בעקבות ממלכת דוד בעמק האלה

ארכיאולוגית לעתיד.

 

"ויקומו אנשי ויהודה וירעו וירדפו את הפלשתים עד בואך גיא ועד שערי עקרון. ויפלו חללי פלשתים בדרך שערים ועד גת ועד עקרון".

שמואל א', יז, נב .

 

עניין:  ביקור באחד מאתרי הארכיאולוגיה המעניינים של תקופת המקרא שנחפרו בשנים האחרונות, רכיבה בסינגלים  שנבנו במיוחד  עבור רוכבי אופניים  בנופי התנ"ך של חבל עדולם. 

מצבות בחרבת קאיפה

ספר חובה לטיול:  עקבות דוד המלך בעמק האלה- תגליות מפתיעות בארכיאולוגיה המקראית- יוסף גרפונקל, סער גנור ומייקל היזל, הוצאת משכל, 2012. 

הספר כתוב  באופן קולח   ומספר את הסיפור של החפירה הארכאולוגית ואת הויכוח הגדול הניטש בין הארכיאולוגים על ראשית ישראל  ועל בית דוד והממלכה המאוחדת.  הכתיבה מרתקת וכתובה בשפה שגם מי שאינו מעורה בארכיאולוגיה מסוגל  למצוא עניין וללכת שבי אחר התגליות ששופכות אור חדש על אחת התקופות המסעירות ביותר בתולדות עם ישראל. 

השער המערבי.
מידע

תאריך טיול:  (8.3.13)

אורך המסלול: 34 ק"מ

זמן: 7 שעות

דרגת קושי: בינוני +, המסלול כולל רכיבה טכנית בשבילים ועליות תלולות.

נקודת יציאה וסיום: בכניסה לנתיב הל"ה

עונה מומלצת: אביב, אבל ניתן לרכב כל ימות השנה.

 

מפות: 

מפת שביל נט- שפלת יהודה, מהדורה מעודכנת 2012. במפה יש הגדלה של מפות סינגל קנים וסינגל עדולם.

מפת סימון שבילים מס'9 , מבואות ירושלים. 

נחשף ארמון דוד המלך בחרבת קאיפה (כתבה מ-YNET)
הכנת קפה.
תיאור המסלול

החלק הראשון של המסלול עובר מצפון לכביש עמק האלה ומוביל לחרבת קאיפה המסומנת במפה של שביל נט, אך עדיין לא סומנה במפת סימון השבילים. רוכבים בכביש הפנימי  מערבה לכיוון מפעל תמ"י 4 ואחריו מטפסים בדרך עפר עד להתחברות עם דרך העפר של שביל ישראל. ממשיכים עם  שביל ישראל מערבה ולאחר קטע טיפוס עוזבים פונים שמאלה ולאחר כחצי ק"מ כבר ניתן לזהות את הכיפה שעליה סימני חפירות . נוטשים את הדרך ומטפסים רגלית ודרך חומת הסוגרים נכנסים לאתר הארכיאולוגי של חרבת קאיפה.   באתר יש ללכת בזהירות  כדי לא לגרום נזק לשרידים הארכיאולוגים. 

תצפית מזרחה מתל עדולם.
ח'רבת קאיפה מזוהה ע"י החוקרים כעיר המקראית שעריים המוזכרת בסיפור מלחמת דוד בגוליית בעמק האלה.  מיקומה הוא בגבול של ממלכת יהודה עם האזור שנשלט ע"י הפלישתים בקרבת הדרך החשובה שעברה בעמק האלה. העיר מתכוננת ובה נתגלה אוסטרקון ועליו כתובת בכתב כנעני קדום המעיד על כך שכבר בסוף המאה ה-11 לספירה הייתה יכולת להעלות את מסורות המקרא על הכתב. כמו כן, העיר המתוכננת בעלת שני השערים מעידה על שלטון מרכזי שמסוגל לתכנן ולהוציא לפועל מפעלים בקנה מידה כזה.  כלומר דוד המלך הוא לא שייך בדואי אלא אכן מלך של ממלכה והמלך אינו ערום. ח'רבת קאיפה מהווה אתגר לקבוצת הארכיאולוגים שטוענת שממלכת דוד הייתה קטנה ובתקופה מאוחרת יותר. מסתבר שהגרעין של הסיפור המקראי הוא ביסודו נכון. 
הירידה מתל עדולם.

הויכוח בין שתי האסכולות הללו הוא לא רק ויכוח מדעי אלא גם פוליטי , ובהתחשב  שארכיאולוגיה היא לא מדע מדויק אלא מושתתת גם על פרשנות סוביקטיבית  של החוקרים, הויכוח עדיין לא הגיע לקיצו. מעניין איזו תגלית ארכיאולוגית תשמוט את הקרקע סופית מתחת רגלי התיאוריה המינימליסטית הרואה בסיפור המקראי –סיפור בלבד פרי דמיונם של סופרים בתקופות מאוחרות יותר. באתר ניתן להתרשם מחומת הסוגרים ומשערי העיר. 

צומת שבילים.
מחרבת קאיפה ממשיכים ויורדים בדרך עפר שמתחברת לכביש מצפון לצומת האלה. חולפים דרומה על פני הצומת ונכנסים בדרך העפר המובילה לתחילת סינגל קנים מצפון לגבעת ישעיהו המסומן בשחור. הסינגל שנקרא על שם חורבת קנים בה הוא עובר, מתחיל בעלייה ארוכה אך רכיבה ובימי ששי יתכן בו עומס של רוכבים המחייב תשומת לב ביחוד בירידות בהן יש חשש להיתקל ברוכבים אחרים. קטע העלייה הראשון מסתיים בסמוך לחורבת קנים שאליה ניתן לעלות ברגל. מלמעלה תצפית יפה אל  הרי חברון וניתן לזהות את גוש עציון ואת העיר חברון. 

ממשיכים עם השביל וחולפים על החיבור עםן שביל עדולם. השביל עובר מדרום אדרת ואחר יורד למרגלות תל עדולם. ומטפס שוב אל מרומי התל.  בתל עדולם נמצאו שרידים של יישוב מהתקופה הישראלית המזוהה עם עדולם המקראית, אליה ברח דוד מפני שאול ובה הסתתר במערה: " וילך דוד משם וימלט אל מערת עדלם וישמעו אחיו וכלח בית אביו וירדו אליו שמה.  ויתקבצו אליו כל איש מצוק וכל איש אשר לו נשא וכל איש מר נפש ויהי עליהם לשר ויהיו עמו כארבע מאות נפש",  שמואל א, כב, א-ב.

 מראש התל תצפית  יפה אל הכפר צוריף הזכור לרע מסיפור הל"ה, ואל הרי יהודה. למרגלות התל עוברת דרך  קו התפר החדשה.   

מתל עדולם השביל יורד וממשיך בכיוון כללי לדרום מערב ומחרבת פטום יש קטע רכיבה טכני עד לחיבור עם סינגל עדולם. יורדים קטע קצר בכביש ואחר מתחילים לטפס עד להר שוכה. זהו קטע טיפוס מתיש אך מהר שוכה יורדים לחוות הצוק ומשם בירידה תלולה לכביש צומת האלה - נתיב הל"ה. ממשיכים עם הכביש עוד ק"מ מזרחה עד לנקודת ההתחלה. 

מקשיבים לכל מילה.
בסופו של יום לאחר ק"מ לא מעטים על הסינגלים הללו יש תחושה של מיצוי ורוויה  והרגשה שהשבילים סובבים סביב עצמם ללא מטרה מוגדרת מלבד לצבור עוד מספר ק"מ. מבחינת חווית  הרכיבה הם מספקים את הסחורה, אך אני חייב להתוודות שמשהו מהקסם של חדוות הטיול וההרפתקה אובד, ואתה נע מסימון אחד למישנהו ללא חדוות הגילוי, חרד לפספס את הסימון הבא.  לפי תפיסתי רכיבה לשם רכיבה היא רק חלק מהחוויה ההוליסטית  של אופני הרים וחסר בה המימד של הפתעה, גילוי, ספונטניות וחירות.  שביל טוב צריך  יעד וגם סיפור, וסיפור נכתב במשך עשרות או מאות שנים. אין קיצורי דרך לא במרחב ולא בזמן. 
מפות
הכין: יגאל עמית
מפת המסלול מחרבת קאיפה
מפת סינגל קנים ממפת שביל נט
תמונות