קניוני אדום ומואב - עולם מסתורי מעבר לפינה
כתב: זיו שרצר
"...קניון זה כיצד נוצר? אותה שעה הוא נרעש ונרגש מפלאי הבריאה ומוכן רק לתשובה אחת, כי בזמן מן הזמנים התרחשה כאן קטסטרופה איומה, שקרעה את ההר לקרעים והשאירה אותו סדוק ומבוקע עד למעמקיו.
את הגיאולוג השוטה, המנסה להסביר לו, כי לא הייתה כאן שום קטסטרופה, אלא סחף פשוט בלבד, הוא מוכן לגלגל מניה-וביה למטה."
למצגת שיקופיות על קנינוי מואב ואדום
מצגת שיקופיות נוספת על קניוני אדום
תאור זה, של עזריה אלון נכתב על קניוני מדבר יהודה אי שם באמצע המאה הקודמת.
הייתה זו תקופה בה ראשוני החלוצים סיירו במרחבי מדבר יהודה והנגב האסורים, אך מעטים ידעו או שמעו אם בכלל על הקניונים שממזרח לים המלח.
אילו ידע עזריה אלון על כמויות המים הזורמים בקניונים הצרים, על הצמחייה העשירה המשתלשלת מקירותיהם, על אבני החול הצבעוניות והמגוון הגיאולוגי היה לבטח משנה את השקפתו...

הרי אדום ומואב הנישאים אל על מעל הערבה וים המלח, לא רומזים ולו במעט את אשר צפון בתוכם.
כל חיינו הסתכלנו אל העבר השני וראינו הרים גבוהים, קשים לקליטה, הרים המשנים את גוון פניהם בכל רגע ורגע. היה זה רק טבעי לחשוב שהרי מדבר צחיחים הם, ללא הפתעות וחסרי ריגושים.
אך כאשר בוחנים את העבר הגיאולוגי מלא התהפוכות, שאכן קרע, סדק וביקע את האזור כולו ומוסיפים לכך טופוגרפיה קיצונית, אקלים זועף ו-וולקניזם, ניתן לחשוב שלא רק "סחף פשוט" עיצב את האזור, אלא תוהו ובוהו בכבודו ובעצמו דאג למלאכה והייתה לו כנראה נפש של אומן.
ניתן להסביר כל תופעת טבע במונחים גיאולוגיים וגיאומורפולוגיים פשוטים: משקעים יבשתיים, שיכוב צולב, שברים אופקיים, בלייה וכו', אך כיצד ניתן להסביר איך כל אלו התאגדו יחד כדי ליצור בצורה הרמונית כל כך, מקום שאין שני לו בעולם. לאורך 200 ק"מ מתחתרים נחלים, שכל שאיפתם הינה להגיע למקום הנמוך בעולם, ומפלסים את דרכם בין סלעים של אבן חול, דולומיט, גרניט, בזלת וקונגלומרט פרה-קמברי. תוך כדי שחיקה וליטוש, הם יוצרים את ארץ הקניונים, אולי המקום בעל צפיפות הקניונים הגדול בעולם.
מי שלא ראה במו עיניו את כמויות המים הזורמים בנחלים, את עצי התמר התלויים בין שמים וארץ ואת ההרדופים הפורחים...מי שלא הלך בין קירות שאת סופם לא רואים, פיתול אחר פיתול, ועיניו התבלבלו מעושר הצבעים, הפסים ופרחי המנגן הבוהקים, כדאי שיאסוף את מיטלטליו ויעשה את דרכו אל הממלכה שמעבר לפינה.
ולמי שכבר נתגלו אוצרות ההרים, ודאי יחזור אליהם פעם אחר פעם.
למידע נוסף ניתן לכתוב לזיו שרצר:
sherzerz@bezeqint.net