על אלות ומצודות בהר הנגב - אל נחל אלה ונחל יתר
עניין
"ויבן עוזיהו מגדלים במדבר ויחצב בורות רבים" דברי הימים ב', כו, י'. מסלול זה עובר בדרום רמת עבדת, בנחל יתר ובנחל אלה שבהם גדלים עצי אלה אטלנטית לתפארת. נבקר גם בשרידים של מצודת חמת מן התקופה הישראלית לפני כשלושת אלפי שנה. רכיבה בשבילי גמלים עתיקים ובנתיב טרקטורונים שאינו מסומן על המפות. הטיול נערך במסגרת "רוכבים במדבר" ב-28 למאי 2005 בשיתוף "חוות המדבר" ומחלקת התיירות במועצה המקומית מצפה רמון.
עניין
מידע
פירוט המסלול
מפות
הסבר גיאולוגי במצודת חמת. צילם: אודי קרני.
מידע
אורך המסלול: 35 ק"מ זמן: 7 שעות דרגת קושי: בינוני +, המסלול כולל קטעי רכיבה טכניים וקטעי הליכה קצרים. נקודת יציאה וסיום: חוות המדבר בכניסה למצפה רמון. עונה מומלצת: אביב. הערה: המסלול עובר בשטח אש.
מסלול נוסף במורד נחל יתר לעבדת
אל הר עקרב ונחל עכשוב
בור מים פתוח מהתקופה הישראלית. צילם : אודי קרני
פירוט המסלול
נצא מחוות המדבר ונרכב דרך העיירה מצפה רמון בכביש המוליך אל מצפה הכוכבים ע"ש הייז של אוניברסיטת ת"א. כביש זה עובר על פני הכניסה לבי"ס שדה הר הנגב ולאחר כ-5.5 ק"מ נפנה בדרך עפר המוליכה אל "סוכה במדבר" שנמצאת כ-2 ק"מ במורד הדרך. דרך העפר הזו ממשיכה גם אל מעלה רמון (מסומנת באדום) אך אנו נמשיך צפונה ונחצה את כביש צומת הרוחות- בורות לוץ. נרכב שמאלה ולאחר כ-200 מטר נטפס בדרך העפר העולה אל אוכף שממנו מתחיל נחל יתר. לפני האוכף מצד שמאל בור מים פתוח שקוטרו כ- 6 מטר והקיר הדרומי מדופן באבנים. הבור מתוארך לתקופה הישראלית או תקופת הברזל (מאות 10-11 לפני הספירה). לבורות פתוחים אלה היה חסרון בולט לעומת הבורות המקורים שבנו הנבטים-הם היו חשופים להתאדות. באזור המדברי הזה חצי מכמות המים בבור התאדתה בטרם שימוש. בעבר הועלתה הסברה שהבורות הפתוחים כוסו בסכך, אך זה נראה לא סביר בשל כמות העץ הרבה הדרושה לכך
מצודת חמת - מבט לדרום
כותב על כך מרדכי היימן: " אכן, יתכן שפתרון בעיית המים באזור זה- בניית בורות פתוחים - יובא מאזור אחר, ולצרכי שעה בלבד, וכי מעיקרו אין הוא הולם את תנאי המדבר. ניתן לשער,שבשלהי הקיץ, משנתדלדלו המים בבורות ובשנות בצורת, נאלצו התושבים לנטוש את האזור." מיד לאחר הבור נטפס שמאלה בדרך עפר תלולה לאורך שפת הרמה עד למצודת חמת שהיא מצודת סוגרים באוכף שרומו 872 מטר מעל פני הים. מצודת חמת היא אחת מ-50 מצודות דומות שנבנו ברחבי הנגב והחוקרים עדיין חלוקים בשאלה האם הן נבנו לפני תקופת המלוכה או לאחריה. התיאוריה המקובלת היא ליחס את בנייתם לדוד ולשלמה ואת הריסתם למסעו של שישק מלך מצריים (925 לפנה"ס). הטענה הרווחת היא שהם הוקמו כדי להגן על הגבול הדרומי של הממלכה אולי מנודדים וכן להגן על הדרכים החשובות. לדוגמא מצודת חמת שומרת כנראה על דרך קדומה שעברה בנחל יתר והתחברה לדרך שעברה בסמוך לתוואי הכביש צומת הרוחות- הר חריף. מעניין שהחוקרים מצאו מספר מאפיינים למצודות אלו. רובם בעלי צורה סגלגלה מותאמים לצורת הגבעה שעליה הם נבנו. לכולם חצר פתוחה מוקפת חדרי סוגרים. כמעט בכל אתר יש מאגר מי גשם כמו הבור שעברנו בדרך לכאן ובתי מגורים במדרון המוסתר מהרוח. את שרידי בתי מגורים אלה ניתן לראות בערוץ שמצפון למצודה כמן כן ניתן להבחין בישוב קטן למרגלות המצודה.במצודה נערכה חפירה על ידי רודולף כהן ונמצאו חרסים מתקופת הברזל ב' ומן התקופה הביזנטית או מן התקופה הערבית הקדומה. נראה לי שחידת "המצודות הישראליות עדיין ממתינה לפתרונה. מהמצודה תצפית יפה אל המדרונות הצפוניים המתונים של קמר מחמל שמדרום למשור הרוחות.המצודה ממוקמת על מצוק שהגיאולוגים מכנים מצוק אי ההתאמות. שם זה ניתן לו משום שבעבר שכבות המשקע הימיים שבונות את רמת עבדת חסרות כאן משום שקמר הרמון בלט כאי בתוך הים הקדום שהציף את האזור.
על הגיאולוגיה של רמת עבדת - אמיר אידלמן
מיצד צנע - מצודה ישראלית ברמת עבדת
אלה אטלנטית בנחל אלה עילי. צילם: אודי קרני
נטפס מהמצודה אל גב השלוחה ואחר נרכב בשביל גמלים נהדר העובר על גב הרמה לכיוון נ.ג 906. הרכיבה היא לא קשה במיוחד ובנ.ג 906 כדאי לעצור לתצפית אל מרחבי רמת עבדת. בצפון נזהה את המבנים של בסיס רמון וכן את שבר סעד נפחא שחוצה את רמת עבדת ממזרח למערב והר נפחא הוא הבולט מלפנים, אך אפשר לעקוב אחריו עד לשלוחת קדש ברנע שעל גבול מצריים. השלוחה שאנו רוכבים עליה מפרידה בין אגן הניקוז של נחל האלה לבין אגן הניקוז הגדול יותר של נחל ניצנה שמשמאלנו.
על מצודת חמת. צילם: אודי קרני
פנינו מועדות לכיוון נ.ג 838 שממנה נגלוש ברגל אל אחד נחל אלה. הקטע הראשון הוא צר ומלא סלעים, אך ניתן לרכב לאורך השביל שעובר מצד אחד של הערוץ לצד השני. לאחר מספר מאוות מטרים נעבור ליד עץ אלה אטלנטית גדול שמתחתיו נוכל לנוח. בערוץ מתחת לאלה גדלים שיחי קרקש שתרמילי הפרי היבשים שלהם תלויים על הגבעולים ומרשרשים ברוח. לא ניתן להישאר אדיש לנוכח העצים המופלאים האלה הגדלים במדבר ובעלי גזעים מעוקמים ונבובים. כיצד מסבירים הבוטנאים את תפוצתו של עץ זה בהר הנגב הגבוה? יש הטוענים שהאלות הן שריד לאקלים לח יותר ששרר בנגב לפני מספר מאות שנים, אך תשובה חלקית ניתן לקבל מכך שהאלות גדלות בקרבת הערוץ שבו כמות הנגר גדולה יותר ולכן למעשה כמות המים הזמינה לעץ גדולה יותר. כך כתב שמעון פרס על האלות האטלנטיות שראה באזור באחד מסיוריו בנגב ב-1946:
אלה אטלנטית בנחל יתר. צילם: אודי קרני
"אנו עוזבים את המבצר (הכוונה כנראה לעבדת) ונכנסים לבקעה ארוכה וצרה- ואדי נפח. ובשיפולי ההר הפתעה נעימה וירוקה: עצי אלות. אלות- פרועות ענף . משופעות צמרת, עבותות גזע וארוכות שורש. להיקף רחב תשלח האלה את שורשיה במדבר. מרחב מחיה גדול נחוץ לה כדי להתקיים במציאות מדברית זו. קבוצות, קבוצות יעמדו עצי האלה בצדי הדרך זקופים וגאים לשמח לבב, ולעודד תקווה." נרכב בשביל בנחל אלה ששמו הערבי הוא ואדי אם בטנה, ונחלוף על פני מספר אלות נוספות ולאחר מכן הנחל מתרחב ואפשר לרכב בערוץ. חלק מהאלות נראה במצב רע, ענפים שבורים וחלקן שרוע על הארץ, כנאה שאלות אלו נפגעו על ידי ברקים. לעומת זאת ניתן לראות מספר אלות צעירות שמעידות על התחדשות ועל כך שהאלות מותאמות היטב לאקלים בהר הנגב.
קרקש קיליקי
רוכבים במורד נחל אלה עד למרגלות נ.ג 725 שם מתחילה דרך טרקטורונים לטפס ימינה. את הדרך רואים בבירור מהואדי והיא כנראה בשימוש צבאי. יתכן ובחלקה היא עוברת על שביל גמלים קדום שחבר בין נחל יתר לנחל אלה, בכל מקרה קטע הדרך המתחיל מנחל אלה אינו מסומן במפות וזה נחמד שניתן עדיין לגלות דרכים חדשות בהר הנגב. לאחר עליה לא ארוכה נגיע שוב לרמה. נמשיך עם הדרך ימינה, זוהי דרך פנטסטית לרכיבה כאשר נופי רמת עבדת נשקפים ממנה. הדרך פונה צפונה ועוברת מעל נחל יתר. לפני נ.ג 757 נרד בירידה תלולה אל נחל יתר. הירידה לנחל יתר היא בדיוק לפני שהדרך ממשיכה לטפס חזרה על הרמה. נחל יתר שיך לאגן הניקוז של נחל נצנה ושמו הערבי הוא ואדי אדאת'ר. לאורכו נתגלו כ-310 ! אתרים ארכיאולוגיים:שרידי ישובים, רגמים, מכלאות ואתרי חנייה
בצל אלה אטלנטית בנחל יתר. צילם: אודי קרני
ובאמת משני צידי הדרך נזהה מידי פעם גדרות אבן וגלי אבנים דרך העפר שעולה בנחל יתר היא קשה לרכיבה בשל החצץ הרב שבה. הפתרון הוא לרכב במעלה שביל הגמלים החוצה את הדרך מצד לצד וכך לחמוק מהערוץ. נחלוף על פני אלה אטלנטית נהדרת ששורשיה יוצרים צורות אבסטרקטיות מוזרות ולאחר עליה לא ארוכה נגיע לאוכף ולבור המים שכבר ראינו בתחילת הטיול. מהאוכף נדהר למטה והנה אנו שוב ב"סוכה במדבר" ומשם נחזור לחוות המדבר בדרך שבה כבר עברנו בתחילת המסלול.
גלרית תמונות (צילמו: אודי קרני וחזי יצחק)
נחל אלה ונחל יתר