אל באר רסיסים, הר רסיסים וגבעות כבודה
צילם: דוד ניצן
"והכה הבית הגדול רסיסים" (עמוס ו, 11)
סיתונית טוביה ע"ש טוביה קושניר
עניין
זהו מסלול מעגלי הכולל יומיים רכיבה ממדרשת שדה בוקר לכיוון דרום מערב אל באר והר רסיסים. נרכב לאורך קו המצוקים הערבי של רמת מטרד שהיא חלק מרמת עבדת בואכה המשורים הנרחבים של נחל ניצנה ונחל לבן ואחר נחזור למדרשה דרך גבעות כבודה ונחל לבן. נבקר באתר ארכיאולוגי מעניין מתקופת הברונזה התיכונה א' שעדיין מהוה חידה ארכיאולוגית. נרכב בשבילי גמלים עתיקים ובדרכי עפר. אזור הטיול נחשב לאחד מהאזורים הפחות מתויירים בנגב.
מידע
המסלול עובר בשטח אש פעיל של צה"ל ולכן ניתן לטייל באזור רק בסופי שבוע או בחגים. אין לגעת בשום אופן בנפלים או בחלקי פצצות שנותרו בשטחי האימונים.

יום א': מדרשת שדה בוקר-באר רסיסים
אורך המסלול: 36 ק"מ
זמן: 7 שעות
דרגת קושי: קשה. המסלול כולל רכיבה בשבילי גמלים וכן עליות תלולות מאד.
עונה מומלצת: כל השנה למעט הקיץ.
לינה: באר רסיסים

יום ב: באר רסיסים-מדרשת שדה בוקר דרך גבעות כבודה
אורך המסלול: 37 ק"מ
זמן: 9 שעות
דרגת קושי: קשה. המסלול כולל מספר קטעי רכיבה טכניים.

מפות: מפות סימון שבילים מס' 15 ו-16
לוגיסטיקה: יש לארגן הקפצה של רכב שטח עם הציוד ללילה ומים לבאר רסיסים. ברב המסלול יש כיסוי לא רע לטלפונים סלולריים (לסלקום קליטה טובה יותר).
לפרטים עדכניים על האזור ותיאומים ניתן להתקשר לפקח שמורות הטבע האזורי יוני שריר 0577-762064.
יורדים בשביל הגמלים אל נחל לבן
יום א': מדרשת שדה בוקר-באר רסיסים
נצא מהמדרשה ונרכב אל כביש מס' 40 ומיד נטפס בדרך העפר בכיוון בריכת המים שעל רכס חלוקים בסוף העלייה כדאי לעצור לתצפית על שדה צין בו נמצאת המדרשה ומצפון לה קיבוץ שדה בוקר. ניתן לזהות גם היישוב החדש מרחב-עם שנמצא מזרחית לקיבוץ. כדאי לשים לב להבדלים הגיאומורפולגיים בין רמת עבדת הבנויה משכבות אופקיות לבין מערכת הקמרים שבונה את צפון הנגב שרכס חלוקים הוא אחד מהם. קמר חתירה וקמר חצרה נראים גם הם ומערבה לנו ניתן לראות את הר בוקר. הקמרים צונחים אל נחל צין במצלעות תלולות. המדרשה נמצאת למעשה על קו פרשת המים הארצי בין אגני הניקוז של ים המלח באמצעות נחל צין, ואגן הניקוז של הים התיכון באמצעות נחל הבשור.
מהתצפית נרכב מערבה ונתחבר לדרך שנמשכת על קו הרכס ונפנה בדרך עפר המסומנת בכחול המובילה במורד שלוחה אל מצד מאגורה (ימינה בפנייה השנייה). מיצד מאגורה קבל את שמו בשל בור המים מטיפוס מאגורה החצוב למרגלותיו וניתן אף לזהות את תעלת האיסוף שהובילה מים אל הבור. לפי אופי הבור ושרידי המצד שנחפר כאן ניתן לשער שזוהי מעין תחנת שמירה נבטית על דרך הבשמים שעברה מתחתינו בעמק נחל הבשור. הדרך ממשיכה הלאה דרך נחל הבשור החוצה את רכס הר בוקר בדיקת אל עמרין וממשיכה לכיוון חלוצה. קרוב לודאי שהמקום היה בעל חשיבות מספיק גדולה שתצדיק את חציבת בור המים בשכבת הגיר הקשה (תצורת נצר) – משימה לא פשוטה בימים עברו.
עולים לרמת מטרד (מעלה מטרד)
ממצד מאגורה נמשיך ימינה בשביל גמלים יפה שיוריד אותנו לדרך העפר הנמשכת לאורך נחל הבשור עד לחציית הדרך הכבושה המוליכה אל המחצבה הנטושה שלמרגלות הר בוקר. בדרך נעבור דרך ישוב בדואי בשם בק'ר. נחצה את הדרך ונרכב בכיוון דרום מזרח אל הפתחה של נחל ציפורים. זהו קטע רכיבה ללא שביל מוגדר ובדרך נחצה ערוצים קטנים המתחתרים בלס. הבדואים מעבדים חלק מאדמות בקעת ציפורים וזורעים בה שעורה ובשנים ברוכות זוכים אף לראות ברכה בעמלם. מגמת פנינו היא נחל ציפורים שדרך עפר נמשכת לאורכו. נחל ציפורים יורד צפונה מהר לבן ומתחבר אל נחל לבן. נרכב במעלהו כ-3 ק"מ ונעבור ליד אזור של בתרונות בלס שנגרמו כתוצאה משטפונות שפוקדים את הנחל (תופעה דומה קימת בנחל הבשור מזרחית לדיקה וכן בנחל כבודה). נפנה ימינה לכיוון אוכף שמדרום לנ.ג. 424 בדרך עפר שהופכת לשביל גמלים המטפס במתינות ומביא אותנו למפתח ברמת מטרד ותצפית יפה מאד מערבה לכיוון הר נצר, הר ספון ונחל לבן. מכאן ממשיך שביל הגמלים ויורד במספר פיתולים אל המשור שלמטה וקטעים קצרים ממנו יש ללכת ברגל.
מסלול אופניים נוסף באזור
נרכב בדרך עפר היורדת ומתחברת לדרך עפר ראשית הנמשכת במקביל לנחל לבן וחוצה ערוצים קטנים. מאחורינו ניתן להבחין במתקנים של בסיס רמון בולטים על שפת רמת מטרד. המטרה שלנו היא להתחבר עם דרך העפר המטפסת שוב אל הרמה בסמוך לנ.ג. 686 שהוא הר חרוטי בולט שניתן להבחין בו מרחוק והוא יסמן לנו את הכיוון הכללי בין שפע דרכי העפר החוצים את המשורים הללו. לאחר כ-3 ק"מ רכיבה בדרך הראשית נפנה ימינה ונמשיך בדרך העפר שתקרב אותנו אל תחילת המעלה. כדאי לשים לב לטראסות חקלאות קדומה שנשתמרו במצב מצוין. העלייה למעלה היא נוראית ותלולה ואת רובה יש לעלות ברגל. אין ספק שזוהי אחת העליות התלולות ביותר בנגב. בראש המעלה (מעניין שאין לדרך זו אפילו שם, אני מציע לקרוא למעלה "מעלה מטרד") ון צפון סיני וניתן לראות את ג'בל הלאל. הלאה מעלינו הגדר של בסיס רמון. בכלל כל האזור שממערב לרמת מטרד הוא די מעניין ולא מוכר, ובו שפע של מסלולי רכיבה על דרכי עפר ושבילי גמלים שממתינים לגילויים.
באר רסיסים
נמשיך בדרך העפר היורדת בנחל רסיסים שבמורדו נמצאת באר רסיסים. שמו הערבי של הנחל הוא ואדי א-רסיסיה שפירושו הוא נחל החפירה על שם הבאר הנמצאת בו. מדרום לנחל נמשך הר רסיסים שהוא הר שולחן צר המשתפל ממזרח למערב. הרכיבה בחצץ די מתישה וכדאי להצמד לשביל הגמלים החוצה מידי פעם את הערוץ. הואדי עשיר ברתמים ובשיחי קזוח עקום המפיצים ריח של פטרוזיליה. שבילי הגמלים והבאר מעידים שהואדי היה פעם ציר תנועה חשוב לבדואים שחיו באזור והיום רק חולפים בו. באר רסיסים באפיק ועליה גג בטון שנבנה על ידי הבריטים והיא כנראה באר קדומה. עומקה כ-10 מטר וקוטרה כ-3 מטרים. בביקורינו (אוקטבר 2004) היא הייתה חרבה והיא די מוזנחת. גם בספרות כמעט ואין מידע נוסף על הבאר. בקרבת הבאר נתארגן לחניית הלילה. קשר סלולרי קיים בהר מדרום (רשת סלקום).
בית אופייני באתר נחל רסיסים
באר רסיסים-מדרשת שדה בוקר דרך גבעות כבודה
את היום התחלנו בסיור רגלי באתר הארכיאולוגי מתקופת הברונזה התיכונה א' (באנגלית MB1 ) שנמצא על שלוחה מאורכת מדרום לבאר. ניתן לרכב עד סמוך לשלט הלבן המסמן את האתר. האתר נחפר ע"י הארכיאולוגים רודולוף כהן ודיוור בין השנים 1978-80 וחשיבותו היא בכך שזהו הישוב הגדול שנתגלה מתקופה זו שהוא ישוב קבע לעומת הישובים הארעיים שהיו ידועים עד תחילת החפירה. תקופת הברונזה התיכונה א' מתוארכת לשנים 2000-2200 לפנה"ס כך שאנו מדברים על ישוב מלפני 4000 שנים!
מבט על האתר מדרום
וכך כותב רודולוף כהן על החפירות באתר " ישוב נרחב זה (שטחו כעשרה דונם) היה נוח למדי לחשיפה: קירות המבנים בלטו מעל פני השטח, וכך יכולנו לקבוע כמעט את כל תוכנית היישוב, שכלל כמאה וחמישים חדרים מעוגלים. מבנה אופייני באתר זה הוא יחידה המורכבת מחדרים מעוגלים, וכן מתקנים קטנים יותר, הערוכים מסביב לחצר מרכזית קטנה.
חדר אופייני באתר, מתארו מעוגל (קוטרו כ-3.5 מ' בקירוב) ובמרכזו עמוד אבן לתמיכת התקרה, הקירוי הותקן מקורות עץ ארוכות, שהונחו בקצה האחד על קיר החדר ובקצהו השני על עמוד התמך; על מעגל הקורות הונחו לוחות אבן שכוסו בטיט. אבנים פזורות או עפר מהודק שימשו כרצפה במבנים. בחדרים אחדים נמצאו מתחת לרצפה, על הסלע הטבעי, שרידים, שסברנו בתחילה שהם שייכים לתקופת הברונזה הקדומה בתוך שכבת עפר דקה. החצרות, שלא היו מקורות, שימשו בעקר להכנת מזון; על כך מעידים שרידים של כלי בישול ועצמות בעלי חיים (לרוב כבשים ועיזים) שנמצאו בהן. מלבד חרסים, כלל הממצא אבני שחיקה (חלקן מגרניט), שברי קליפות של ביצי יען, אלמוגים מים סוף, וכן עדיים שנעשו מהם להבים 'כנעניים' ונתזי צור רבים. במבנה אחד נתגלה מטמון ובו שני מטילי נחושת ופגיון נחושת. כן נחפרו באזור מבנים קטנים יותר."
האם כך נראה היישוב בעבר?
כדאי לשוטט באתר ולהתרשם מהבנים העגולים ולנסות לדמיין את התושבים הקדומים שגרו באזור מדברי זה. מקור המים שלהם היה מן הסתם קשור לבאר רסיסים. בנגב קיימים ישובים גדולים נוספים מתקופה זו, בנחל ניצנה הסמוך, במשאבי שדה, בעין זיק ובהר ירוחם. מי היו התושבים? מאין הגיעו ולאן עזבו? אלו הן שאלות שהארכיאולוגים עדיין חלוקים עליהם, והאם היו אלה בני ישראל שנדדו במרחב זה עד ימות דור המדבר? אנסה להרחיב על כך בקישור הבא.
כדאי לשים לב שהשלוחה עליה נמצא האתר היא יחסית מוגנת וזה מעלה את הסברה שהיו להם בעיות ביטחון (עמלקים?).
אלבום תמונות אתר נחל רסיסים (צילם: חזי יצחק)
תצפית דרומה אל הר חמרן מהר רסיסים
מהאתר יצאנו למסלול היקפי שעלה להר רסיסים דרך השביל המטפס ממערב לאתר. זהו שביל גמלים יפה העולה לרמה של הר רסיסים מערבית לנ.ג. 491 ובדרך יש תצפיות יפות אל השלוחה של האתר הארכיאולוגי. השביל מתחבר לדרך העפר הנמשכת לאורכו של הר רסיסים ואנו המשכנו מעט עד לשפת המצוק הדרומי. באזור פזורים שרידים ארכיאולוגיים נוספים, טומולי ומבנים מעוגלים נוספים השייכים כנראה למכלול של תקופת הברונזה התיכונה א'. מכאן תצפית יפה אל נחל ניצנה ובאר חפיר. ממול מתרומם הר חמרן שהוא חלק מקמר סעד-נפחא והלאה ממנו ניתן לראות את הר הנגב הגבוה השייך כבר לקמר הרמון. במערב ניתן לזהות את קציעות ואת היישוב עזוז. ירדנו לכיוון צפון מערב בשביל גמלים יפה והתחברנו לדרך עפר שנמתחת כקו ישר שלא מתחשב בטופוגרפיה. חלפנו על פני שרידים של מאהל בדואי וערמות צמר גמלים שנגזז וננטש בשטח. הדרך חוצה מספר ערוצים ומטפסת בתלילות על המדרונות הנגדיים. נתחבר לנחל רסיסים ונרכב בחזרה לאורך הערוץ לבאר רסיסים לארוחת הבוקר.
רוכבים על רקע השילדה
מבאר רסיסים המשכנו צפונה בשביל גמלים הנראה היטב מהבאר. השביל מטפס לאוכף הבולט בלובן משטחי הקרטון שלו, ואחר יורד ומתחבר אל הדרך הראשית באזור המסומנת באדום ונמשכת בכיוון צפון -דרום. זוהי דרך רק"ם שנטחנה עד דק והרכיבה לאורכה היא די מעצבנת בשל כמויות האבק העולות. מגמת פנינו היא גבעות כבודה כ- 5 ק"מ צפונה. מימיננו המתלולים של הר רות. בדרך מספר שלדות של כלים משוריינים. כ-1.5 ק"מ אחרי הסתעפות דרך העפר המסומנת בכחול, נטשנו את הדרך הראשית וחצינו את נחל כבודה שיצר כאן נוף של ביתרונות מרהיב, מעין מבוך של עמודי לס. הטיפוס על גבעות כבודה הוא בתחילה על דרך עפר טובה עד לנקודת התצפית, שממנה ניתן לראות את המשורים של שבטה ונחל לבן ומדרום את המצוק הצפוני של רמת מטרד וניתן לזהות אף את העלייה של היום הראשון.
מקורו של השם כבודה הוא בשם הערבי הדבת אל כובידה ( "רמת אבן הריחיים הקטנה") והוא רכס אסימטרי כמו שאר הקמרים בהר הנגב, שצידו הצפון מזרחי מתון, בעוד אגפו הדרום מערבי צונח בתלילות אל נחל כבודה. מעניין אם זהו קמר מקומי או מבנה השייך גיאומורפולוגית להר נצר ונחל לבן ניתק אותו ממנו. במפה מסומן שאין המשך של הדרך לאורך השלוחה של גבעות כבודה, אך בשטח קיימת למעשה דרך לא רעה ואחר שביל שנמשך לכל האורך ויורד לבסוף צפונה לכיוון נחל לבן, בירידה תלולה שניתן לרכב את רובה. קטע הרכיבה לאורך גבעות כבודה הוא יפה, ובייחוד מהנקודה בה הדרך הופכת לשביל שלא מסומן ושאף לא מופיע על גבי המפות – תמצית רכיבת השטח. נחל לבן עובר ממש בתפר שבין הר נצר השייך למבנה של הר בוקר לבין גבעות כבודה. נתחבר לדרך העפר המסומנת בכחול ונמשיך בכיוון כללי מזרחה על משטחי קרטון מבהיקים. אחר נתחבר לדרך המסומנת בשחור שמטפסת באיטיות עד לרמת ציפורים. ומשם בדרך המלך חוזרים לכביש מס' 40 ולמדרשה.
תצפית מערבה מגבעות כבודה
מקורות
אנציקלופדיה מפה, מפה – מיפוי והוצאה לאור.

מחקרים בארכיאולוגיה של נוודים בנגב ובסיני, בעריכת שמואל אחיטוב. רשות העתיקות, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן גוריון בנגב, תשנ"ח.