מסע סביב החלק הדרומי של הים המלח
יום שלישי 25 לאפריל, 1848
ויליאם פראנסיס לינטש
מסע מחקר אל הירדן וים המלח, משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1984.
בשעה 1.58 הגענו לואדי סיאל סבה (נחל צאלים) שאומרים שיש מים גבוה במעלהו. המנווט הראה שעברנו 8.5 מילין ימיים. הצוק שמעל לערוץ היה סבה, או מצדה. זהו צוק יחיד במינו, גובהו מ-1200 עד 1500 רגל, ובכל אחד משני צדיו ערוץ עמוק, המבודד אותו מסביבתו. על פסגתו השטוחה ראינו שורה של חומות הרוסות, ובנקודה מסוימת היה בהן פתח מקומר. מבצר זה, שנבנה בידי המך הורדוס ולימים הטיל עליו סילווה מצור שהסתיים בניצחונו, הוא בעל מראה מרשים אך מדכא, והוא משקיף על התהום שבה נמצא הים המסתורי הזה. הערבים שלנו לא ידעו לומר אלא שעל הצוק מצויות חורבותיו של מבנה גדול.
צוק מצדה מרוחק מעט משפת הים, ובין השניים מפרידה דלתא של חול וחצץ שרוחבה יותר משני מילין. גוש של סלע חרוך וסידי, שיש בו שכבות סדירות סמוך לראשו והוא כולו מבודד מהרצועה המשוננת המקיפה את החוף המערבי, בידוד הנעשה בידי ערוצי רוחב ותעלות טבעיות מוצלות ברב שמי היום; מראהו מהים הוא מראה של הוד חגיגי ומפחיד גם יחד ודמותו משתלבת יפה באירועי העבר המחרידים.
יש גוון אדמדמם מיוחד לצוק מוכה אקלים זה, גוון המזכיר כל כך דם קרוש, עד שהוא מאלץ אדם להחזיר דעתו אל ההיסטוריה הקדומה, ולראות לעינו את ההתאבדות הנוראה של אלעזר ותשע מאות וששים ושבעה הקנאים. הרושם שדמם של אנשים אלה, שנשפך במו ידיהם, הכתים את הסלע האיתן הזה לעולמים.