אל הר עריף - יומיים בהר הנגב הגבוה
במרומי הר עריף
עניין

בין אילוצי הפקחים לבין אילוצי הצבא, עדיין טיול בחבל נוף  זה הוא יפה ובייחוד פסגת הר עריף והרכיבה על כביש הגבול. ביקור בעין המערה, מעיין נשכח שכיום מקבל את מימיו מצינור מים  ואלות אטלנטיות כבדות מזוקן בנחל לוץ.

המכתש המערבי בהר עריף
מידע

אורך המסלול:

בורות לוץ- חניון נחל מעזר -25 ק"מ 

חניון נחל מעזר- בורות לוץ דרך כביש הגבול ונחל לוץ- 48 ק"מ

 

דרגת קושי: בינוני

נקודת התחלה וסיום: חניון בורות לוץ

עונה מומלצת: כל השנה למעט הקיץ

מים לשתייה לאורך המסלול: עין המערה, בארות עודד במקרה של בעיה.

תיאומים: ניתן לטייל באזור רק בסופי שבוע. יש לתאם את הרכיבה על כביש הגבול עם עם הצבא. נכון לנובמבר 2010,  כביש הגבול סגור לתנועת אזרחים.

 

לוגיסטיקה:  אנו השארנו את הרכבים בחניון בורות לוץ ושילמנו לבדואי כדי שישמור עליהן. כמו כן יש לתאם הקפצת ציוד לחניו נחל מעזר.

 

בהר עריף, ולאורך כביש הגבול יש קליטה טובה של סלולרי. לאורנג' יש קליטה טובה גם בחניון נחל מעזר.

פסגת הר עריף
בורות לוץ –חניון נחל מעזר
תיאור המסלול (26-17.11.10)

 

  כל הרכיבה היא על דרכי עפר מסומנות במפת סימון שבילים. מבורות לוץ נמשיל כיוון מעלה ערוד בדרך עפר המסומנת בכחול.  הדרך יורדת לכיוון נחל לוץ ואחר מטפסת לתצפית יפה על מכתש רמון מהפינה הצפון מערבית שלו. נמה שבולט הם קרני רמון והר ערוד הבנויים בזלת  שפרצה מהאדמה לפני כ- 150 מיליון שנים לפני היווצרות המכתש. מהתצפית יורדים במעלה ערוד ויוצאים מהמכתש  עד מפגש עם הדרך המסומנת באדום. בדרך חולפים על פני מספר עצי אלות אטלנטיות יפות. פונים ימינה וממשיכים מערבה  למרגלות מצוקי לוץ שהם מבנה אירוזיבי כלומר נוצר ע"י סחיפה של מים.

 הדרך פונה לנחל מעזר וממשיכה לאורכו ומידי פעם חוצה  את האפיק. הדרך מובילה אותנו לחניון הלילה שכיום יש בו כבר שירותי שדה מסודרים. מכאן יוצא השביל המסומן בכחול המטפס אל הר עריף.  הטיפוס והירידה אורכים כ-3 שעות. השביל מטפס בתחילה בתוך ואדי ואחר מגיע למצוק של המכתש המערבי. אל הפסגה מגיעים לאחר טיפוס נוסף על פני מדרון זרוע באבנים. מלמעלה תצפית נהדרת אל מרחבי הנגב.  צפונה ניתן לזהות את מפער פיטם, ואת מצפה רמון. מזרחה בולטים מצוקי העריף והר קרטון. בדרום נישאות הרמות של הר כרכום הר דלעת ומזרחה הר שגיא, הר שגיא הר המערה, וביניהם מבצבצת הכיפה הגבוהה של ג'בל עריף א-נקה בסיני. 

ערב רב של נחלים והרים שעדיין מאפשרים  לך לחוש מעט מנוף הבראשית של המדבר. לא נותרו עוד מקומות רבים בארץ שניתן לחוש ולו רק לרגע את הוד קדומים זה. הר עריף נמצא על שבר רוחב גיאולוגי שנקרא שבר עריף בתור, שחוצה את הנגב בכיוון מזרח-מערב ונמשך הלאה לתך סיני. בהר שני מכתשים עובריים ולא שלמים שהתפתחו בקמר המקומי של הר עריף. מכתשים כאלו מצויים גם בג'בל הלאל וגבל מע'רה בסיני.  הירידה לחניון הלילה היא באותו הנתיב שבו עלינו.

עריף א-נקה מכביש הגבול
חניון נחל מעזר- כביש הגבול – נחל לוץ- בורות לוץ
מחניון הלילה נמשיך דרומה בדרך העפר המסומנת באדום ואחר מערבה לכיוון כביש הגבול. הדרך חוצה את בקעת חסון, ובנחל חסון ניתן לראות טראסות חקלאיות קדומות שמעידות על חקלאות מי נגר גם במקום מרוחק זה.  הדרך מתחברת עם כביש הגבול לפני העלייה להר שגיא. ממשיכים ימינה לכיוון צפון. הכביש מטפס ואחר יורד לכיוון נחל בתור שלמרגלות בורות לוץ. הרכיבה  על כביש הגבול מזמנת תצפיות יפות אל  סיני ובעיקר אל  ג'בל עריף א-נקה הבולט בדבשתו. הכביש שומם  ונראה די נטוש. קו הגבול בין הנגב לסיני נקבע ב-1906 בין תורכיה לבריטניה והוא נמשך בקו ישר מראס אל נקב לרפיח. הבריטים דאגו להשאיר את רב נאות המדבר שלאורך הגבול בשטחם כמו עין קדיס ועין קודיראת.
עין המערה- מעיין בקופסת פלסטיק
  הכביש ממשיך לטפס לכיוון הר המערה. ממש בתחילת העלייה ניתן לראות עץ דקל  בקרבת הכביש ואחר מגיעים לשלט גדול המורה על עין המערה. המעין שנבע בעבר מתוך מערה נסתם בשל האסונות  שהתרחשו למטיילים שניסו לצלול ולהגיע אל האולם הפנימי. כיום נאת המדבר הקטנה מוזנת בצינור מים שמזורם לתוך שוקת פלסטיק.
בית קברות בדואי במפגש של נחל לוץ עם כביש הגבול

המים מחזיקים את צמחי הקנים ירוקים  וכן משמשים לשתייה לחיות הבר והציפורים. זהו המעיין היחיד באזור ולכן חשיבותו רבה. מעין המערה מתחילה עליה ארוכה להר המערה שהוא הר טבלה מישורי.  מהר המערה חרידה ארוכה לנחל לוץ. בסמוך למפגש של נחל לוץ עם הכביש בית קברות בדואי של שבט הסראחין, אותו שבט בדואי שגורש מהנגב ב-1959 לאחר הרצח של יאיר פלד ז"ל בנחל סרפד.  הקברים פשוטים אך שמורים היטב. הבדואים מניחים את הנקבר כשראשו פונה לעבר מכה.

אנדרטה לזכר סמ"ר ירון מאיה - על כביש הגבול
בנחל לוץ דרך עפר שעוברת בתוך ערוץ הואדי והיא בלתי רכיבה בשל החצץ הטובעני שמרפד אותה. . ניתן לרכוב מעל האפיק בשביל שחוצה מידי פעם את האפיק ועובר מגדה אחת לגדה השנייה. זהו קטע רכיכה יפה מאד. מעל האפיק שרידים של חקלאות קדומה ונראה שהנחל היה מעובד בעבר באופן אינטנסיבי. לאורך הערוץ מספר עצי אלה אטלנטית אדירים., וכן מספר גזעים אדירים שנסחפו בשיטפון של ינואר 2010.  ממחקר שנערך לאחרונה על ידי ד"ר יואב אבני, עולה שיש התחדשות של עצי אלה צעירים ולעצים אלו כח חיות רב והם מותאמים לתנאי האקלים בהר הנגב הגבוה. הגזעים חלולים בשל פעילות של חיפושית המכרסמת את הגזע.
גילן של האלות הגדולות נאמד ב-700 עד 1000 שנים ("והדרת פני זקן")  והן ממוקמות במדרגות סחף מעל אפיק הואדי. הקטע האחרון של הנחל רכיב משום שהדרך יוצאת מהאפיק. הדרך מתחברת עם הדרך המובילה למעלה ערוד. מכאן מתחילה עלייה של כ- 4 ק"מ עד החזרה לחניון בורות לוץ בדרך שבה עברנו ביום הראשון.  
אלה אטלנטית לאחר הירידה במעלה ערוד
מקורות

הר הנגב, נופים וטיולים, בעריכת זאב משל. משרד הביטחון, ההוצאה לאור, 1991.