ממר סבא לקומראן לבד וביחד במדבר 

שביל מדהים  בדרך למר סבא השוכן בצלע המצוק של נחל קדרון- מראה מהפנט. רכיבה בסינגלים מדהימים- המסתורין של האיסיים שחיו כאן לפני אלפיים יותר מאלפיים שנים ובדואים בודדים שממשיכים במשעולי המדבר גם כיום. 

ממול מנזר מר סבא.
מידע - ממר סבא לקומראן

אורך המסלול: 28 ק"מ

זמן: 8 שעות

דרגת קושי: בינוני ++ ירידה רגלית עם האופניים במעלה קומרן.

נקודת יציאה. מנזר איאותמיוס במישור אדומים. ניתן להשאיר כאן את המכוניות.

נקודת סיום: חרבת קומראן לחוף ים המלח.

מפה: מפת סימון שבילים מס' 8, צפון מדבר יהודה וים המלח

הערה: המסלול עובר בשטח אש.

נקודת לינה: חורשה בכביש הגישה לקליה ליד בית העלמין של המועצה האזורית מגילות (עדיין לא פעיל).

מועד הטיול: 15.2.13  

רוכב וגם צוללן
תיאור המסלול

ממר סבא לקומראן – לבד וביחד במדבר

"והיות אלה ליחד בישראל- בתכונים האלה יבדלו מתוך מושב אנשי העוול ללכת למדבר"

סרך היחד, ח, 12-14. 

מאז ומתמיד המדבר היה מקום מפלט  לפורעי חוק שברחו מאימת השלטון  שמתקשה להשיג אותם במרחבים הריקים ובין הגאיות והצוקים- אזורי המדבר הם כעין אזור דמדומים  בין אור לחושך ובין קדושה לחול . המדבר מושך אליו גם כאלו שמאסו בחיי השחיתות של החברה ורואים במדבר כסמל לטוהרה ולצניעות, הרי לא לחינם ניתנה התורה בסיני.

מכלאה בדרך למר סבא
הגיגים

 בטיול האופניים האחרון בקרנו בשני מקומות  שמיצגים שתי קבוצות  שונות שברחו מהשחיתות והעוול של החברה העירונית אל צפון מדבר יהודה-  כת האיסיים  והנזירים הנוצרים. רכבנו ממישור אדומים לכיוון מר סבא שמעל נחל קדרון. רכבנו בשביל שעובר על המצוק המזרחי של נחל קדרון, ופתאום נגלה לנו המראה המדהים של המנזר התלוי על המצוק שמנגד.  מערום של מבנים המגובבים זה מעל זה וכיפות מוכספות התלויים להם מעל המצוקים.  גם לאחר התבוננות של מספר דקות קשה לעין להבין ולקלוט את כל הפרטים – וזה אולי סוד קסמו של המקום שהקים הנזיר מר סבאס שברח אל המדבר שנת 478 לספירה.   על פי האגדות גר במערה  במשך חמש יחד עם אריה ששמר עליו מפני לסטים. לאחר חמש שנים הצטרפו אליו מתבודדים נוספים וכך נוצרה הקהילה של מנזר מר סבא- מתבודדים שחיים ביחד.  צפינו על המנזר ממרומי המצוקים בגדה שמנגד ובינינו למנזר הפריד נחל קדרון שהוא למעשה נהר שבו זורמים בקצף מי ביוב, שבאופן סמלי אולי מיצגים את מה שצריך לעבור כדי להתעלות מעל לחיי היומיום. 

אודי מעל נחל קדרון
ממנזר מר סבא המשכנו מזרחה בשבילי רועים קדומים שחברו את אזור ספר המדבר עם החלק המזרחי של מדבר יהודה שלאחר הגשמים משמש כאזור מרעה. נכנסו לנחל סככה והגענו עם ערב לראש מעלה קומראן שיורד ממרומי מצוק ההעתקים לחורבת קומראן. ירדנו עם האופניים בהליכה ברגל בשביל הקדום שעובר מעל הקניון של נחל קומראן ושבעבר הלכו בו האיסיים בדרכם לעבד את שדותיהם בבקעת הורקניה. לתחתית המעלה הגענו כבר בחושך. בבוקר סיירנו באתר הארכיאולוגי שהיה מרכז היישוב שבו חיו האיסיים שקראו לעצמם אנשי עדת "היחד",  שכן במקום מרוחק ומבודד זה הם ניהלו חיי שיתוף מופלאים ולמעשה היו הקיבוצניקים הראשונים כמו שכותב עליהם יוסף בן מתיתיהו.:"הם מואסים בחיי העושר, ונפלא הוא שיתוף הרכוש אצלם, עד כי לא נמצא  בקרבם איש מופלג בנכסים".  הפרט הבולט בביקור באתר הוא המספר הגדול של  מקווי הטהרה. 
מנוחה על מדף סלע מעל הקדרון

האיסיים הקפידו מאד על הטהרה  וטבלו במקווה לפני כל ארוחה ולאחר עשיית הצרכים. מעניין שבשתי הקבוצות האיסיים והנזירים התפתח אורח  חיים מיוחד המבוסס על התבודדות וחיי שיתוף בקבוצה. במבט ראשון אלו שני הפכים, אבל אם נעמיק לחשוב ניווכח שזה גם שמאפיין אותנו ברמת נגב- מתן מרווח לפרט להתבודד, אבל גם ליצור מסגרת קבוצתית של חיי שיתוף.  הכיבוש הרומאי בשנת 68 לספירה, שם קץ לישוב מיוחד זה, לא לפני שאנשי המקום הטמינו את המגילות שכתבו בכדי חרס במערות באזור- מגילות שנודעו לימים בתור המגילות הגנוזות. 

בירידה לבקעת הורקניה
תיאור של המסלול
התחלנו את המסלול באיזור התעשייה של מישור אדומים. חוצים אותו דרומה לכיוון דרך העפר שמובילה לג'בל מונטאר אבל פונים ימינה בדרך טובה שמטפסת ימינה וממשיכה לכיוון קידר. בקטע זה פגשנו ברוח נגדית חזרה שהקשתה עלינו את הרכיבה. הדרך נגמרת ואחר ממשיכים  בדרך עפר פחות טובה דרך מגורי בדואים עד לפני הבתים של קידר. המטרה היא למצוא את הדרך שמסומנת בשחור ומוליכה דרומה אל המר סבא.  תחילת הדרך בואדי והיא יורדת דרך בואדי צר עד לגשר שחוצה את נחל קדרון שבו זורמים בשצף קצף מי ביוב. לא לחצות את הגשר! 
גמלים בנחל סככה.
יש להמשיך בשביל בצד המזרחי של הקדרון. הדרך עוברת דרך חלקות ומספר בתים והנחל מעמיק. ממשיכים עד שפוגשים בדרך שמסומנת בכחול. עולים מעט ואז פונים ימינה בסינגל ברור שעובר מעל הקניון. זהו קטע רכיבה מדהים. השביל שייך כנראה למערכת השבילים שהנזירים פרצו באזור.  בקטעים מסוימים יש ללכת כי השביל עובר ממש על פי התהום. ממשיכים להתקדם עד שמגיעים לתצפית המר סבא. מראה המנזר הוא התלוי מעל המצוקים בנוף הפראי הוא מהפנט ממש. ניתן לרדת למטה בשביל הבנוי ממדרגות ולחצות את הנחל בגשר ברזל ושם לטפס לביקור במנזר (הכניסה לנשים אסורה). מפאת קוצר זמן אנחנו ויתרנו לצערי על הביקור והתחלנו לטפס מזרחה כדי להתחבר עם הדרך המסומנת בכחול. ממשיכים בדרך הזו צפונה ופונים ימינה  בדרך המסומנת בשחור ולאיר כ-300 מטר ליד נ.ג. 338 פונים ימינה על קוליס  שהופך שיורד לכיוון ואדי אל עיד'רוי.
אחד מבתי המרחץ בקומראן.

השביל מתחבר לדרך המסומנת בכחול ליד בור מים שעבר שיפוץ ולידו שוקת מבטון.   המים משמשים לאספקת מי שתייה לעדרי הצאן של הבדואים. מכאן ניתן טוס במורד  הדרך עד להתחברות לכביש שעובר לאורכה של בקעת הורקניה. ממשיכים  צפונה עם הכביש כ-3.8 ק"מ עד לחציית נחל סככה שבו עוברת דרך עפר. הרכיבה  בדרך העפר העולה לכיוון ראש מעלה קומראן היא די נוחה. פגשנו עדר גמלים שרעה בואדי.  כדאי לשים לב ולעבור לצד הדרומי של הואדי שבו מתחיל מעלה קומראן. המסומן בירוק. אנחנו הגענו דווקא לצד הצפוני ונאלצנו לחצות את הואדי ברגל. 

קומראן

מעלה קומראן הוא מעלה לא ארוך ולא קשה. קטעים קצרים ממנו ניתן לרכב ויש קטע תלול אחד.  השביל עובר מצד אחד של הקניון לצד השני מתחת למפל. ואחר ניתן לרדת ברכיבה עד לכניסה הרשמית של   הגן הלאומי. את החלק האחרון של הירידה אנחנו כבר  הלכנו בחושך. 

מערות קומראן.
על מקור השם קומראן

סיפר לי אלון גלילי ממדרשת שדה בוקר  שמקור של השם קומראן הוא בשיבוש של המילה קמרין שפירוש שני ירחים. בימים עברו כאשר הדרך מהצד הדרומי של ים המלח לכיוון יריחו עברה בחוף המערבי של ים המלח שהוא יותר נוח מהצד המזרחי, ההולכים בדרך עלו על הגבעה באשור קומראן וכאן נגלה להם לראשונה השתקפות הירח במימי ים המלח בנוסף לירח האמיתי כלומר שני ירחים. לפני קומראן הדרך עברה ממש לחופו של ים המלח ולכן הם הם לא יכלו לראות את השתקפות הירח שאותה ניתן לראות רק ממקום גבוה יותר. אלון גלילי סיפר לי שהוא בדק את הדבר במו עיניו ואכן מקומראן ניתן לראות את שני  הירחים. כלומר בעברית נוכל לקרוא למקום ירחיים. 

מטפסים.
ממצוקי דרגות לקרן אל חג'ר וחזרה בסינגל תמרים

אורך המסלול: 28 ק"מ

דרגת קושי : בינוני +. המסלול כולל קטעי  הליכה עם האופניים.

נקודת יציאה וסיום: מצוקי דרגות.

זמן: 7 שעות.

עונה מומלצת: כל השנה למעט הקיץ
גירסה נוספת של המסלול
מצפון לכתף טור.

זוהי גירסה מעט שונה למסלול של קרן אל חג'ר וכוללת ירידה באחד הנק'בים המדהימים ביותר  בארץ- נקב שהוא חלקו העליון של השביל שיורד לחוף ים המלח  בסמוך לנחל תמרים ולכן אני קורא לו סינגל תמרים. המסלול כולל תצפיות נהדרות אל נופי צפון מדבר יהודה.

ממצוקי דרגות רוכבים צפונה על הדרך הנמשכת לאורך מצוק ההעתקים ומסומנת באדום כק"מ (גבול טעות צפוני השביל המסומן בירוק). מצפון לכתף טור מזהים שביל ברור המטפס מזרחה שלוחה צרה. מתחילים לרכוב על הנ'קב ולאחר מכן מטפסים ברגל מעלה וממשיכים ברכיבה/הליכה עד לנ.ג. 252 שממנה תצפית מדהימה לערב רב של גבעות וערוצים חשופים – המדבר בשיא תפארתו- מראה מהפנט. מכאן השביל יורד ומתחבר לשביל הירוק ליד אל-ע'זלניה וחוצה את דרך העפר המסומנת בשחור.  
קרן אל חג'ר.

ממשיכים בשביל  המסומן בירוק המתחיל לטפס למסרק א-נג'.  עולים עם השביל הירוק עד לאוכף ליד נ.ג 292 ואז עוזבים אותו וממשיכים צפונה על שביל לא מסומן שמתחבר לדרך עפר שמטפסת עד למרגלות הרכס של קרן אל חג'ר. מטפסים רגלי בשביל ברור ואחר  רוכבים על שביל צר לשלוחה צרה . ניתן להמשיך ולרכב בשביל טכני עד לגושי  הסלעים הכהים של פסגת קרן אל חג'ר נ.ג 444. מהפסגה תצפית נפלאה אל מעלה אדומים וההרודיון ודרומה אל המרחבים של דרום מדבר יהודה. 

דני בירידה האחרונה לקרן אל חג'ר.

ירידה רגלית צפונה על מדרון תלול תביא אותנו לשביל המסומן בכחול שהוא רכיב עד למפגש עם דרך העפר המסומנת בחור ההולכת לבקעת הורקניה. וכאן מגיע השינוי, במקום להמשיך עם השביל הכחול , ממשיכים צפונה בדרך העפר עוד כשלושה ק"מ ופונים ימינה לדרך עפר שמתחילה לטפס בכיוון דרום מזרח. הדרך הופכת לשביל ולבסוף מגיעה לאוכף. במדרונות קוליסים של אופנועי שטח שניסו את כוחם בזוויות מטורפות של המדרון.  

חסין - ילד בדואי מצפון לקרן אח חג'ר.

ממשיכים עם השביל עד לשפת המצוק וכאן מגיעה ההפתעה הנוף נפתח, ממול הרי מואב ומתחת ים המלח ובצלע ההר הנ'קב שמוביל למטה. שביל זה הוא הוא חלק משביל קדום שחבר את דרום בקעת הורקניה עם חוף ים המלח. זהו שביל מדהים ביופיו וביחוד בשעות בין הערביים שקרני השמש יוצרות ניגודיות של הטופוגרפיה. השביל רכיב לכל אורכו ומתחבר לדרך העפר מדרום לשביל המסומן בירוק של מעלה תמרים. סינגל תמרים זה מתמצת את היופי והקסם של רכיבה באופני הרים.

חוזרים לנקודת ההתחלה בדרך העפר – הפינאלה של היום שכולל מספר עליות תלולות מעין תשלום על הרכיבה  בסינגלים- אך גם זה לבסוף נגמר. 

סינגל תמרים
מקורות
יום בקומראן- החיים בכת מדבר יהודה.בעריכת אדולפו רויטמן. מוזיאון ישראל, ירושלים, 1997. 
קירילוס מסקיתופוליס- חיי נזנרים במדבר יהודה.  מבוא ותרגום, לאה ד' סגני. הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים, 2005.