעיף מבט לאחור אל קירות הסלע האנכיים שבונים את קירות המכתש ויוצרים מעין כרבולות. זהו נוף המצלעות האופייני לאגפיהם הדרום מזרחיים של הקמרים האסימטריים של הקמרים הבונים את הר הנגב.
אין בעייה לרכב במורד דרך העפר שחולפת על פני משטחי סלע ומספר עצי שיטה עד שפתאום נגיע לראשו של מפל גבוה ומרשים החוסם את הדרך. בבת אחת הנוף הופך לפרוע. כדאי ללכת רגלית לראש המפל שבתחתיתו מכתשת מים גדולה. נשוב אחורה ונטפס עם דרך העפר העוקפת את המפל ומתחברת אל ערוץ נחל צין לאחר ירידה תלולה. חזרנו אל מכרנו הישן והאהוב נחל צין שלא מפסיק להפתיע ולאר כשני ק"מ רכיבה במורדו נגיע לראש קטע קניוני יפה שקוביות אבן עצומות נפלו לתוכו. במידה ויש זמן כדאי לרדת ולשוטט בנקיק זה. דרך העפר ממשיכה על שפת הקניון ומטפסת על שלוחה שממנה נדהר מטה אל כביש הערבה.
אנו הגענו לכביש הערבה ממש עם קרני האור האחרונות בדיוק בזמן להתחיל את הירידה בנחל אביה. הרכיבה לעין תמר (כ-13 ק"מ) הוא קטע רכיבה קליל במגמת ירידה מתונהווהוא היה יפה שבעתיים לאור הירח שעלה מעל הרי אדום ושפך את אורו על אלפי הערוצים הקטנים החורצים בסלעי החוואר הרכים. בקטע האחרון בנחל אמציהו עוברים ליד שתי תחנות שאיבה המוארות על ידי פנסים צהובים.
לפרטים נוספים על נחל אמציהו ראה בקישור הבא:
רכיבה לאור ירח במורד נחל אמציהו
אבני חול נוביות בקרבת שער המכתש
מקורות
מנחם מרכוס, מסלולים ברכב וברגל-דרום, הוצאת כתר, ירושלים.
האנצקילופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, משרד הביטחון ההוצאה לאור, כרטא ירושלים, 1992.
מטיילים בנגב, יעקב עיני וערן דורון, מדרשת שדה בוקר וטבע הדברים, 2004.