מכלא נפחא לעזוז לאורך שבר סעד-נפחא

באר חפיר- מים במדבר
עניין

"עלי באר, ענו לה. חפרוה שרים, כרוה נדיבי העם, במחוקק במשענתם...

(במדבר כא, יז-יח)

 

 המסלול עובר לאורך קו השבר הגיאולוגי סעד-נפחא שחוצה את רמת עבדת. נטפס אל שלוש פסגות: הר נפחא, הר קמר והר חמרן שמהן תצפיות יפות אל מרחבי הנגב.  המסלול עובר בבאר חפיר אחד ממקורות המים הבודדים בנגב המרכזי.

 

מסלולים נוספים באזור
אל מזרחו של הר נפחא
אל הר סעד
הר נפחא - מבט ממערב
מידע

תאריך: 3.9.10

 

 

אורך המסלול:  54 ק"מ

זמן: שעות

דרגת קושי: קשה.  המסלול כולל קטעי רכיבה טכניים ומסר עליות תלולות

נקודת יציאה: כלא נפחא

נקודת סיום: עזוז.

עונה מומלצת: כל השנה למעט הקיץ.

מפות: מפות סימון שבילים מס'  16 ו-18.  

מים לאורך המסלול: באר חפיר

הערה:  המסלול עובר בשטחי אש פעילים של צה"ל ולכן אפשרי רק בסופי שבוע.

כמו כן יש להיזהר ולא לגעת בשום נפלים של תחמושת!

אלה אטלמטית לפני העלייה להר נפחא
תיאור המסלול
מהכלא נרד בכביש דרומה עד לנקודת החצייה עם נחל צין. נפנה ימינה ונחצה את הנחל בכיוון דרום מערב עד להתחברות עם דרך עפר טובה. ממשיכים עוד כק"מ ופונים ימינה לדרך שמטפסת לרכס נפחא. בסמוך לפניה עץ אלה אטלטנית יפה. הקטע האחרון של העלייה מעט תלול ומגיע לאוכף שבין נ.ג 841 לנ.ג. 826. רכס נפחא  אינו מטוייל כמעט והדרכים שעוברות בו נפרצו ע"י הצבא. מהאוכף נמשיך לכיוון מערב בשביל שמתחבר עם דרך העפר שעובדת ואחר מטפסת בתלילות לאוכף נוסף. כ- 300 מטר לאחר האוכף פנייה של דרך צרה שמטפסת בתלילות לאוכף נוסף.
אורי בהר נפחא

מכאן טיפסנו ברגל לפסגה שממערב לאוכף נ.ג. 836. מלמעלה ניתן לראות את המרחבים של רמת עבדת. שמתחמים מדרום ע"י מצפה רמון ובצפון ע"י בסיס רמון. הלאה במערב ניתן לזהות את הר קמר ומערבית לו את חמרן הם מבנים גיאולוגיים שנוצרו ע"י קו השבר. מהאוכף יורדים ללא שביל ברור בואדי לכיוון דרום מערב.  זהו קטע רכיבה טכני ומידי פעם יש ללכת קטעים קצרים ברגל ומידי פעם יש קטעים של שביל ברור שמשמש את הבדואים שעוברים מידי פעם עם הצאן. הואדי מתחבר לדרך העפר הנמשכת לאורכו של נחל יתר. הדרך יחסית טובה ובקטעים מסוימים כדאי לנוע מעליה כדי להימנע משקיעה בתוך החול והאבק. ממול נזהה את העלייה להר קמר.

הר קמר
העלייה תלולה ובסופה מגדל קטן. בראש ההר מספר טומולים עתיקים ותצפית יפה למרחבי  רמת עבדת. במערב סוגר את הנוף הרכס של הר חמרן. מהר קמר  ממשיכים מזרחה לאורך המדרון ואחר ימינה בואדי לכיוון דרום מזרח 0במפה מסומן שביל לאורכו). ירידה קשה אך יחסית קצרה. ממשיכים עם הדרך בכיוון כללי מערב. ממשיכים עם הדרך כ- 2 ק"מ ופונים ימינה לדרך היורדת לנחל  יתר. ממשיכים בנחל יתר הרחב בדרך שמסומנת בכחול עד למפגש עם נחל עקרב.  ממשיכים ק"מ נוסף ואחר מטפסים על השוליים המזרחיים של הר חמרן. הדרך ממשיכה לטפס  בתלילות למעלה אנו המשכנו כ- 800 מורים נוספים. מלמעלה תצפית יפה אל נחל ניצנה שמנקז את כל הואדיות היורדים מהר חמרן.
הר חמרן

ירדנו לכיוון מזרח עד לפיצול של קוליס שיורד לואדי ללא שם שעובר בסמוך לנ.ג 540.  במורד הואדי אין שביל ברור והרכיבה בו דורשת מאמץ. לאורך הואדי גלי אבנים המעידים שבעבר  הסתובבו במרחב הזה נוודים. בקילומטר האחרון עד לחיבור עם נחל ניצנה, הרכיבה היא  על דרך. באר חפיר נמצאת כ-400 מטר מזרחה במרכז הואדי. מעט דרומה ניתן לזהות בית קברות בדואי עתיק של שבט העזאזמה. 

להפתעתנו הרבה מצאנו בבאר חפיר מים טובים לשתייה לאחר שנכנסנו למצוקת מים. אין כמו למצוא מקור מים חיים במדבר. יש לשאוב את המים בדלי הקשור לחבל , ואחר כדאי לסנן את המים דרך פיסת בד. באר חפיר היא מקור מים קבוע יחידי באזור ולכן גם חשוב מאד.  נלסון גליק בספרו אפיקים בנגב כתב על באר חפיר:

שואבים מים מבאר חפיר

"פעמים הרבה נזדמנתי עם המוני בדואים, בשעה שהיו מכונסים אצל מקורות מים כבאר חפיר, מחליפים היינו בינינו דברי ברכה וחדשות היום. תוך כדי שיחה היו שקודים על מילוי שקתות האבן הסמוכות, וחוזרים וממלאים, עד שנשבר צמאון צאנם.  תמיד היו ששים להגמיעני מים צוננים, בדרך ארץ ובסבר פנים יפות. מפסיקים את ריתמוס השאיבה בדליים מלאים עד שפתם, כשהחבלים נעים בחלקלקות בחריצים שנחרתו באבן על פי הבאר, מתוך שימוש ממושך, יוצקים היו מים על ראשי , מגישים אותם לנטילת ידיים והדחת האבק והזיעה מן הדרך.

בדר לעזוז ליד ההתחברות עם הדרךהמסומנת באדום

לא מכבר הועמקה וחוזקה הבאר של באר חפיר בדפני מלט. מכל מקום מחוור היטב שלבאר זו של ימינו קדמה באר אחרת לא משוכללת כמותה, או אחרות, ששימשו את אוכלוסיו של אזור זה בזמנים רחוקים. בדורות ששררו בהם תנאים יותר נוחים מבחינת שלום וביטחון נתקיימו ישובי אבן לאורך ואדי חפיר ומעליו. אוכלוסיותיהם טיפחו חקלאות עונתית, כפי ברכת האדמה. עדרי צאן ובקר היו עיקר משענתם. הם שלחו ידם גם במסחר, בתודות לדרך חשובה, שהייתה חוצה את הבקעה ומחברת את איזור עבדת עם סיני. חוט חייהם נמשך תמיד אחר בארות המים ובזמן מאוחר יותר אחר בורות מים, בדומה לחייהם של בדואים בימינו.  יש לומר כדרך אכסיומה: מקום שהיו מצויים שם מים בזמן מן הזמנים, חזקה עליו, שיימצאו שיירים של ישובים  קדומים בו או בסמיכותו. כך בנגב וכך בכל מרחבי הסהר הפורה.  רבים מאלה הקדימו בשנות אלף את ראשית התקופה ההיסטורית, שסימנם המובהק: כלי חרס מצורפים, מעשה אדם. "

רוכבים בנחל ניצנה

המוני בדואים לא ראינו בבאר חפיר, אלא רק עדר גמלים גדול ששוטט בחופשיות בנחל ניצנה והזכיר במשהו את הוד  הימים ההם.  מהבאר המשכנו לאורך דרך העפר המסומנת בשחור שממשיכה במורד נחל ניצנה. השיטפונות של החורף האחרון עשו שמות בדרכי העפר ובסימונים שלהם. לכן, לא היה קל לעקוב אחר הדרך וכך נקלענו למספר קטעי דשדוש באפיק הנחל הרחב. המרחק בין באר חפיר לעזוז הוא כ- 19 ק"מ. לאחר כ- 8 ק"מ הדרך יוצאת מהאפיק ומתחברת לדרך עפר המסומנת באדום שממשיכה מערבה מעל אפיק הנחל.  יש לשאוף לרכוב מעל הואדי עצמו.   הדרך המסומנת האדום מטפסת לצד הדרומי של נחל ניצנה  ובסוף העלייה ניתן לראות את הבתים של עזוז. עוד כ- 5 ק"מ של רכיבה על דרך עפר טובה יביאו אותנו אל הכביש המחבר את ניצנה עם עזוז.

הר חמרן ממזרח
מקורות

נלסון גליק, אפיקים בנגב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1960.

תמונות