אל גב זרחן דרך "העין" של הר רכב

"העין" של הר רכב
ענין
זוהי גרסה מעט שונה ומעניינת  של המסלול הרגיל מההר החלק לגב זרחן משום שהיא כוללת ירידה ל"עין של הר רכב", תופעה גיאומורפולוגית מעניינת של חלון במצוק וכן ירידה לעין אום תינה.  לאחר  חורפים גשומים ניתן לשחות בשני מקורות מים נדירים אלו באזור הנגב.
גיאולוגיה של פוספטים
מידע

תאריך טיול: 9.4.11

אורך המסלול: 42 ק"מ

זמן: 7 שעות

דרגת קושי: בינוני + , המסלול כולל רכיבה בשבילים וקטעים קצרים של הליכה רגלית

טיפוס מצטבר: 700 מטר

נקודת התחלה וסיום: החנייה בסמוך לשער מפעל הפוספטים אורון

עונה מומלצת: אביב וחורף

מפה: מפת סימון שבילים מס' 16

הערה: המסלול עובר בשטח אש, ולכן הטיול באזור אפשרי רק בסופי שבוע וחגים.

אי שם בדרך להר החלק
תיאור המסלול
ההתחלה היא בחניון בשער מפעל אורון שהוכשר ע"י חברת הפוספטים שמנסה לשפר את תדמיתה. במקום מים לשתייה, שולחנות פיקניק ושלטי הסבר מעניינים על תהליך היווצרות הפוספטים ועל תהליך הפקת הפוספטים.  מהמפעל נמשיך בכביש המחבר את מפעל אורון עם מפעל נחל צין. בתחילה הכביש מסומן על ידי חביות פלסטיק כחולות. רוכבים כ- 5 ק"מ עד לשלט המורה על פנייה ימינה להר החלק. מכאן מתחילה דרך עפר המסומנת בשחור המתחילה לטפס לכיוון ההר החלק. הדרך הזו מובילה את המימסר בהר החלק, אך אנו עזבנו אותה לאחר כ-2 ק"מ והמשכנו ללא שביל לאורך המצוק על מישורי חמאדה מצוררים.  הכיוון הוא דרום מערב אל האנטנה הגבוהה. הקטע האחרון כולל  עלייה מעט תלולה היישר לנקודת התצפית של ההר החלק הצונח בתלילות מדהימה אל נחל צין.
יחנוקים בנחל צין

מלמעלה תצפית נפלאה אל הר ההר, והלאה לשלוחת צלמון ובימים של ראות טובה אל הרי אדום. ניתן להרגיש כאן כאילו הארץ נגמרת ומכאן דרומה,  משתרע חבל ארץ אחר וחדש. ולכן אולי הגבול המקראי של הארץ המובטחת עובר בהר החלק.

"העין" של הר רכב

מההר החלק, נרד בדרך העפר כ-ק"מ ונפנה ימינה ונרכב על שבילי גמלים עתיקים. הכיוון הכללי הוא מערב  עד להתחברות עם דרך העפר שתוחמת את שטחי הכרייה של הפוספטים.  הרכיבה היא על שבילים החוצים את מישורי הצור הכהים. כאשר מגיעים לדרך ממשיכים דרומה עד הקצה של הר רכב. יש להקפיד לא לרדת מהשלוחה של הר רכב. הר רכב, הוא הקצה הדרום מערבי של רכס חצרה. מקצהו תצפית יפה אל נחל צין. ההר מסתיים במצוק ובקניונים מפותלים היורדים לנחל צין. נוף פרוע ומבותר  ומפתיע על לאחר הרכיבה על השלוחה המתונה של ההר.

עין אום תינה
כדי לרדת מההר יש לחזור כ- 500 מטר עד לשביל המסומן ברוג'ומים היורד למדרגה התחתונה של הר רכב.  זיהיתי למעלה ערמות של גללי גמלים ישנים שמעידים שהנק'בים האלו שמשו בעבר את הבדואים שנדדו באזור. הבדואים והגמלים נעלמו ובמקומם הופיעו רוכבי האופניים שמשתמשים בשבילים הקדומים. השביל עובר בסמוך למפל פרסה ומיד לאחריו נפנה שמאלה ונרכב דרומה על שביל המסומן בגלי אבנים גדולים.
על שפת גב זרחן

השביל הזה יוביל אותנו עד לשפת מצוק שההמשך שלו הוא שלוחת סכין צרה. בשלוחה זו נמצאת העין של הר רכב שאותה לא ניתן לראות משפת המצוק. יורדים קטע קצר ברגל ואחר אפשר להמשיל ולרכב על השלוחה ולרדת רגלית  לחלון המדהים שבסלע. הירידה היא מסוכנת וצריך לעשות  זאת בזהירות מירבית!! זוהי לדעתי גולת הכותרת של המסלול הזה, משום שלא רבים מגיעים לכאן. מעניין לבדוק היכן בדיוק יורד השביל המסומן ברוג'ומים. אני משער שהוא יורד לקרבת עין אום תינה.

חוזרים חזרה ויורדים בשלוחה אחת מזרחית לשלוחה של העין. ממול ניתן לראות את העין של הר רכב במלוא הדרה כאשר השמיים הכחולים ניבטים דרך החלון בסלע. הירידה לאפיק נחל צין היא יחסית פשוטה.  ממשיכים במעלה נחל צין שיוצר כאן ערוץ רחב ומבצע עיקול פרסה גדול. לאחר העיקול ממשיכים עוד כחצי ק"מ עד לעין אום תינה, גב מים בערוץ נחל זרחן. לדב מובילה דרך רכב וזהו מקום מועדף לרכבי השטח. בקיר הגב, צומח לו עץ תאנה שנתן למקום שמו. מעין אום תינה ממשיכים בדרך עפר יפה  במעלה נחל זרחן.

הדרך מסומנת בכחול והיא עבירה לרכבי שטח. לאחר כ-3 ק"מ הנחל נסגר ע"י מצוק ובולדרים גדולים. זהו גב זרחן – פינה קסומה במדבר. ניתן להעלות עם מעט מאמץ את האופניים לקרבת הגב. משום שהגב מוסתר מהשמש ברב שעות היום, המים בו קרים מאד ונשמרים בו עד אמצע הקיץ. ניתן לשער  שבעבר, הגב היה מקור מים חשוב ביותר לבדואים שנדדו באזור ולכן גם שפע השבילים שבאזור. מהגב ניתן לטפס למעלה בשביל שעובר בסמוך למצוק מדרום. ממשיכים במעלה נחל זרחן בשביל די ברור. הנוף מסביב הוא נוף של הרי שולחן דומים להר צור. ככל שאנו מתקדמים במעלה הנחל, הקירות שמשני צידי הואדי נעשים נמוכים יותר ולבסוף הדרך תוביל אותנו החוצה מן הנחל לכיוון מסילת הברזל. נחצה את המסילה ונמשיך מערב עד לדרך העפר שמובילה לאורון.

נחל זרחן עילי

זהו קטע רכיבה של כ- 7 ק"מ שרובו במגמת עלייה במקביל למסילת הברזל והוא די מתיש. הדרך הטובה לעבור אותו היא לנסות לרכב מהר. הדרך עוברת את מפעל אורון ומתחברת לכביש מדרום לשער. בשבתות כאשר אין תנועה של רכבים בתוך המפעל  ניתן לקצר ולעבור את החצי ק"מ האחרונים בתוך המפעל.

תמונות