משדה בוקר לנחל מדור דרך המכתש הגדול
כתב: גיא כנען
תמונות
מסלול זה כולל רכיבה בשבילים תלולים וקטעי הליכה קשים עם האופניים ואינו מומלץ לרוכבים מתחילים.
במידה ויורדים במעלה אברהם אל פנים המכתש, הטיול מתאים גם לרוכבים מתחילים, ואז ניתן לסיימו בחניון האקליפטוסים ולארגן משם הקפצה חזרה.

אורך המסלול 36 - ק"מ
זמן משוער - כ 10 שעות

בזמן שירדנו במעלה חתירה בסוף הטיול המדהים שעשינו להר צייד ("מממשית אל המכתש הגדול דרך הר צייד") , חזי הבחין בשפע שבילים שקיימים על שפת המכתש ובו ברגע גמלה ההחלטה בליבנו על הפרוייקט הבא- טיול סובב מכתש גדול על המצוקים. כבר לאחר חודש נפגשנו ארבעה.
חזי, טל אשר בגרנובל, הרמן מחיפה וגיא. אודות הטיול ההוא אפשר לקרוא ב"לאורך המצוקים המערביים של המכתש הגדול".
אך המשימה טרם הושלמה.
אז החלק הצפוני פחות או יותר כוסה, כך גם החלק ממצפה אבנון עד ליובלים הדרומיים של נחל שועלים ומה שנותר, היה לבדוק את המצוקים המזרחיים שם עובר שביל ישראל.
בדיעבד, זו היתה משימה קשה. התכנון היה פשוט, מהמדרשה לאורון, משהו כמו 6 שעות, נתחיל מוקדם ואולי נספיק לשלאף-שטונדה.
יצאנו הפעם כמעט בזמן, (אחור של חצי שעה אינו נחשב), תשעה עשר רוכבים מתוכם כתריסר שועלים ותיקים, והשאר, קבוצה של אנשים תמימים שבאו לרכב ואם היו יכולים לצפות את מאורעות אותו היום, לבטח היו שוקלים שוב את בואם.
החלק הראשון מהמדרשה לכיוון צפון מזרח על דרך עפר עוברת בשדה צין ומיד אחר כך, אזור מגודר.
מקום זה הינו תחנת האכלה לאוכלוסית הנשרים - אין לחצות את הגדר אלא להמשיך לאורכה עד שתתחבר לדרך המסומנת "כחול". דרך זו תובילנו על מצוק צין אל הר צרור אליו ניתן לעלות לתצפית יפה על נחל צין (השביל היורד לנחל גם הוא מדהים לרכיבה). לאחר הפיצול יש להמשיך על הדרך כל הזמן במגמה צפון-מזרח , צפון. בחיבור עם נחל חצץ יש לפנות מזרחה ואז הדרך מתעקלת שוב צפונה עד לחיבור עם דרך בסימון אדום. מכאן הדרך מתפתלת ועולה עד לאנדרטה בראש מעלה אברהם ומכאן תצפית יפה מקודקוד המכתש. עד כאן אנחנו עדיין מחייכים. התכנון מכאן היה לתפוס קו גובה מהאנדרטה לכיוון דרום מזרח, דרומית לנ.ג.675 ולהתחבר עם שביל ישראל. להמשיך צפונה עליו עד הפנייה לשביל כחול - נחל מדור, ואם יהיה נחמד, אולי להמשיך צפונה על המצוק עד למפער המכתש. בכל מקרה, כל כמה ק"מ בודדים היתה אפשרות לסגת מהתכנית. דוקא בחלק הלא ידוע של התכנית, בקטע בין האנדרטה לשביל ישראל, היה שביל מד הים רכיב לחלוטין. הצרות התחילו בשביל ישראל. השבירות של קמר חתירה לכיוון מזרח מאופיינות במצוקים תלולים, לעומת חלקו המערבי, המתון יותר בטופוגרפיה, הרכיבה באזור זה אינה אפשרית.
ואז התחלנו לתפור עם האופניים על הגב. למרות ההפצרות החוזרות ונשנות לא להמשיך בשביל, המשכנו. השביל מדהים ביופיו, עובר על שפת המכתש - מהצד המערבי, המצוקים של המכתש נופלים ממך הלאה, ומהצד המזרחי, המצלעות כמו מגלשה ענקית של אלוהים יורדות אל בקעת אורון. בשלב ההוא ידענו שהטיול יחבר את היום ללילה.
מעל נחל מדור עמדנו מקוים לשביל בו ניתן יהא לרכב, אך מסלע לסלע, מפל למפל תקוותנו נגוזו יחד עם שביבי האור האחרונים. יצאנו מפתחו של הנחל עם אור אחרון. מפעל הפוספטים אורון ריצד בעלטה כמושא בלתי מושג. התחלנו רוכבים לעברו והוא משחק בנו, נראה קרוב אך תמיד שומר מרחק. ומיד אחר כך, בעיה בצמיג אופנים, מקרקע את הרוכב ואנו נאלצים ללכת את המרחק הנותר למפעל ברגל. רוב חברי הקבוצה נשלחה קדימה על פסי הרכבת, מפדלים דרכם לאוטובוס. זמר יסעור, לקח את האופנים ופשוט התחיל לרוץ איתם לאחר היום המתיש הזה, בחור מדהים. בקושי רב הצלחנו להדביק את קצב ריצתו כאשר אנחנו רכובים !!
לבסוף, מותשים, הגענו אל האוטובוס בשעת ערב מאוחרת. השלאף שטונדה הפך לשנת לילה טובה, מתוקה ורוויות חוויות. וכפי שכתב לי גיורא, שועל ותיק. "תודה על גיבושון סיירת מטכ"ל. נפגש בכיבוש הבא".

ולכל מי שסבל\ה אך עמד\ה ולא נשבר\ה, מסעות גדולים נעשים על ידי אנשים גדולים.
מרחבים פתוחים