בעקבות הקרבות באזור נגבה במלחמת העצמאות- ואף על פי כן!
האנדרטה בנגבה מעשה ידיו של נתן רפפורט
מספר שלום מזרחי על הקרב בעבדיס: " בערב, לפתע, ראינו מחזה סוריאליסטי. אם מישהו היה מספר לי זאת לא הייתי מאמין: זיהינו דמויות מטפסות מכיוון הכביש, המצוידות ב"נשק" מוזר מאד- בידיהן היו מעדרים, טוריות, מכושים וסלי גומי, העשויים מצמיגים ישנים. היו אלה אנשים מבוגרים, שהגיעו לעזור לנו להתחפר- הורינו. מאוחר יותר שמעתי, כי מאיר'קה דוידזון הסמח"ט נסע לבתינו ברחובות, בנס ציונה, בראשל"צ, ופנה להורינו במשאלה: "הנערים שלכם נלחמים בעבדיס. אין להם כח להלחם ביום, ולהתחפר בלילה. אנא בואו ועזרו". וההורים באו. הפתעתנו היתה מוחלטת. זוכר אני, כי בבואם לגבעה היו כמה רגעים קורעי לב; אחדים מן ההורים התבשרו, כי ילדיהם שוכבים פצועים בתאג"ד, אחרים התוודעו לבשורת איוב כמעט בזמן אמיתי... ואף על פי כן ולמרות הכח- "חיל החפרים" חפרו עד כלות כוחםוהעמיקו את תעלות הקשר, את הבונקרים והעמדות, עם אור ראשון ירדו ההורים מן הגבעה והוחזרו לבתיהם." מתוך, "שלום – אחד משלנו", כתיבה ועריכה מאיר מינדל, בהוצאת המוזיאון הפתוח נגבה, 2005.
מאיר מינדל- מנהל המוזיאון הפתוח של נגבה
אני מודה למאיר מינדל ויוסי צביאלי בני קיבוץ נגבה על ההדרכה לאורך המסלול.
האזן למאיר מינדל מספר על נגבה (קובץ קול )
המצבה על קברו של יצחק דובנו שהיה מפקדה של נגבה
עניין
המסלול מתאים לכל המשפחה ולרוכבים מתחילים ועובר בנתיב הקרבות באזור קבוץ נגבה שעמדה כנגד הפולש המצרי במלחמת העצמאות. נבקר במשלט עבדיס, בגבעה 105 ובגבעת תום ותומר שנפלו באסון המסוקים. נמשיך לגבעה 113 ומשם למשלטי חוליקאת ובדרך נראה במו עינינו מתקן שאיבת נפט פעיל. הגבעות שמסביב היו עדות לקרבות מרים במלחמת העצמאות שבהם חטיבת גבעתי הצליחה לבלום את הצבא המצרי מלהתקדם צפונה וכן פתחה את הדרך אל הנגב הנצור. נגבה היא סמל לנצחון הרוח על כלי הנשק ואין דרך טובה יותר מרכיבה על אופניים כדי להתוודע לנתיב הקרבות, שעובר דרך מספר אתרי הנצחה לנופלים.
עניין
מידע
תאריכון נגבה
מפות
מקורות
המשלט בעיבדיס
מידע
אורך המסלול: כ-28 ק"מ זמן: 6 שעות (כולל הסברים וביקור בגן הבוטני אקולוגי בגבעת תום ותומר) דרגת קושי: קל נקודת יציאה וסיום: מגרש החנייה הסמוך לשער הכניסה לקבוץ נגבה. תקופה מומלצת: אביב בה האזור עוטה מעטה ירוק והגבעות מתכסות בשלל פרחים, אך אין בעייה לרכב כאן במשך כל עונות השנה ואף בלילות ירח מלא. הדרכה: ניתן לתאם הדרכה בתשלום על ידי מאיר מינדל, חבר קיבוץ נגבה, 08-6774879/312 , 0505-5560554
אתר קיבוץ נגבה
יעקב וילן - מפקד נגבה הלך לעולמו
לזכרו של תומר קידר - בן קיבוץ נגבה
תאריכון נגבה
12.7.39 עליית נגבה לקרקע ע"י גרעיני "השומר הצעיר" מפולין 28.8.39 גרשון רוגוז'ינסקי נהרג במיקוש משאית המים. 6.12.47 משה יולביץ וארנסט יעקב מילר נרצחים בכפר הערבי כרתייה 7.12.47 משה ליטבק נהרג בכפר הערבי בית- עפא 15.5-2.6.48 נגבה מופצצת ע"י המצרים לפני ניסיון הכיבוש הראשון 2.6.48 ניסיון הכיבוש הראשון של נגבה 8-12.7.48 הקרב על משלט עיבדיס 12.7.48 ניסיון הכיבוש השני של נגבה 20-21.48 כיבוש משלטי חוליקאת ע"י גדוד 52 של חטיבת גבעתי 9.11.48 כיבוש משטרת עיראק סוידאן
מילים בסלע- מאיר מינדל
קול נגבה מ-14 ליולי 1948
הפסל של נתן רפופורט
תיאור המסלול
את המסלול נתחיל בבית הקברות של קבוץ נגבה הנמצא בקרבת שער הכניסה לקבוץ. בבית הקברות קבורים 39 מתוך 45 החללים שנפלו בקרבות על הקיבוץ במלחמת השחרור. נגבה הוקמה ב-12 ליולי 1939 במתכונת של ישובי חומה ומגדל. נגבה ממוקמת במקום אסטרטגי (על אף שמיקומה הטופוגרפי נחות), מצפון מזרח לכביש מג'דל (אשקלון)- בית גוברין וכן בקרבת כביש הנגב הפנימי שחבר את ג'וליס ונירעם. בעת הקמתה הייתה נגבה הדרומית ביישובים היהודים בארץ ישראלמ והקמתה בטאה את הכמיהה ליישוב הנגב. באזור היו מספר כפרים ערביים ובתחילה היו יחסי שכנות טובה בין התושבים הערבים לעולים מפולין כפי שמספר מאיר מינדל (להשמעה, לחץ על הקישור). במסגרת יחסי שכנות אלו, רכשו בני הקיבוץ נשק שגנבו הערבים מרכבות המשא הבריטיות... כדאי לבקר גם באנדרטה המרשימה שהקים הפסל נתן רפפורט שכוללת שלוש דמויות מברונזה, לוחם גבעתי, חקלאי ואחות רחמנייה.
קורותיו של הישוב נגבה במלחמת השחרור
על יעקב (קובה) וילן מפקד נגבה
משער נגבה נרכב בכביש צפונה ולאחר כ-500 מטר נפנה ימינה בדרך עפר שתוביל אותנו למשלט (נ.ג. 105.5 ) של הכפר עיבדיס שבסמוך לו עובר קו מתח גבוה. בכפר חיו כ-560 תושבים ערבים. לאחר הקרב הראשון על נגבה ב-2 ליוני, השתלטו המצרים על הגבעות שמעל הכפר, מתוך מטרה שנקודה זו תסייע להם להפעיל לחץ על נגבה. ב-7.7.48 סיור מודיעין של בפיקוד המ"מ יוסקה ג'בין מפלוגה א' של גדוד 53 מחטיבת גבעתי, נתקל במצרים שנאחזו במשלט. ובלילה למחרת נתנה הפקודה לכבוש את הכפר עיבדיס. הכפר נכבש בפעולה לילית, אך עם בוקר החלו המצרים להפציץ את המשלט בפגזים רסיקי אוויר וגרמו לנפגעים רבים בכח של יוסקה. במהלך היומיים הבאים הוחלפו הכוחות על ידי פלוגה א' של גדוד 52, וההפגזות המצרים נמשכו ללא הרף כולל הפצצה ממטוסים. אך כוחות גבעתי לא נשברו והצליחו לעמוד תחת מטר הפגזים. הקרב הסתיים ב-12.7 בנצחון חיילי גבעתי.
הקרב על משלט עבדיס - מתוך ויקיפדיה
עמוד החשמל העגול בגבעת תום ותומר
באתר מצבה לזכר הנופלים בקרב, ועץ זית ותאנה שענפיהם מתערבבים זה בזה. מעבדיס נמשיך מערבה ונתחבר לדרך עפר שעוברת בסמוך למשלט 105, ומשם נמשיך לכיוון עמוד קו המתח הצבוע בתכלת הנראה למרחוק. עמוד זה מסמן את גבעת תום ותומר לזכר שני חיילי פלוגת ההנדסה של הנח"ל שנפלו באסון המסוקים. במקום גן בוטני אקולוגי מיוחד במינו ופרי יוזמתו של יואב קידר בן קיבוץ נגבה, אביו של תומר קידר שביקש להנציח את בנו על ידי הקמת גן שבו יהיה יצוג לצמחיית ארץ ישראל על אזוריה השונים. עמוד החשמל הוא פרי יוזמתו של רפי פלד שהיה מנכ"ל חברת החשמל, שנעתר לבקשת המשפחה להזיז מזרחה את העמוד וכן לבנות עמוד עגול ולא עמוד קו מתח רגיל, שצורתו הזכירה להורים השכולים את הרוטורים של מסוקי היסעור. העמוד נצבע בכחול ועליו צוירו ציורים של 73 יונים בתנוחות תעופה שונות (אגב, מחירו של העמוד, כ- 600,000 ₪ לעומת 100,00 ₪ עמוד רגיל ) .
על העמוד מצוירות 73 יונים לזכר חללי אסון המסוקים
בגן פינות קסומות והוא ממוקם בקרבת מחצבת כורכר מהתקופה הביזנטית. רכסי הכורכר הללו הן למעשה דיונות חול שהתאבנו בתקופות אקלים לחות. הביקור בגן האקולוגי הוא בתשלום. מהגבעה תצפית יפה אל קיבוץ נגבה, וכן אל גבעה 113 שנמצאת מדרום ועליה אנטנה סלולרית והיא קשורה לשתי ההתקפות הגדולות שערכו המצרים על נגבה. סיפורה של הארץ הזו שזור איפה דרך מסכת חייו של יואב קידר הקשור לנגבה ובנו שנפל בדרכו ללבנון. תש"ח וימינו אנו נשזרים בחוט מקשר אחד-ואנו החיים בארצנו עדיין לא הגענו אל המנוחה והנחלה...
יוסי צביאלי בגבעה 113
הרכיבה לגבעה 113 שנקראת גם גבעת ארנון היא נוחה. בגבעה מספר עמודי זכרון לנופלים מחטיבת גבעתי. זו היייתה אחת מהנקודות המבוצרות של המצרים ומכאן בין היתר הם תקפו את נגבה ב- 2 ליוני. בקרב זה הם כמעט והצליחו להכנס לגדרות היישוב . טנק החלוץ המצרי הצליח לפרוץ את הגדרות וכל הנסיונות לעצור אותו על ידי בקבוקי מולוטוב וירי מתותח פיא"ט נכשלו, אך להפתעת המגינים הוא החל לסגת. נסיגה זו של המצרים התרחשה בעקבות – ירי מהאגף על ידי הג'יפים של "חיות הנגב" שהגיעו לתגבור הכח בנגבה שהיה על סף שבירה. המצרים הופתעו, ואבדו את עשתונותיהם. הקרב השני על נגבה התקיים ב-12 ליולי (עם סיום הקרב על עבדיס) והמצרים תקפו בכח שכלל גם פלוגת טנקים ופלוגת שיריוניות ולאחר ריכוך ארטלירי והפצצה אווירית. בקרב שנטש ספגו המצרים אבידות כבדות מעל 300 הרוגים ובין הקצינים שלחמו כאן היה גם גמאל עבד אל נאצר. המגינים כיוונו את הנשק על פי המרחקים של החלקות החקלאיות שהיו ידועים להם, והפליאו בצליפותיהם בחיילים המצרים שחלקם היו סודנים. לאחר קרב זה נואשו המצרים מלכבוש את נגבה ,אך המשיכו להחזיק בגבעה 113 ובמשלטי הצומת ששלטו על הצומת שהיום נקראת צומת גבעתי. בנגבה נלחמו 70 חברי משק שתוגברו ב-70 חיילים מגבעתי, וביחד הם עמדו בהצלחה מול כח מצרי עדיף הן מספרית והן מבחינת אמצעי לחימה. עמידת הגבורה של נגבה שבשה את תוכניות המצרים לנוע צפונה וכן להתחבר עם הכח שלהם באזור כיס פלוג'ה.
מרשם הקרבות באזור נגבה
חרגול נפט פעיל בשדה חלץ
מגבעה 113 נרד לכביש ונרכב בזהירות לצומת גבעתי ואחר נמשיך דרומה בדרך עפר מסומנת באדום. נעבור שער ברזל (ניתן לפתוח אותו) ונמשיך לרכב בדרך עפר טובה עד שנחלוף על פני "חרגול" שאיבת נפט שעדיין עובד. אנו נמצאים באתר הקידוח המפורסם של חלץ וזהו לא חזיון תעתועים. המשאבה הזו אכן שואבת נפט ממעבה האדמה. אמנם לא הרבה, אך כנראה שהשאיבה עדיין רווחית. קידוחים באזור החלו עוד בשנת 1947 על ידי חברת הנפט העירקית (I.P.C) שקדחה בחוליקאת עד לעומק של 1056 מטר ונטשה את הקידוח בזמן מלחמת העצמאות. חברת "לפידות" קבלה את הזיכיון להמשיך ולחפש נפט. ב-1955 נתגלה לראשונה נפט באבני החול מגיל קרטחקון תחתון. לאחר מכן נתגלה נפט בשכבות נוספות ואף בסלעי היורא בעומק 1670 מטר.
מרשם גיאולוגי של קידוחי הנפט באזור חלץ של חברת "לפידות"
הנוף מסביב הוא של גבעות מעוגלות ופה ושם גדלים עצי שקמים גדולים. נמשיך עם דרך העפר המטפסת אל גבעה 138.5 המציינת את משלטי חוליקאת. מכאן תצפית יפה מערבה עד לאשקלון. זוהי הנקודה הטופוגרפית הגבוהה באזור ולכן היה חשוב מאד לכבוש את המשלטים שהיוו את המתחם של חוליקאת. כיבושם למעשה פתח את הדרך לנגב הנצור.
האנדרטה לנופלים בכיבוש חוליקאת
ב-17-18 לאוקטובר במסגרת מבצע "יואב" לפריצת הדרך לנגב, נכשל הגדוד הראשון של הפלמ"ח לכבוש את המתחם. לאחר שתי יממות קבל יעקב פרי מג"ד 52 של חטיבת "גבעתי" פקודה מיגאל אלון לכבוש את המתחם "בכל מחיר". תכנית הקרב הייתה לתקוף את ארבעת המוצבים בבת אחת ואחר להמשיך לאחרים. גבעה 138.5 נכבשה על ידי מחלקה בפיקודו של מוטקה להב מפלוגתו של צ'יץ. הקרב היה קשה והמצרים השליכו על הכח רימוני רסס וירו עליהם אש ממקלעי "ויקרס", אך נחישות לוחמי גבעתי הכריעה אותם. "חוליקאת היא שלנו" בישר המברק בשחר 21 לאוקטבר, וזו הייתה נקודת מפנה במערכה מול המצרים. מכאן ואילך התהפכו היוצרות והכח המצרי הפך להיות מכותר באזור פלוג'ה" (כיס פלוג'ה) והמצרים פרצו באזור מספר דרכים עוקפות ("דרך בורמה המצרית"). בכיס פלוג'ה גם נזרע זרע מהפיכת הקצינים במצריים שהעלתה לשלטון את גמאל עבד אל נאצר שהיה אחד מהקצינים בכח המצרי המכותר.
מרשם קרב- חוליקאת
גבעה 138
מגבעה 138.5 הדרך מטפסת קלות ואחר יורדת וממשיכה במקביל למסילת הברזל ולבסוף מגיעה לכביש המוליך לקבוץ ברור חיל ושדרות (כביש הנגב הפנימי). נחצה את הכביש וליד משוכת צבר נטפס בדרך עפר שממשיכה בכיוון כללי צפונה וחוצה את השדות החקלאיים. באזור מספר רב של דרכי עפר וצריך לשמור על המגמה הכללית. הנוף גלי, אך מתון יותר מאזור חוליקאת והרכיבה היא נוחה. דרך העפר מתחברת לכביש פלוגות- אשקלון ליד תחנת הדלק בכניסה ל"חמי יואב" שנקראים ע"ש יצחק דובנו שהיה מפקד נגבה ונהרג באחת ההפצצות האוויריות של המצרים (נגבה ספגה כ-150 הפפצות מן האוויר). ברחבה שלפני חמי יואב אנדרטה שהקימו המצרים לזכר החיילים המצרים שנהרגו בקרבות באזור במלחמת העצמאות. האנדרטה הוקמה במסגרת הסכמי השלום עם מצריים בתמורה להשארת אנדרטה לזכר חיילי צה"ל באזור ימית. נחצה בזהירות את הכביש ונמשיך בדרך עפר מערבה שממשיכה במקביל לכביש ומגיעה לקידוח המים החמים המזינים את המרחצאות של "חמי יואב" . מהגבעה הנמוכה, הדרך גולשת דרך השדות ומתחברת לכביש העוקף את נגבה ממזרח, בדיוק בעיקול חד של הכביש, ומכאן הדרך קצרה לשער הקיבוץ ולסיום הטיול.
גלרית תמונות
מקורות
1. קול נגבה- יומן הקרבות- תש"ח. קיבוץ נגבה, תשל"ט. הביא לדפוס יעקב צביאלי. 2. בעקבות לוחמים- מדריך לאתרי גבורה בישראל, כרך ב'-דרום. אריה יצחקי. בר הוצאה לאור, 1988, תל-אביב. 3."שלום – אחד משלנו", כתיבה ועריכה מאיר מינדל, בהוצאת המוזיאון הפתוח נגבה, 2005.