ליקוי חמה טבעתי 1 לספטמבר 2016 מדגסקר

רצף הליקוי הטבעתי. צילם: חזי יצחק

רשמים
בלילה ישנו  במגו'נגה. התעוררנו מוקדם בבוקר  לשמיים צלולים  שהבטיחו  ליקוי מושלם. התוכנית הייתה לנסוע לכיוון מורונויי  שמרוחקת כ-94 ק"מ ממג'ונגה וממוקמת  קרוב  מאד לקו המרכזי של הליקוי. כבר בקרבת מורונויי הופיעו להם מספר עננים קטנים וחשודים וכשהגענו לעיירה המאובקת, חזית עננים כבדה התקדמה במהירות ממערב למזרח. בעוד אנו מתווכחים מה לעשות, השמיים התקדרו והשמש נעלמה לה בין העננים.  לאחר דין ודברים החלטנו לנסות את מזלנו ולחזור לכיוון מגו'נגה ולנסות להימלט מהעננים המאיימים הללו. האצנו באנג'לו הנהג  ללחוץ על דוושת הגז. ככל שהקדמנו מערבה המצב השתפר ורווחים גדולים נפערו בינות לעננים שביניהם בצבצה השמש.  האם כל הדרך הארוכה שעשינו עד למדגסקר כדי לצפות בליקוי תרד לטימיון בגלל כמה עננים? איזו אכזבה זו תהיה.  לאחר 50 ק"מ עלינו על רמה והחלטנו לעצור בצד הדרך ולנסות את מזלנו.  השמיים היו מעוננים חלקית, אבל מידי פעם ניתן היה לראות את השמש. הליקוי התחיל, הירח החל לנגוס בצד השמאלי של השמש שנמצאה כבר גובה בשמיים. 
התחלתי לצלם את הליקוי עם הפילטר המיוחד. כדי לצפות בליקוי חייבים היינו להשתמש במשקפיים הכהות.  הליקוי התקדם והשמש  נראתה כמו חרמש של ירח ומידי פעם שהענן כיסה אותה, ניתן היה לראות הליקוי  גם בעין בלתי מזויינת. לקראת שיא הליקוי השמיים התבהרו לגמרי מעננים, עוצמת ההארה של השמש  קטנה באופן משמעותי והאור היה חיוור ומיוחד מאד – רך מאד. אור מיוחד שדומה לאור של ערב  אך באמצע היום. ואז הגיע הרגע שבו נראתה טבעת האור מסביב לשמש – שיא הליקוי הטבעתי.  
צופים בליקוי. צילם: איתן בינו.

ניתן היה לראות אותו להרף עין גם ללא שימוש בפילטר. המראה מאד מיוחד, אבל אין ספק שפחות מרשים מליקוי חמה מלא שבו ניתן לצפות  ללא שימוש בפילטרים. הליקוי נמשך והירח הסתיר הפעם את הצד המזרחי של השמש, אבל רב הצופים איבדו ענין. לבסוף השמש נצחה והמשיכה להאיר במלוא עוצמתה את השמיים. 

השמש דרך העננים. צילם: איתן בינו.
מספר תובנות מהליקוי

1. בליקוי חמה טבעתי שמתרחש בצהרי היום  (כמו הליקוי במדגסקר) קשה מאד לראות את השמש מוסתרת בעין בלתי מזויינת. ניתן לצפות בו בשמש ישירות עם היא מוסתרת מעט ע"י עננים.


2.  עוצמת ההארה של השמש בזמן הליקוי קטנה ולקראת השיא יש אור מיוחד וניתן להרגיש שמשהו יוצא דופן מתרחש. את הליקוי הטבעתי המלא ניתן לראות גם בעין בלתי מזויינת לזמן קצר מאד.


3. כאשר מופיעה טבעת האור, סביר להניח שניתן לנחש שהירח הוא זה שמסתיר את השמש.  הקדמונים שצפו בליקוי טבעתי, ידעו שזהו מולד של הירח, כלומר שהירח כמעט ולא נראה בלילה הקודם. 

צופים בליקוי. צילפם: איתן בינו.

4. הליקוי הטבעתי של  30 באוקטובר 1207 לפנה"ס התרחש לקראת השקיעה ולכן ניתן לשער שניתן היה לצפות בו גם בעין בלתי מזויינת ואפילו בשלבים המוקדמים שלו שבהם השמש נראית כמו חרמש של ירח, וזה תרם   להקשר בין השמש והירח כפי שמופיע בתיאור הנס בגבעון. העובדה שהליקוי התרחש בסמוך לשקיעה היא קריטית.


5. צריך לבדוק מהי ההסתברות שהליקוי הטבעתי של 30 באוקטובר 1207 לפנה"ס היה ליקוי מלא ולא טבעתי. האם בכלל קיימת הסתברות כזו? האם יתכן שהליקוי המדובר היה היברידי?


6.  שאלתי את אחד המקומיים שצפה בעזרת  משקפי ליקוי על השמש שהייתה מוסתרת ע"י הירח האם הוא יודע מה הסיבה לכך. הוא השיב שאין לו הסבר מדוע השמש נראית בצורת חרמש. הוא לא חשב שהירח יכול לגרום לכך. ניתן להסיק מכך שאנשים בתרבויות לא מפותחות אינם מסוגלים להסביר את היעלמות השמש בהסתרת אורה ע"י הירח. 

צילם: איתן בינו.

7. צריך לנסות לבדוק תיאורים מוקדמים של ליקויי חמה טבעתיים. איך הקדמונים צפו בהם? איך הם תיארו אותם? האם בתיאורים כאלו מופיעה המילה ירח או מילה אחרת שקשורה ללבנה? באלו שעות  של היום התרחשו הליקויים הללו?


8. אם הליקוי של 30 באוקטובר 1207 לפנה"ס היה ליקוי מלא, מדוע לא הוזכרו בספר יהושע גם הכוכבים  שניתן לראותם בליקוי מלא וזהו אחד המראות המפתיעים ביותר של ליקוי חמה מלא? 

חרמש השמש בזמן הליקוי בצל מתחת לעץ.