לאורך השביל האדום מערד למצדה מערב- "שנית מצדה לא תיפול".
מבט אל מצדה מהאוכף
"בודאי טעיתי בחשבי שאמיצי לב שותפים עמי במערכה על החירות, שגמרו אומר לחיות חיים נאים או למות, ובאמת אין אתם שונים מפשוטי העם, לא בגבורה ולא בהעזה, אתם שמרתתים אפילו ממיתה כזאת העשויה להציל אתכם מן הרעות הגדולות ביותר, והחוששים מדבר שלגביו אין אתם צריכים להסס ולא להמתין ליועץ, שכן מימות עולם, עד שלא נפתחו עינינו, היו דברי האבות והאלוקים מלמדים אותנו תדיר- ודבר זה אישרו האבות במעשיהם ובמחשבותיהם הנעלות- שהחיים הם אסונו של האדם ולא המות."

אלעזר בן יאיר
מלחמות היהודים –יוסף בן מתיתיהו. תורגם על ידי שמואל חגי. הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים, 1998.
יוסף בן מתיתהו על מצדה - מתוך מלחמות היהודים (קובץ pdf )
ניתוח נאומו של אלעזר בן יאיר- מאת שמואל חגי
מסע סביב החלק הדרומי של הים המלח - פראנסיס לינטש 1848
ילדים בדואים מפלג אל-חמייסי
עניין
מסלול זה חוצה את מדבר יהודה מערד למצדה והוא כולו לאורך שביל גמלים ולכן הוא אידיאלי לרכיבה. לאורך המסלול אנו עוברים לאורך גראדינט נופי ואקולוגי מגב ההר בגובה של 600 מטר מעל פני הים ועד מצדה מערב שנמצאת בגובה פני הים. ככל שנתקדם מזרחה הנוף נעשה מדברי וצחיח יותר. גולת הכותרת של הטיול היא התצפית המדהימה מהר אלעזר אל מצדה. על הר אלעזר ניתן גם לראות את המחנה השמיני של הלגיון הרומי שצר על מצדה וכן ניתן להבחין בדייק שהקיף את מצדה. זהו המקום לספר את סיפורה של מצדה ולקרוא את נאומו של אלעזר בן יאיר מפקד הקנאים שהתבצרו במצדה כפי שמופיע בספרו של יוסף בן מתיתיהו "מלחמות היהודים".
עניין
מידע
הערה חשובה
פירוט המסלול
ספרים בנושא מצדה
מפות
תחילת הירידה לנחל יעלים
מידע
אורך המסלול: 25 ק"מ
דרגת קושי: בינוני. המסלול הוא רובו במגמת ירידה לאורך נ'קב גמלים עתיק וכולל שתי עליות לאוכפים. הירידה מהאוכף של הר אלעזר למצדה מערב היא קשה ותלולה, אבל לא נוראה. קימת אופציה לחזור מהאוכף לדרך העפר המסומנת בירוק ולהמשיך איתה צפונה עד לחיבור לכביש ערד-מצדה מערב. מעקף זה מוסיף 3 ק"מ לאורך המסלול.
זמן: 7 וחצי שעות.
נקודת יציאה: מרכז מסחרי ערד, שם ניתן להשאיר את המכוניות.
נקודת סיום: חניון מצדה מערב.
עונה מומלצת: חודש פברואר שהוא חודש האביב הקצר במדבר.
לוגיסטיקה: צריך לדאוג לאיסוף חזרה ממצדה מערב. ניתן לדאוג מהבוקר להשאיר רכב אחד בסוף המסלול. פתרון אחר הוא לסגור עם נהגי טרנזיט בערד (יש כאלו ליד הקניון) את האיסוף תמורת כ-120 ₪ לרכב. טרנזיט כזה יכול להסיע עד 6 רוכבים על אופניהם.
אהרונסונית פקטורובסקי
הערה חשובה
סימון השביל האדום הוא בעייתי במספר מקומות ובייחוד עבור רוכבי אופניים שקצב התקדמותם הוא מהיר יותר מאשר הולכי רגל. שני המקומות הבעייתיים שיכולים לגרום לתקלות לא נעימות, הם, היציאה מנחל יעלים, וההמשך מעץ השיזף. בנקודה הראשונה יש לשים לב שק"מ לאתר פטרייה סלע יפה (התחתית בנויה מתצורת חתרורים בעלת גוון אפור) השביל עוזב את הנחל ומטפס ימינה לכיוון האוכף ואחר יורד לאורך נ'קב תלול אל עץ שיזף שבנחל כידוד. שוב נראה שההמשך הטבעי הוא במורד הואדי, וכך גם אנו המשכנו, אבל השביל דוקא ממשיך למרגלות רכס קנאים ולא בואדי. המסקנה היא, שאם לא מזהים את הסימון האדום לאורך קטע של מספר מאות מטרים, יש לעצור, להזדהות ולבחור כיוון שיוביל חזרה אל השביל.
עץ השיזף
פירוט המסלול
תיאור המסלול מזווית הולכי הרגל נמצא בכתבה של יעקב שקולניק "לב מדבר יהודה" שהופיעה בגיליון אוקטובר-נובמבר של המגאזין "ארץ וטבע".

נרכב מהמרכז המסחרי לכיוון אזור המלונות של ערד שממוקם מערבית להר כידוד ומיד לאר גשר הולכי רגל נפנה ימינה בדרך עפר המסומנת בירוק וממשיכה דרומה. אנו נכנסים למערכת שבילים שעוטפת את ערד וסומנה לאחרונה ביוזמתו של דב פוניו תושב ערד. השבילים הם ברובם שבילי גמלים עתיקים ששמשו את הבדואים לאורך השנים בהם היה הגמל כלי התחבורה העיקרי. אכן כדאי להמשיך ולגדל גמלים ולו בשביל לפרוץ שבילי אופניים חדשים. השביל המסומן בירוק מגיע לקצה שלוחה שממנה תצפית יפה אל מדבר יהודה והרי מואב במזרח ואל העיר ערד היושבת על קו הרכס ממערב לנו. כדאי להזכיר כאן את ההבדלים בין שני המדבריות השכנים מדבר יהודה והנגב. הנגב שייך לרצועת המדבריות העולמית שבה נמצא גם מדבר סהרה. מדבריות אלו נוצרים בשל הרמות הסובטרופיות החמות. הנגב הוא אם כן השוליים של הסהרה. לעומת זאת מדבר יהודה הוא מדבר לוקלי הנמצא בצל הגשם. ענני הגשם גולשים ממרומי גב ההר ומתחממים. כמות המשקעים יורדת באופן דרסטי ככל שאנו מתרחקים מזרחה מקו פרשת המים.
פריחת הרותם
נפנה שמאלה בשביל המסומן בשחור ויורד לאורך שלוחה מעל נחל פראים. השביל יורד לנחל יעלים ונפגש עם השביל המסומן באדום. נחל יעלים או בשמו הערבי ואדי אל בדון עובר בקער הגיאולוגי של מדבר יהודה הבנוי מסלעי קרטון רכים. אנו מיד נכנסים ליישוב פזורה בדואי אופייני של פלג אל חמייסי המשתייך לשבט אבו רביע. אוסף של פחונים הממוקם במורד הנחל, עזים, גמלים חמורים, והרבה ילדים בדואים- כפר בלב מדבר. לא ארחו אותנו, אבל מצד שני גם לא הציקו לנו. נמשיל לרכב במורד הנחל, ובפברואר נזכה לחזות בפרחיו הלבנים של הרותם, המעטרים את הנוף הצחיח. לאחר כ- 3 ק"מ נחלוף על פני פטריית סלע יפה שתחתיתה בנויה משכבות של סלע אפור מתצורת חתרורים. תצורה זו היא מיוחדת מבחינה גיאולוגית והיא נקראת גם "תצורת האזור המגוון" בשל הגוונים הרבים המופיעים בסלעיה- ירוק, חום, ורוד וצהוב ועוד. מניחים שאלו סלעי גיר שעברו התמרה כימית על ידי מים חמים (פרטים נוספים על תצורת חתרורים בקישור שבתחתית). לאחר טיפוס קצר, נרכב על שביל בצד הימני של הנחל, ולאחר ק"מ – יש לשים לב לפנות שמאלה ולטפס עם השביל לאוכף יפה. שממנו תצפית יפה אל קמר קנאים הבנוי מסלעי גיר ודולומיט קשים. הנק'ב יורד אל נחל כידוד ובחלקו העליון בולבוסי צור יפים המוטלים בזוויות שונות ומשונות. השביל יורד היישר לעץ שיזף יפה וגדול המצליח לשרוד בתנאי האקלים הקשים וכן בבדידות האופפת אותו.
תצורת חתרורים- עופר שמואלי
בולבוס בעין הגיאולוג- עופר שמואלי
הר יונתן
השביל ממשיך בצמוד לקמר קנאים וחולף ליד הקניון של נחל רחף. ממול בולט בנוף הר יהונתן שהוא הר משאר טיפוסי (בדומה להר ההר בנחל צין). השביל נוח לרכיבה והנוף מרהיב. אנו עצרנו לארוחת צהרים על מדרגת סלע אל מול הר יונתן. ההמשך הוא קטע רכיבה מעט יותר טכני ולאחר חציית נחל אמונים, השביל מטפס בתלילות לאוכף. לאחר רכיבה/הליכה נגיע לאוכף שממנו תצפית יפה אל חלקו הדרומי של הר אלעזר. השביל יורד וחוצה את דרך העפר המסומנת בירוק וממשיך לטפס אל האוכף של הר אלעזר. לאחר עלייה לא ארוכה אנו מגיעים לאחד התצפיות המרשימות ביותר במדבר יהודה-מצדה בכל תפארתה והדרה נצבת ממש מולנו וחוסמת את שדה הראיה. מימין מטפס הדייק הרומאי אל הר אלעזר ומתחתינו ערבוביה של תהומות ומצוקים. נשאיר את האופניים באוכף ונטפס רגלית אל הר אלעזר ונתמקם לתצפית מול מצדה. אי אפשר להיות אדישים לנוף. וזו הנקודה להגיד מספר מילים על מצדה ולקרוא קטעים מנאומו האחרון של מפקד הקנאים במצדה אלעזר בן יאיר, כפי שהוא מופיע בספרו של יוסף בן מתיתיהו "מלחמות היהודים". מיתוס מצדה שרוי כיום במחלוקת, אבל הסיפור הוא מדהים והקנאים הללו שיוסף בן מתיתיהו די משמיץ אותם, היו חלק מעמינו. כדאי להתרשם מהעבודה הרבה שהושקעה בבניית הדייק ומחנות הלגיון הרומאי שצר על מצדה. למעשה רב עבודת בניית הדייק נעשתה על ידי שבויי מלחמה יהודים.
הנוף הנשקף מהאוכף של הר אלעזר
אנו שבים לאחרו במנהרת הזמן לתקופה שלאחר המרד הגדול ברומאים (66 לספירה) שנסתיים בכשלון. אל מצדה שהורדוס בצרה נמלטו הסיקריים או הקנאים בראשות מפקדם אלעזר בין יאיר עד לנפילתם בשנת 73 לספירה. המצור על מצדה החל בשנת 72 לספירה על ידי הנציב הרומי פלביוס סילבה שעמד בראש הלגיון העשירי ואלפי שבויי מלחמה שבנו את הדייק והסוללה. מעריכים שהכח הרומאי כולו, מנה כ- 10,000 איש. הרומאים בנו שמונה מחנות לצבאם ואת גלי האבנים של המחנה השמיני ניתן לראות על הר אלעזר גם כיום. כאן הייתה תצפית שסיפקה מודיעין בזמן אמת לנציב הרומי. הרומאים בנו את סוללה שעליה הם קדמו את כלי המלחמה הכבדים שלהם, שהמטירו אבנים ולפידי אש לתוך מצדה וכך הם הצליחו להבקיע את חומת מצדה והתכוננו לרגע המכריע של כיבוש מצדה. המצב מבחינת הקנאים היה אבוד ומפקדם מצליח לשכנעם להתאבד במקום ליפול לידי הרומאים. וכך הם אמנם נוהגים ורק שתי זקנות וחמישה ילדים נותרים כדי לספר על גבורתם של מגיני מצדה.
תצפית אל הים המלח מהר אלעזר. ברקע הרי מואב.
מצדה הפכה ברבות הימים למיתוס גבורה ועמידה בתנאים קשים, ותנועות הנוער היו עולות אליה לרגל וכן טירוני השיריון הו מושבעים בה.הארכיאולוגים שמריהו גוטמן ויגאל ידין החדירו והעצימו את סיפורה של מצדה. העובדה שהקנאים, תקפו גם את בני עמם שהתנגדו לדעותיהם, נשכחה. מצדה הפכה לסמל של גבורה על ידי העם המתחדש בארצו. יתכן וזכר השואה העציםהרגשה זו. היום בעידן ניפוץ המיתוסים השונים, יש כאלו הטוענים שבהתאבדות הקולקטיבית של הקנאים, לא הייתה גבורה אלא בריחה מן המציאות. כדאי להמשיך לקצה המזרחי של הר אלעזר ולצפות אל ים המלח הכחול המונח למטה. וכן לערוך סיור קצר בתוך עיי האבנים שמעידים ללא מילים על מיקומו של מחנה הלגיון השמיני. אפשר לדמיין את הרומאים היושבים כאן וצופים אל מצדה שממול שרק תהום עמוקה מפרידה ביניהם. מה הם ראו? כיצד הם העבירו כאן קרוב לשלושה עשר חודשי מצור?- אנו יכולים רק לנחש.
יגאל ידין - דברים שאמר בטקס השבעת טירוני חיל השיריון על פסגת המצדה
על מיתוס מצדה וקישורים רבים נוספים
מיתוס מצדה- תקציר עבודת מאסטר- דודי הולצמן
מצדה הייתה כסמל -בנו רוטנברג
הירידה מהר אלעזר למצדה מערב
מהאוכף קיימות שתי אופציות להמשיך הראשונה היא להמשיך בשביל האדום ולרדת למטה. הקטע העליון מעט מסוכן ולכן יש לרדת תוך מתן עזרה הדדית, וההמשך הוא על דרדרת ואחר בתוך גיא עד לחניון מצדה –מערב. זהו קטע לא קל הכולל הליכה רגלית- אבל הנוף הוא עוצר נשימה ומהווה פיצוי על הקושי. האפשרות השנייה היא לשוב לאחור ולרכב על הדרך המסומנת בירוק אל כביש ערד-מצדה שאליו מגיעים לאחר טיפוס די ארוך. אופציה זו מוסיפה כ-3 ק"מ למסלול.
ספרים בנושא מצדה
בספרים הללו ניתן למצוא מידע נוסף על מצדה:

עם מצדה- שמריה גוטמן. הוצאת הקיבוץ המאוחד 1964.

מסע מחקר אל הירדן וים המלח-ויליאם פראנסיס לינטש, משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1984.

בעקבות מלכים ומורדים-עמ 61-84, יוחנן אהרוני ובנו רוטנברג, הוצאת מסדה, תל אביב, 1960.
פטרייה סלע יפה שבסיסה בנוי מתצורת חתרורים
מפות
המפות הוכנו על ידי ראובן פליישר.
המסלול המסומן מתאר את הגירסה בה חוזרים מהאוכף של הר אלעזר אל הדרך המסומנת בירוק וממשיכים צפונה אל כביש ערד-מצדה.
מפת אזור הטיול
מפה מפורטת חלק 1
מפה מפורטת חלק 2
מפה מפורטת חלק 3
פרופיל גבהים