בעקבות תעלומת אתרי הסנדל בבקעת הירדן
בדרך אל עין אל רסס
ואדי קלט תחתון

תאריכים: 18-20.4.13

אורך המסלול: 15 ק"מ

זמן: 3.5 שעות

דרגת קושי: בינוני

נקודת התחלה וסיום: מצפה יריחו.

מפות: מפות סימון שבילים, צפון מדבר יהודה, מפת שביל נט , צפון מדבר יהודה.

הערה: כדאי להצטייד באקדח.  מטעמי בטיחות כדאי לצאת לטיול בקבוצה של מספר רוכבים.

החלק התחתון של ואדי קלט הוא אזור מעט פרוץ מבחינה בטחונית בשל קרבתו ליריחו.  אני הרגשתי מאד בטוח לכל אורך הטיול, אבל יש להיות עירניים  ולשים לב לאנשים חשודים. 
לפני מנזר סנט ג'ורג'
את הרכבים השארנו בתוך מצפה יריחו וירדנו בדרך העפר התלולה אל הואדי. בגדה הדרומית שביל המוביל לעין קלט. השביל חוצה את הנחל על גשר. המעיין נהדר וניתן לשחות בו. בכל מקרה צריך להשאיר לפחות את אחד הרוכבים מחוץ למים  ורצוי עם אקדח כדי לשמור על האחרים. מימיו של עין קלט מובלים באמת בטון לאורך ואדי קלט עד ליריחו. לאורך האמה שביל (מסומן באדום ואחר בירוק). שביל מדהים זה רכיב כמעט לכל אורכו עד למנזר סנט ג'ורג'.  לאורך השביל הירוק פגשנו רועים בדואים עם עדרים של עיזים שדלגו בחינניות מעל האמה
לפני הירידה למנזר- יש נקודת תצפית מדהימה אל הקניון ואל המנזר הבנוי בגדתו הצפונית של הואדי. הירידה למטה היא בשביל מדרגות צר ותלול. המנזר פתוח לביקור עד שעה 15 ואנחנו הגענו מאוחר יותר ולכן פספסנו את הביקור בו. מהמנזר כביש תלול מטפס  למעלה לנקודת התצפית שמדרום לואדי קלט שאליה מגיעים האוטובוסים. מכאן המשכנו ק"מ מזרחה לכיוון יריחו ופנינו ימינה בדרך עפר שמטפסת לקיפרוס שבו מוצב לא מאוייש של צהל שממנו תצפית יפה מאד אל העיר יריחו ואל הרי עבר הירדן המזרחי. 
בראש מבצר קיפרוס

בראש המוצב השרידים של המבצר שנה הורדוס על שלם אימו. למעלה יש שרידים של חפירות ארכיאולוגיות שניהל כאן אהוד נצר ב-1970, אך בכל שולטת עזובה והמקום נזנח בשל ריחוקו ובידודו. יוסף בן מתיתיהו תאר את קיפרוס כמקום מבטחים נעים. המקום נעים אך כיום קשה לומר שהוא מקום מבטחים...

מטפסים חזרה עם הכביש למצפה יריחו, זו עלייה ארוכה אך יחסית נוח ונתין לראות בה כאימון. אנחנו בחרנו כמקום לינה את החורשה הקטנה לפני קיבוץ קלי"ה בסמוך לבית העלמין הלא פעיל של המועצה האזורית מגילות.
ואין מים חיים- ליד חניון הלילה לפני קליה.
אל עינות פצאל ועין אל רסס

אורך המסלול- 30 ק"מ

זמן: 9 שעות

דרגת קושי: קשה מאד. המסלול כולל הליכה מפרכת עם האופניים.

נקודת יציאה וסיום מושב פצאל.

מפות:  מפת סימון שבילים, בקעת הירדן ומזרח השומרון. 
בטיחות: יש להצטייד באקדח. 
ואדי אל רסס מלמעלה.
התחלנו לרכב מפצאל בכיוון מערב אל הכביש המסומן למעינות בואדי פציל. בדרך חולפים על פני מבנה ישן של טחנת קמח. במעיינות ברכה קטונה שניתן לרחוץ בה.  במקום פגשנו כפריים שירדו בדרך מהכפר דומא ורועים מהכפר פצאיל. ההמשך הוא הרבה יותר נועז, הרעיון היה לטפס בשביל המסומן באדום  הטלה דרך אל ערקוב לעין אל רסס. בדיעבד התברר שהשביל הזה כולל עלייה תלולה וארוכה מאד עם האופניים על הגב  (יותר משלוש הליכה), כך שאני ממליץ על הטיפוס הזה רק לכאלו שמוכנים   להתמודד עם העלייה הקשה הזו.  
בדרך אל עין רסס
בחלקו האחרון השביל עובר מעל  הקניון העמוק של ואדי א-רסס. דווקא במעבר מהשלוחה אל המפנה הדרומי של ואדי א-רסס הסימון  לא ברור. הקטע האחרון ניתן לרכיבה עד למאהל של בדואים משבט אל כעבנה. את המעיין ניתן לזהות על פי הבוסתן הירוק שנמצא מתחתיו על מדרגת סלע. כדי להגיע למעיין יש לרדת בשביל המסומן בירוק. הסימון במפה לא מדויק משום שהחיבור של השביל הירוק עם השביל האדום  נמצא מעל המעיין. המעיין מתוך בריכה יפה החצובה בסלע שניתן לרחוץ בה. אחד הבדואים שפגשנו למעלה נדהם לראות אותנו עם אופניים וען שאנו משוגעים ואולי בצדק...) המשכנו עם השביל הירוק ברגל ההופך לדרך עפר. המטרה הייתה להגיע לדרך העפר המסומנת בירוק היורדת לגלגל.
בידת א-שעב
הבעיה שמדרום לחרבת  ג'בעית ניצב לו בסיס תותחנים מוזר שחוסם את הדרך. הבסיס היה בעבר גדול יותר והיום הוא תופס רק שטח קטן. בכל מקרה נכנסו לסבך של גדרות ולבסוף החלטנו לשוב אחורה  ולרדת בדרך העפר היורדת מזרחית לחרבת ג'בעית דרך מע'רת אל בטמה.  תוך כדי השעטה במורד יש לשים לב שמושכים מזרחה ולא דרומה.  בסופו של דבר בלהט הירידה הצלחנו לסטות מהדרך ולרדת על דרך שירדה לכיוון ואדי אל בטם . הדרך הסתיימה  מעל לואדי העמוק, וחייבה אותנו לקטע הליכה קשה ותלול על שפת התהום- על טעות משלמים. לאחר תלאות הגענו לתחנת השאיבה שממנה הירידה בכביש  עד לפצאל היוותה פיצוי מה על היום הקשה הקשה. הכביש עובר בין תמר לפצאיל הכפר הערבי ומתחבר לכביש הבקעה. ניתן לרכב חזרה לפצאל על דרך העפר שעוברת בצמוד לכביש הבקעה בצד המזרחי שלו. כ-500 מטר לפני צומת פצאל ניתן לפנות שמאלה  בכביש צר שמוביל לשער הכניסה למושב.
מבט נוסף על אתר הסנדל
אנו המשכנו ללינה במושב ארגמן שגיל קופר הרבש"ץ של הישוב ארח אותנו ואפשר לנו לישון במועדון של ארגמן  וזה המקום  להודות לו על הכנסת האורחים. 
דרך התהלוכות
אל ביד'ת א-שעב וראס אל חרובה

 

זמן: 6 שעות

דרגת קושי: קשה. המסלול כולל עליות  ארוכות.

נקודת יציאה וסיום: מושב ארגמן

עונה מומלצת: חורף ואביב.

הערה: המסלול עובר בשטח אש פעיל ולכן ניתן לטייל בו רק בסופי שבוע.

ספר חובה לטיול: עם נולד- מזבח הר עיבל וראשית ישראל-אדם זרטל. ידיעות אחרונות-ספרי חמד, 2007.

 

תודות: למשה עינב על יצירת הקשר עם גיל קופר ממושב ארגמ"ן.

 

מפות:  מפת סימון שבילים, בקעת הירדן ומזרח השומרון -5-6
ניסים ונפלאות

"ספר המדבר  של השומרון הוא ארץ הבראשית האחרונה של ארץ ישראל. כמעט שאין בו יישובים-רק קצת מאהלי בדווים. כמה יישובים ומחנות צבא. יש בו קילומטרים על קילומטרים של גבעות וצוקים, נחלים עמוקים ומעיינות נסתרים. במזרח הוא נופל אל בקעת הירדן הלוהטת בשמש; יש בו בקעות חומות ופוריות- הבוקיעה ונחל תרצה, ואדי פיראן וואדי אחמר שבין מכורה לגיתית. הנוף איננו נורא הוד אלא רך ועגמומי משהו. אין הוא צחיח כמדבר יהודה ויורדים בו מאתיים וחמישים מילימטרים גשם בממוצע. על חלק גדול מהריו צומחים שיחים נמוכים ומפוזרים. שיזף השיח והרותם, אלת המסטיק ומיני הלענות ולעיתים סירה קוצנית. בינואר מכסה עשב רענן את משטחי הגבעות. בפברואר מתפרעים המדרונות ליד כביש הבקעה בכתמי ענק אדומים של נוריות וכלניות."

מתוך עם נולד – אדם זרטל, עמ' 241.

עניין

המסלול עובר דרך אתר ארכיאולוגי מעניין מאד ביד'ת א-שעב המזוהה כאחד מן הגלגלים המקראיים ואחר מטפס אל ראס אל חרובה  ויורד לבוקיעה . באביב השדות ירוקים והמדרונות פורחים ועדרי צאן משוטטים בנחת כמו בימי התנ"ך. ברקע נשקפים ההרים הנישאים  ג'בל טמון והר גדיר. יש משהו מיוחד בנוף הזה ובריחוק שלו מצירי הטיולים הראשיים. 

בטיפוס מהמחרוק לראס אל חרובה
תיאור המסלול

יוצאים מארגמן ויורדים לעקול התחתון בכביש וממשיכים דרומה בדרך עפר שעולה על סוללה. המגמה היא לכיוון מגדל המים. מרחוק כבר ניתן לזהות את אתר הסנדל הנמצא למרגלות הרכס. בשבת בה בקרנו במקום הגיע אוטובוס עם קבוצת מטיילים- האתר מתחיל לעלות על מפת הטיולים הארצית ולמושב ארגמן יש תוכניות לפיתוח המקום. דרך העפר נכנסת לתוך המתחם. כדי להתרשם היטב מכל גודלו כדאי לעלות אל המדרון הסלעי שמדרגו בנויות מובילות אליו – זהו מעין אמפיתיאטרון שבו ישב הקהל שצפה בתהלוכה ובטקס הקרבת הקורבנות שהיה מן הסתם על הבמה העגולה. פרופ' אדם זרטל מזהה את המקום כאחד מן הגלגלים הקדומים ובו מקום שבו התקיימה "עלייה לרגל" כלומר טקסי פולחן של בני ישראל שחדרו לארץ כנען ממזרח בסוף המאה השלוש עשרה לפני הספירה.  זה אתר הסנדל שנשתמר באופן הטוב ביותר והגדר חיצונית מורכבת מסוללה כפולה של אבנים שביניהן נוצרה מעין דרך שבה ניתן היה להקיף את האתר. נכון לעכשיו נתגלו חמישה מתחמי סנדל באזור מזרח השומרון. האתרים שמשו כמקום פולחן והתכנסויות שבטיות. הארכיאולוג דרור בן יוסף מזהה את המקום עם המרכז הפולחני שהקימו שבטי עבר הירדן על פי הפסוק בספר יהושע פרק כב , י:

"ויבואו אל גלילות הירדן אשר בארץ כנען ויבנו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה שם מזבח על הירדן מזבח גדול למראה." 

תצפית מראס אל חרובה

האם זה המזבח המדובר ? יתכן, מה שבטוח שהאתר הזה מאד מיוחד ומעניין. 

מאתר ממשיכים דרומה לאורך דרכי עפר שעוברות ממערב למטעי הדקלים עד הפנייה לדרך המסומנת באדום מצפון לצומת אדם. זוהי דרך שנפרצה ע"י צה"ל ולאורכה מספר מוצבים לא מאוישים שתפקידים להגן על הציר החשוב שעובר בנחל תרצה ועולה לשכם.  זוהי עלייה ארוכה ותלולה עד לראס אל חרובה נ.ג 211 שממנה נשקפים  הרי הגלעד ומזרח השומרון. אנחנו נקלענו במהלך העליה לסופת גשמים ולרוחות חזקות שהפכו את הטיפוס לקשה יותר. מראס אל חרובה הדרך יורדת אל ואדי אל חרובה וממשיכה צפונה אל הבוקיעה . הדרך מטפסת לאוכף ואחר יורדת ממנו למקום המסומן בפה בשם אל מנהסלה.
המחנה הרומי

נפנה ימינה בדרך עפר לא מסומנת החוצה שטחים מעובדים ואחר צפונה לכיוון דרך עפר שמטפסת אל הרכס למעלה. הדרך לא ברורה אך קיימת בשטח. העלייה תלולה  וצריך ללכת ברגל עד ההתחברות עם דרך העפר המסומנת בכחול העוברת על הרכס. מלמעלה נשקף נוף מדהים של השומרון מצד אחד ושל הגלעד מהעבר השני. מגמת פנינו היא דרך העפר היורדת לכיוון המחנה הרומי המופיע בשמו ח'רבת אל ערור. בשל הגשם שירד אנחנו בוססנו בבוץ  שנדבק לגלגלים והקשה  מאד על הירידה. לפני שהדרך מתעקלת צפונה, פונים בדרך על שיורדת במדרון  ועוברת דרך שדות שעורה. הדרך מובילה לשרידים של המחנה הרומי הבנוי מאבנים גדולות. באתר מספר בורות מים והוא משתרע על שטח גדול. מה עשו כאן הרומאים ובמי נלחמו?  יתכן והיה זה בסיס קבע של הצבא הרומאי כמו מחנה קבע של צה"ל. 

בירידה מהמחנה הרומי.

מהמחנה הרומי ירדנו לכביש הבקעה בדרך שעוברת מצפון לו, ומשם חזרנו לארגמ"ן לאורך כביש הבקעה כאשר בדרך חולפים על פני הכפר מרג' א-נענע שהוא מובלעת שטח A

מפות
הכין: יגאל עמית