אל הערים הנבטיות : שבטה נצנה ורחובות בנגב
חמוקי ניצנה
"בדממה החרישית הזו
אין אתה יכול
לשמוע כלום,
אלא אם תצעד
צעד נוסף
שיובילך אל המצוק,
אל האין סוף
אל השממה, אל הציה
אל תוך תוכך."

נדב ישראלי ז"ל.
כפר הנוער ניצנה.
ערים קדומות בנגב-מדרשת שדה בוקר
מועצה אזורית רמת נגב
ניצנה-קהילה חינוכית התיישבותית
עמי נוח-שבטה
עניין
זהו מסלול העובר דרך שלוש מהערים הנבטיות בנגב שבטה וניצנה ורחובות בנגב הפחות ידועה. ניתן לשלב גם ביקור בעיר הרביעית חלוצה. מלבד הערים הנבטיות המסלול עובר באתרים ומקומות הקשורים לקרבות שהתנהלו כאן במסגרת מבצע "חורב" במלחמת העצמאות וכן ביקור במפעלי ההתיישבות בפתחת נצנה.

אני מודה לעמי נוח על הסיור והאירוח בשבטה. לדוד פלמ"ח על האירוח החם בכפר הנוער ניצנה ועל ההדרכה ביום השני. וכן ליהודה גוברין על ההדרכה ברחובות בנגב ובחלוצה וליענקלה מוסקוביץ על ההסברים בקדש ברנע. בנגב יש עדין חלוצים.
שבטה-כותרת מהכנסייה הדרומית
יום ראשון: מדרשת שדה בוקר- כפר הנוער ניצנה.
אורך המסלול:50 ק"מ.
זמן:יום מלא.
דרגת קושי: בינוני.
גובה מצטבר של העליות:600 מטר.
מוקדי עניין: תצפית מהר בוקר וסיור בעתיקות שבטה.
לינה:בכפר הנוער ניצנה.
אזהרה:המסלול עובר בשטח אש, לכן ניתן לטייל רק בסופי שבוע או בחגים!!!
ניתן לשלב בלילה תצפית כוכבים בהדרכת אבי שגיא מניצנה. פרטים באתר: www.startrip.co.il
שבטה-כתובת של המשלחת של קולט
פירוט המסלול
נצא מהמדרשה ונעלה בדרך העפר לבריכת המים שברכס חלוקים. נמשיך ונרכב על הדרך העוברת על גב הרכס דרומה עד לפניה לכיוון מיצד מאגורה- מיצד נבטי מעניין ולידו בור מים החצוב בשכבת סלע גיר קשה. ממולנו בצד מערב נזהה את רכס בוקר ואת דרך העפר המטפסת בתלילות אל ראשו. העלייה ארוכה, וממש לקראת סיומה בגיא שמימין לדרך ניצב לו עץ זית בודד, המצליח איכשהו לשרוד את שנות הבצורת האחרונות. מהר בוקר תצפית יפה אל מרחבי הנגב ובימים בהם הראות טובה, ניתן לראות למרחקים גדולים מאד ולזהות את ג'בל הלאל סיני ואף את טפילה שבירדן.
מהר בוקר מתחילם לרדת ומיד עם תחילת הירידה פונים שמאלה בדרך עפר פנטסטית לרכיבה הגולשת אל נחל משורה . מנחל משורה ממשיכים מעט דרומה ומטפסים ימינה אל שלוחת הר חוטב. דרך העפר נמשכת על גב השלוחה ויורדת בינות מכתשים שנוצרו מפגיעת פגזים.
אנו נמצאים בלבו של שטח האימונים של בסיס התותחנים הסמוך. העיר הנבטית-ביזנטית שבטה כבר נגלית ממול. נחצה את הטראסות החקלאיות שהיו חלק משטחי החקלאות של העיר. נכנס דרך השער הישר אל הכנסייה הצפונית המפוארת. (21.5 ק"מ מתחילת המסלול לשבטה) דרך אגב ניתן לרכב בתוך רחובותיה של שבטה שנשתמרו היטב וזוהי חוויה די מהנה.
נתיב השלום של דני קרוון
וכך כותב על שבטה ארתור סגל שחפר במקום בין השנים 1979-1982 מטעם אוניברסיטת בן-גוריון: " המבנים בשבטה נבנו מאבני המקום ולכן צבע רחובותיה זהה לצבע הגבעות הסוגרות עליה . כיצד נראתה העיר בתקופה הביזאנטית? עיון בתצלומי האוויר מלמד
שהעיר מוקפת טבעת צפופה של חלקות חקלאיות. סביר להניח, שבעונת הגשמים בלטו חלקות אלה על רקע הנוף בצבען הירוק ויתכן שטופחו גינות בחלק מחצרות הבתים.
נוף העיר כיום אינו שונה במהותו מנופה במאה הח' לספירה. בין גושי המבנים מתפתלים רחובות עקלקלים היורדים ועולים לסירוגין ורוחבם משתנה בהתאם לאילוצי הבניה והטופוגרפיה.משני צדיהם מתנשאים קירות גבוהים מצופים טיח חום-צהבהב "אין להניח
שטייחו בלבן מפאת הקרינה"
הארכיאולוג יהודה גוברין מעריך שמספר תושביה של שבטה הגיע בעבר ל 2000 .נקודות עניין בשבטה: מערכת ניקוז המים המשוכללת ומאגר המים הפתוח בחלקה הדרומי של העיר. שלוש הכנסיות בשבטה שהצפונית היא המפוארת בהן. כן מעניין לבקר בגתות שמעידות שאכן גידלו באזור כרמים. בשבטה מתגוררים דינה ועמי אוח בבית ששמש את קולט שחפר בשבטה ב-1973 . זהו סיפור די מעניין של חלוציות ועקשנות בתנאים קשים במקום מרוחק זה. עמי מכיר היטב את שבטה וסיור עמו במקום הוא חוויה.
מפה של שבטה
שבטה-מבוא גיאוגרפי, אקלימי, היסטורי
מפת היום השני-חלק 1 (5.6 מגה)
מפת היום השני-חלק 2 (5.6 מגה)
אריה לובה אליאב-מיסד כפר הנוער ניצנה
ההמשך משבטה לניצנה הוא בעייתי משתי סיבות. האחת השטח דרוס על ידי רכב כבד של צה"ל, ושנית שטח של מצררים שאינו מסומן במפת סימון שבילים, ובכלל באזור שפע של דרכי עפר שקשה להתמצא בהן. הכיוון הכללי שלנו הוא מערב. נרכב כביש היוצא
משבטה כק"מ ואחר נפנה שמאלה ונמשיך עד שנגיע לדרך עפר הנמשכת לאורכו של נחל לבן הוא ואדי אל אביאד. יש להישאר רק על הדרך הראשית !! שלטי אזהרה מתריעים על סכנת הירידה מהדרך. בשיפולי הגבעות מימין נזהה את שרידי סוללת מסילת הברזל התורכית שהגיעה עד לקצימה שבסיני. הדרך חוצה מספר קטעים חוליים ובסוף נגיע לכביש הישן לניצנה ליד לימן שבו גדלים עצי אקליפטוס . מכאן הרכיבה היא על הכביש הישן בנוף משורי. נחלוף על פני בסיס קציעות ונגיע לאנדרטה לזכרו של דב הבלונדיני ממש
למרגלות תל ניצנה. מתחת לתל מספר אתרים מעיינים שנתעכב עליהם ביום השני של הטיול. מהאנדרטה נמשיך מערבה בדרך עפר העוקפת את התל מצפון ומתחברת חזרה לכביש ניצנה-עזוז ליד פסל נתיב השלום של האמן דני קרוון הבנוי מ-100 עמודים שעליהם כתובה המילה שלום כמעט בכל השפות הידועות. אם מגיעים לגבעה קטנה זו בשעות בין הערביים המראה יפה מאד. חוויה נחמדה היא לרכב בתוך המנהרה שמתחת לכביש. כפר הנוער ניצנה הוא אי של חינוך והגשמה ציונית באזור מדברי זה, שבו נטשו קרבות עזים בתש"ח. המנהל הנוכחי של כפר הנוער, דוד פלמ"ח ממשיך את חזונו של לובה אליאב
שהקים את הכפר והוא רואה במקום מפעל חיים. בכלל יש משהו באוויר שעושה טוב בנשמה בביקור במקום זה הנמצא בקצה הארץ.
עוד שממה וגמרנו-אסתר זנדברג (מאמר מעיתון הארץ ) - התיישבות בחולות חלוצה
האנדרטה בניצנה לזכר הנופלים בקרב על כיבוש התל במבצע חורב
יום שני: מניצנה אל חלוצה דרך שלוחת הר קרן ורחובות בנגב.
אורך המסלול:50 ק"מ.
זמן:יום מלא
דרגת קושי: קשה. המסלול כולל קטעי הליכה רגליים בחולות.
מוקדי עניין: אתרים היסטוריים באזור ניצנה. ערים נבטיות- ביזנטיות :ניצנה, רחובות בנגב וחלוצה, כביש הגבול ותצפיות לתוך מרחבי צפון סיני.
תיאומים:הקטע בין רחובות לחלוצה הוא קטע בעייתי לרכיבה בגלל החולות, ולכן כדי לסיים את המסלול בחלוצה צריך לתאם הקפצה של ג'יפים. אזהרה:המסלול עובר בשטח אש וניתן לטייל בו רק בסופי שבוע.!!!

אני מודה לדוד פלמ"ח על ההדרכה במסלול זה, שיצא אל הפועל תודות להכרות המעמיקה
שלו עם השבילים והאתרים באזור וכן על האירוח הלבבי בכפר הנוער ניצנה.
פירוט המסלול
הקטע הראשון של המסלול שאורכו כ-42 ק"מ בין ניצנה לבאר מלכה ניתן להגדרה בתור 'סובב ניצנה'. הוא כולל רכיבה על דרכי עפר וכבישים והוא קל לרכיבה וכולל ביקור בכמה אתרים מעניינים הקשורים לעבר הרחוק והקרוב וכן להתיישבות הנוכחית
בנגב. אזור ניצנה היה ועודנו אזור בעל חשיבות אסטרטגית, משום שדרכו ניתן לנוע ממדבר סיני אל תוך הארץ הנושבת שבצפון, מבלי להיכנס אל אזור חולות שונרא ועגור המהווים מכשול במערב וכן מבלי לעבור דרך רכסי הרי הנגב הצפוני במזרח. עובדה זו לא נעלמה מעיני הנבטים-ביזנטים, תורכים, בריטים, מצרים וכן צה"ל ולכן נטשו כאן קרבות במלחמת השחרור. ציר המסלול מופיע במפה המצורפת ואני אסקור מספר אתרים לאורכו.האתר הראשון הוא תל ניצנה. תל ניצנה מתנשא מעל לעוג'א אל חפיר. זו הייתה עיר
מרכזית על נתיב שיירות שחצה את המדבר בין הים התיכון לאדום וחצי האי ערב, ובין מצריים לארץ ישראל. בראש התל שרידי העיר הנבטית-ביזנטית ובה נתגלו שתי כנסיות ובאר עמוקה מאד שהגיעה לשכבת האקוויפר שלמרגלות התל. הבניין הבולט בראש התל
הוא של בית חולים של הצבא התורכי שנבנה ב-1960 . חלקה הגדול של העיר ששוכן למטה עדיין לא נחפר.
שבטה-הכנסייה הצפונית
החפירות הארכיאולוגיות בניצנה בוצעו על ידי משלחת קולט
האמריקאית בשנים 1935-1937 . התגלית החשובה ביותר של משלחת קולט הייתה שתי גניזות שהכילו 195 פפירוסים. פפירוסים אלה מתארים את שגרת החיים של תושבי ניצנה ואת אורח החיים במאות ה-6 וה-7 לספירה. לדוגמה הנה קטע2 מתוך פפירוס 72 :
"…בשם אלוהים הגדול!
מאבו-רשיד המושל לג'ורג' איש ניצנה…
תודות לאל. כאשר יבוא אליך אבו אל מוגינה …היה אדיב אליו וסדר איש מנצנה להיות לומורה דרך בדרכו אל ההר הקדוש וכן דאג לו לתשלום…..נכתב על ידי תאודור…".
זוהי עדות מסוף המאה השביעית לספירה לתנועה של צליינים לג'בל מוסא שזוהה כהר סיני. הדרך למנזר סנטה קתרינה עברה דרך ניצנה והמשיכה וחצתה את מרכז סיני וירדה בנק'ב רכנה ואחר עלתה בואדי פיראן אל סנטה קתרינה.
ניצנה-שריד של בית החולים התורכי
מראש התל נרד בשביל היוצא בסמוך לבאר ויורד אל האנדרטה להנצחת הקרבות הכבדים, שהתחוללו כאן בדצמבר 1948 על ידי חטיבה 8 שמפקדה היה יצחק שדה ,מחוזקת בגדוד החמישי של חטיבת הראל, במטרה לפרוץ דרך לסיני ולנתק את צבא הפלישה המצרי
מבסיסיו. בקרבות הקשים בגזרה נפלו 18 לוחמים. מהאנדרטה נרכב אל מגדל המים בתחנת הרכבת התורכית שעומד על תלו עד היום. המים נועדו לצנן את קטרי הקיטור של הרכבת. בקיץ 1916 הגיעה המסילה לעוג'א אל חפיר וסלילת נמשכה לעבר קציימה ואף
לביר חסנה. מהמגדל נמשיך בדרך עפר למערת ניצנה. זוהי מערה חצובה בקרטון ששמשה לייצור סיד וטיח לבנייה. האתר הבא ידוע בשם 'חמוקי ניצנה'. הטבע פיסל כאן צורות יפהפיות של סלעי קרטון עגלגלים וחלקלקים. חשוב להיזהר ולא לרכב בתוך האזור הזה
כדי לא להשאיר קוליסים. מחמוקי ניצנה נמשיך ונתחבר אל כביש הגבול בסמוך למצפור ברלב. המצפור הוקם ביזמת מועצת רמת נגב וממנו תצפית יפה אל ג'בל הלאל שואדי אל עריש חוצה אותו בדרכו אל הים התיכון.
תל ניצנה
נמשיך ברכיבה על כביש הגבול נעבור את מסוף הגבול בניצנה שממתין לימים טובים יותר ונרכב לכיוון הושב קדש ברנע. באזור מנצלים את המים המליחים שקיימים כאן בשפע לגידול זנים מיוחדים של עגבניות וכן של דגים בבריכות סגורות. טכניקות חדישות אלו יאפשרו ליישובים בפתחת ניצנה להתבסס ולפרוח. נמשיך בכביש המשובש אל באר מלכה ההיא ביר מלגה הנמצאת במפגש נחל לבן- ונחל ניצנה וזהו מקור שמה הערבי של הבאר.
הבאר מנצלת אופק של מי תהום גבוהים והיא דופנה בבטון על ידי הבריטים. המקום קשור שוב למלחמת העצמאות ולמבצע חורב ואל הקרבות לכיבוש עוג'א אל חפיר. מכאן יצאו גם הגדודים הרביעי והחמישי של חטיבת הראל והגדוד התשיעי של חטיבת הנגב לכיבוש צומת רפיח בליל 3-4 בינואר 1949 .
הכנסייה הדרומית ברחובות בנגב
מבאר מלכה נמשיך כ-400 מטר ונפנה בדרך עפר כבושה שמובילה ללש"ביה. הדרך עולה במתינות אל שלוחת קרן. בשלב מסוים היא מסתיימת ואנו נכנסים אל אזור חולות בלתי עביר לאופניים. אין ברירה אלא לגרור את האופניים ואחר אף לטפס איתם רגלית לכיוון
נ.ג 338 . הנוף השתנה אנו בתוך לבו של אזור חולות עגור-שונרא. אלו משורים נרחבים המכוסים בשיחים נמוכים. מקורם של חולות אלו הוא בסחף מן הנילוס שהורבד על חוף הים
התיכון ומשם הוסע על ידי הרוח והורבד כאן. הדרך ממשיכה בכיוון כללי אל הר קרן שעלי אנטנות גבוהות. את ההר חוצות מספר דרכי עפר ויש להמשיך בכיוון כללי צפון מערב. יש
לחצות שוב מספר קטעים חוליים בהליכה וקו הרכס אינו רצוף ונחצה על ידי ואדיות. זהו הקטע הקשה בטיול והוא דורש מאמץ וסיבולת. לבסוף נתחבר עם הכביש המוביל לבסיס הצבאי בהר קרן. ההמשך פשוט יותר והוא בדרך עפר טובה המסומנת בירוק ויורדת אל
רוחייבה היא רחובות בנגב. ראה פירוט הקטע הזה וכן מידע על העיר נבטית ביזנטית במסלול 'רחובות - עיר נבטית בלב חולות' באתר זה.
אל רחובות בנגב-עיר נבטית בלב החולות
עולים על שלוחת קרן
לאחר הסיור ברחובות הוקפצנו על ידי ג'יפים אל עתיקותיה של חלוצה שהייתה הגדולה בערי הנבטים בנגב ומנתה על פי הערכות כ-10000 נפש. חלוצה קבורה עדיין ברובה על ידי החולות. במקום נתגלה אמפיתיאטרון וממערב לו מקדש. בראשית המאה ה-20 נתגלו
בתי הקברות העתיקים של חלוצה ובימי המנדט הבריטי נוסד כאן הכפר הערבי אל-חלצה שבתיו נבנו מאבניה העתיקות של חלוצה. גם חלוצה ממתינה לחוקרים שיחשפו את סודותיה ואכן אין מקום טוב יותר לסיים את הטיול מאשר בעיר נבטית - ביזנטית זו
שתואר על ידי הנוסע אנטונינוס מפלקנטיה בדרכו אל הר סיני כעיר היושבת "בראש מדבר המשתרע עד סיני".
חולות חלוצה באמצע שומקום -צבי גילת
מסע אתגרי מנחל סכר לניצנה-שמעון תמיר
ביבליוגרפיה
שבטה -ארתור סגל, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה 1986 .
לניצנה והגבול המערבי, יעקב עיני ועזרא אוריון, 1994 .
מדריך ישראל, השרון, דרום משור החוף וצפון הנגב, ערך חלוצה 1979.
כן ראה כתבה שהופיעה במגזין 'ארץ וטבע' בגיליון מרץ-אפריל 1999 מאת ידין רומן,'חמוקי סלע לבנים'.